אחי, תקפיץ אותי לקניון, יש מבצע פיצוץ

רוביק רוזנטל | 20 במרץ 2018
המאמר הוא גירסה מקוצרת של פרק בספר העיון בכתובים "מדברים צהלית: דיוקן שפת הצבא הישראלית"

השפה הצבאית זולגת לשפה האזרחית ומשפיעה עליה בדרכים שונות ובתחומים מגוונים, מעולם הניהול והפוליטיקה ועד ליחסי אנוש, התנהגות וכמובן ספורט. איך מתרחשת הזליגה והיכן היא בולטת במיוחד

נהוג לטעון שלשפה הצבאית הישראלית – הצהלית – השפעה מובהקת על העברית הישראלית. ההשקפה הזו באה לידי ביטוי במאמרי מחקר, במאמרי דעה בעיתונות וכדעה עממית והיא אינה צריכה להפתיע. הצבא הישראלי אינו מנותק ממכלול החיים בישראל. החיילים מגיעים הביתה לחופשות במהלך השירות, וגם שבים לחיים אזרחיים בתום השירות. המגע בין המשרתים בצבא לאזרחים שאינם משרתים באמצעות רשתות חברתיות, משפחות, מקומות עבודה ואמצעי התקשורת נמשך לאורך השירות הצבאי. הצהלית יונקת מן העברית הישראלית, ומשפיעה עליה בהיזון חוזר מורכב ומגוון.

כוננות ספיגה בבורסת תל אביב

מהי אם כן השפעתה של הצהלית על העברית הישראלית? איך מתקיימת ההשפעה הזו? ומהו המונח המתאים לתיאור מנגנון ההשפעה? אין מדובר כאן במונחים צבאיים כמו פריצה או חדירה, אלא מדימויים מתחום מעבר של נוזלים ממערכת למערכת, כגון זליגה, חלחול או פעפוע. הדימוי שבו בחרתי להשתמש הוא זליגה.

זליגת הצהלית לשפה האזרחית באה לידי ביטוי בעיקר בלקסיקון הצבאי הזולג ללקסיקון האזרחי, למרות שיש לה גילויים בתחומים נוספים. בדרך כלל זליגה של הלקסיקון הצבאי ללקסיקון האזרחי מחייבת מעתק סמנטי, העברת משמעות מן השדה הצבאי לשדות שאינם צבאיים. לעיתים היא מתרחשת ללא מעתק סמנטי, אלא באמצעות הרחבת השימוש במילה או בצירוף ללא שינוי משמעות.

להבחנה הזו משמשות הדוגמה להלן. כוננות מוגדרת במילון הצבאי הרשמי "נכונותם של גייסות או אמצעי לחימה להתחיל בפעולה מבצעית מיד עם קבלת הפקודה", וכן "דריכות מבצעית החורגת משגרת הפעילות". כוננות מאפיינת מצבים צבאיים נפוצים בשגרה ובחירום, אבל השימוש בה התרחב, בלי לשנות את משמעות המילה. כוננות משמשת בעיקר במוסדות הנדרשים לאירוע פתאומי המחייב תגובה מהירה, כמו בתי חולים, משטרה או כיבוי אש.

גורל שונה יש לצירוף כוננות ספיגה. ההגדרה במילון הצבאי היא "נקיטת צעדים של הגנה סבילה ושל הגנה פעילה כדי לקדם פני הפגזה צפויה של האויב, וכדי לצמצם את נזקיה". בשפה האזרחית הצירוף זוכה למשמעות אירונית, ובמצבים הרחוקים לעיתים מרחק רב מהתחום הצבאי. כוננות ספיגה יכולה לציין נכונות לתגובה קשה או כואבת מצד יריב אישי או פוליטי, בן זוג או ידיד, נציגי מערכת, דיונים בתקשורת ועוד. בעיתונות ניתן למצוא שימוש במונח במדגם כותרות ברשת: "כוננות ספיגה: ההגנה תתרסק להפועל גם מול מכבי תל אביב?"; "כוננות ספיגה בבורסת תל אביב: פריגו צללה ב-18% בוול סטריט", ועוד.

כדי לבחון את הנושא בניתי מילונים כלליים וצבאיים ובניתי קורפוס  של ערכים שיש להם היבט צבאי והיבט כללי גם יחד. סריקת המילונים העלתה קורפוס של כ-1200 ערכים. לאחר בדיקת הערכים, השמטת ערכים שלא העלו תהליך זליגה ואיחוד ערכים קרובים גובש קורפוס של כ-700 ערכים. בשני שליש מהערכים האלה  נמצא מעתק מטפורי, ובשליש העברה ישירה של משמעות.

לצד הדימויים וההעברות, השפה הצבאית משפיעה על הדרך שבה מתבטאים הישראלים במצבים אזרחיים שונים. בתחום התקשורת אפשר להבחין בזליגה של ביטויים אופייניים, בעיקר של מפקדים בכירים, כגון בדגש על. מקובל מאוד הדפוס של יצירת תוארי פועל בדגם ב' מיודעת+שם תואר, כגון בַּכללי, בַּמיידי, בַּשוטף ועוד. כך במודעת הדרושים הבאה: "לתפעול פרויקט דרושים/ות סטודנטים/ות לעבודה זמנית בַמיידי עד תחילת אוקטובר". תופעה מעניינת בשפה הצבאית היא הגבהה משלבית, והיא משפיעה על תפוצת השימוש המוגבה גם בשפה האזרחית. כך משמש הפועל המתין במצבים שונים שבהם ניתן היה לצפות לשימוש בפועל 'חיכה', כגון בתגובת הפייסבוק הבאה באתר העוסק בחיזוי מזג האוויר: "נתן תמתין בבקשה אמרתי שאעלה אותן מאוחר יותר".

פרס אסר מלחמה על הבירוקרטיה

מעתק מטפורי מתאפיין במעבר מתחום לתחום, ובנושא המאמר מן התחום הצבאי לתחום האזרחי. התחומים הכלליים בשפה כללית שאליהם זולגים ערכים מן הצהלית מגוונים. מניתי שבעה תחומים שבהם הזליגה ניכרת: התחום הפוליטי, התחום החברתי, תחום הניהול, הספורט, מערכות יחסים, דרכי התנהגות ומילות העצמה.  לחלק מן התחומים האלה מכנה משותף, והוא 'מאבק'.  כך נוכל למצוא בשפה האזרחית דימויי לחימה כגון מלחמה, מערכה, אויב, חזית, קרב, חומה, נשק ומצור, המשמשים מטפורות למאבקים בחברה האזרחית וביחסים בין-אישיים. מעמד מיוחד יש לפעלים מן המקורות, בעיקר בתחום הלחימה. שורה ארוכה של פעלים כאלה המשמשים כפשוטם בצהלית, משמשים כמטפורות בסיסיות למגוון מאבקים בחיי היחיד והציבור: ללחום, להילחם, להבקיע, להכניע, להסתער, להרוג, להשמיד, לירות, להרתיע, לחסל, לתקוף, להתגונן, לכבוש, לכתר, ללכת שבי ועוד. כך בצירופים פועליים בציטוטים שונים: "פרס אסר מלחמה על הבירוקרטיה", ובדיון בענייני ספרות "שלונסקי אסר מלחמה על המילה שדיים". באתר דרומי נכתב כי "שוק על ירך הוכתה נתיבות בחוץ מול מ.ס דימונה". כאלה הם גם ניבים כמו הקיזו דם, הפיל חללים, הניף דגל לבן, הכריז מלחמה,  הנחיל תבוסה, חרב מונחת על צווארו ועוד. בעיתון דהמארקר נכתב כי "אחרי שנים של מאבקים – מיקרוסופט וגוגל הודיעו על הפסקת אש". בחדשות ערוץ 2 דווח על "מתקפה חזיתית על הרצוג: תתפטר!". בעיתון אחר נאמר כי ש"ס הכריזה על "מלחמת חורמה באפליה", ובעיתון כלכליסט על "מלחמת עולם בין רואי החשבון על פירוש הדו"חות".

כותרות רבות בתקשורת כוללות את המילה מלחמה כמטפורה לתחום אזרחי: "הקטל בכבישים – מלחמה אבודה?";"מלחמת התשה באוברדראפט: אנחנו חנוקים". כך צירופים כמו מלחמת הכול בכול, מלחמת חורמה, מלחמת מוחות, מלחמת עולם, מלחמת קודש ועוד. הפועל נלחם מצטרף לדימויי המלחמה: "שאול עמור נלחם כמו אריה במאבקים ציבוריים". עוד בשרשרת זו צירופים המכילים את המילה קרב: "קרב בלימה: דיפלומטים ישראלים נרתמו למנוע השעיית ישראל מפיפ"א", "נאום הלוויתנים של קרי: קרב מאסף להחייאת התהליך המדיני" ועוד. שם התואר קרבי משמש כמטפורה למצבים שונים, כמו בתיאור הבא בחיי זוג נשוי באחד האתרים: "בלילה האחרון תפס אותה מצב רוח קרבי במיוחד אחרי שבכל שעות היום הייתה נינוחה".

לפעמים משמשים אירועי מלחמה ספציפיים כמטפורה למאבק בשפה האזרחית. השם הערבי למאבק הפלסטינים נגד מדינת ישראל קרוי אִינְתִיפָאדָה, שהוראתה בערבית התנערות. היא משמשת בשפה האזרחית כמטפורה לפעולת התנגדות נחושה, כגון במובאה הבאה: "בנק לאומי עשה אינתיפאדה מכוערת ולא מוצדקת לאחד מטובי מנהליו". מטפורה נוספת היא מן ההיסטוריה היהודית, שידעה אירועי תקיפה אלימים, המכונים פוגרומים. פוגרום עשויה לשמש גם לתיאור מצב של אי-סדר בחדרי הבית, וכן בתיאור מאבק. ברשת ב' נמסר כי ”שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן אומר כי ראש הממשלה עשה פוגרום במשרד החוץ".

את המפלגה אהוד ברק כבש כמו בסיירת

כפי שאפשר להבחין מהדוגמאות שהובאו, רבות מהן מתרחשות בעולם הפוליטי ובהרחבה במרחב הציבורי. הבלשנית מלכה מוצ'ניק מציינת כי מחקרים שונים שעסקו בלשון הפוליטיקה מצאו בה מטפורות רבות הנקשרות למלחמה ולאלימות: לגייס כוחות, להכריע, לנצח, להסתער, מחנה היריב, שינוי טקטיקה, היערכוּת אסטרטגית, יריית פתיחה, קרב הישרדות, חמ"ל פוליטי ועוד. תיאור של אירועים פוליטיים שואל דימויים מלחמתיים כמו "ראש הממשלה יוצא לקרב", "הנגבי עבר למלחמת התקפה", "[הפוליטיקאי] מצא עצמו תחת הפגזה כבדה של שאלות". כמו כן משתמשים הדוברים בפעולות מלחמתיות ספציפיות: "אחרי המילה התשעים [של המראיינת] נורה הפגז הראשון", "את המפלגה אהוד ברק כבש כמו בסיירת". אליהו בן אלישר שכיהן כשר וכשגריר אמר: "כל חיי הייתי מוכן לשכב על הגדר כדי שיעברו עלי... שלחת אותי לחזית – אני נלחם, ואתם יורים בי בגבי".

בשפה הפוליטית משמשים מונחי יסוד של תורת המלחמה כמו זירה או חזית. מערכה במסגרת הצירוף 'מערכת בחירות' נוצרה בעקבות המונח האנגלי קמפיין, שגם לו מקור בתחום הצבאי. בשיח הישראלי משמש המונח האנגלי בתחום הספורט: משחקי הנבחרת הלאומית הם תמיד חלק מ'קמפיין'. מונחי יסוד צבאיים משמשים גם בטביעת שמות של מפלגות כגון 'המחנה הציוני', וכן תנועות כמו 'המחנה הלאומי' מול 'מחנה השלום', או הכינוי שניתן ליוצאי אצ"ל ולח"י: 'המשפחה הלוחמת'. הצירוף מלחמת גֶנֶרָלִים מתייחס למאבק בין בעלי דרגות גבוהות בשאלות הנוגעות במינויים ובניהול הצבא, ומיוחס גם למאבקים בצמרת המשטרה, או ליוצאי הפיקוד הצבאי הגבוה בפוליטיקה. פעולת תגמול היא השם שניתן למבצעים צבאיים מוגבלים בשטח האויב בתגובה על תקיפות מן הצד השני. הצירוף משמש בשיח הציבורי: "פעולת תגמול בעורף הימין: הצמד נתניהו ויעלון מול הצמד בנט ושקד".

קבוצה של מטבעות לשון הלקוחות מהצהלית מציגה דימויים מורכבים יותר. בעיתון מעריב נכתב מאמר ביקורת על מדיניות החוץ של בנימין נתניהו תחת הכותרת "אדמה חרוכה: מהיחסים ההרוסים עם ארה"ב עד קן הקוקייה בירושלים". במאמר באתר אלמוניטור נכתב מאמר תחת הכותרת "נתניהו ובנט: מאזן אימה על הקול הימני". בספר על תנועת ש"ס נכתב כי "הצעת ההחלטה, כפי שאושרה בישיבת המרכז בהמשכו של הסעיף שגינה את עמדת הליכוד, אכן יצרה ערפל קרב סמיך". אברהם בורג כותב באחד ממאמריו: "להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית זה המפתח לסופה. מדינה יהודית זה פציץ, חומר נפץ". זהבה גלאון טענה בדיון על מחיקת חובות לטייקונים: "המפקח על הבנקים נרדם בשמירה". באחד האתרים נכתב: "נתניהו חימם את הגזרה כחלק מהמרוץ שלו לראשות הממשלה". הניב שכב על הגדר מתייחס בצהלית כפשוטו לחייל השוכב על גדר תיל, ומאפשר ליתר הכוח לעבור על גבו. הוא משמש כדימוי רווח בחיי הציבור, בהוראת מי שהקריב את המוניטין שלו להגנה על אחרים. משווק הסלולר מיכאל גולן טוען: "שכבתי על הגדר של התחרות ועכשיו הם זורקים אותי לכלבים".

מונחי כלי נשק ותחמושת משלימים את מאגר המטפורות: מוקש, שדה מוקשים, נֵפֶל, חימום הקנה, איפוס כוונות, ארסנל, בונקר ועוד. הפרשן נדב איל שהתייחס לביקור צפוי של המועמד לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ במקסיקו בביטוי הצהלי הידוע או צל"ש או טר"ש.

מונח מפתח שזלג מהצהלית לשפה הציבורית הוא השטח, האופייני להפרדה בניהול הצבא בין פעילות המטה לבין מערך הפריסה והפעילות בשטחי האימונים והאש. קצין המטה או הקצין הבכיר המגיע לסקור את הפעילות המבצעית 'יורד לשטח', הפוליטיקאי המעוניין להכיר ציבור או בעיה פנים אל פנים יורד גם הוא לשטח, כגון בתיאור הבא באתר חרדי: "בעקבות תלונות תושבים, ח"כ ישראל אייכלר ירד לשטח ברכבו הפרטי ודרש תשובות".

לשמות הדרגות נמוכות יש בשיח הפוליטי פוטנציאל מטפורי המתייחס לאנשים חסרי ניסיון או חסרי חשיבות. טירון הוא חדש בתפקידו וחסר ניסיון, והדימוי משמש בחיי הציבור בצירופים כגון טירון פוליטי, טירון תקשורתי ועוד. עקיבא אלדר טוען בעיתון הארץ "כחלון? בסך הכול פיון של נתניהו". במקרה זה לפנינו מטפורה משנית, באשר פיון נלקחה מן התחום הצבאי למשחק השחמט, ומכאן לשפה האזרחית כדימוי.

החיים הפוליטיים בישראל סוערים יחסית, והרטוריקה הפוליטית ספוגה בהתאמה ביטויים שמקורם צבאי. הצירוף סיכול ממוקד שנלקח מהמלחמה מול הארגונים הפלסטינים משמש בנאומי פוליטיקאים למטרות שונות, כגון הצהרתו של השר ישראל כץ כי "יש לבצע סיכול ממוקד ב-BDS", או הצהרתה של השרה מירי רגב כי ביצעה סיכול ממוקד באלימות בספורט. הניב להתכנס מתחת לאלונקה הנקשר לאימונים צבאיים מופיע בשיח הציבורי-פוליטי כמטפורה לסולידריות והתגייסות משותפת, כגון הבהרתו של הרמטכ"ל בני גנץ בדיון על תקציב הביטחון: "אנחנו נתכנס מתחת לאלונקה וניתן את חלקנו". הניב נשמע בהקשרים רבים נוספים, בין היתר בשיח על תרומתם של החרדים למאמץ הלאומי.

יוסי שריד התלונן לאחר שלא מונה לשר על ידי מפלגתו כי "השאירו אותי פצוע בשטח". ביטוי ליחסים פנים מפלגתיים נמצא בכמה הזדמנויות בניב הצבאי לירות בתוך הנגמ"ש, המתייחס לירי בין חיילים השייכים לאותו כוח, והושמע מספר פעמים כתיאור של המאבקים במחנה הציוני, ואחר כך במשברים בקואליציה בראשות נתניהו. לאחר הקמת המחנה הציוני קבע יצחק הרצוג כי "זו העת לאפסן את האגו". הפועל לאפסן הוא מן הפעלים שחודשו במינוח הצבאי. ביטוי שהתגלגל מהאירוע המכונה "ליל הגלשונים" הוא תסמונת השין גימל, המשמש בחיי הציבור כביקורת על התנערות גורמים בכירים מאחריות למחדלים. באחד המקומונים נכתב כי "העירייה כהרגלה תנסה להפיל על המפעיל את תסמונת השין גימל הידועה".

הרבי מליובאוויטש הקים צבא של שלוחים

התחום החברתי משמש שדה מתאים לקליטת מטפורות צבאיות. מלחמה משמשת בהקשרים חברתיים בצירופים כמו מלחמות היהודים, מלחמת תרבות, מלחמת דורות, מלחמת דת. המילה ביטחון עברה תהליך מורכב. הוראתה המקראית קשורה באמונה ובהסתמכות חסרת ספקות על האל. היא נבחרה על ידי בן גוריון כשם המכונן את התחום הצבאי, ובעקבות זאת זלגה אל התחום החברתי בצירופים ביטחון סוציאלי, ביטחון תעסוקתי ועוד. כך גם המילה צבא, המשמשת בתחום החברתי להתארגנות ממוסדת למטרות מאבק ושינוי דתי, חברתי ופוליטי: "הרבי מליובאוויטש הקים צבא של שלוחים סביב העולם כולו". חייל, מילה שחודשה על ידי אליעזר בן יהודה, משמשת בשפת העבריינים כינוי לעבריינים במעמד נמוך, ובשפה האזרחית הכללית לאדם המגויס לארגון או למטרה. המילה המקראית גדוד, שנקבעה כיחידת חיילים המורכבת ממספר פלוגות, משמשת בשפה האזרחית כקבוצה בתנועות הנוער. השימוש המטפורי בה זכור בתולדות היישוב כ"גדוד מגיני השפה".

גְווָארְדְיָה היא במקורה יחידה צבאית. המונח אינו משמש בצהלית, אך הוא משמש בשפה האזרחית בהוראת חבורת אנשים בעלת עבר משותף, כגון בביטויים הגווארדיה הישנה או כל הגווארדיה. גלגול ייחודי יש לנוטריקון פָקָצָה, שהוראתו פקידה צעירה, כלומר, חיילת חדשה המשרתת במשרד. בראשית שנות האלפיים הוא הועתק ככינוי לנערות שכתבו בלוגים באינטרנט שכונו "הבלוגים הוורודים". הנערות זכו לכינוי השאול פקצות, באמצעות נוטריקון על נוטריקון: 'פרחה קטנה וצעקנית'.

הצירוף בנק מטרות שהוראתו רשימת מטרות לתקיפה בארגוני אויב לקוח ממונח מטפורי של הצבא האמריקני: target bank. הוא משמש בתחום האזרחי כמטפורה משנית, היינו, מטפורה אזרחית הזולגת ממטפורה בצהלית, כמו באתר העוסק בהורות: "חשבתי שיהיה מעניין אם נבנה כאן בנק מטרות לפעילויות משפחתיות". הביטוי טבילת אש מתייחס להתנסות ראשונית בלחימה ולו פוטנציאל מטפורי מגוון. אפשר למצוא אותו בתחומי הספורט, ההתנהגות החברתית וחיי הציבור. באתר בתחום החינוך נכתב: "טבילת אש: להפוך למורה בעודך עדיין סטודנט".

אחד המונחים שעליהן ניתן לומר כי פרצו אל התחום האזרחי בהקשר החברתי-כלכלי הוא מבצע. מקור השימוש בו בקרבות מלחמת השחרור, ומאז ועד הימים האלה הוראתו הצבאית מערכה מוגבלת כנגד האויב, שאינה מוגדרת מלחמה. מבצע הפך המונח המוביל למהלך יזום של הנחות מפליגות בתחום המסחר, המכונה באנגלית sale, מכירה. עמליה רוזנבלום וצבי טריגר כתבו בספרם "ללא מילים" כי השימוש אינו מקרי, והוא חושף מבנה עומק של החברה הישראלית. לטענתם השימוש הזה מייצג את הסגידה הישראלית לביצוע, ומה שהם רואים כשנאה לאינטלקטואלים. מבצע מייצג לדעתם את הקרבה בין העולם הקפיטליסטי והצבא. הקרבה הזו מתממשת ביתר שאת בצירוף בתחום המסחר מבצע חיסול, ובסיסמאות פרסומת כגון "מלחמת היוגורט" ו"הקרב על המילקי". מהות המלחמה הצרכנית היא לטענתם מלחמה של בעלי העסקים והרשתות בצרכן, שהוא 'אויב' המוצר, והמכירה היא 'מתקפה' על תודעתו והתנהגותו.

מטפורות צבאיות מופיעות גם בשיח הדתי, וזאת סביב הניב המית עצמו באוהלה של תורה, בעקבות המאמר התלמודי "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה" (שבת פג ב). למאמר זה פסוק קודם במקרא: "זֹאת הַתּוֹרָה: אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט 14), וכאן העיסוק הוא בדיני טומאת המת. הביטוי קוזאק של הקדוש ברוך הוא משמש כינוי ביקורתי בשיח הדתי לאדם הנוהג להעיר לחבריו בענייני מצוות. מקורו ביידיש: גאָטס קאָזאַק. אף כי קוזק, שהוא כינוי לחייל מיליציות רוסי, אינו משמש בצהלית, הוא מעיד על הפוטנציאל המטפורי של התחום הצבאי גם בתחום הדתי.

רוזנבלום וטריגר מפנים את תשומת הלב לצירוף מופע הצדעה שבו זולג המונח הצבאי הצדעה המבטא משמעת וטקסיות היררכית אל תחום התרבות, כאשר ההיררכיה מתבטאת בהערכה מיוחדת ליוצר חי, או למי שהלך לעולמו.

מזכירות הליכוד תתכנס לאשר את קיצור הפז"ם

לשפה הצבאית פוטנציאל מטפורי עשיר כשמדובר בתחום הניהול האזרחי. הפוטנציאל הזה מוסבר באופי ההיררכי-אינסטרומנטלי של הצבא, שבו יש חשיבות רבה לארגון מדוקדק, ולשליטה באמצעות פיקוד מסודר. ארגונים משקיעים רבות במערך גיוס עובדים, ומפעילים יחידות ניהול כגון מַטֶּה, שהפך אבן יסוד בניהול אירועים ופרויקטים מתחומים רבים. בעיתון גלובס נכתב: "צפו בחמ"ל [חדר מלחמה] הורדת מחירי הדירות החדש של גלנט", ובהמשך מוסבר: "שר השיכון יואב גלנט מייבא את שיטות הניהול והעבודה של הצבא אל משרד השיכון". ידיעה באחד האתרים: "ביום רביעי האחרון חנכו... בכיכר ספרא את ניידת החפ"ק [חדר פיקוד] החדשה של העירייה לשעת חירום". מובאה זו מכילה גם את הערך חירום, שלו פוטנציאל זליגה בהעברה ישירה, ובעקבותיו הצירופים שעת חירום וכן מצב חירום.

תחום צבאי בעל פוטנציאל זליגה עשיר לעולם הניהול הוא תחום הפיקוד. נראה כי כאן משפיעות נקודות השקה בין התחום הצבאי לארגונים ומוסדות שמתקיימת בהם היררכיה. השימוש הרווח בפעלים המקובלים בצהלית כגון לבצע, לייצר, לחתוך בהוראת להחליט ועוד מתאימים לעולם הארגוני. מילת היחס מול המתייחסת לדיווח היררכי, ומקורה בשפת הקשר: "התפקיד כולל טיפול שוטף בהתנהלות הלשכה, ... ממשקי עבודה שוטפים מול מנכ"ל החברה".

השפה הניהולית נוהגת להשתמש במונחים צבאיים המשמשים לציון יחידות, שלבים במסלול הצבאי ותפקידים צבאיים. בעקבות גיבוש בהוראת קבוצות הכנה לחיילים לקראת שירותם מקיימים מוסדות רבים אירועי גיבוש לעובדיהם, שבהם מתמקדים בלכידות חברתית. סיירת, יחידת עילית צבאית, משמשת בהקשרים אזרחיים כגון סיירת הצניעות המוכרת מן הרחוב החרדי. בערים רבות קמו סיירת הורים או סיירת תושבים, ובירושלים מוזמנים ילדים לקייטנה הקרויה "סיירת מרחבים". המונח הצבאי קומנדו הועתק לכינוי ליחידות בתחומים אזרחיים כגון קומנדו מס של מס ההכנסה, או קומנדו חברים חרדי בקרית גת. נראה כי בחברה החרדית יש חיבה למטפורות צבאיות.

מערכות העובדות ברצף יומיומי שאלו את המונח משמרת מן הצהלית, כגון בבתי חולים ובמסעדות. כך גם אחראי משמרת, ובנוטריקון אחמ"ש. קודקוד משמשת בשפת הדיבור ככינוי למנהל, כך באתר כיפה: "הקודקוד של הארגון פטור כמעט לגמרי מלעסוק בענייני הכפופים לו". דימוי רווח המתייחס לתפקידו של המנהל בעיצוב האווירה והמדיניות בארגון הוא רוח המפקד, כגון במובאה הבאה: "בכיר בבנק הפועלים על רוח המפקד: כששרי שומעת שזורקים מישהו לרחוב היא חוטפת חום'".

לעיתים השימוש במונחים צבאיים הוא אירוני, כגון פז"ם בהוראת הזמן המוקצב לכניסה שירות ניהולי או ציבורי. דיווח בעיתון גלובס: "מזכירות הליכוד תתכנס לאשר את קיצור הפז"ם של הכוכבים החדשים" קורס הנדסת תנועה, על פי מארגניו, "מוכר כקורס השלמה לצורכי קיצור הפז"ם של הניסיון המעשי ב-30%". מונח ניהולי שנלקח מהמינוח הצבאי הוא גזרה, וכן גבולות גזרה, צירוף בעל תפוצה מגוונת, כגון במאמר במדריך עורכי הדין: "גבולות הגזרה של יחסי עיתונאי-מקור".

תחום הניהול שואב מונחים מן התחום הצבאי בעולם התוכן של קביעת מדיניות והצבת משימות. המונח הצבאי אסטרטגיה פשה בתחום הניהול הגלובלי ומשמש גם בניהול הישראלי, כמו באתר בנק לאומי: "האסטרטגיה של קבוצת לאומי ממוקדת בצמיחה רווחית לאורך זמן לתועלת לקוחותיה". כך טקטיקה, כמו במאמר שכותרתו "טקטיקות בניהול משא ומתן". איסוף והעברת מודיעין משמשים בתחום הניהולי לאיסוף מידע על השוק ועל המתחרים הפוטנציאלים. בעיתון גלובס נכתב מאמר העוסק ב"מרחב תמרון למתכנני המס". תנועת מלקחיים מוגדרת במילון המונחים הצבאי "צורת תמרון הניכרת באיגוף עמוק כלפי עורפו של מערת האויב". בעיתון כלכליסט נכתב על "תנועת מלקחיים לציבור החרדי: עידוד תעסוקה על חשבון תקצוב מוסדות החינוך".

תחום הניהול שואב מן הצהלית פעלים המייצגים ביצוע משימות צבאיות, כגון התקפל בהוראת סיים משימה או אירוע, כמו בבלוג הבא המתאר בילוי משפחתי: "בדיוק התקפלנו אחרי 24 שעות בים"; כך הקפיץ, בהוראת העביר אנשים וחפצים באופן מיידי מנקודה לנקודה. הרשת מעידה על שימושים במשמעות הזו באתרים שונים: "תקפיץ לי פיצה", "אל תקפיצו את הילדים לבית הספר, תלוו אותם ברגל".

בתחום הניהול שורת צירופים כבולים המשמשים בצהלית ויש להם פוטנציאל מטפורי. שעת השין היא השעה הנקבעת לביצוע משימה צבאית, והיא משמשת בתחום הניהול: "שעת השין של בעלי אג"ח חבס:  היום יחליטו מחזיקי האג"ח על המתווה שאמור להחזיק את חבס בחיים". ערפל קרב הוא על פי המילון הצבאי "מצב של אי ודאות הנוצר בשדה הקרב והאופף את מהלכי הקרב". בדיווח בעיתון כלכלי נכתב: "ערפל קרב בתדמיר: חברי האסיפה הכללית של מכון התערובת תדמיר יצטרכו להחליט בשבוע הבא למי להשכיר את המפעל".

מי שאינו מתפתח לוקה בדריכה במקום, צירוף הלקוח מטקסים צבאיים, ומן הפקודה "במקום דרוך!". ידיעה בעיתון מעריב: "אין התקדמות במו"מ עם כיל: התחושה היא שאנחנו דורכים במקום". הניב כל מטאטא יורה, הלקוח משירי המגילה של איציק מאנגר, מתייחס למצב שבו מופעלים אנשים וקבוצות ללא הבחנה או היררכיה לשם הצגת מטרה כלשהי. יש לציין שבמקור יש לפועל ירה שבניב זה קונוטציה מינית. בשיח הצבאי הוא נתפס כפשוטו עם יסוד אירוני, ושב לשפה האזרחית בתחומי הניהול והכלכלה, כך בכלכליסט: "מאז 2009 עולים שוקי ההון כמעט ללא הפסקה, בבחינת 'כל מטאטא יורה'".

לא נהיה בשר תותחים בפלייאוף העליון

השימוש במטפורות צבאיות בשדה הספורט עורר את תשומת לבם של חוקרים ישראלים שונים. הבלשן משה אזר מביא שורה של מטפורות המשמשות בתחום הספורט שמקורן בתחום המלחמה. ביניהן הפעלים היכה, הובס, הכניע, דרס ומחץ; ושמות כגון בליץ (סדרת התקפות אינטנסיבית על שער היריב), פגז (בעיטה חזקה), טורפדו ועוד. הבלשן יצחק שלזינגר קובע כי ההשפעה הסמנטית הגדולה ביותר על עיתונות הספורט היא המלחמה. בין הדוגמאות שהוא מביא נמצא שימוש בצירופים כגון כותרת בנוסח "מלחמת העולמות", "האינתיפאדה של משה דדש (בעליה של קבוצת בית"ר ירושלים בעבר – ר.ר)", "מתקפה כפולה על ביתר ירושלים", "ניסוי כלים", "על הכוונת של ברצלונה", "עימות חזיתי" ועוד. מאמן אחת הקבוצות מספר לעיתונאי כי "בפתח תקוה הרגשתי כמו במלחמת ששת הימים". שלזינגר מצטט מן העיתונות תיאורים נוסח "תעלו ותפרקו אותם", "החברה נלחמו כמו אריות", "ברשיה תיאבק על חייה".

מלכה מוצ'ניק מביאה במאמרה דוגמאות קיצוניות לשימוש בביטויי אלימות במגרשי הספורט, בעיקר במשחקי כדורגל היא מצטטת סיסמאות אוהדים המבקשים מן השחקנים בצעקות קצובות  'נ-ק-מה!' או 'מל-ח-מה!', וכן הסיסמה המושמעת בעיקר במשחקים שבין קבוצת בית"ר ירושלים לבני סכנין: "מוות לערבים!" או הביטוי הטעון "בדם ואש נפדה אותך, יא בית"ר!" בכותרת אחרת מבטיחים שחקני אחת הקבוצות הנחשבות חלשות כי"אנחנו לא נהיה בשר תותחים בפלייאוף העליון". בראיון עם הכדורגלן שביט אלימלך הוא מספר: "שיחקנו נגד קבוצות גדולות והסתכלנו להן בלבן שבעיניים". שימוש זה, הרווח בין פרשני ספורט, בא בעקבות דברי אהוד ברק בראיון עם נסים משעל, שבו השמיע את הניב ראיתי לו את הלבן בעיניים, הלקוח ממלחמת הצבא האמריקני בבריטים בשנת 1775.

לצד השימושים האלה יש בשפת הספורט קבוצת דימויים ספציפיים המתייחסים למהלך המשחק, כאמור, בעיקר משחק הכדורגל. משחק הכדורגל נתפס כדימוי למלחמה, ויש רואים בו סובלימציה המאפשרת לדחפים אלימים להיות מתועלים למערכת לא אלימה, הפועלת על פי כללים ברורים. ביניהם נמצא את חלוקת השחקנים לשחקני התקפה ושחקני הגנה, ובהם שחקנים בתפקיד מגן. חדירת הכדור לשער היריב קרויה כיבוש שער וכן הבקעת שער, המזכירה את מלחמות העבר שבהן הובקעו שערי ערים מבוצרות. היערכות סגורה של קבוצה כדי למנוע מהיריב לפתח התקפות קרויה בעגת המשחק בונקר, ומאמן הנוטה לסגנון משחק זה הוא בונקריסט. סידור השחקנים כנגד בעיטה חופשית לכיוון השער קרויה חומה, ומכאן הקריאה של השדר יורם ארבל באחד ממשחקי נבחרת ישראל שהפכה למטבע לשון, "ככה לא בונים חומה". בעיטה חזקה לעבר השער היא בעיטת פצצה או טיל. שער בנוסח זה מארבעים מטרים שהבקיע השחקן ריפעת טורק זכה לכינוי 'ריפעטיל'. יצוין גם ששחקן נבחרת ישראל המשחק בקבוצה שאינה ישראלית מכונה לגיונר, בעקבות 'לגיון הזרים'.

גולנצ'יקים זה אחי זה אחי זה אחי

בתחום היחסים הבין-אישיים אפשר להצביע על זליגה בקטגוריית ההעברה הישירה. בקטגוריה זו ראוי להתעכב על השימוש הרווח בפנייה אחי, המייצגת יחסי קרבה וידידות. התפוצה הרחבה של הפנייה מקורה בצהלית. צביקה טריגר כותב כי שמע לראשונה את הפנייה כאשר התגייס לטירונות. חייל בחטיבת גולני מספר במחקר על תרבות צבאית בחטיבות הלוחמות: "גולנצ'יקים זה אחי זה אחי זה אחי. הבעיה אם האחי הזה אמיתי או שזה סתם אחי, אני לא יודע כבר". גם הבחירה בסיסמת הפרסומת "קרבי זה הכי, אחי" הקוראת לצעירים להתגייס ליחידות קרביות מרמזת על האופי הצבאי של הפנייה. כאמור, היא פשתה בשפה האזרחית ורווחת מאוד בעיקר בשיח צעירים. על פי רוזנבלום וטריגר השימוש הנרחב בפנייה משמש למציאת בן ברית מול אויב, ומתכתב עם הצירופים אחים בדם או אחים לנשק.

תחום היחסים הבין-אישיים אינו משמש כר נרחב למטפורות צבאיות, וכאשר הן מתממשות הן באות בדרך כלל בהקשר שלילי. מילת המפתח היא אויב, מטפורה הקיימת בשפות רבות. מקורה מעולם המלחמה אך היא מועתקת למצבים של יריבות ואיבה גם בתחום הציבורי, גם בתחום הניהול והכלכלה, וגם בתחום הבין-אישי. מכאן גם שורה של צירופים כגון אויב בנפש, אויב מושבע, אויב מר, אויב מספר אחת, והאמרה הנהוגה גם ביחסים מדיניים: "אויבו של אויבי הוא חברי". בלבל את האויב הוא ניב אירוני המתייחס לגרימת בלבול במצבים שונים, לא בהכרח מתוך כוונה תחילה.

שני פעלים מרכזיים בצהלית משמשים כדימויים במערכות יחסים: כבש ושבה. המאהב כובש את לבה של אהובתו, והאהובה את לב בן זוגה. חובב נשים נוהג להתגאות במספר הכיבושים שלו. היהדות מטיפה עם זאת לכיבוש היצר, בעקבות האמרה התלמודית "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". הניב הלך שבי אחרי מציג את האהבה כפעולה של קורבן במערכה שבה הובס. הביטוי קהל שבוי מתאר סיטואציה שבה קהלו של אמן מקבל את כל מה שיעשה על הבמה ללא ביקורת. דימויים אלה מטמיעים באופן סמוי יסודות כוחניים בשיח על מערכות יחסים הנחשבות חיוביות והדדיות.

מארב ומקבילתו הלועזית אמבוש משמשות כדימוי למצבים שבהם מצפים לתפוס אדם בקלקלתו. באחד העיתונים נכתב: "הממונה על רשות השידור גלעד ארדן מסרב להיפגש עם נציגי העיתונאים ברשות השידור, אז בתחנת הרדיו המתחרה של קול ישראל, גלי צה"ל, עשו לו אמבוש". כאשר בוחנים אדם בחינה מדוקדקת כדי להכשילו נעשה שימוש בדימוי צבאי: על הכוונת, או העלו אותו על הכוונת. הצירוף משמש במגוון תחומים, בפוליטיקה, בכלכלה ובספורט וכן בתחום היחסים, כגון בכותרת באתר הכרויות "בן זוג על הכוונת".

המונח דיסטנס המייצג את ההיררכיה הצבאית, משמש בשפה האזרחית לתיאור מערכות יחסים. באתר nrg נכתב: "מויאל שהגיע כדי לזמרר את שיר ההכתרה למלכה הנכנסת, תפס דיסטנס וישב למטה ... בלי להשתתף בחגיגה". הצירוף לַחַץ פיזי מתון שנטבע בהנחיות שניתנו לשב"כ על ידי מערכת המשפט משמש באירוניה למצבים במערכות יחסים. בספר "לנשים בלבד" כותבת המחברת: "כשכבר היה נשבר, בעקבות לחץ פיזי מתון מצדי, ועוצר לבקש הוראות – תמיד זה היה מעולה חדש, משיכור או סתם מאיזה מג׳נון". על ניצב נסים מור, שהודח מהמשטרה בעקבות תלונות על הטרדה מינית, נאמר כי הוא "חתר למגע עם שתי שוטרות שתחת פיקודו". באתר העוסק בתוכניות ריאליטי מגיב אחד הגולשים: "נראה לי שי קלט אותה וזה מסוכן לעלות על הראדאר שלו".

ברכו קיפצצה בעצבנות והוא דיבר בצרורות

בתחום ההתנהגות יש לצהלית פוטנציאל זליגה רב, הן בהעברה ישירה והן במעתקים מטפוריים. תחום הירי משמש כמטפורה להתנהגות חפוזה וחסרת סבלנות. הפועל ירה מתייחס לאדם המדבר ללא הפסקה, ירה גבוה הוא מי שמתנסח באופן שאינו מובן לקהל הרחב או פועל מעבר ליכולתו. ירה לכל הכיוונים מתייחס למי שתוקף מטרות שונות ללא תכנית סדורה. ירה לעצמו ברגל מתייחס למי שפוגע בעצמו באמצעות מעשיו או דבריו, ירה מהמותן מייצג פעולה אינסטינקטיבית. על התעשיין בומה שביט נכתב באתר ynet כי "כל עיתונאי אהב לראיין את התעשיין ששלף ודהר, ירה מן המותן ולא הביט אחורה לראות במי פגע". דימויים אלה מתייחסים לכך שבירייה מן המותן יש קושי לכוון בדייקנות למטרה. דיבור מהיר זוכה למטפורה מתחום הירי באמצעות הצירופים דיבר בצרורות ואפילו ירה בצרורות, כמו בתיאור מחזה בכתב עת לענייני תאטרון: "אילאי ישב על שפת הספה, ברכו קיפצצה בעצבנות והוא דיבר בצרורות". ירייה באוויר היא מהלך ללא מטרה מוגדרת, ירייה באפלה היא מהלך המתבצע ללא הכרות עם תחום הפעילות.

על אדם העומד על שלו בעקשנות נאמר כי הוא מתבצר בעמדותיו, או מתחפר. הפועל התפוצץ משמש כמטפורה למגוון מצבים: כעס רב, כישלון צורב (בניב התפוצץ לו בפנים), עודף גירויים (התפוצץ לו הראש) התלהבות ודבקות (בתחום הספורט: התפוצץ על המגרש), וכן בצירוף התפוצץ מצחוק המתייחס לתחושת פקיעת הסרעפת בעת צחוק בלתי נשלט. הפועל הפגיז מתייחס בעיקר לתחום השיח, כמו בדיווח הבא בעיתון מקומי: "במסיבת העיתונאים של השקת הקצרין 2003 הוא הפגיז את הנוכחים בגרפים ומדדים שלא היו מביישים גם יחידת איסוף מודיעין צה"לית".

מטפורות צבאיות משמשות בתיאור דפוסי התנהגות. אדם חסר מעצורים בהשגת מטרותיו מוגדר כמי שדורך על גוויות. אדם שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי מוגדר מושך אש. הצייתן עומד דום, כך במעריב: "כל הגברים הם תינוקות שרוצים את אימא'לה לידם ואת צריכה לעמוד דום". אדם הנוטה לעימותים ולמאבקים הוא אדם לוחמני, הנוהג לעלות על בריקדות. אדם קצר רוח הוא בעל פתיל קצר, דימוי הלקוח מתחום מטעני נפץ. השר אביגדור ליברמן אמר עם כניסתו למשרד הביטחון: "עברתי ניתוח להארכת הפתיל הקצר". גם הצירוף הצתה מאוחרת לקוח מתחום הפעלת חומרי נפץ, ומיוחס למוסד או לאדם המגיבים באיחור למידע או להתפתחות כלשהי. ליהיא לפיד כותבת בטור בעיתון תל אביב: "פתאום זה היכה בי: הגבות. זה כל השוני (טוב, אז יש לי הצתה מאוחרת)".

למגוון המילים והצירופים בצהלית העוסקים בתכונות חיילים ומפקדים פוטנציאל עשיר לזליגה מטפורית. מורעל משמשת כמטפורה לאדם המשוגע לעניין כלשהו: "בשבועות האחרונים הרצנו את תחרות 'מורעל האתר', אשר היוותה ההזדמנות שלכם להראות עד כמה אתם אוהבים את HT". פייטר מייצגת לוחמנות בתחומים מגוונים. "איזה פייטר", כותרת בעיתון הארץ, מתייחסת לשי ניצן, המועמד המוביל לתפקיד פרקליט המדינה. קילר מייצגת כוחנות ונחישות.

בתחום התכונות השימוש המשותף לצבא ולאזרחות בולט במיוחד. פעלים שמקורם בצבא כמו ראש גדול, הצירוף הפועלי הגדיל ראש, ובהתאמה, ראש קטן, ראש סיכה וכדומה משמשים בשפה האזרחית בהוראה דומה של יוזמה או היעדר יוזמה. כך בידיעות אחרונות: "רופא שחשב מחוץ לקופסה, הגדיל ראש, ותפר לי ניתוח שאינו המענה המיידי לעקמת הגב הקשה שממנה סבלתי". תכונות התנהגותיות המאפיינות חיילים כמו פעור או שוקיסט זולגות לשפה האזרחית במשמעות דומה. תיאור סרטון ביוטיוב: "שוטר על קטנוע נותן דו"ח לנהג שוקיסט. כל הכבוד לשוטר!". סוציומָט הוא חייל שנוא שאינו משתלב חברתית בעקבות 'סוציומטרי', מבחן הנעשה לחיילים ביחידות שונות לבדיקת כישוריהם החברתיים, אך הוא משמש בשפה האזרחית כינוי גנאי לאדם חסר כישורים חברתיים: "הנסיך הארי סוציומט. שעה שלכל חבריו אסור לצאת בסופי שבוע, הארי מנצל את מעמדו ויוצא לחמשוש".

תחום ההתנהגות מציג כר נרחב למעתק מטפורי שיש בו יסוד אירוני. כך הצירוף חתם קבע המתייחס בשפה האזרחית למי שאינו מוכן לזוז ממקומו: "איזה ללדת איזה.... הוא [התינוק שבבטני] חתם קבע אצלי!". הניב הציל את המולדת משמש ביטוי סרקסטי למצבים שונים, בין היתר בתחום הספורט: "הלפרין החליט להציל את המולדת ועם שלשה שלישית ואסיסט לאדם אריאל צימק לתשע הפרש". התחום הרפואי בצהלית מספק צירופים בעלי פוטנציאל זליגה מטפורי כגון סעיף אוזניים המתייחס לחייל שאינו מציית לפקודות, וכן סעיף עצבים לאדם עצבני, כמו באתר בתחום התאטרון: "מה היא קופצת עד השמיים? אפשר לחשוב מה הוא אמר לה ... יש לה סעיף עצבים". מכאן נולד הניב העלה לו את הסעיף שהוראתו גרם לזולתו כעס רב.

צירופים מתורגמים מעבירים לעיתים הוראה אירונית המצויה בביטוי המקורי, נודדת לשימוש הצבאי וזולגת על האירוניה שבה לשפה האזרחית. כך הביטוי לא לוקח שבויים בעקבות take no prisoners משמש במגוון משמעויות כבר בהוראתו האנגלית: הוראה כפשוטה, הוראה נסתרת לחסל שבויים, וכינוי לאדם כוחני חסר מעצורים. זאב גלילי כותב בטור במקור ראשון: "העיתונאי נ.ב. אמר פעם על מ.ג. כי הוא 'לא לוקח שבויים', רוצה לומר: אין אצלו רחמים בדין".

הנוטריקון באס"ק, וכן הצירוף המלא באווירת סוף קורס המוכרים בצהלית משרתים מצבי נינוחות ונפילת מתח באירועים אזרחיים. ברשימת בפייסבוק נכתב "כשנמצאים באווירת סוף קורס... זאת אומרת, במקרה שלי, לפני ה'חופשת לידה', אני כבר נמצאת בשלב של הורדת הילוך". הביטוי שמקורו צבאי אכלו לי שתו לי, שהתפתח מכללי נשיאת מימיות בצבא, משמש כתירוץ במצבים שונים. נחמיה שטרסלר כותב במאמר בהארץ: "תמיד להתלונן, תמיד להאשים אחרים, תמיד לא לקחת אחריות, תמיד לבכות: אכלו לי, שתו לי". הצירוף טבלת ייאוש שנולד מספירת הימים עד לסיום השירות הצבאי או שלב במסלול הצבאי מציין בשפה האזרחית את מצבו של מי שמצפה לסיום תקופה קשה בחייו. סרטון ביוטיוב מדריך "איך להכין טבלת ייאוש לחופש הגדול".

אני עייף טילים

בשפה העברית לרבדיה ובעברית הישראלית בפרט מגוון עשיר של ביטויי העצמה. בקבוצה זו נוכחים ביטויי העצמה הלקוחים באמצעות זליגה מטפורית מתחום התחמושת הכבדה. פצצה משמשת כשם תואר מעצים למגוון תחומים: מופע אומנותי, נאום, ארוחה, שיר, אשה מושכת ועוד. בשורש זה נוכחים גם המילה המעצימה פיצוץ, הצירוף פצצות לגבות, וצירופים פָרודיים שנוצרו בעקבותיו: רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות. כן משמש שם התואר מפוצֵץ, בין היתר כביטוי גנאי למילים גבוהות שאין מאחוריהן דבר: מילים מפוצצות. צורת הסביל מפוּצָץ מתארת אולם מלא מפה לפה. מי שפועל במרחב הציבורי באופן דרמטי ומפתיע זורק פצצה. המילה המעצימה פָצָץ שהייתה נהוגה בסלנג הישראלי התיישנה. כמו כן התיישן השימוש בחלופה היידית בומבה.

לצד פצצה נמצא שימוש מעצים במילה פגז, ולצידה פיגוז. בשנות השבעים של המאה הקודמת רווחה המילה המעצימה אטומי. שימוש זה נשען ככל הנראה על מילת הסלנג האמריקני atomic. מעצים חדש יחסית אך רווח הוא טיל, צורת הריבוי המלעילית טילים וכן הצירוף טיל אטומי. בתשדיר פרסומת שנחשף באוגוסט 2016 הקורא ליציאה לבילויים שונים מתלונן אחד השחקנים: "אני עייף טילים".

תחום הנשק משמש מקור למטפורות של דברי שבח מעצימים לאדם חזק ומצליח. הרווחת בהן היא המילה תותח, בעקבות שימוש קודם במילה היידית קאנון. מילים אלה תפסו מקום בזמר הישראלי. במחזמר "קזבלן" שר יהורם גאון למילותיו של חיים חפר "כולם אומרים איזה קאנון הולך בסמטאות". אחד מהשירים המצליחים בפופ הים תיכוני הוא שירה של שרית חדד: "אתה תותח, אין אין עליך". השימוש זוכה גם להרחבות כגון תותח כבד, וכן בכותרת הבאה: "תותח על: אלכס שטילוב זכה באליפות אירופה בתרגיל קרקע". בסלנג העכשווי התפתח הכינוי כלי לגבר חזק וסמכותי, בעקבות כלי נשק, וכן בהכפלה: כלי כלי. בשפה האזרחית נוצרה גם חלופה נשית: כֵּלָה. יש סברה כי הוראת כלי מתייחסת לאיבר המין הגברי, ומכאן הרחבתו לדימוי הגבר.

לצד התחומים המרכזיים יש כמה תחומים המשותפים לצבא ולעולם האזרחי, וגם בהם אפשר להצביע על זליגה מעולם לעולם. תחום הסביבה בצהלית משמש בהרחבה לתיאורי סביבה, התמצאות בסביבה וניווט במסעות שאינם צבאיים. בין אלה עולים ערכי נוף וערכי תנועה בנוף. צורת הריבוי ג'בלאות משמשת בעיקר בתיאור אימונים צבאיים, אך זלגה לתחום רכבי השטח, כך בתיאור במדור הרכב באחד העיתונים: "דגם עירוני, מסוג כבישטח, יהיה זול יותר מדגם מקביל שנועד לקרוע את הדיונות ולטפס על ג'בלאות". הפועל להתברבר נוצר בצהלית לתיאור אובדן דרך בניווטים, וזוכה לתיאור מצבי אובדן דרך בשפה האזרחית. בספרה של אורית הראל "זה לא שאני לא אוהבת" נכתב: "התברברתי קצת בדרך חזרה למלון. כשהגעתי לחדר השעה הייתה בקושי ארבע וחצי". לפועל גם שימושים מטפוריים, כך בבלוג באתר דהמארקר: "למה עם ישראל במשבר? הקב"ה נתן לנו ווייז אבל התברברנו".

בתחום הציוד בולט המונח צ'ופר, שנוצר בצהלית בשנות השישים וזכה לתפוצה רחבה בשפה האזרחית ללא שינוי או הרחבת משמעות. השימוש בו היה בתחילה בתחום הציוד והביגוד הצבאי, אך הוא משמש הן בצהלית והן בשפה האזרחית בהרחבה לכל הטבה שהיא. בית ספר באשדוד מבשר: "חדר שלווה – צ'ופר חדש לתלמידים". מכאן גם הפועל לצ'פר ושם הפעולה צ'יפור. בתחום הציוד זכו אביזרי נשיאה ואחסון כגון קיטבג (שק חפצים) ופאוץ' (נרתיק הצמוד לחגורה) לגרסאות אזרחיות, כך בפרסום מסחרי: "חגורת פאוץ' המתאימה לרוב כלי העבודה". קסדה התלמודית המקובלת בעיקר ככובע הגנה צבאי משמשת בשפה אזרחית ככיסוי הגנה לרוכבי רכב דו-גלגלי. נעליים חצאיות בדגם מסוים שזכו לכינוי נעלי גולדה מכונות כך גם בשפת הלבוש אזרחי, אך את המוניטין שלהן קיבלו כאשר שימשו כנעליים לחיילות. 

חותרים למגע ויורים בנגמ"ש

תחומי הזליגה הם אפוא מגוונים, והדוגמאות רבות. עם זאת, המחקר מלמד דווקא על זליגה מוגבלת יחסית של הצהלית למילון הישראלי. אם נצרף את ערכי הלקסיקון העברי הכללי, מילים בודדות וצירופים, אנו עשויים להגיע לפי ספירה אפשרית לכ-70,000 ערכים. מתוכם אחוז אחד בלבד הוא בעל מטען סמנטי צבאי מובהק המעיד על לידתו בצהלית.

מדוע אם כן אנו חיים בתחושה שהצהלית משפיעה ואפילו מעצבת את השיח הכללי? נראה כי דימוי צבאי מבקש את תשומת לבנו יותר מדימוי סביבתי או דימוי הנשאב מגוף האדם, מן המשפחה וכדומה. לכאורה הדימוי הצבאי אינו טבעי, יש בו יסוד טורד מנוחה, הוא מערער את החומה שאנו מבקשים להציב בין הצבא לבין חיינו כאזרחים. מכאן שמספר הערכים הלקסיקליים הזולגים אינו המדד היחיד להבנת השפעת הצהלית על השפה האזרחית. כאשר חברי סיעה בכנסת ישראל יורים בתוך הנגמ"ש, כלומר, ניצים זה כנגד זה, הדיסוננס בין המוסד הדמוקרטי לבין המוסד הצבאי והמציאות הצבאית מעניק לדימוי עוצמת יתר, וגם שב ומזכיר לנו את חשיבותו של הצבא בעיצוב חיי האזרח הישראלי. כאשר שוטר בכיר חותר למגע עם פקודתו, אני נחשפים לפער בין הדימוי הצבאי-גברי המייצג פעולת לחימה מוערכת, לבין הפעילות הגברית האזרחית הבלתי ראויה בעליל. כאשר מהלך ניהולי מתואר במונחים של חמ"ל, חפ"ק וישיבת קודקודים אנחנו נחשפים לניסיון המטריד לשוות לפעולת ניהול אזרחית אופי של מבצע צבאי.

השימוש הלשוני מאותת לנו אם כן בעת ובעונה אחת על עצם הזליגה הלשונית, ולצידה על זליגה של עולם תוכן צבאי, היררכי ומשימתי, למערכת האזרחית שבה ההיררכיה פועלת על פי עקרונות שונים מההיררכיה הצבאית, והמשימה אינה חזות הכול. 


1
תגיות :
תמונה ראשית