המילון הקיבוצי

רוביק רוזנטל | 14 באוקטובר 2014
המאמר הופיע בעיתון "על הצפון"

הקיבוץ הוא צורת חיים ייחודית, והוא הוליד אוצר מילים ייחודי שזר לא יבינו. בקיבוץ המופרט נעלם המילון המיוחד הזה

 

המילון המובא כאן מכיל שלושה דורות של שפה. לבו הוא הקיבוץ הקלאסי, בשיא פריחתו מאז שנות הארבעים ועד שנות השמונים. גם בתוכו אפשר למצוא גוונים שונים, הבדלים בין תנועות, אבל הוא מספר את סיפורה של צורת חיים שיתופית מקיפה, מלאת חיים וגאה. שילבתי במילון ערכים שמצאתי בספרון ייחודי שנולד בגליל: "המימרה בכפר" מאת מרדכי האלטר, איש קיבוץ דפנה, שתיעד את השפה הקיבוצית בשנות השלושים והארבעים, ואפילו בהכשרות בפולין. האלטר מייצג חברה צעירה, סוערת וביקורתית, שברקעה מתח נמשך בין רווקים ובעלי משפחות. בצידו השני של ציר הזמן מצוי הקיבוץ החדש, המופרט, שהשליך אל הארכיון מילים וביטויים רבים, והביא במקומם שפה שנוצרה בדמותם של עורכי דין ורואי חשבון.

השפה שנוצרה בקיבוץ במהלך השנים מתארת את אופיו המיוחד. בכל צומת של חיי הקיבוץ נקבע מונח שאינו ניתן להעתקה לצורות חיים אחרות. "חדר" קיבוצי הוא דירת מגורים, "תושב" הוא מי שאינו שייך, ו"נער" הוא חניך בחברת הנוער. הלינה המשותפת יצרה שרשרת מילים וביטויים שזר לא יוכל להבינם: הקמה, הלבשה, ישן, שעת אהבה ומבשלת ילדים. לך תסביר לעירניקים כמו גם לצעירי הקיבוץ היום את התהום הפעורה בין "קומונה א'" ל"תקציב כולל". שילבתי גם את המונחים הבסיסיים ביותר, חבר, קיבוץ, חדר אוכל  ואחרים. גם את אלה  צריך יהיה להסביר לדורות הבאים.

אסיפה. מפגש חברים שבועי להחלטות בענייני הקיבוץ, גרסת התק"ם.

אסיר ציון. חבר שלא נסע עדיין לחוץ לארץ. הביטוי נשמע גם בחברה הכללית, כאשר הנסיעות לחו"ל היו נדירות.

אספקה קטנה. ממתקים, משחת שיניים, סיגריות, מחולקים בשיטות שונות.

אקונומית. מנהלת המטבח. פה ושם אפשר היה למצוא גם אקונום.

ארוחת ארבע. 1. ארוחה קלה בבית הילדים לפני ההליכה לחדרי ההורים. 2. ארוחה קלה בחדר האוכל לשבים מן העבודה, טקס שיתופי בקיבוץ המוקדם שנעלם עם הקומקום החשמלי הראשון (ע"ע).

ארוחת לילה. סעודת שומרי הלילה, רוויה בשמן טיגון, ערימות צ'יפס ומיני בשרים.

ארז. ארגון רווקים זקנים, ראשי תיבות מימי הקיבוץ הראשונים לחבורת הפרימוסים (ע"ע).

בגדי עבודה. בגדים המיועדים לעבודה בלבד, בדרך כלל כחולים.

בגדי שבת. בגדים המיועדים לשעות שלאחר העבודה, מעומלנים ומדיפים ריח כביסה.

בודֵדניק. אדם החי מחוץ לקיבוץ, גרסת שנות השלושים.

בּי קֵיי. חבר קיבוץ לשעבר. ראשי תיבות: בוגר קיבוץ. למשל, מי שלא נתנו לו לעשות בי. איי., כאשר לימודים גבוהים היו עניין לבורגנים.

בילוי. שעות אחרי הצהריים שבהן נמצאים הילדים בחדרי ההורים. המונח היה מקובל בעיקר בקיבוץ הארצי. וראו "טיול".

בית ילדים. מקום שבו בילו ילדי הקיבוץ את רוב שעות היום והלילה בתקופת הלינה המשותפת.

בַּמבָּ"ח. מיצירי שנות התשעים: בן קיבוץ העובד בקיבוץ אחר למחייתו. ראשי תיבות: בן משק בשנת חופש.

בִּמקום. במלעיל, בקשתמנה חלופית בחדר האוכל, בתקופת ההגשה לשולחנות.

בנים חוזרים. אחת התופעות המרנינות של שנות האלפיים, לעיתים במחיר עקרונות השיתוף.

גבינה במגבת. מאכל הונגרי מתקתק עשוי מגבינה, מהווי קיבוץ להב.

גָדָשניק. הפלח, גרסה משודרגת. גָדָ"ש: ראשי תיבות, גידולי שדה.

גיוס. יציאה לקטיף תפוחים, עישוב בשדה הכותנה או בילוי בוקר אחר, לא נספַּר בשעות העבודה.

גרעין. קבוצת בוגרי תנועות נוער מקינים או סניפים שונים שהקימה קיבוץ או הצטרפה לקיבוץ קיים. נותר מרכיב זהות גם כאשר לחברי הגרעין נולדו נכדים.

גשם והפרעות. סעיף קומבינה בסידור העבודה המיועד לחבר שאינו נדרש לעבוד, אך אינו מקבל שבת (ע"ע).

דגים מלוחים. עירוניים, כינוי מתקופת "השומר".

דייסת דינמיט. דייסת שעועית.

דירה. נכס המגורים של חבר הקיבוץ, נוסח הקיבוץ המופרט. המונח החליף את "חדר" ו"שיכון".

דירקטוריון. הנהלת-על חיצונית לקיבוץ, עוד סטירה בפרצופה של השיטה השיתופית.

האיחוד. שם הקוד לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, אחת משלוש התנועות הקיבוציות המרכזיות.

הגדה קיבוצית. טקסט סדר הפסח הקיבוצי, בגרסאות שונות. בקיבוץ הארצי ההגדה היתה משותפת לכל קיבוצי התנועה.

הגשה עצמית. החליפה בשנות השמונים את שיטת ההגשה לשולחנות. אחת המהפכות הפחות מוערכות בחיי הקיבוץ, השמרנים ראו בה חילול הקודש.

הגשמה. החיים בקיבוץ לאחר השירות הצבאי, יעד מוצהר של תנועות הנוער החלוציות. בתנועה המאוחדת היתה הסיסמה: "עלה והגשם!"

הורים. מעמד מיוחד שאִפשר להורים מזדקנים של חברי קיבוץ לגור בקרבת ילדיהם.

הזרם השיתופי. התאגדות הקיבוצים השומרים על עקרונות הקיבוץ הקלאסי גם בעידן ההפרטה.

החינוך המשותף. שיטת החינוך הקיבוצית, המדגישה את חיי היחד והשיתוף.

הלבשה. אחד השמות הרבים לשעות אחר הצהריים המוקדמות בבתי הילדים.

הנהגה היסטורית. כינוי שניתן בקיבוץ הארצי לצמד מאיר יערי ויעקב חזן. המקבילה שלהם בקיבוץ המאוחד היה יצחק טבנקין.

הנהלה. גוף בעל סמכויות נרחבות לניהול הקיבוץ, מסמלי הקיבוץ המופרט.

הסבתא. רכבת העמק בהווי קיבוצי האזור: הולכת לאט וגונחת.

העברת קווים. עבודה הירואית של עובדי ענף השלחין. ירדה מגדולתה בעידן הטפטפות.

הפרטה. שם כולל לתהליכי השינוי בקיבוץ, והצטרפותו לשיטה הקפיטליסטית באופן חלקי או מלא.

הקיבוץ. המרכז התנועתי של הקיבוץ המאוחד: "אני נוסע היום לקיבוץ, להביא לך משהו מתל אביב?"

הקיבוץ המתחדש. אחד משמות הזרם הקיבוצי העובר תהליכי הפרטה. אנשי הזרם השיתופי רואים בו ביטוי מכובס.

הקמה. שעות אחר הצהריים בבית הילדים, לפני ההליכה לחדרי ההורים. לעובדת בשעות אלה קראו מקימה. נקראו גם "הלבשה".

השכבה. זמן התקבצות הילדים בבית הילדים לפני השינה.

השלמה. גרעין נח"ל שהצטרף לאחר הצבא לקיבוץ קיים.

התַחנה. בשנות השבעים התברר שגם לבני הקיבוץ יש בעיות כמו לילדי הבורגנים, והתחנה לטיפול בילד ובמשפחה על סניפיה הפכה מוקד עלייה לרגל.

התק"ם. ארגון הגג של התנועות הקיבוציות, שהצטרפו אליו שלב אחר שלב.

התקבל לחברות. עבר הליך של הצטרפות לקיבוץ.

ועדות. שלד הניהול של הקיבוץ, שחייב בחירת בעלי תפקידים לכל עניין, מוועדת קישוט ועד ועדת ט"ו בשבט, שלא לדבר על היצור הלא מוגדר "ועדת חברים".

ותיקים. מייסדי הקיבוץ, מעמד-על של אנשים שלעולם לא יהיו סתם "זקנים".

זמניים. שאינם בעלי מעמד קבע, כגון מתנדבים, נערים  ועוד.

חבר. שם הקוד ועמוד השדרה של השיטה: חבר הוא מי ששייך לקיבוץ, נאמן לו ונדרש לתרומה לכלל.

חבר שלי/חברה שלי. בן הזוג הרשמי, התגובה הסוציאליסטית ל"בעלי/אשתי" הבורגניים.

חברוּת. שייכות מלאה לקיבוץ.

חברת ילדים. שם כולל לילדיכיתות ב' עד ו', רעיון שנועד ליישם את עקרונות הקיבוץ בחיי הילדים.

חברת נוער. קבוצת נערים שאורגנה והגיעה לקיבוץ במסגרת עליית הנוער.

חדר. דירת משפחה. בראשיתה אכן היתה חדר בודד, השם נשאר גם כשהדירה התרחבה.

חדר אוכל. המרכז החברתי, התרבותי והקולינארי של הקיבוץ. ירד מנכסיו בקיבוץ המופרט.

חדרי תקווה. חדרים המיוחדים לרווקים, גרסת שנות השלושים.

חלוקה. חבילת הבגדים שקיבל כל חבר בערב שבת בימי "קומונה א'".

חלקת מגורים. שטח קרקע בסיסי העומד לזכות החבר, מחידושי ההפרטה.

חצי בן אדם. אדם העובד במשק רק חצי יום, מונח משנות השלושים.

חצר. שם כולל למרחב הציבורי של הקיבוץ, גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט החברתי. אבא קובנר: "גלתה שכינה מחצרו של קיבוץ".

חצרן. ענף של אדם יחיד שבו עבדו טיפוסים מיוחדים, ויתרונו תנועה מתמדת ורישיון להיעלם מהשטח בלי הסברים.

חתנִייה. נופש בבתי הבראה של הקיבוצים שנועד למציאת בן זוג.

טַבָּח. שכיר שהגיע במטרה לשדרג את המזון במטבח והדיח את המבשלת (ע"ע) המיתולוגית.

טיול. זמן הילדים אחר הצהריים, גרסת קיבוצים רבים.

טֶסטר. צעיר המתמחה בחיזור אחרי מתנדבות חדשות.

יומן. עיתון שבועי או דו-שבועי בענייני הקיבוץ, גרסת התק"ם.

יו"ר הקיבוץ. מנכ"ל-על חיצוני של הקיבוץ המופרט, לפעמים אחד שראה עד אז קיבוץ רק מחלון המטוס הפרטי שלו.

ילד חוץ. ילד המתחנך בקיבוץ ללא משפחתו, חומר מצוין לכותבי רומנים ולפסיכולוגים.

ילדי האוטובוס. מונח מאזור כינרות. תלמידים שבילו את תקופת בית הספר בתחנת האוטובוס מבית-ירח לגנוסר.

ילדי החופש. ילדים אורחים שבילו את חופשת הקיץ או הפסח לקיבוץ.

ילדי החלום. הכינוי שהעניק הפסיכולוג ברונו בטלהיים לבני הקיבוץ, במחקר ביקורתי שהפך אותו אויב התנועה הקיבוצית.

ילדי השמש. כינוי לבני הקיבוץ שניתן על ידי יוצרי סרט תיעודי מדובר בשם זה.

ילדי תנובה. כינוי לבני הקיבוץ בשנות החמישים, תקופה שבה זכו לחיי רווחה ופינוק לעומת העירוניים המורעבים.

ימי אומנות. תקנון שאִפשר לעוסקים בכתיבה, ציור וכדומה לעבוד בתחומם יום בשבוע או יותר.

ישֵן. הורה תורן המבלה לילה בבית הילדים של בנו או בתו. מסיוטי הלינה המשותפת.

כינור. טורייה, גרסת שנות השלושים, ימי העבודה בפרדסי האיכרים.

כֹּלבּוֹיניק. כלי המשמש לפסולת וניצב במרכז השולחן. שם תקני שלא נקלט: מִשְׁיֶרֶת.

לוֹרד. ותיק שאיבד את השפעתו בקיבוץ.

לינה משותפת. שיטה שבה הילדים לנים בבתי הילדים.להורים זה היה נוח, לא כל הילדים יצאו ממנה שלמים.

לינה משפחתית. שיטה שבה הילדים לנים בחדרי ההורים, סחפה את הקיבוץ של שנות השמונים כאש בשדה קוצים.

מאוהדי רעיון העבודה. מרצה המדבר גבוהה ועושה מעט, כינוי מלגלג של שנות השלושים.


מאמרים קודמים