תִּקְווה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

תקווה היא אמונה בכך שמצב רע עשוי להשתפר ולהיפתר בעתיד. ירמיהו, שמתנבא נבואות רבות על מצבו הקשה של עם ישראל, אומר: "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (לא 16). התקווה היתה מילה חשובה בחיי העם היהודי בגולה, שקיווה והאמין שיחזור לארץ ישראל. לכן גם ההמנון של מדינת ישראל נקרא "התקווה". את ההמנון הזה כתב המשורר נפתלי הרץ אימבר, ובו נאמר: "עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

כאשר מדברים על תקווה נמצאים בדרך כלל במצב של ייאוש, שהוא ההיפך מתקווה, פירושו חוסר תקווה. במצב הזה קשה להאמין שיקרה דבר טוב. כאשר קורה משהו שמאפשר להאמין שהמצב ישתפר, אומרים שזהו שביב תקווה או 'זיק תקוה'. שביב או זיק הוא כמו ניצוץ קטן של אש, שאולי יידלק ויהפוך לאור גדול. כאשר אנחנו מצפים למשהו ומאמינים שיגיע, אבל האמונה הזו לא מתגשמת או לא יכולה להתגשם, אנו אומרים שזו היתה תקוות שווא, וכשהאמונה נגמרה אנחנו אומרים כי אפסה כל תקווה. למשל, כאשר חס וחלילה מתרסק מטוס ומחפשים ניצולים, ברגע מסוים מגיעים למסקנה שאין סיכוי למצוא ניצולים נוספים, ואומרים שאפסה התקווה, כלומר, התקווה הפכה לאפס.

אחת הערים בישראל נקראת פתח תקווה. שם העיר הזאת לקוח מן התנ"ך: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע ב 17). השם הזה קשור למקום של עמק עכור שעליו מדבר הושע. המקום הזה הוא בבקעת הירדן, ליד יריחו, ושם רצו מתיישבים יהודיים להקים מושבה, ולקרוא לה פתח תקוה, וכך עמק עכור באמת יהפוך לפתחי תקוה. כשלא הצליחו לרכוש שם אדמה עברו לאזור השרון והקימו את המושבה, ושמרו על השם פתח תקוה. מאז היא נקראת אם המושבות. יש יישובים נוספים עם השם תקוה, כמו שכונת התקווה בתל אביב, והיישוב גני תקוה שקרוב לעיר פתח תקוה.

לשורש קו"ה יש משמעות נוספת, הקשורה במים. כאשר מים נאספים יחד אנו אומרים שהם נקווים, והופכים למקווה מים. ביהדות יש מקום לטבילה והוא נקרא מקווה. לשורש הזה ולמילים שנגזרו ממנו אין קשר למילה תקווה.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014