שם התואר פשיסטי – היבטים לשוניים

רוביק רוזנטל | 23 בינואר 2012

חוות דעת מטעם הנתבעת במשפט "אם תרצו – ציונות או לחדול" נגד רועי ילין ואחרים. תביעת לשון הרע על סך 2.6 מיליון ₪ היתה בעיקרה כנגד שמה של קבוצת פייסבוק "אם תרצו תנועה פשיסטית – אז יש". רובה של התביעה נדחתה. חוות הדעת התייחסה לחלקה של התביעה שנדחה, וצוטטה על ידי השופט יעקובי בפסק דינו

השאלה עליה התבקשת להשיב:

"מהי המשמעות (או קשת המשמעויות) של שם התואר "פשיסטי/ת"  בשיח הציבורי בישראל בכלל ובהקשרים פוליטיים בפרט?"

לענייננו שלוש מילים:

  1. פשיזם (שם עצם, המייצג אידיאולוגיה או דפוס משטר, ומזוהה עם כמה משטרים במאה העשרים, מקורו באיטליה); באנגלית fascism.
  2. פשיסט (שם עצם, אדם הפועל בדרך התואמת את עקרונות הפשיזם או כפי שהם נתפסים בציבור); באנגלית fascist.

  3. פשיסטי (שם תואר, דרך חשיבה, התנהגות או אופי של ישות כלשהי, כגון תנועה, ארגון, פעילות פוליטית ופרלמנטרית וכדומה); באנגלית fascist או fascistic.

    בתביעה זו הדיון הוא במילה (3), שכן מבנה הצירוף "תנועה פשיסטית" אינו מותיר מקום לספק שמדובר בשם תואר; אף כי צורת הנקבה (פשיסטית) מתאימה גם למילה (2). עם זאת, בחוות הדעת יוצגו על פי העניין גם הערות על מונחים (1) ו(2).

הערת מבוא לדיון

למילים יש היסטוריה. המילה "ראש" היא איבר בגוף, אבל כבר במקרא היא משמשת גם במשמעות מנהיג, אדם הנמצא בפסגת ההיררכיה. המילה "כיסא" פירושה רהיט ישיבה, אך כבר במקרא היא משמשת גם במשמעות שלטון ושררה. דוברי שפות רבות מעדיפים להרחיב את משמעותן של מילים המשמשות בשפה. למצב שבו למילה כמה משמעויות אנו קוראים פוליסמיה.

הרחבת המשמעות נעשית בערוצים שונים. הערוצים המרכזיים הם המטאפורה, הדימוי: "ראש" מרחיב את משמעותו כדימוי ל"מה שנמצא למעלה"; והמטונימיה, שבה מרכיב משמעות של המילה המקורית משמש כמכלול המשמעות של השימוש החדש במילה: "כיסא" משמש לישיבת אנשי מעלה (כגון מלך או שופט), ועל כן המילה "כיסא" מתקבלת במשמעות מעמדו של איש המעלה. התפתחות זו אינה בדרך כלל תולדה של החלטה של מומחים או מתקני שפה, אלא היא צומחת במסגרת השימוש הטבעי בשפה. לעיתים המרחק בין שתי המשמעויות רב, ואנו נזקקים לבירור היסטורי כדי להבין שלמילים גרעין משמעות משותף.

הדרך המילונית המקובלת במקרה של פוליסמיה היא להציג למילה אחת מספר הגדרות הנחלקות באמצעות מספרים (וראו בהמשך ציטוט ממילון ובסטר); ובמקרים מסוימים אף להפריד לגמרי בין ההגדרות כאילו מדובר במילה נפרדת.

למען הסר ספק ייאמר שהרחבת משמעות המילה והיווצרות פוליסמיות אינה "תקלה" בהתפתחות הלשון, ואינה מייצגת "שימוש לא תקין" בשפה, אלא היא דרך המלך בהתפתחות השפה, לצד יצירת מונחים ומילים חדשים על פי הצורך.

מצב זה חל גם על מילים לועזיות המשמשות בשפה, וקרויות מילים שאולות. למשל, המילה "סאגה" משמשת במשמעות סוגה ספרותית: רומן ארוך ומקיף המספר את תולדותיה של משפחה אחת או של קבוצה חברתית; ובמשמעות אירוע ממושך ודרמטי שמעורבים בו דמויות רבות (כגון "הסאגה של משפט אולמרט"). לעיתים הרחבת המשמעות נעשית בשימוש הישראלי. לעיתים קרובות הרחבת השימוש במילה מתרחשת כבר בשפות הלועזיות מהן נשאלה המילה, והמילה נשאלת על שלל משמעויותיה.

לענייננו, "פשיזם" ו"פשיסט" הן מילים שאולות, אף כי "פשיסט" נהגית בעברית במלרע, ולא במלעיל כמו בשפות אירופה. "פשיסטי" ו"פשיסטית" הן מילים שאולות שצורף להן צורן עברי (-י, -ית), המציין במקרה זה שם תואר. שילוב מילים לועזיות בצורנים עבריים נפוץ בשפה העברית וקרוי הסגלה (ובלעז: אדפטציה).

משמעותו המקורית של המונח "פשיסטי"

השימוש הרווח ב"פשיסט" וב"פשיסטי" הוא הרחבה של המונח על בסיס גרעין משמעות המצוי באידיאולוגיה המקורית של הפשיזם ושל התנועה הפשיסטית האיטלקית. תנועה פשיסטית היסטורית, המוגדרת בכל ספרי היען "תנועה ימנית קיצונית", התאפיינה ברעיונות הבאים:

  • שלטון מפלגה אחת
  • מנהיג יחיד משקף את רצון העם והמדינה

  • אחדות הלאום קודמת לכל שיקול אחר

  • עליונות של ערכים לאומיים כגון הקרבה, נאמנות ואחדות

  • שמירה על טוהר הקבוצה הלאומית או הגזע

  • זלזול ודחייה של ערכים מכוננים האופייניים לדמוקרטיה: סובלנות, ריבוי דעות, איזון בין מוקדי כוח ומניעת עריצות הרוב

על בסיס זה נקראו גם משטרים דיקטטוריים כגון המשטר הנאצי והמשטר הסובייטי משטרים פשיסטיים, אף כי הם לא כינו עצמם כך. בשני מקרים אלה כמו במקרה האיטלקי הדיקטטורה אינה שרירותית לכאורה, אלא נועדה לייצג את ערכי האומה והאידיאולוגיה שלה.

מהגדרה זו נגזרת גם משמעות יסוד של שם העצם "פשיסט", ושל שם התואר "פשיסטי":

  • פשיסט במובנו המקורי הוא מי ששייך ארגונית או על פי אמונותיו לתנועה הדוגלת בפשיזם.
  • פשיסטי במובנו המקורי הוא שם תואר המיוחס לתנועה הדוגלת בפשיזם.

דוגמה מן ההיסטוריה הישראלית לשימוש זה היא ספרו של אב"א אחימאיר "יומנו של פשיסטן", המתבסס על טורים שכתב בשנות השלושים. אחימאיר, שהזדהה עם ערכי היסוד של תנועות פשיסטיות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, יצר הסגלה של פשיסט לצורה עברית באמצעות הסיומת -ן.

הרחבת השימוש במונחים טוטליטריים במסגרת דמוקרטית

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ולאורך המחצית השנייה של המאה העשרים הפכו רוב הדיקטטורות בעולם לדמוקרטיות או דמוקרטיות למחצה. ואולם, מונחים שונים שנולדו במציאות של הדיקטטורות המובילות נותרו בשיח הדמוקרטי בדרך של הרחבת משמעות המילה והשימוש בה. שימושים אלה מצביעים על יסודות או אפיונים לא דמוקרטיים בתוך המערכת הדמוקרטית; דהיינו, פער בין המבנה הדמוקרטי הפורמלי לבין מה שקרוי "רוח הדמוקרטיה". בדרך זו יצר יעקב טלמון את המונח "דמוקרטיה טוטליטרית"; אנחנו נוהגים לומר על שליט כוחני וסמכותני בארגון, במדינה או במשפחה שהוא  "דיקטטור", ומצביעים על שליטת המדינה במידע על אזרחיה באמצעות המונח "האח הגדול" שנולד ביצירה הדיסטופית "1984" מאת ג'ורג' אורוול, המתרחשת במדינה דיקטטורית קיצונית.

הרחבת המשמעות הזו אופיינית באופן מובהק יותר לשמות תואר. בעוד "דמוקרטיה" היא צורת משטר, "דמוקרטי" הוא שם תואר המתייחס למכלול תופעות, וניתן להצמידו לשמות עצם שונים: "ניהול דמוקרטי", "חינוך דמוקרטי", "אווירה דמוקרטית" ועוד. שמות התואר במקרה זה מצביעים על אווירה של שוויון ושיתוף בהחלטות, והסתייגות ממבנה היררכי מובהק. שם התואר "בולשביקי" מתייחס במובנו ההיסטורי  לחבר בתנועה שחוללה את המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות; בשימושיו היום, בשיח הכללי והישראלי, הוא מתייחס להתנהגות ריכוזית וכוחנית. באנגלית אף נוצר שם התואר bolshie, שפירוש גס רוח וכוחני. "אוטונומיה" היא במקורה צורת משטר, אך הן המונח והן שם התואר "אוטונומי" משמשים לתיאור התנהגות שבה אדם או גוף ריבוניים בהחלטותיהם.

תמורות בשימוש במונח "פשיסטי"

גם המונח פשיזם במשמעותו הפוליטית ההיסטורית עבר תמורות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. התמורות האלה סייעו להרחבה המשמעות של המונח "פשיזם" בכלל, וקל וחומר של שם התואר "פשיסטי". על פי מילון הפוליטיקה של אוקספורד, התמורות התבטאו בין היתר בכך:

  • התפיסה הטוטליטרית-דיקטטורית הומרה בתפיסה הקוראת לחזק את סמכות המדינה וכוחה, בתוך המסגרת הדמוקרטית;
  • תפיסת טוהר הגזע הומרה בהתנגדות להגירה ותביעה לגירוש מהגרים;

    תנועות האוחזות בתפיסות אלה קרויות במילון זה "ניאו-פשיסטיות".

לצד התמורות ההיסטוריות חלו גם תמורות בשימוש במונחים השונים בהם עוסקת חוות הדעת, משמעותם הורחבה והשימוש בהם התפשט לתחומים רבים.

ניתן להצביע על שוני מסוים בין שלושת המונחים שהוצגו לעיל, בהיבט של הרחבת המשמעות. בעוד "פשיזם" שומר על קירבה למונח היסוד (קובץ הרעיונות המגולם בתנועות הפשיסטיות ובעיקר זו האיטלקית), אף כי גם בו יש גילויים שונים של הרחבה; לא כך הדבר לגבי "פשיסט" ובעיקר לגבי "פשיסטי", שהוא לב הדיון המשפטי במקרה זה.

בדומה לשמות תואר אחרים שצוינו לעיל ורבים אחרים, התרחב גם השימוש בשם התואר "פשיסטי" לתופעות בתוך המערכת הדמוקרטית. שימושים אלה מחלצים גרעיני משמעות מן הפשיזם במשמעותו המקורית, ומחילים אותם על תופעות בתוך המבנה הדמוקרטי. הדבר נעשה כאשר תנועה או רעיונות המובעים על ידי אדם או תנועה מכילים, בעיניו של המשתמש, גרעיני משמעות שונים.

תנועות ואנשים יכונו בעלי עמדה פשיסטית כאשר הם:

  • מעמידים באופן בלעדי וגורף את ערכי המדינה והאחדות הלאומית בראש סולם הערכים הראוי בעיניהם;
  • מציעים לוותר בגלוי או בעקיפין על הערכים, המנגנונים והכללים המכוונים של הדמוקרטיה, כאשר אלה עומדים בעיניהם בסתירה לאחדות הלאומית;

שימושים אלה באים לביטוי, למשל, בהגדרה שנותן מילון ובסטר למונח fascist: 

1.       a person who believes in or sympathizes with fascism.

2.       (often cap.) a member of a fascist movement or party.

3.       a person who is dictatorial or has extreme right-wing views.

הגדרות (1) ו(2) מתייחסות לשימוש ההיסטורי המקורי ב"פשיזם". הגדרה (3) מצביעה על הרחבת המשמעות. בהגדרה (3) נראה שבשימושים בארצות דוברות אנגלית פשיסט הוא גם מי שיש לו השקפה ימנית קיצונית כלשהי, ומי שיש בעמדתו יסודות דיקטטוריים. קל וחומר שהרחבת משמעות זו חלה על שם התואר fascistic.

יש להוסיף כאן שבאנגלית ובשפות נוספות מקובל שימוש נוסף במונח פשיזם, ומכאן גם בכינוי לאדם בודד (פשיסט) וכן בשם התואר (פשיסטי), באמצעות הפיכתם לסיומת או רכיב במונח מורכב. כך אפשר למצוא מונחים כמו איסלאמו-פשיזם (המאשים ארגונים, קבוצות דתיות ואישים מוסלמים בהתנהגות כוחנית ואנטי-דמוקרטית); אֶקו-פשיזם (המאשים את תומכי איכות הסביבה במהלכים כוחניים ואנטי דמוקרטיים); סוציאל-פשיזם ועוד.

התופעות עליהן הצבעתי מקובלות בשיח בעולם המערבי בכלל. השימוש הישראלי אינו שונה מן השימוש הכללי, ויש לראות כאן השפעה ברורה של השיח הכללי על השיח הישראלי. השפעה כזו אופיינית לשיח בשאלות חברה ומדינה בכלל בישראל, כאשר המונחים הרווחים שאולים כולם מהלקסיקון הכללי, כגון "סוציאל-דמוקרטיה", "פופוליזם" ועוד.

דוגמאות לשימוש במונחים הנדונים בשיח הישראלי

לצורך ניתוח השימושים בשם התואר "פשיסטי" בשיח הישראלי בחנתי הופעות שונות של המונח בשיח הציבורי הנוכחי. שילבתי כמה דוגמאות מהעיתונות הישראלית, בהן צוטט מנהיג או אמן לא ישראלי באותו עניין. ההדגשות שלי לצורך נוחות הקריאה.

  1. "עננה של סירחון פשיסטי עולה ממשרד הפנים ... משרד הפנים פוגע באופן כה מובהק בדמוקרטיה התל-אביבית" (בלוג של יואב לרמן, 16.9.08).
  2. "במפלגת העבודה המתיימרת לתמוך בדמוקרטיה, בחר סגן שר הביטחון לתמוך ביוזמה הפשיסטית לחקר האזרחים בידי הכנסת" (אנשי רוח, ביניהם יהושע סובול, יורם קניוק ואחרים, על התנהלותו של ח"כ מתן וילנאי, שתמך בהצעתו של ליברמן להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור ארגוני שמאל, אתר מעריב nrg, 12.1.11).

  3. "ש"ס, שמצביעיה באים מהשכבות החלשות, היא מזמן עמוד תווך במחנה הפשיסטי, ואלי ישי מסתמן כשר הפנים הגזען, שונא הזרים ביותר שידעה המדינה" (חוני קבלו, מאמר באתר הגדה השמאלית, 31.1.10).

  4. "על אף הקושי לקבל את דעת הנכבה, איסור לציין את יום הנכבה הוא מהלך פשיסטי שמעיד על חולשתה של החברה הישראלית ... הממשלה מבקשת לרמוס את הדמוקרטיה ולהקים משטרת מחשבות" (מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אתר ואללה, 24.5.09).

  5. "ארגון זעיר שמגן על חיות מחמד ערך הפגנה והגיש תלונה... זו התנהגות פשיסטית ועריצה שיוצאת נגד הדבר הבסיסי ביותר של אמן - הרצון לעסוק בנושא מסוים. אני יודע מהי דיקטטורה, כי חייתי תחת השלטון של הרודן פרנקו". (הבמאי פדרו אלמודובר בראיון עם אמיר קמינר, Ynet, 12.7.02).

  6. "אמנות? זבל פשיסטי! ... התערוכה נגד אביגדור ליברמן היא מצג שנאה של פשיזם שמאלני  כאשר הביקורת מוטחת בידי ציבור חד-ערכי, חד-אג'נדתי, באורח מכליל, אנטי-פלורליסטי, מתואם, מונוליטי ומתוזמר  כנגד יחידים או ציבורים בעלי דעות שונות ונוגדות" (אהרון רול, 5.8.10, אתר צופר).

  7. "חוק פשיסטי: מי שלא ימסור טביעת אצבעו ישלח לכלא! המדינה היחידה ממדינות המערב שמוכנה לרמוס את זכויות אזרחיה, ולחייב אותם לתת טביעת אצבע, היא ישראל" (המגיב עברי_אנוכי, אתר בחדרי חדרים, 29.10.08).

  8. "במאמר שכתב המתחרט התורן, ירון לונדון - הוא אמר על השיר שכתב, מרדף, שהוא שיר רע, שיקרי, 'ההיסטוריה אינה כתובה בכוכבים, ודבר בה אינה נמנע. לא נרדפנו אלא רדפנו..' והוא מבקש חנינה על השיר שלו שהוא 'פשיסטי'" (אתר בלוגמית, 30.4.10).

  9. "בטקס הפתיחה חסר חיוך, הוא היה סכמטי ומכני, ואף נשא גוון צבאי, אפילו פשיסטי" (יוסי מלמן על טקס הפתיחה של האולימפיאדה, הארץ, 9.8.08).

  10. "חוק פחדני, שמהווה חלק מסדרת חוקים פשיסטיים אותם יוזמת הממשלה" (ח"כ איתן כבל על "חוק החרם" לאחר שאושר בכנסת, .ynet 11.7.11).

  11. "EDL הוא ארגון פשיסטי המסית לשנאה בין קהילות. הם אנטי מוסלמים ואנטישמיים" (מוחמד שאפיק, מנכ"ל קרן רמדאן, במסגרת ראיון בהארץ, 8.2.11).

  12. "החיזבאללה, ארגון פשיסטי מובהק, שוחר מלחמה ומחרחר מדון, תקף אותנו" (יואב קרני, גלובס, 19.7.06)

  13. "אני מתנגד באותה מידה לרדיפת אנשים, בוודאי כאשר היא מגיעה מטענות פטריוטיות שמסתירות התנהגות פשיסטית" (רונן תמאם, אתר יופוסט, 13.2.10).

  14. "הדבר אינו נוגד את טענותי לגבי התנהגות פשיסטית של מנהל בית הספר ואוירה בלתי נעימה ובלתי מפתחת הקיימת בבית הספר בגללו. בית ספר צריך להיות מקום שכיף להגיע אליו" (המגיב ל12,  mynet, 28.8.08).

  15. "להפוך אזרחים לבני ערובה בחו"ל של הממשלה רק כי עברו על החוק, היא התנהגות פשיסטית" (המגיב Michael, באתר העיתון גלובס, 30.6.09)

  16. "למרות כל הדיבורים על דמוקרטיה ועל החלטות דמוקרטיות כביכול, אין בישראל דמוקרטיה.  השלטון הנוכחי, שנבחר בבחירות, ניצל את חולשות המערכת השלטונית והפך למשטר טוטליטארי בעל מאפיינים פשיסטיים, הפועל לדיכוי הציבור הדתי-לאומי" (ישראל חנוקוגלו, ערוץ שבע, 9.5.05).

  17. "ישראל לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות הלכה ואימצה מאפיינים פשיסטיים" (משה פייגלין, אתר משה פייגלין בליכוד, יולי 2008).

  18. "בעוד 20-50 שנים, ...  יוכלו היסטוריוני העתיד לקבוע ביתר פשטות אם התקופה הנוכחית היא אכן נקודת מפנה במעבר החברה הישראלית מדמוקרטית לחברה בעלת מאפיינים פשיסטיים, כפי שטוענים רבים באחרונה" (רועי ברק, גלובס, 21.11.11)

  19. "המועמד בבחירות לנשיאות מצרים דוקטור מוחמד ברדאי, תוקף את הממשל הצבאי בארצו ומכנה אותו 'פשיסטי'" (ג'קי חוגי, אתר גל"ץ, 6.12.11).

  20. "את מאוד פשיסטית" (ענבר שנהב לניקול ראידמן בתוכנית "מעושרות", ערוץ 10, לאחר שראידמן התייחסה לצילום של אם ערבייה ותינוק, וקבעה "מה? היא לא נראית מחבלת קטנה שהולכת לפוצץ אוטובוס?").

  21. "לא מדובר במשטר פשיסטי" (עובד בחנות בגדים מסביר מדוע אין מיישמים את נוהלי העבודה הקפדניים של חברת האם בחו"ל", הארץ)

ניתוח השימושים מציג את האפיונים הבאים

  1. "פשיסטי" הוא שם תואר לדרך התנהלות לא דמוקרטית קיצונית. שימוש זה קיים בדוגמה (1), ועומד ביסוד רוב הדוגמאות הבאות.
  2. "פשיסטי" הוא שם תואר להתנהלות המאפשרת שליטה של המדינה על פעולות האזרחים והגבלה שרירותית של חירותם (2) (7)  (15)

  3. "פשיסטי" הוא שם תואר להתנהלות הפוגעת בזכויות המיעוט (4) (16)

  4. "פשיסטי" הוא שם תואר למי שמנסה לפגוע בזכות הזולת להביע את דעתו (6) (10)

  5. "פשיסטי" הוא שם תואר לצייתנות והיעדר חופש אישי וחופש יצירה (5) (9) (14) (21)

  6. "פשיסטי" הוא שם תואר למי שנגוע בגזענות ובשנאת זרים (3) (11) (20)

  7. "פשיסטי" הוא שם  תואר המציין פטריוטיזם קיצוני המתעלם מקיומם של אחרים (8) (13)

  8. "פשיסטי" הוא שם תואר למי שפועל לפתור בעיות בדרך מלחמה (12)

התופעה הבולטת בדוגמאות אלה היא העובדה ששם התואר "פשיסטי" אינו נאמר רק בידי אנשי שמאל כלפי הימין, אלא גם להיפך, ובעוצמה לא פחותה. תופעה זו מבליטה את הגמישות והאפשרויות הפתוחות הגלומות בשימוש בשם התואר "פשיסטי".

מסקנות

השימוש במונח "פשיסטי" מקובל בשיח הדמוקרטי, ומתייחס לתופעות במסגרת הדמוקרטית, שאינן קשורות בדרך ישירה או עקיפה למשטרים הפשיסטיים ההיסטוריים.

השימוש במונח "פשיסטי" בשיח הישראלי מתייחס לתנועות או מהלכים אשר יש בהם לדעתם של המשתמשים במונח, בין היתר [בהדגשה על שימושים הרלוונטיים לתביעה הנוכחית]:

  • העדפה בוטה וגורפת של ערכי המדינה, האחדות הלאומית והנאמנות על פני ערכי הדמוקרטיה במובנה המהותי;
  • הדרה של יסודות ליברליים או בעלי עמדה שמאלית מובהקת מן השיח הלגיטימי באמצעים שונים;

אין להסיק אם כן מהתיבה "אם תרצו (תנועה פשיסטית) אז יש", שקבוצת הנתבעים טוענת שתנועת "אם תרצו" היא תנועה פשיסטית במובנה ההיסטורי, כלומר, אוחזת במכלול המאפיינים והערכים של תנועות פשיסטיות באירופה במחצית הראשונה של המאה הקודמת. אפשר להעריך במידה רבה של סבירות של"אם תרצו" יש בעיניהם יסודות משמעות המשמשים היום באזכור המונח "פשיסטי" בשיח הרווח בישראל.

ביבליוגרפיה רלבנטית

דויטשר, גיא, גלגולי לשון: מסע בעקבות המצאתו הגדולה ביותר של האדם, חרגול ועם עובד, 2007

נויברגר, בני, דמוקרטיות ודיקטטורות, האוניברסיטה הפתוחה, 2004

ניר, רפאל, סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה, 1989

מילון רב מילים בגירסה מקוונת: http://www.ravmilim.co.il/

Crystal, David, The Cambridge Encyclopedia of Langage, 1997

Mclean, Iain, Oxford Concise Dictionary of Politics, 1996

Random house Webster unabridged dictionary


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא