המילון הקיבוצי

רוביק רוזנטל | 14 באוקטובר 2014
המאמר הופיע בעיתון "על הצפון"

מבשלת. הטבחית הקיבוצית, רק כשהגיעו השכירים הפך המקצוע ל'טבח'.

מבשלת ילדים. חברה שתפקידה לבשל את האוכל לבתי הילדים, צירוף דו משמעי.

מבשרי הקיץ. ילדים שנחתו בקיבוץ לתקופת החופש הגדול.

מובטל. חבר קיבוץ שאין לו מקום עבודה. מחידושי הקיבוץ המופרט.

מודל פָרוֹד. דגם הפרטה שבו המערכת האזורית רוכשת את חובות הקיבוץ והופכת לנושה שלו.

מוסד. בית ספר תיכון שהוא פנימייה, שיטה שהיתה נהוגה בקיבוץ הארצי. קיצור של "מוסד חינוכי".

מוסַדניק. חניך במוסד החינוכי.

מוסף לשבת. בעל תפקיד החוזר בסופי שבוע לקיבוץ.

מועדון לחבר. מקום המפגש המרכזי של חברי הקיבוץ בשעות הפנאי.

מועמדות. תקופה קצרה לפני הקבלה לחברות.

מזכיר. המנהיג החברתי לזמן קצוב, שירד מגדולתו בקיבוץ המופרט והומר ל'מנהל הקהילה'.

מחסן חצר. מבנה המשמש להספקת דברי סדקית וממתקים.

מטפלת. תפקיד המפתח של שיטת החינוך הקיבוצי, מלידה ועד צבא.

מיסטֶר. עובד בזיבול הפרדס בימים הראשונים. מיידיש: מיסט (זבל).

מיץ שורשים. כינוי בכמה קיבוצים לקפה שחולק בארוחת הבוקר.

מכון לחקר החי. החזירייה הגדולה של להב, שזכתה בבג"ץ להיתר לאחר שהוגדרה מכון מחקר.

מכונת חשבון. עובד בהנהלת החשבונות, גרסת שנות השלושים. גם: חשבונייה.

ממסד. הנהגת הקיבוץ או התנועה, מילה המבטאת ניכור.

מנַהֵל. האחראי על פעילות המשק והחברה בקיבוץ המופרט, בדרך כלל שכיר.

מנַשק'ה, מנאז'. שלישייה לאיסוף מזון, סימן היכר של החבֵרה המקוששת לביתה, כנראה בעקבות "מנאז' א טרואה", שזה משהו אחר לגמרי.

מעדנייה. הפיצוצייה הקיבוצית.בימי חסד חילקו שם גם גבינה צהובה.

מקלחת משותפת. מוסד עתיק, לפני היות חדרוני המקלחת בשיכונים, פרלמנט למבוגרים ואמצעי חינוך שנוי במחלוקת לילדי החינוך המשותף.

מקרר. עוד מסימני ההיכר של מעבר הקיבוץ לצריכה פרטית מתרחבת.

מרכולית. מחסן חצר משודרג.

מַרצ'יפָּנים, מַרצ'יפַנצ'יקים. בני הקיבוץ של פעם, רמז לחיי העושר והפינוק שלהם, לפחות בעיני המתבונן מבחוץ.

משה בתיבה. נקניקייה בלחמנייה, מאכל פופולרי שהגיע בדרך כלל בארגזים קפואים מהיצרן. גם "עטופי".

משק. 1. קיבוץ, גרסת הקיבוץ המאוחד. הגזבר שנסע העירה אומר: "עכשיו אני בקיבוץ, בערב אחזור למשק". 2. האזור החקלאי-יצרני של הקיבוץ.

משק חי. מתחם ובו בעלי חיים שונים לטיפול ולליטוף.

משק ילדים. משק חי מורחב, לפעמים כלל גם גן ירק.

מִשקיסט. חבר קיבוץ המתמחה בניהול הצד הכלכלי ורואה בו חזות הכול, בדרך כלל כינוי גנאי.

מתנדב. צעיר שהגיע מחו"ל, מתגורר ועובד בקיבוץ אך אינו מקבל שכר. המתנדבים הראשונים הגיעו לאחר מלחמת ששת הימים, ורבים מהם הפכו חברי קיבוץ.

מתנדבות. שם קיבוצי למתנדבים ממין נקבה שהפכו סמל מין קבוצתי.

נהג תורן. נהג שתפקידו לבצע הסעות קטנות לאורך שעות היממה, בעיקר לסיבוב וחזרה.

נוֹיניק. גנן הקיבוץ. עוד ג'וב לטיפוסים מיוחדים האוהבים לעבוד לבד.

נופש גלגלים. סידור משולב של דירת נופש ומכונית למשפחה, היה נפוץ בשנות השבעים.

נופש רווקים. מפגש שנתי של רווקים מרחבי התנועה הקיבוצית, שבו נוצרו זוגות רבים.

נֶכֶס. מאושיות ההפרטה, כל מרכיב בבעלות הקיבוץ שיש לו ערך כספי.

נע ונודניק. מרצה נודד, גרסת שנות השלושים.

נער. תלמיד בחברת הנוער, להבדילו מבן הקיבוץ.

נִשטוּ מי פיזיקה? מה לי מהתיאוריה? העיקר המעשים, אמרו בשנות השלושים.

סוטיניק. פעיל בקיבוץ המאוחד, על פי רחוב סוטין בתל אביב, שם שכנה מזכירות התנועה.

סטודנט. חבר הנכנס להכשרה בענף חדש במשק, שנות השלושים.

סיבוב. הצומת הקרוב לקיבוץ, מקום מפגש ואיסוף.

סדרן עבודה. חורץ הגורלות היומי בקיבוץ הישן. בקיצור: סדרן.

סידור עבודה.לוח ענק שבימי הקיבוץ הראשונים הודיע לכל חבר היכן יעבוד למחרת. עם הזמן ירד מגדולתו.בקיצור: סידור.

סידור רכב. שיבוץ כלי הרכב של הקיבוץ על פי הזמנות החברים וצורכי היישוב.

סיווג. הגדרת הקיבוץ על פי תהליכי השינוי והזרם שאליו הוא שייך, עוד מסימני ההפרטה.

סל פֶּן. כלי קיבול אותו נטלה החברה בצאתה מן החדר הפרטי, ונועד לקישוש מזון למטרות שונות, "תמיד טוב שיהיה, פן יחלקו גבינה במרכולית", ובגרסה אחרת: "תמיד טוב שיהיה בבית, פן יבוא הבן לביקור". התגלגל מהווי השוק בארצות סלאביות.

סָניטָריות. ניקיון השירותים הציבוריים והמקלחת הציבורית. כל העבודות שוות, אבל יש כאלה ששוות פחות.

עבודה שכירה. החטא החמור מכולם של הקיבוץ השיתופי, נשבר עם פריצת התעשייה למשק הקיבוצי.

עובד חוץ. אדם שמצא עבודה מחוץ לקיבוץ, וזכה על כך לאישור מיוחד ולמבטי גנאי וקנאה.

עובדת סוציאלית. פעם טיפלה בחריגים בחברה, היום מטפלת בעניי הקיבוץ.

עוזב. מי שפרש מן הקיבוץ.

עונת השלכת. ימי העזיבות בקיבוץ, שנות השלושים.

עיני העדה. סנדלרי הקיבוץ, שהכול עובר לפניהם. משנות השלושים, כשעוד היה סנדלר בכל קיבוץ, אחד לפחות.

עירניק. מבוגר או ילד החי בעיר. גם, בלגלוג גלוי, עירוניקניק.

עלון. העיתון הקיבוצי, גרסת הקיבוץ הארצי.

ענף. מונח היסוד של המשק הקיבוצי לפני ימי "הפרנסה" (ע"ע).

פַטמָזין. כינוי אירוני לעבודות שדה קשות שבוצעו על ידי נשים ערביות.

פיטורים. הודעה על הפסקת עבודה, מייסורי ההפרטה.

פינוי-בינוי. העתקת בתי חברים בקיבוץ המופרט כדי לפנות מקום ליזמויות, בעיקר בתיירות.

פַלָח. עובד בענף גידולי השדה. שודרג לגדשניק (ע"ע).

פנסיה. קיום כלכלי לוותיקי הקיבוץ, לא כל הקיבוצים דאגו לכך בזמן, על פי העיקרון ש"הקיבוץ הוא הפנסיה".

פעיל. חבר קיבוץ העובד במוסדות התנועה המרכזיים, גרסת הקיבוץ הארצי.

פערים. יחסי שכר בין חברי הקיבוץ, מדד מרכזי של עידן ההפרטה.

פּרימוּס. חבר הנכנס שלישי לאוהל של בני זוג בקיבוץ העתיק.

פרנסה. חובת היחיד למצוא מקום עבודה ומקור הכנסה, מילה שלא נשמעה בחצר הקיבוצית עד ימי ההפרטה.

ציבורית. כלבויניק (ע"ע),קערה לצבירת אשפה על השולחן.

צימרים. חדרים שהוסבו לאירוח, והפכו לענף בקיבוצים רבים בשנות האלפיים.

קבוצה (1). דגם של קיבוץ הבנוי על מספר קהילה מגובשת וקטנה לאורך שנים. הדגם נשבר עם חזרת הבנים הראשונים מהצבא.

קבוצה (2). שנתון של ילדי הקיבוץ. בדרך כלל לקבוצה שם קבוע לאורך השנים.

קבוצה אינטימית. חבר ללא משפחה, ביטוי משנות השלושים.

קהילה. קבוצת האנשים החיה יחד ביישוב, מילה המחליפה בהדרגה את המונח "קיבוץ".

קהילתנו. קובץ דברי ספרות והגות מימי העוברות של הקיבוץ, שהפך סימן דרך ערכי ונוסטלגי לימי התום.

קולקטיביות רעיונית. הגדרה של הקיבוץ הארצי לשותפות האידיאולוגית בין חבריו. בשלב מסוים הפך שם נרדף להצבעה לאותה מפלגה.

קומבּיין עלי. כינוי אירוני לעובדים שכירים ערבים בעבודות השדה.

קומונה. מחסן בגדים, מבנה שבו מטפלים בבגדי החברים, רוכשים, מגהצים וממיינים. בדרך כלל צמוד למכבסה.

קומונה א'. שותפות מלאה ברכוש המתבטאת בשימוש משותף בבגדים, ריהוט וחפצי בית. התקיימה בראשית הקיבוץ.

קומוניסטית.ע"ע קומונרית.

קוֹמוּנָר. צעיר המשרת בקבוצת מדריכים החיה בעיר ואחראית על קן של תנועת הנוער.

קומונרית. מנהלת מחסן הבגדים. גם: קומוניסטית.

קומקום חשמלי. הפריצה הראשונה של הצרכנות השיתופית. קומקום בחדר הפרטי, סוף הקיבוץ.

קוסמטיקה. דברים נמלצים ומופשטים, משנות השלושים.

קיבוץ. השם הגנרי של השיטה השיתופית, מקורו בעולם החסידות.

קיבוץ נדל"ן. קיבוץ במרכז הארץ בעל פוטנציאל למכירת אדמותיו לבנייה. הסדין האדום של הקשת המזרחית.

קיבוץ עירוני. חיים יחד בתנאי שיתוף מלא בלב עיר.

קיבוץ עתיד. שם יפה להתאגדות הקיבוצים המופרטים.

קיבוץ תמיד. שם נאה להתאגדות הקיבוצים השיתופיים.

רואה ואינו נראה. חצרן, כבר בשנות השלושים ידעו את זה.

ריכוז. גרסה אחרת לגיוס (ע"ע), עבודה המונית שלא במסגרת שעות העבודה הרגילות.

רכב פעילים. רכב שניתן לעובדי בתנועה המרכזית והפך מוקד לאי שוויון, קנאה וסידורים מיוחדים.

רכבת. החזרה מאורגנת של הצלחות למטבח כשהארוחה לא הצליחה.

רשת ביטחון. דגם הפרטה שנועד לשמור על קיום מינימלי בכבוד לשכבות החלשות בקיבוץ.

שבת. 1. יום עבודה בשבת. 2. יום מנוחה באמצע השבוע.

שומר לילה. תורן שמירה המבלה את הלילה בשבילי הקיבוץ.

שומרת לילה. תורנית שמירה המבלה את הלילה בבית התינוקות ואצה להרגיע ילדים בוכיים.

שיוך דירות. בעלות החבר על דירתו, מסממני ההפרטה.

שיוך נכסים יצרניים. בעלות החבר על חלקו היחסי במשק, הפרטה פלוס.

שיחה. מפגש הדיונים וההחלטות השבועי, גרסת הקיבוץ הארצי.

שיכון. הדירה המשודרגת של חברי הקיבוץ, החליף את ה"חדר".

שיכון ותיקים. דירת משפחה מורחבת שהוענקה על פי עקרון הוותק.

שינשין. צעיר לאחר צבא המשרת בקיבוץ נזקק למשך שנה. ראשי תיבות: שנת שירות. גם: שינשינשין, ראשי תיבות: שנת שירות שלישית.

שישייה. פעוטון, קבוצת פעוטים תקנית שבה שישה ילדים.

שכונת בנים. פרויקט של ימי ההפרטה, המאפשר לבני הקיבוץ לחזור לקיבוץ ללא חובת חברות.

שכר דיפרנציאלי. ביטוי מכובס שפירושו משכורת, סופו של הקיבוץ הישן.

שכר מינימום. חוק מדינה החל היום על חברי קיבוץ לא מעטים.

שליח. מגויס לפעילות בתנועה המרכזית.

שלישייה. מתקן המורכב משלושה כלי קיבול זה מעל זה, שנועד להעברת מזון מחדר האוכל לחדר. ע"ע מנשק'ה.

שנת חופש. שנת חיים מחוץ לקיבוץ בלי לוותר על החברות. סידור ביניים למתלבטים שנפוץ בשנות השבעים.

שעת אהבה. שעה במהלך היום שבה הותר לאמהות לבקר את ילדיהן בבית הילדים.

תוכן. מבדיל בין מרק סתמי ודלוח למרק עשיר. שאלה בחדר האוכל: "למה אין למרק תוכן?". תשובה: "אין תוכן, אבל יש הרבה עלילה".

תור חוץ לארץ. סידור שאִפשר לחברי קיבוץ לצאת לטיול בחו"ל וגם לשמור על עקרונות הקיבוץ. בפועל היה כרוך בכאבי לב ובקרבות מרים.

תושב. מי שגר בקיבוץ ואינו חבר. בעבר סידור נדיר וחריג, בהווה תופעה נרחבת.

תֶלם! אזהרה בדיון של הקיבוץ העתיק כלפי מי שאינו מדבר לעניין, מתחום הטיפול בסוסים.

תפיסת עופות. משלוח עופות לשחיטה בשעות הקטנות של הלילה.

תקופת גאנדיזם. ימי הצנע בקיבוץ העתיק.

תקציב כולל. שיטה שבה ניתן למשפחה סכום האמור לכסות על מגוון צרכים, שלב ביניים בדרך להפרטה.

תרבותניק. חבר המתמקד בארגון פעילות תרבותית, כמו המשקיסט גם הוא לא זכה לאהדה רבה.

תמורה לתרומה. שם נאה לשיטת השכר הדיפרנציאלי. ההגדרה השיתופית: אין קשר בין תרומה לתמורה.

תשע שבע תשע. תקנות הסיווג ושיוך הדירות, מערכת חקיקה הנדחית מבחירות לבחירות.


מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020