תלמיד

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

כאשר אנחנו מגיעים לבית הספר אנחנו הופכים להיות תלמידים. זה אומר שאנחנו מתחילים לרכוש דעת, להכיר בצורה מסודרת תחומים חדשים, ללמוד שפות שלא הכרנו.

פירוש המילה "תלמיד" הוא פשוט. תלמיד הוא מי שלומד. הפועל ללמוד כבר מופיע בתנ"ך פעמים רבות, אבל רק פעם אחת מופיעה המילה תלמיד, בספר דברי הימים א: "כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל, מֵבִין עִם־תַּלְמִיד". מן הפסוק הזה אפשר לראות שהקדמונים חשבו שהתלמיד עדיין אינו יודע או מבין דבר. היום אנחנו יודעים שתלמידים מבינים דברים רבים כבר בגיל צעיר, אבל חשוב מאוד שגם יקבלו ידע בכל התחומים.

בשפה של חז"ל, ועד היום, תלמיד הוא דמות חשובה, ובישיבות מדובר הרבה על "תלמיד חכם", שהוא תלמיד שלא רק לומד אלא גם מבין לעומק את מה שהוא לומד. גם לאדם מבוגר שיש לו רב שממנו הוא לומד קוראים תלמיד. בתרבות מזרח אסיה נהוג לדבר על חכם נערץ שאליו באים תלמידים ללמוד את תורתו. למי שמשקיע בלימודים קוראים גם 'למדן', ועל אדם שלמד הרבה ופרסם ספרים ומאמרים אומרים שהוא "מלומד".

במשנה מופיע פסוק מעניין ויפה: "בכול אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו". כלומר, כאשר תלמיד של מורה ותיק מצליח והופך בעצמו למורה, זה ממלא את המורה גאווה, והוא אינו מקנא בו.         

לאחר חתימת המשנה נכתבו בבבל ובארץ ישראל ספרים שהביאו את דברי החכמים המתווכחים ביניהם על כל נושא שעולה בחיי היהודים ובספרים מוקדמים יותר. הספרים האלה נקראים "תלמוד", כלומר, מהם לומדים מה נכון ואיך צריך לנהוג. בבבל נכתב התלמוד הבבלי, ובארץ ישראל התלמוד הירושלמי. בארמית נקרא התלמוד "גמרא", כי "לגמור" בארמית אינו רק לסיים, כמו בעברית, אלא הפירוש שלו הוא גם ללמוד.



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020