מצעד האותיות

רוביק רוזנטל | 27 באוגוסט 2018
הרשימה הופיעה לראשונה בכתב העת "הד הגן" בהוצאת הסתדרות המורים, ספטמבר 2014

שנת הלימודים החדשה הגיעה, וילדי גן רבים מתוודעים לאלף בית. לכל אות באלף בית יש סיפור משלה. יש לה אופי משלה, היא מתקשרת לעולם בדרכים שונות. לכבוד השנה החדשה מציגה כל אות את תעודת הזהות שלה, מותאם לילדי הגנים וכיתות אלף.

 

א

שמי: אָלֶף.

איזו מילה אני מזכירה: אלוף, שפירושו שור. הצורה הכנענית של האות אלף מזכירה ראש של שור.

איך הוגים אותי: אני גם עיצור וגם תנועה. אני נחשבת עיצור גרוני, אבל לצערי, בעברית של היום הגרוניוּת כמעט נעלמה, ומי שרוצה לשמוע איך הוגים אותי יקשיב לערבית הספרותית. כשאני תנועה אני הופכת להיות אם קריאה. יחד עם האותיות ה', ו', י' אנחנו ארבע אימהות, משפחת אהו"י. אני יכולה לשמש כמעט בכל התנועות. תנועת a: צוואר, כָּאן. תנועות o: שְׂמֹאל, רֹאש. תנועת e: רֵאשית. תנועת i: רִאשון. לפעמים אני מופיעה ללא כל תפקיד, כמו במילה כָּלוּא.

האופי שלי: אני תמיד ראשונה ומובילה. על הטוב מכולם אומרים שהוא "סוג אלף", ועל מי שמצטיין אומרים שהוא "אָלֶף אלף".

מילים שמתחילות בי: אהבה, אושר, אמא.

מה מספרים עלי: במדרש אומרים עלי שהראש שלי זקוף ועומד, ויש לי שתי רגלים כבני אדם, מפני שאני נחשבת כאמת, ולאמת יש רגליים.

ב

שמי: בֵּית.

איזו מילה אני מזכירה: בַּיִת. 

איך הוגים אותי: בשתי דרכים. כשאני מקבלת דגש השפתיים נפגשות בבת אחת, וכאן אני במשפחת אותיות בומ"ף. כשאין עלי דגש אני עוברת בין השיניים והשפתיים.

האופי שלי: אני מארחת מצוינת. כולם רוצים לגור אצלי ויש מקום לכולם. לפעמים אני נאלצת להיות מספר שתיים, אל"ף תמיד מקדימה אותי.  

מילים שמתחילות בי: בובה, בטן.

מה מספרים עלי: המדרש מספר שמכל האותיות נבחרתי להיות האות שבה נברא העולם, כי בי מתחילה המילה הראשונה בתנ"ך,  "בראשית". זה גם מפני אני סגורה משלושה כיוונים, אבל יש לי פתח שממנו אפשר לצאת ולהתחיל משהו חדש.

ועוד משהו: על שמי קרויה השפה המפורסמת שפת הבי"ת, שבה נכתב השיר הידוע אַבָּנִיבִּי.

ג

שמי: גִימֶל.

איזו מילה אני מזכירה: גָמָל.

איך הוגים אותי: אני שייכת למשפחת בֶּגֶד כֶּפֶת. עם דגש הוגים אותי באמצעות החך. כשהגו אותי בעבר בלי דגש נשמעתי אחרת, מין שילוב של ר' וע'. בחלק מן המילים הלועזיות אני נשמעת אחרת, למשל, ג'ינג'י.

האופי שלי: אני גמלונית והולכת לאט, כמו ג'ירפה.

מילים שמתחילות בי: גדול, גננת.

מה מספרים עלי: הרגל שלי מושטת אל האות ד' שבאה אחרי, והמדרש אומר שאני כמו גומל חסד, שרודף אחרי דלים לתת להם נדבה.

ועוד משהו: בצבא גימל הוא מושג חשוב מאוד: שחרור שמקבלים מהרופא למנוחה בבית.

ד

שמי: דָלֶת.

איזו מילה אני מזכירה: דֶלֶת.

איך הוגים אותי: גם אני שייכת למשפחת בֶּגֶד כֶּפֶת. כשיש עלי דגש הוגים אותי במפגש בין הלשון והשיניים. בעבר הגו אותי כשלא קיבלתי דגש בצורה אחרת, שנשמעה  כמו זמזום.

האופי שלי: אני קצת כמו דודה, כבדה אבל נחמדה.

מילים שמתחילות בי: דגל, דיבור.

מה מספרים עלי: הפנים שלי הפוכות לאות גימל שבאה לפני, והמדרש אומר שאם אני דל, מי שגומל חסד צריך לתת לי נדבה בצנעה.

ה

שמי: הֵא.

איזו מילה אני מזכירה: הָה! הוֹ! הֵיי! הַיי!

איך הוגים אותי: כשאני עיצור הוגים אותי דרך הגרון. לפעמים אתם מתעצלים ואני נשמעת כמו א' וזה מאוד מעצבן. כשאני תנועה, כמעט תמיד בסוף המילה, אפשר להגות אותי בכמה צורות. a: ילדה, תקווה. e: יפֶה, רוצֶה. o: פֹּה, איפֹה.

האופי שלי: אני יודעת הכול, אני המילה הכי חכמה באלף בית.

מילים שמתחילות בי: הורים, הפתעה.

מה מספרים עלי: אני השם של אלוהים, ה', לא פחות ולא יותר!

ו

שמי: וָו.

איזו מילה אני מזכירה: וָו שתולים עליו דברים. אני גם נראית כמוהו.

איך הוגים אותי: כשאני עיצור אני נשמעת כמו ב' בלי דגש. פעם הגו אותי כמו בערבית (וואללה) או אנגלית (וואו) בכיווץ ופתיחה של השפתיים, ולכן קוראים לי חצי תנועה. כשאני תנועה אפשר להגות אותי בשתי צורות: o: גדוֹל, יוֹם; u: יתוּש, צוּרה.

האופי שלי: אני מחברת את כולם, כאשר מילים רוצות להיפגש, אני מיד מתייצבת ביניהן.

מילים שמתחילות בי: ורד, ועדה.

ועוד משהו: כמעט שאין מילים בעברית המתחילות בי.

ז

שמי: זין.

איזו מילה אני מזכירה: לא נדבר על זה בגן.

איך הוגים אותי: אני אות מזמזמת, הלשון נפגשת בעדינות עם השיניים.

האופי שלי: אני חצופה מאוד ואוהבת בדיחות.

מילים שמתחילות בי: זוהר, זבוב.

מה מספרים עלי: המדרש אומר עלי שאני שמו של אלוהים, מפני שהוא "זן ומפרנס כל יצורי כפיו בכל יום ויום, מקרני ראמים ועד ביצי כינים".

ח

שמי: חֵית.

איזו מילה אני מזכירה: חַת, שפירושה פחד, חָט, שזו שן של פיל, וכמובן חֵטא.

איך הוגים אותי: היום הוגים אותי כמו כ' בלי דגש, אבל נכון להגות אותי דרך הלוע, כמו הערבים והיהודים התימנים.

האופי שלי: אני חזקה, קצת כעסנית.

מילים שמתחילות בי: חלום, חיוך, חבר.

מה מספרים עלי: בכיתה, בצבא וגם בגן נוהגים לסדר את השולחנות בצורה שלי, צורת חית.

ט

שמי: טֵית.

איזו מילה אני מזכירה: לא יודעת. אולי חודש טבת?

איך הוגים אותי: היום הוגים אותי בדיוק כמו ת'. פעם הייתי הרבה יותר חזקה, עם נקישה של הלשון על השיניים, וקראו לי אות נַחֲצִית.

האופי שלי: אני מאוד צנועה. משתמשים בי רק אם האחות הגדולה שלי, ת', מתעייפת.

מילים שמתחילות בי: טל, טוב, טיפה.

עוד משהו: הרבה פעמים מחליפים ביני לבין אחותי ת'. לפעמים בטעות, כמו נפטר ונפתר שזה ממש לא קשור, ולפעמים מותר להחליף, למשל: חרט וחרת, זה ממש אותו הדבר.

י

שמי: יוֹד.

איזו מילה אני מזכירה: יוֹד (שמורחים על הפצע). הרבה קוראים לי יוּד, שזו לא ממש טעות.

איך הוגים אותי: בתור עיצור כמעט שלא שומעים אותי, אני נוגעת בקלות בחך, ולכן אני נחשבת חצי תנועה, כמו אחותי הגדולה ו'. בתור תנועה אפשר להגות אותי בכמה צורות, בעיקר i: חידה, נקי; e: בֵין, כדֵי.  ואפילו a: עכשָיו, עלָיו.

האופי שלי: אני קטנטונת אבל נמצאת בכל מקום, אז אל תזלזלו בי.

מילים שמתחילות בי: ילד, ישראל.

מה מספרים עלי: הביטוי "קוצו של יוד" מתייחס לדברים לא חשובים שעוסקים בהם יותר מדי. בתלמוד אני תג קטן על האות י', ונאמר שאפילו אם מחסירים רק את התג הזה בטעות, התפילין אינם שלמים.

כ

שמי: כָּף.

איזו מילה אני מזכירה: כַּף, שהיא גם כף שאוכלים בעזרתה, גם כף יד וגם כף של תמר. אנחנו דומות כי כולנו כפופות.

איך הוגים אותי: עם דגש הוגים אותי בנקישה על החך. בלי דגש גם כן עם החך, אבל בלי נקישה.

האופי שלי: אני משוררת ויש לי דמיון עשיר. אני רואה משהו ומיד חושבת על משהו שדומה לו.

מילים שמתחילות בי: כדור, כפר, כמו.

עוד משהו: אני שייכת לכמה משפחות: בֶּגֶד כֶפֶת, בַּכְלָם, וגם משפחת כַּמְנַפֵּ"ץ, המשפחה של האותיות הסופיות.

ל

שמי: לָמֶד.

איזו מילה אני מזכירה: לָמַד, לימוד ותלמיד. אני דומה בצורה ובשם למכשיר שנקרא מַלְמד הבָּקָר, שבו היו מכוונים אתו את הבהמות בשדה, אבל המכשיר הזה וגם המילה כבר לא בשימוש.

איך הוגים אותי: בנקישה של הלשון על השיניים.

האופי שלי: אני שליחה זריזה, רצה ממקום למקום ומראה לכולם את הכיוון.

מילים שמתחילות בי: לב, לא, לחמנייה.

עוד משהו: אם משמיעים אותי הרבה פעמים ברצף יוצאים דברים נחמדים. לָלָלָלָלָה הוא שיר, לילילילילי הוא מין ניגון, לוּלוּלוּלוּ הוא קריאת של שמחה שנקראת גם צהלולים.

מ

שמי: מֵם.

איזו מילה אני מזכירה: מַיִם, מָאמי.

איך הוגים אותי: עם השפתיים, אבל בלי הפסקה, לא כמו אחיותי במשפחת בומף, ב' ופ'. ואני משתמשת גם עם האף: נסו להגות אותי עם אף סתום, מה תשמעו?

האופי שלי: אני אימהית וחמה, מגוננת על כולם.

מילים שמתחילות בי: מחר, מֶלַח.

מה מספרים עלי: אני מופיעה בשתי צורות: רגילה וסופית. רבי עקיבא מסביר שהרגילה היא מם פתוחה, והסופית היא מם סתומה, כמו שיש בתנ"ך דברים ברורים ופתוחים, ודברים סתומים.

ועוד משהו: לשאלות ששואלים בעברית קוראים חמשת המ"מים: מה, מי, מתי, מקום, מדוע.

נ

שמי: נוּן.

איזו מילה אני מזכירה: נון, שהיא מילה עתיקה שפירושה דג. וגם נין, הבן של הנכד.

איך הוגים אותי: במפגש של הלשון ושיניים, ובעזרת האף. נסו להגות אותי עם אף סתום, מה תשמעו?

האופי שלי: אני נבונה ונאמנה, אבל קצת גאוותנית.

מילים שמתחילות בי: נכון, נמר.

מה מספרים עלי: בצורה הרגילה אני רובצת, ובצורה הסופית אני זקופה. רבי עקיבא שואל למה זה כך, ואומר: מפני שבי מתחילה המילה נשמה לבריות, וכל נשמה ונשמה פעם שהיא רובצת, פעם שהיא זקופה.

עוד משהו: לפעמים משתמשים בי להראות שמשהו לא הצליח, כי אני האות הראשונה במילה "נכשל".

ס

שמי: סָמֶךְ.

איזו מילה אני מזכירה: סוֹמֵך.

איך הוגים אותי: כמו לחישה של נחש, עם לשון על השיניים.

האופי שלי: אני מאוד יציבה, אפשר לסמוך עלי, אבל אני אף פעם לא מנהיגה ומובילה.

מילים שמתחילות בי: ספר, סדין.

עוד משהו: אני נשמעת כמו ש' עם נקודה בצד שמאל, ויש באמת מילים שאפשר לכתוב אותן בשתי הצורות. למשל, פָּרַס או פָּרַשׂ – זה אותו הדבר.

ע

שמי: עַיִן.

איזו מילה אני מזכירה: עין, גם אחת משתי העיניים, וגם מעיין.

איך הוגים אותי: היום אין הבדל ביני לבין א', אבל הצורה הנכונה היא באמצעות הלוע, בדרך הערבית.

האופי שלי: אני רואָה הכול, שום דבר לא נסתר ממני.

מילים שמתחילות בי: עגבנייה, עברית.  

פ

שמי: פֵּא.

איזו מילה אני מזכירה: פֶּה.

איך הוגים אותי: עם דגש, בפגישה של השפתיים, אני מאוד קרובה לב' עם דגש. בלי דגש השפתיים לא נפגשות, וגם כאן אני מאוד קרובה לב' בלי דגש. ב' ואני תאומות לא זהות.

האופי שלי: אני לא מפסיקה לדבר.

מילים שמתחילות בי: פרח, פתאום.

מה מספרים עלי: אני מופיעה בשתי צורות, רגילה שהיא סגורה, וסופית שהיא פתוחה. המדרש מספר שזה משום שהפה לפעמים פתוח, ולפעמים סתום.

ועוד משהו: נתן אלתרמן כתב עלי שיר, "מעשה בפ"א סופית, והראה שפ"א סופית היא אולי לא האות הכי חשובה באלף-בית, אבל בלעדיה העולם לא יכול להתקיים, ולשום דבר לא יהיה סו(ף).

צ

שמי: צָדִי.

איזו מילה אני מזכירה: צדיק, ובאמת קוראים לי גם צדיק.

איך הוגים אותי: בפגישה של הלשון והשיניים, כאילו חיברו שתי אותיות: ת' (או ט') וס'. במילים לועזיות אני נשמעת כמו חיבור של ט' וש': צ'יק צ'ק.

האופי שלי: אני בודדה וגאה, ממש צוק איתן.

מילים שמתחילות בי: ציפור, צהוב.

ק

שמי: קוֹף.

איזו מילה אני מזכירה: קוֹף, שהוא חיה, וגם קוּף, שהוא חור של מחט. השם השני שלי הוא באמת קוּף.

איך הוגים אותי: היום הוגים אותי כמו כ' עם דגש, אבל בעבר הגו אותי בנקישה של החלק האחורי של החך, הענבל, כמו הערבים והיהודים התימנים.

האופי שלי: חלק חושבים שאני ערמומית ומכוערת, ואחרים שאני ממש צדיקה.

מילים שמתחילות בי: קדימה.

מה מספרים עלי: שאני אות קדושה, וריש שבאה אחרי היא אות רשעה. הריש מפנה אלי את הגב, והמדרש אומר שזה מפני שהקדוש לא יכול להביט בפני הרשע.

ר

שמי: רֵיש.

איזו מילה אני מזכירה: רֹאש, ובאמת, ריש בארמית פירושה ראש. בכתב הכנעני העתיק אני מזכירה ראש עם צוואר.

איך הוגים אותי: יש הרבה צורות להגות אותי. לפעמים אני מתגלגלת על החך, לפעמים מחרחרת, ולפעמים כמעט לא שומעים אותי. יש כאלה שחושבים שאני אות גרונית, אבל זו טעות.

האופי שלי: אני אוהבת לעורר תשומת לב.

מילים שמתחילות בי: רעש, רימון.

מה מספרים עלי: לפי המדרש, מצד אחד אני ראש לכל, אני אלוהים, מצד שני אני רעה ורשעה ואסור להתקרב אלי, אולי תחליטו כבר?

עוד משהו: לא רק בעברית, בכל השפות מתווכחים איך לבטא ר', ויש אנשי מדע שמקדישים לשאלה הזו את כל חייהם.

ש

שמי: שין.

איזו מילה אני מזכירה: שֵן.

איך הוגים אותי: עם נקודה בצד ימין אני שורקת שריקה עליזה. עם נקודה בצד שמאל אני נשמעת כמו ס'.

האופי שלי: אני אוהבת לתחבל תחבולות ולא חברה של אף אחד.

מילים שמתחילות בי: שיר, שרשרת.

מה מספרים עלי: אני נראית הפוכה עם רגליים מתנפנפות, וזה מפני שהמילה שקר מתחילה בי, ואומרים שלשקר אין רגליים. בכל האותיות של המילה שקר אף אות איננה עומדת על שתי רגליים, וגם זה אומר שלשקר אין רגליים. האותיות של המילה שקר עומדות אחת ליד השנייה, וזה אומר שמאוד קל לשקר.

עוד משהו: כשלוחשים אותי בלי הפסקה, ששששששששש, זו בקשה שיהיה שקט.

ת

שמי: תיו.

איזו מילה אני מזכירה: תָו.

איך הוגים אותי: עם דגש זאת נקישה של הלשון והשיניים. אני שייכת למשפחת בגד כפת, ופעם כשהגו אותי בלי דגש נשמעתי כמו ס'. בגלל זה המילה שבת אצל האשכנזים וביידיש נשמעת שָבֶּס.

האופי שלי: אני שלווה ובטוחה בעצמי. כל הסיפורים, המשחקים והריבים מסתיימים אצלי.

מילים שמתחילות בי: תמימות, תורה.

מה מספרים עלי: אני עומדת על שתי רגליים, כמו א' וכמו מ', ולכן מורכבת מאתנו המילה אמת, שמבטאת דבר נכון שאפשר לבטוח בו. אנחנו גם רחוקות זו מזו, וזה אומר שלא קל להגיע לאמת.

רעיונות לפעילות:

  • אילו מילים  / יפות / טובות / צבעוניות וכו' מתחילות בכל אות?
  • באילו אותיות מתחילים השמות של הילדים בגן (גם שמות משפחה)?
  • איזה אופי יש לאותיות בעיני הילדים?
  • מאיזה חלק של הפה (כולל הגרון והאף) מגיעה כל אות?
  • כל ילד מקבל תפקיד של אות, והילדים יכולים להרכיב מילים לפי קריאת הגננת או אחד מהם.

1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא
מאמרים קודמים