סופגנייה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

סופגנייה היא מאפה מתוק שנהוג לאכול בחג החנוכה. את הסופגניות מטגנים בשמן עמוק ורותח, ומכאן בא השם שלהן, כי הן סופגות את השמן. השם הזה נקבע בשנת 1897 על ידי המחנך דוד ילין, שהמציא הרבה מילים בעברית. הוא המציא את המילה לפי מילה דומה מהמשנה, שם מדובר על "הסופגנין והדובשנין" (חלה א ד). 'דובשנין' נקראות היום דובשניות, עוגות העשויות מדבש.

על הסופגניות כתבו שירים לחנוכה. בשיר "ימי החנוכה" שכתב אברהם אברונין אנו שרים: "ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו, בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו. לילה ויום סביבוננו יסוב, סופגניות נאכל בם לרוב". המשורר חיים נחמן ביאליק לא כל כך אהב את המילה סופגנייה, והציע את המילה אֶסְפּוֹג, אבל ההצעה שלו לא התקבלה.

המילה סופגנייה, כמו המילה הקדומה סופגן, קשורה למילה יוונית, שאותה אנחנו מכירים גם באנגלית: ספונג' (sponge), שפירושו ספוג. יש גם סוג של סופגנייה שמכינים אנשים שהגיעו ממרוקו והיא נקראת ספינג', וגם המילה הזו באה מאותו מקור. גם המילה ספוג באה מאותו מקור יווני, ספונג'. בעבר היו מכינים את ספוג הרחצה מדג עגול ומלא חורים שנקרא דג הספוג. כאשר אנחנו שוטפים את הבית אנחנו עושים ספונג'ה. המילה הזו באה משפת הלדינו. בלדינו 'ספונג'אדור' הוא סמרטוט רצפה, והוא נקרא כך כי הוא סופג את המים.

מן המילה ספוג גם נולד שורש חדש, ספ"ג. לספוג פירושו לקלוט הרבה מים או נוזלים אחרים, בדיוק כמו הספוג. כשאומרים היום לספוג לא מתכוונים רק למים. כאשר מישהו אומר עלינו דברים לא יפים או נוזף בנו אנחנו סופגים נזיפות או קללות. על מי שקורים לו דברים קשים או הוא שומע דברים לא נעימים אבל לא נשבר אומרים שיש לו כושר ספיגה. כאשר במשחק כדורגל קבוצה מבקיעה שער, אומרים גם שהקבוצה השנייה ספגה שער. כאשר למפעל יש הפסדים גדולים אבל הוא לא מתמוטט אומרים שהוא 'סופג את ההפסדים'.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014