פיסוק

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

כאשר אנחנו מדברים, הקצב של הדיבור אינו אחיד. מי שמדבר בלי כל הפסקה, גורם לכך שקשה להבין אותו. יש בדיבור הפסקות קצרות והפסקות ארוכות, וההפסקות מעניקות לדיבור קצב נכון.

כאשר אנחנו כותבים, איננו יכולים לעשות הפסקות נשימה, אבל אנחנו צריכים בכל זאת ליצור קצב נכון של המשפט. לשם כך נועדו סימני הפיסוק. יש למעלה מעשרה סימני פיסוק בעברית, והם משותפים לשפות רבות נוספות. שני הסימנים העיקריים הם הפסיק והנקודה.

המילה פיסוק נוצרה כבר בלשון חז"ל, אבל במשמעות כללית יותר: הפסקה והפרדה. בימי הביניים משמעות המילה הייתה ניתוק וקיטוע, וגם פתיחה של רגליים . היא נכתבת גם פישׂוּק, ומוכרת משיעורי החינוך הגופני. בעברית החדשה קיבלה המילה פיסוק את המשמעות שעליה אנחנו מדברים: חלוקה של המשפט כדי ליצור בו קצב נכון הדומה לקצב הדיבור. אפשר לומר שהפיסוק הוא הנשימה של הכתיבה. התנ"ך, שהנוסח שלו התקדש לפני שהתחלנו להשתמש בסימני הפיסוק המקובלים היום, יש סימנים הנקראים "טעמי המקרא". הם משמשים בין היתר בתפקיד הפיסוק. חלק מהם מפסיקים, ואחרים – מחברים. לטעמי המקרא גם תפקיד בהטעמה או בהדגשה של הברה במילה, והם גם מין תווים מוזיקליים.

המילה פיסוק היא מן השורש פס"ק. השורש הזה מופיע בלשון חז"ל, ויש לו שימושים רבים. למשל, משפט בתנ"ך נקרא "פָסוק". חלק ממשפט שלם שגם הוא בנוי כמשפט נקרא היום "פסוקית". כאשר כותבים טקסט בעיתון ובספר נהוג לחלק אותו ל"פיסקאות", אחרת מאוד קשה לקרוא אותו.

בעולם המשפט יש "פסק דין". כלומר, כאשר השופט מכריז עליו, הוא מפסיק את הדיון בעד ונגד, ומחליט החלטה. ביהדות יש "פסק הלכה", כלומר, כלל שעליו לא מערערים, ומי שנותן אותו הוא "פוסק". אדם המדבר בצורה שאחריה הוא אינו רוצה לשמוע התנגדות מדבר ב"פסקנות". אבל כמעט שכחנו את העיקר. עוד מעט יישמע הצלצול, ונצא להפסקה.

 



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020