עשרים וחמישה טיפוסי מנהלים

רוביק רוזנטל | 14 באוקטובר 2014
המאמר הופיע בגיליון 100 של כתב העת "סטטוס"

13. השורד

מנהל שההישרדות הוא אצלו דרך חיים, המשותפת לאנשים שונים בכל מקום ובכל זמן. אם השורד  רעב, הוא יאכל כל דבר שימצא בדרכו. השורד חסר שיפוט מוסרי וחסר עכבות. הוא אינו שואל שאלות קשות, אינו יוזם לעולם, רק מגיב לסיטואציות. הוא יודע להתחנף כשזה מסייע לו, הוא יתאכזר כשבעזרת ההתאכזרות ישיג עוד זמן ושקט. אופק הזמן של השורד הוא מחר בבוקר,  ומנסיונו למד שאין כל ערובה לכך שמחר תזרח השמש. כשהשוק רגוע הוא עשוי להיות מנהל מעולה. כשהשוק בתזזית, אין לו סיכוי.

משפט מפתח: אני אחשוב על זה.

שפת גוף: כאילו לא בחדר, אבל רואה כל זבוב על הקיר.

14. המורד

מנהל מוזר אך אטרקטיבי, המגיע לתפקידו תוך גילויי התנגדות פנימית לסמכות כלשהי. הוא מתמנה בדרך כלל בזכות כישורים מקצועיים או יצירתיות, או מפני שדווקא המרדנות שלו מושכת את הממנים, אבל הוא מתחיל מיד להסתבך. כמרדן במוסכמות הוא עשוי לסרב לכפות מרות על הכפופים לו, ומצד שני הוא  יוצר מערכת יחסים מסובכת עם אלה שמינו אותו. אם ימשיך במרד שלו יעוף. אם יפנים כמה מכללי המשחק הוא עשוי להפוך למנהל מעולה.

משפט מפתח: לא.

שפת גוף: ראש קדימה, מבט משפד.

15. הנביא

מנהל עם חזון, שהגיע לניהול כי החזון שלו מצא חן בעיני אחרים. את החזון, כלומר, הרעיון שהגה כשהיה בצבא, או כשעבד במפעל מתחרה בדרגה זוטרה, או שניסח כאיש אקדמיה, הוא מתבקש ליישם במפעל שנקרא לנהל. מרגע זה הוא נקלע למילכוד טרגי. אם הוא חושב על החזון כל רגע וכל שעה הוא הופך להיות מריר, עצבני ומתוסכל. אם הוא נרתם למעשה היומיומי של ביצוע הרעיון הוא עלול לגלות מהר מאוד ששכח לשם מה הגיע לשם בכלל.

משפט מפתח: זה לא היה הרעיון.

שפת גוף: עיניים בתקרה, ידיים מתופפות על השולחן.

16. הסטארטאפיסט   

מנהל צעיר ונמרץ בשנות העשרים המוקדמות שלו, מודל חדשני של טיפוס הנביא. מקדיש את כל זמנו לחלום חייו שיוציא אותו עשיר ומאושר. הניהול כפוף כולו למימוש החלום, ועל כן הוא נוטה להתעלם מבעיות קטנות ומתמקד בניהול "על פי מצב רוח". כשמצב הרוח בשמיים והמשקיעים מזרימים  הוא מרחף, חביב לעובדיו ומלא צ'ופרים, כשמצב הרוח בהתרסקות הוא עצבני, והעובדים שאתמול חגג אתם הופכים לאויבים. כשהסטארט-אפ נסגר הוא מתחיל להבין שבעצם אף פעם לא  ניהל אותו באמת.

משפט מפתח: פתרת את הבאג של אתמול?

שפת גוף: נוטה קדימה בתנועת ריצה.

17. הגנרל הגדול

מנהל רב השפעה ובעייתי ביותר. בית הגידול שלו הוא הצבא. הוא היה הכל, אפילו רמטכ"ל, כל מה שהוא יודע בא משם. כשהוא מגיע למערכת האזרחית לניהול הוא מפעיל מיד סידרה של תוכניות גדולות ומרשימות, ומטיל אותה על פקודיו (סליחה, העובדים הכפופים לו). רק לאחר זמן, כשכבר מאוחר מדי, הוא מגלה שאף אחד לא הפך שום אבן כדי למלא אחרי הציפיות שלו, שצוחקים מאחורי גבו, ומה שמטריד את סביבתו אינו איך למלא את פקודותיו, אלא איך להתחמק מהן.

משפט מפתח: נשלב ידיים.

שפת גוף: ידיים משולבות.

18. הגנרל הקטן

מנהל הנפוץ מאוד בארצנו. גם בית הגידול שלו היה הצבא, אבל הוא ניהל מערכות קטנות יחסית, גדוד קרבי, או בסיס אפסנאות גדול. כמנהל הוא מביא את הרע מכל העולמות: טווח הראייה שלו מצומצם, והוא סבור כמו הגנרל הגדול שהעולם מתנהל בדרך של פקודות ומילוי פקודות. סכנת הכשלון אורבת לו, אבל מצד שני יש סיכוי שהאגו שלו לא תפח לממדים מפלצתיים, והוא מצליח ללמוד בזמן ולהחליף דיסקט.

משפט מפתח: תתייצב אצלי תוך שתי דקות.

שפת גוף: מתוח וקופצני.

19. הפרופסור

מנהל מלא כרימון אך ילדותי משהו. הגיע לניהול מן האקדמיה. הוא נרגש מאוד מכך שסוף סוף נותנים לו לבצע דברים שהוא מדבר עליהם בתיאוריה. מהר מאוד הוא מגלה שהקשר בין התיאוריה לבין מה שהוא צריך לעשות מפותל ומסובך, ולפעמים אפילו מקרי לחלוטין. אם הוא חכם, הוא אמור לשכוח את התיאוריות  ולהבין את סוד הניהול בעולם האמיתי. לעתים הוא נאחז בתיאוריה, מפסיד את הקשבת הסביבה, ומתחיל לספור את הימים שבהם יחזור לחייו המתוקים והמנותקים באקדמיה.

משפט מפתח: יש  היבטים שונים לסוגיה הזו.

שפת גוף: עומד לסגת לאחור בכל רגע.

20. עורך-הדין

מנהל מעצבן. הגיע לניהול אחרי לימודי משפטים ונסיון בתחום, ומשוכנע שיש לו מאה אחוז כישורים לתפקיד. תוך זמן לא רב הוא מגלה שניסוחים מוצלחים, זהירות מופלגת, ידע משפטי  ושפה נקייה אינם מזיזים שום דבר לשום מקום. הפורמליזם הטבעי שלו עלול להתגלות כבלם לצמיחת הארגון. הכישורים שלו כעורך דין יכולים לעזור לו לשכנע לקוחות שהוא צודק לגמרי גם כשהוא טועה לגמרי, למצוא פתרונות מדומים לבעיות אמיתיות, ובמקרה הרע והאופייני ליצור בעיות לא קיימות. אם ישכח כל מה שלמד, יש לו סיכוי.

משפט מפתח: צריך לפרק כאן כמה מוקשים.

שפת גוף: זקוף, מרוכז בעצמו, עומד לשאת נאום.

21. איש השיווק

מנהל אטרקטיבי אך בעייתי. איש שיווק אינו מקצוע אלא מבנה אישיות והשקפת עולם, צורה של דיאלוג מתמיד עם הסביבה, שבה אתה מנסה כל הזמן למכור משהו, לשכנע את הצד השני שהמוצר שלך מושלם, ולהיעלם כשהתברר שהסחורה פגומה. כשאיש השיווק מעביר את דפוס העבודה הזה לניהול הוא מגלה שאחרי שהתברר שהסחורה פגומה אין לאן להיעלם, ולכן הוא מנסה להוכיח שהסחורה הפגומה היא בעצם מוצר חדש ומשובח יותר מהמוצר שהבטיח. בניגוד למפתה הוא אינו מחפש אהבה, הוא רוצה לשכנע, מהר, כל אחד ובכל עניין. כשיתגלה הבלוף, אם יתגלה, הוא פשוט יימוג.

משפט מפתח: שמע לי, לך על זה.

שפת גוף: גינונים של אינטימיות, מיישיר מבט לבן השיח.

22. הוורקוהוליק

מנהל מרשים. עובד מהבוקר עד הלילה, מביא עבודה הביתה, עובד בשבתות, במטוסים, במלונות, במכונית, רץ ממקום למקום עם לפטופ, עושה כמה פעולות בעת ובעונה אחת, מדבר בשני טלפונים בו זמנית, אוכל במשרד, נמנע ממנוחת צהריים, שותה עשרים כוסות קפה ביום, דוחס עשרות פגישות וישיבות, והדבר היחיד שמפחיד אותו באמת הוא שעה פנויה שבה יצטרך לחשוב. אין לו זמן להבין איך קרה שהארגון שלו  פתאום בצרות, למה הכרס שלו צמחה לממדים מסחריים, למה אשתו עזבה אותו, ולמה הוא מתעורר בלילות אפוף זיעה קרה אחרי חלום בלהות.

משפט מפתח: אני אחזור אליך מהמכונית.

שפת גוף: עומד להירדם.

23. המייסד

מנהל מיתולוגי. הקים את הארגון, הביא אותו לשיא, חי את המשברים שלו ומזדקן אתו. הארגון זה הוא, והסימביוזה הזו מעניקה לו ולסמכותו כמנהל כוח רב. אם עלה על נוסחה טובה והנוסחה עובדת הוא יהיה אדם מאושר, המפעל או הארגון שלו יראה רק טוב, והוא יהיה חלק מהפנתאון הלאומי. אם הנוסחה נכשלה חייו יסתיימו במפח נפש. המנהל המייסד מוקף באנשים הבטוחים שהיו יכולים לקדם את הארגון טוב ממנו ולהתעדכן, אבל בדרך כלל אף אחד מהם לא יאמר לו מלה, אף פעם.

משפט מפתח: כבר ניסינו את זה.

שפת גוף: צעידה איטית, מבט מעל הראשים.

24. היורש

מנהל המחפש את עצמו. על פי עקרון "החתול במגפיים" היורש הוא  בדרך כלל הבן הבכור, המקבל סמכויות ניהול במפעל שהקים האב, ויירש אותו בבוא העת. לעתים זהו הבן המוכשר ביותר, או הצייתן ביותר.  על היורש לקבל על עצמו את הסמכות הרוחנית של האב אם הוא רוצה לנהל. בדרך כלל יורשים מקבלים את הסמכות והנוסחה מהאב בלי החזון שלו, ולכל היותר הם מאפשרים למפעל לשרוד. במקרים מיוחדים הבן רוצה להוכיח שהוא יצליח יותר מאביו, ומקפיץ את המפעל מדרגה או מרסק אותו.

משפט מפתח: אני צריך להתייעץ.

שפת גוף: תנועות אדנותיות, מבט מתנצל.

25. המנהיג

המנהל המושלם. סמכותי אבל לא מלכותי. רואה בעת ובעונה אחת את הפרטים הקטנים ואת התמונה הכוללת. משתף את עובדיו אבל לא בכל מחיר, יודע להתנסח כשצריך ויודע לעבוד כשצריך. אבהי אבל לא אינטימי. מוביל בדרך הנכונה ויודע לשנות אותה כשהתנאים משתנים. מישהו מכיר כזה? שיקום.

משפט מפתח: אנחנו נעשה את זה.

שפת גוף: ישיבה נינוחה, מבט חודר.


תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים