עשרים וחמישה טיפוסי מנהלים

רוביק רוזנטל | 14 באוקטובר 2014
המאמר הופיע בגיליון 100 של כתב העת "סטטוס"

מקצוע הניהול אינו בנוי על פי דגם סדור, וכל מנהל מביא לעבודתו את אישיותו וסגנונו המיוחד

 

מנהלים שונים זה מזה, ועל פי נסיוני יש רק דבר אחד שמחבר ביניהם באמת: העובדה שיש להם כוח הטמון בהגדרת התפקיד. בכל יתר העניינים אין ביניהם כל דמיון, ודומה ששום בית ספר, מודלים וייעוצים לא יעזרו להם. המנהל מביא אל משרדו את עצמו, את האופי והמזג שאתו נולד והתפתח, את מה שלימדו אותו החיים, ואת פקטור לי אייקוקה -מזל. יש מנהלים רשעים וטוב להם, יש מנהלים חביבים וקואופרטיביים שעפים בתום רבעון לא מוצלח, יש פילים בחנות חרסינה ויש שועלים בכרם ענבים. לכולם יש "כפיפים" וכולם "כפופים" למישהו, וכאמור, רשת הכפיפויות הזו מגדירה אותם יותר מכל מודל שבעולם.

כדי לנסות להבין את עולם הניהול, אנסה לתאר כמה מנהלים אמיתיים שבהם נתקלתי בימי חלדי (בלי שמות! עם כמה מהם אני עובד, כמה מהם חברים שלי, כמה מהם מנהלים את המדינה, וכמה הלכו לעולמם בטרם עת), ולנסות לאמר עליהם כמה דברים על ניהול בכלל, מה שקורין "קטגוריות אמפיריות". הערה: התיאור מיועד לגברים מנהלים ונשים מנהלות כאחד, אך דמות "האשה המנהלת" זקוקה לאיפיונים מיוחדים שלא נכנסתי אליהם כאן.

1. הדמוקרט

המנהל הנאור. עובד על פי טבעו הדמוקרטי, משתף אנשים בתכנון ובביצוע, ומתכוון לזה. מערכת ההפעלות וההתייעצויות שלו מדויקת. הוא מזמין לישיבות כל מי שקשור לכל נושא, ולעולם לא ייתפס במהלך נסתר מאחורי גבו של בעל תפקיד. הדמוקרט הוא המנהל המושלם במצב שבו הדברים מתנהלים כשורה. הוא עלול להסתבך  במצבים משבריים שבהם צריך לקצר פינות ולעקוף בעלי סמכות כדי להגיע לתוצאות. הוא מתקשה להכניס לתלם כפיפים שאינם עומדים בציפיות, ואורבים לו אנשים המפרשים את הנאורות שלו כחולשה.

משפט מפתח: בוא נברר את זה.

שפת גוף: מוטה קדימה בתנוחת הקשבה.

2. המלך

מנהל שהפנים את הסמכות שניתנה לו, ומודע לה במידה מוגזמת. הוא באמת סבור שהכוח שניתן לו כמנהל הופך אותו למלך. הוא מתנהג בהדרת כבוד ובפורמליות, מדבר מעט, בדרך כלל לא בלשון פקודות, ויוצר אווירה לפיה אין להעלות על הדעת להתווכח אתו או לא לבצע היטב את הנחיותיו. בדרך כלל יבנה סביבו חצר קטנה, ויעצב טקסים קבועים. למי שהוא רוצה ביקרו יעניק כבוד פומבי, מי שהוא מזהה כאויב יסבול ממנו השפלות ועונשים פומביים. אם נוסף על העיסוק שלו בבניית המונרכיה גם יעשה משהו, יש סיכוי שיביא תוצאות.

משפט מפתח: נדמה לי שהדברים ברורים.

שפת גוף: זקוף, מבט משוטט בסיבוב, כמו מגדלור.

3. הנבל

מנהל המביא אל מלאכת הניהול את הרוע הטבעי שלו. התפקיד מעניק לו לגיטימציה, כוח וכר פעולה נרחב. הרוע אינו נשפך ממנו, אלא מגיח ברגעים הבלתי צפויים ובדרך מתוחכמת. הערה ארסית שלו בישיבת הנהלה דוחקת אותך לפינה, החלטה משנית לכאורה שלו תשנה את כל מעמדך בארגון, לרעה כמובן. אם תבוא אליו בהצעת יוזמה, תגלה למחרת שהוא אימץ אותה ומיד הטיל אותה על המתחרה שלך בארגון. הוא בונה את כוחו על הנסיון שצברו הכפופים לו: אם חטפת, תשתוק, מחר מישהו אחר יחטוף חזק יותר.

משפט מפתח: אני לא מציע לך לסרב.

שפת גוף: נוטה קלות לאחור, מבט מחודד.

4 המפתה

מנהל הזקוק לאהבה וקבלה, והכוח אינו מספק אותו אם אין אוהבים אותו. לכן הוא משתמש בכוח שבידיו כדי לקצר דרכים לאהבה. בהיפוך לנבל, הוא אוגר את כוחו באמצעות פיתויים והבטחות. אם אתה אתו, תוכל תמיד לצפות לחיבוק נוסף. אם אינך אתו, הוא לא יניח לך עד שתתחבר אליו. המפתה הוא אדם חשוף, עובדים מתוחכמים עשויים להשתמש בחיפוש האהבה שלו לצרכיהם בקלות.

משפט מפתח: אתה ממש קורא את המחשבות שלי.

שפת גוף: מתכופף קדימה, נגיעה קלה בבן שיחו.

5. האבא

מנהל שהאבהיות היא מטבעו, והוא משקיע תשומת לב מיוחדת לאנשים הכפופים לו. ביחסים שהוא יוצר אתם יש סוג של אינטימיות, והוא יפעיל אותה במצבי משבר, או כשהוא מעוניין לקדם רעיונות חדשים. הדפוס הזה עשוי להעניק לעובדים בטחון רב. מצד שני, למנהל האבהי יש נטייה לעבור את הגבול ולהתקרב יותר מדי לעובדיו, והוא מביך את אלה שאינם מוכנים לכך. לעתים הוא  מתקשה לעצב את יחסיו עם אלה שהוא כפוף להם, אלא אם כן הוא בעצמו מחפש אבא.

משפט מפתח: אני מאמין שזה לא יקרה לך שוב.

שפת גוף: ראש נוטה הצידה, מבט עמוק.

6. התחמן

מנהל מאוס שהביא אתו את התחמנות מהבית, כלומר, הוא יתנהג בתחמנות גם אם יטאטא רחובות או יצא לפנסיה, אבל הניהול  פותח לפניו מרחבי תחמנות חדשים. הוא עוסק מן הבוקר ועד הערב במניפולציות, בהעברת תפקידים וכיבודים מעובד לעובד, מהסמנכ"ל למשנה וחזרה. העיסוק הזה מעניק לו תחושת כוח משכרת ובלתי פוסקת, ומאפשר לו להרגיש שהוא עסוק מאוד, למרות שלמניפולציות שלו אין שום השפעה על תוצאות ויישומים.

משפט מפתח: תעשה טוב טוב את החשבון שלך.

שפת גוף: יושב בחצי סיבוב, מבט אלכסוני.

7. רוכב האופניים

מנהל מן הטיפוס הצייתני-סמכותי, מגיע לעמדות ניהול לעתים מזומנות. כשהוא מתכופף כלפי מעלה הוא ממושמע וחנפן. כשהוא דורך כלפי מטה הוא עלול להיות שטני. את התסכול מהשפלות הבוסים שלו הוא שואב כמקור אנרגיה להתעללות בכפופים לו. לרוכב האופניים כושר הישרדות גבוה, הבוסים משוכנעים שיש להם אוצר בדמות מבצע משימות מושלם וצייתני, הכפיפים פוחדים לאמר מלה. שני הצדדים שונאים אותו או בזים לו, אבל זה ממש לא אכפת לו.

משפט מפתח: אתה על הכוונת שלי.

שפת גוף: נדבק לקירות.

8. הסחבק

מנהל  ישראלי ייחודי, ספונטני וידידותי, עם קורט של רגשי אשמה על הכוח שזכה בו. משקיע הרבה בפיזור הפורמליות בישיבות או במפגשים בארבע עיניים, משתדל להימנע ככל האפשר ממכתבים רשמיים. הסחבקיות הטבעית שלו פונה גם כלפי מעלה, שם הוא צפוי לסיכון: או שהבוסים שלו יאהבו את זה, או שיראו בזה חוסר מקצועיות. לפעמים הסחבקיות מסווה על חוסר אונים או כשלון. בתנאים אופטימליים הסחבק יכול להיות מנהל מצליח ואהוב.

משפט מפתח: תתקשר מהמילואים.

שפת גוף: צ'פחות.

9. הליצן

מנהל שהוא טיפוס משנה של הסחבק. אם הסחבק הוא צבר המפגין בטחון עצמי, הליצן עשוי להיות עולה חדש או מנהל חסר בטחון המכסה על פחדיו בבדיחות. הוא לא צריך להפנים את עקרון ההומור בניהול, יש לו הומור טבעי, אבל הוא עלול להשתמש בו יתר על המידה. ככל שמפלס הבדיחות שלו יעלה, יעלה גם המפלס של הבדיחות שמספרים עליו.

משפט מפתח: צרפתי, אנגלי ויהודי.

שפת גוף: דילוגים בזיגזג.

10. הביורוקרט

מנהל הרואה רק מספרים, והרבה, כל היום. המספרים הם כלי הניהול שלו, ולכן אינו צריך לראות אנשים. הדבר השנוא עליו יותר מכל הוא שיחה עם עובד או עם יועץ, ולכן יעשה הכל לדחות פגישה שנקבעה לו. אוהב לנסח מכתבים כלפי מעלה, מטה ולצדדים. בענייני סמכות הוא פורמליסט, ולכן אינו מנסה להפעיל כוח, אלא מצפה שהמערכת סביבו תפנים כמוהו את סדר הסמכויות וההיררכיה בארגון. כיוון שאף פעם אינו יוצא החוצה, הוא עלול להיות מופתע מכך שמזג האוויר התחלף בלי שסיפרו לו.

משפט מפתח: אני מעביר לך מזכר בעניין.

שפת גוף: מכווץ בכורסה.

11. נער השעשועים

מנהל האוהב את החיים הטובים, ומשתדל שהניהול יהיה חגיגה מתמשכת. לבוש היטב, מחליף עניבה כל יום, מעסיק בתדירות גבוהה את מעצב השיער שלו, מפלרטט עם המזכירות, נוסע במחלקת עסקים, מגיע לאירועים חברתיים מתוקשרים כמה פעמים בשבוע, ומשבץ בסדר היום שלו סעודות עבודה יקרות בכל הזדמנות.  הדרך המועדפת עליו להתמודד עם קשיי החיים והשוק היא הפעלה של סלבריטי כגון שר או בנקאי, או נסיעה לחו"ל. בדרך כלל הוא חביב ומפזר מחמאות, אבל כאשר הוא נדרש לפתור בעייה של ממש בישיבות עבודה, או דגירה אפורה על מסמכים, הוא הופך עצבני ולעתים אף מתועב.

משפט מפתח: תשיגי לי את אהוד.

שפת גוף: צעדי ריקוד, חיוך קבוע.

12. האריה

מנהל מפחיד משהו אך אפקטיבי. בדרך כלל איננו יושב במשרד. המשרד נועד רק להזמין אליו "כפיפים", כאשר עצם ההזמנה למשרד היא אמצעי הרתעה: אף אחד לא רוצה להיקלע אתו  בין ארבעה קירות, ולבד. רוב הזמן הוא מסתובב בזירת הניהול שלו, במסדרונות ובאולמות הייצור, תמיד נראה ותמיד נשמע. הוא לא צועק, הקול הרם מאוד הוא הקול הטבעי שלו. כשהוא אתך, הוא הפטרון שלך. כשהוא נגדך, בשרך בין שיניו.

משפט מפתח: תוציא לך את זה מהראש.

שפת גוף: צעדים גדולים, ידיים מתנופפות.


תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים