ציבור

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

ציבור הוא קבוצה של אנשים השייכים למדינה, לעיר ושיש להם מכנה משותף או עניין משותף. הילל הזקן אומר במשנה: "אל תפרוש מן הציבור" (אבות ב ד). הוא מתכוון שאדם צריך להיות שייך לחברה שבה הוא חי, ולהיות קשור לאנשים בסביבה שלו.

המילה ציבור מופיעה כבר בתנ"ך, אבל כאן הפירוש שלה הוא ערימה של דברים. ובאמת, השורש צב"ר קשור לדברים שמתאספים יחד. על מי שאוסף הרבה דברים אומרים שהוא צובר אותם, או שהם 'מצטברים' אצלו. ערימה של דברים זה על זה נקראת מִצְבּוֹר. איסוף של דברים יחד נקרא צבירה. בפיזיקה, המצב שבו נמצא החומר נקרא מצב צבירה. למשל, נוזל, מוצק וגז הם מצבי צבירה.

יש ביטויים רבים הקשורים לציבור וליחס בין אדם לבין הציבור. אדם שמטפל בדברים של כלל האנשים נקרא איש ציבור. ביהדות, אדם שמשמיע תפילות בבית הכנסת נקרא שליח ציבור, כי הוא מתפלל בשביל כל האנשים. יש אנשים שפוחדים לדבר בפני קהל רב, ואומרים שיש להם אימת ציבור. הביטוי הזה מופיע כבר במשנה. בישראל אוהבים לשבת יחד ולשיר, ולכך קוראים שירה בציבור.  כאשר יוצא לאור ספר חדש או רוצים לפרסם מוצר חדש עושים לו יחסי ציבור, כלומר, דואגים שיכתבו עליו וידברו עליו בקהל הרחב. לאדם שמטפל ביחסי ציבור קוראים יחצ"ן, יח"ץ הם ראשי תיבות של 'יחסי ציבור'. כאשר הממשלה מחליטה על חוק שאי אפשר לקיים אותו אומרים שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

כל מה שקשור לציבור נקרא ציבורי. דבר שקשור לכל האנשים בחברה נקרא 'עניין ציבורי'. אוטובוסים ורכבות נקראים תחבורה ציבורית, כי הם שונים מתחבורה פרטית, שבה כל אדם נוסע במכונית הפרטית שלו. כשיש גינה שלא שייכת לאדם מסוים אלא כל אחד יכול לטייל בה קוראים לה 'גן ציבורי'.

בעברית אוהבים מאוד ראשי תיבות. לפעמים יש מילה שקיימת זמן רב, אבל מפרשים אותה מחדש באמצעות ראשי תיבות. המילה ציבור היא מילה עתיקה, אבל כמה חכמים מהתקופות האחרונות אומרים שציבור הם ראשי תיבות: צדיקים, בינוניים ורשעים. הרעיון כאן הוא שבכל קבוצה של אנשים יש סוגים שונים. יש אנשים מאוד טובים, יש אנשים מאוד רעים, ורוב האנשים הם בינוניים, קצת טובים וקצת רעים.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014