שיעור

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

אנחנו קמים בבוקר, מגיעים לבית הספר, שומעים צלצול ומתחיל "שיעור". שיעור בחשבון, שיעור בתנ"ך, שיעור אחרי שיעור. חוזרים הביתה, אבל השיעורים לא נגמרו, צריך להכין "שיעורי בית". מהיכן הגיעה המילה הזו, "שיעור"?

המילה "שיעור" מופיעה בלשון חז"ל, שהיא השפה של המשנה והתלמוד, אבל המשמעות שלה שם שונה. במסכת פאה במשנה מדובר על דברים שאי אפשר למדוד אותם או להגביל אותם, וביניהם גמילות חסדים ותלמוד תורה, שהם "דברים שאין להם שיעור". המשמעות של "שיעור" כאן קשורה בגודל, במידה של משהו ובחלוקה של משהו גדול לחלקים קטנים יותר. כשאומרים על דבר מה שהוא גדול "לאין שיעור", מתכוונים שהוא גדול כל כך שאין אפשרות למדוד אותו. כאשר אדם קונה דבר מה ורוצה לחלק את התשלומים, אומרים שהוא משלם "תשלומים לשיעורין", תשלומים במידות קצובות.

וכך, כאשר חיפשו בימינו מילה עבור חלק של יום הלימודים, בין צלצול לצלצול, קבעו את המילה "שיעור". אנחנו שמחים מאוד כאשר יש "שיעור חופשי", ואם אנחנו רוצים ללמוד דבר מה מיוחד מקבלים "שיעור פרטי".

שיעור הוא מן השורש שע"ר. מי שמשער, בודק ומעריך גדול ואופי של משהו, קובע את השיעור של הדבר. בשורש הזה אנחנו מכירים גם את המילה השערה. השערה היא מחשבה שדבר מה מופיע בצורה מסוימת או כפוף לחוק מסוים. לאחר שמניחים השערה, בוחנים ובודקים האם היא נכונה על ידי ניסויים ומחקרים. כבר בספר משלי מדובר על אדם הסובר סברות "כִּי כְּמוֹ־שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא", ומכאן הביטוי "שיער בנפשו". 



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020