משעמם טילים ברמות של הלייף

רוביק רוזנטל | 05 במרץ 2019
המאמר מבוסס על הרצאה במושב הסיום של האגודה לחקר שפה וחברה בישראל, 3.6.18

הסלנג הישראלי עובר מאז לידתו תהליכים של התחדשות והתיישנות. בעשורים האחרונים אפשר להצביע על כמה מגמות ייחודיות, וביניהן השפעת האנגלית, הרשתות החברתיות ועליית מעמדה של העברית בסלנג

לסלנג הישראלי מאפיינים שונים שהתגבשו לאורך מאה השנים האחרונות, ולמעשה, מאז שהדור השני של בני המהגרים, שהעברית הייתה שפתו הראשונה והטבעית, עמד על דעתו. הסלנג הוא יצירה חופשית שכמעט אינה כפופה למגבלות לשוניות או אידיאולוגיות, אלא פועלת לפרוץ אותן. כמו כן הסלנג פועל כמעט בכל שדה סמנטי ומאתגר את הלקסיקון הנורמטיבי. לצד זה הוא פעיל בקבוצות חברתיות או מקצועיות מגוונות. בהיבט הלשוני הסלנג הישראלי מתייחס באופן מובהק לשפות זרות משפיעות, ובראשן יידיש, ערבית פסטינית ואנגלית אמריקנית.

הסלנג עובר תהליכים מהירים יחסית של התיישנות וחידוש. עם זאת, גם החידוש מתחולל ברובו בתוך המגמות המסורתיות שלו, ובשדות הסמנטיים שבהם פעל בעבר. שדה סמנטי שהתפתח במהירות ומשפיע על השפה הכללית הוא שפת הניו אייג', השפה הרוחניקית, שצמחה בעיקר בשנות התשעים. כמו כן יש מהלכי שינוי בסוציולקטים ובשפות מקצועיות וביניהן שפת הצבא, שפת הדתיים ולמעשה שפת העולם הדתי ויחסיו עם החברה הכללית.

הפג'ען עשה רילוקיישן

כדי לאתר מאפיינים ייחודיים של שני העשורים האחרונים בחנתי כמה מאות ערכים שלא נשמעו בשיח לפני חמש עשרה שנה ויותר, ושנוספו עתה למהדורה המעודכנת של 'מילון הסלנג המקיף', שיצאה השנה בהוצמאת עברית בגירסה מקוונת.

המרכיב הלועזי של הסלנג הוא עדיין מאפיין מרכזי של הסלנג הישראלי. הירידה במעמד היידיש נמשכת אך מעמדה של הערבית הפלסטינית יציב, ויש אפילו חזרות מפתיעות למרכז הבמה, כגון הברכה העתיקה 'אהלן'. לצד אלה יש עלייה מתבקשת במעמד האנגלית האמריקנית. ולהלן דוגמאות מהתקופה האחרונה, הציטוטים מן הרשת.

בֶּסטיז. החברים/חברות הטובים ביותר: "בסטיז: מיה דגן ועדי אשכנזי מבלות" (ynet, 17.12.18).

דוּש, דוּשבָּאג. גבר דוחה. אנגלית: douche, douche bag: "ביי ביי דושבאגים! תודה שפגעתם בי והכאבתם לי ושיקרתם, תחמנתם, נעלמתם, התבלבלתם, אהבתם, נטשתם או השד יודע מה" (סלונה, 14.8.13). douche bag פירושה באנגלית מזרק שנועד להזרקת נוזל לפות. דוּש היא צורת קיצור אופיינית.

סוואגֶר. אדם המתנהג בביטחון גובל ביהירות, והתנהגותו ייחודית ומרשימה: "בא לי להיות סוואגר מאגניב כזה כמו בסרטים" (טיפס, 6.4.14); אנגלית: swagger, וכן swag.

רילוֹקֵיישֶן. עזיבת הארץ לזמן ארוך או לצמיתות, ירידה: "חולמים על רילוקיישן? ייתכן שפספסתם את הטיסה" (כלכליסט, 27.5.17); אנגלית: relocation (שינוי מיקום).

בעשורים האחרונים מתבססת השפעת הניב המזרחי שמקורו בעיקר בעולי צפון אפריקה, בתיווך בני הדור השני והשלישי. ההשפעה ניכרת גם גם על אוצר המילים, וגם על התחביר וההגייה.

בּאשֶל. אדם או עניין יבש וחסר טעם: "נו איזה באשל ספר משהו מעניין!!!" (שין 1 2002); מקור המילה מרוקאי, במשמעות קרובה. נפוץ בסלנג באר שבעי אך משמש יותר ויותר בסלנג הכללי.

כַּפָּרִית. כינוי חיבה: "מה קורה כפרית שליי??? שוקוקו שליי ??? מהה איך החיים ???" (שין 1, 2006), בעקבות כַּפָּרָה. גירסת רשת: כפרעלייך:  "כפרעלייך מציפה לך ת'בימי המוצ'לם שלך!|" (קידסטיוי, 2010); הֶלְחֶם של 'כפרה עלייך'.

לֵך הבית! קריאת בוז וגירוש: "לך הבית כי אנשים כמוך לא יכולים לשמור על ילדנו וכיסנו" (כרמל, 2011).

פַג'עָן. אכלן כפייתי: "עכשיו תדמיין את הפג'ען, תוקע אשתנור במפלצת" (מחלקה ראשונה, 2007).

אכל את הראש ועף על עצמו

לצד אלה יש עלייה במעמד היסודות העבריים של הסלנג, הנשענים על הענקת משמעות סלנגית לשמות, בעיקר שמות תואר, ופעלים תקניים.

אכל את הראש. הטריד בדיבורים, נדנד, חפר: "את חופרת כל הזמן מדברת אם תתקשר היא בממתינה/ את אכלת לי ת'ראש, את אכלת לי ת'ראש אכלת לי ת'ראש" (שי יום טוב, את חופרת).

אני על זה. אני פועל להשלמת המשימה: "רוצה להתחיל לעבוד? אני על זה!" (אולג'ובס, 2011); אנגלית: I'm on it; נטבע בפרסומת לבנק הפועלים. הניב הוא דוגמה לשאילת תרגום מלשון הדיבור האנגלו-אמריקנית, בדומה ל'זה מרגיש לי' ועוד.

בא לי טוב. מתאים לי. נאמר על אירועים שונים וגם על ביגוד: "לך לחנות תמדוד אותו עם חגורה ראיתי בא עליך טוב תתחדש ותקנה" (fxp, 2011). גם "לא בא לי טוב".

חָפַר. הטריד בדיבורים, דיבר הרבה בלי שהבחין בכך ששומעיו מאסו בדיבוריו: "אבא אל תחפור, אני בצרה צרורה, אבא אל תחפור, איבדתי שעות שינה" (לעז, 2010). החליף את נדנד וניג'ס. השימוש הפעלי הוליד שמות  תואר בסלנג: 'חפראווי': "הוא שוב מדבר על הידידה שלו מדימונה? אלוהים, הוא כזה חפראווי" (דורבנות, 2009); הביטוי נטבע בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת"; וכן 'חפרן'.

חש את עצמו. התנשא, הפגין דימוי עצמי גבוה עד כדי התרברבות: "יש לי הרגשה שאתה באמת חש את עצמך אלוהים או משיח" (נענע10, 2009); החליף את הִשוויץ. גם: 'מה אתה חש', שאלת התרסה למי שמתבטא בהתרברבות: "טוני מה אתה חש לא רק לך יש מתקן לשים את האופניים" (fxp, 2011).

מי ישמע. ביטוי הקטנה וזלזול כלפי דברים שנאמרו על ידי הזולת: "מי ישמע, להקפיץ קצת קישוא בתנור. בלגן" (פרסומת ליגורט); "נבגדת? היא אמרה נבגדת? כאילו מי ישמע, היו זוג שנתיים" (ישראמדיה 22.1.17); ככל הנראה קיצור של "מי שישמע יחשוב שמדובר בעניין גדול... אבל הוא ממש לא".

נודר. מילת אישור, התרגשות והעצמה: "נודר באימא שלי שלא אני עשיתי את זה, נודר" (המילון האורבני, 20.11.15); גם: 'נודר נדר'.

עף על מישהו. התנשא על זולתו: "כולה פתחתי דיון באלי לדעת מה אתה עף עלי" (fxp, 2010).

עף על עצמו. התרברב, הבליט את הישגיו ותכונותיו בנוכחות אחרים. הרחבת פייסבוק: "אם אתה עף על עצמך כל כך גבוה, תעשה טובה תבעט בעננים, ישראל מתייבשת!"

אח על מלא ברמות של כלה

בקבוצת הסלנג המתחדש ניכרת עלייה משמעותית בהרחבת המשמעות של שמות תואר:

בדוק. בוודאי, ללא ספק: "אתם בדוק עושים את זה - אבל בטוח לא תגלו" (קטע צפייה ביוטיוב).

הזוי. מוזר, בלתי מתקבל על הדעת. משמש גם את הפוליטיקאים. זאב אלקין: "תיק 2000 נגד נתניהו – הזוי לחלוטין".

מְאָמֵם. נהדר, נפלא, משובח, צורת כתיב המקובלת ברשת:  "מחפשת מתכון מאמם לעוגת סברינה ולא מוצאת" (פייסקוס, 2010); "הדבר הכי100 מם שיש בעולם!!!! שירים של אנטו דה בסט" (2all, 2009); נכתב גם: 100מם, 'מXמם'.

נדיר. דבר שבח:  "חשבתם שתוכי מדבר זה חזק קבלו תתוכי הזה שיודע לרקוד איזה נדיר צפייה חובה" (פייסבוק, 2010).

קל. ברור, פשוט, אין בעיה:"'ג'ורדי, אתה יכול לתת לי ביט כזה?' ''קל'" (מאקו, 15.6.17). בהשפעה ישירה של סטטיק ובן אל.

קסום. נפלא, משובח: " רצינו להגיד תודה היה קסום. הצימר מהמם!!" (rrr, 12.10.15).

קשוח. קשה, מאתגר, עמוס באירועים: "הגיע יום חמישי, יום קשוח שהיה עמוס בעבודה, חתונה של חבר לעבודה ולאחר מכן לילה בחוף" (מהוֶזֶה, 5.6.17).

שדה שהתרחב התרחבות מרשימה בסלנג הוא שדה המעצימים. ככלל ההסלנג הישראלי מספק מאז ומתמיד עשרות רבים של מעצימים, והרשימה כאמור מתרחבת.

אח על מלא. חבר טוב, אדם אהוב: "עידן יא אח על מלא, אין מספיק מילים באבן גבירול בשביל לפרגן לך על הערב שעשית לנו!!! אתה זה פשוט בן אדם הורס!!!" (mit4mit, 15.12.15).

אין דברים כאלה. הדבר משובח ומעורר התרגשות: "ברצלונה אלופת אירופה: פשוט אין דברים כאלה" (הארץ, 30.5.11).

אם לא הָ. הטוב ביותר: "סטטוס אחד החזקים אם לא ה" (פייסבוק, 2011); קיצור של היגד בנוסח "הוא טוב, אם לא הטוב ביותר"; נפוץ בהשפעת תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת".

בְּרָמוֹת, בְּרָמוֹת על. "מלון חדש מעוצב ומפנק ברמות על" (אתר טריפאדווייזר).

ברמות של כלה. "מביכה ברמות של כלה: מתנת החתונה שלנו לתום יער" (מאקו).  

חרדות. מעצים שלילי: "טוניקת טריקו משהו חרדות".

טִילים. משובח, מרשים (במלעיל, נאמר לעיתים לשלילה): "שרק בעברית, משו מצחיק טילים" (תפוז, 2011); "משחק בין המפגרים בעולם משעמם טילים!" (תפוז, 2011).

לגמרי. מאוד, באופן שלם ומרשים (נהגה במלעיל כתגובה לשאלה): "הצלחת לעבור את הבחינה בלשכה?' – 'לגמרי'".

ליגה, ליגה לאומית, ליגת על: "אין מה להשוות את המסכים של פנאסוניק ל-LG. פנאסוניק זה ליגת על במסכים".

קצוות. משובח, נפלא: "איך היה החומוס? קצוות!"

של הלַייף. משלים כמעט כל עניין: עוגת גבינה של הלייף, הפדיחה של הלייף ועוד.

יש לומר שיש גם עלייה במעמד המקטינים כמו 'בקטנה', 'סוג של', 'בקטע טוב' ועוד.

מקרה שאנפלתותי יסתומה

ההשפעה המרכזית על הסלנג הישראלי היא בעקבות המהפכה הדיגיטלית ומה שקרוי 'שפת הרשת'. ברשת עצמה נוצר סלנג עשיר בכמה כיוונים. האחד הוא מאגר מונחים המשרת את התקשורת ברשת. בולטים במאגר פעלים רבים. דוגמאות:

אִנְפֵל. הפסיק מעקב בטוויטר: "ההזדמנות שלכם לאנפל את כל מי שאתם רוצים בלי שיישארו
רגשות אשמה" (פרנדפיד, 2011); בעקבות אנגלית: unfollow. 

התפַסבק.  שמר על קשר עם אנשים וקבוצות באמצעות אתר פייסבוק: "ואני רק מקוה שלא אחמיץ עדכונים לגבי מפגשים וכדומה רק כי אני לא רוצה להתפסבק" (כאן נעים, 2011).

לייקֵק. הביע תמיכה בפרסום בפייסבוק באמצעות כפתור לייק: "שנלקלייק לאחרים לא פחות מכפי שמלייקלקים לנו" (גל מור, פייסבוק, 2010).

מִנשֵן. מתייחס לאזכור בהודעה של מישהו אחר: "הרבה זמן לא מנשנתי אותך בענייני וויסקי... אז הנה המלצה לשבת" (טוויטיז 20.10.17); בעקבות אנגלית: mention.

פִברֵט. סימן הודעה, גולש, תמונה וכדומה באמצעות כוכב בטוויטר או ברשת כלשהי: "או שלא הורדתי מהמנשון או שלא רטווטי ופברטתי מספיק" (טוויטר, 29.9.17); בעקבות אנגלית: favorite.

הכיוון השני הוא חיקוי של נוהגי דיבור בכתיב הרשתי. החיקוי מבסס תופעות דיבור מקובלות ומעניק להן מעין הכשר גם מחוץ לעולם הדיגיטלי. האופייני להן הוא קיצור יסודות לשוניים.

י-, י'-.  פתיח המשמש כמילת גנאי, נהוג בעגה הפקצית. הצמדה של מילת הקריאה 'יא' למילות גנאי, כגון ימפגר (יא מפגר), יסתומה (יא סתומה), יהבלה, יאהבלה, ימסטולה, ידביל ועוד. נכתב גם בצירוף גרש, י'-: י'דביל, י'דפוק, י'אהבל:  "ליאם תעופי כבר מהמסך ימכוערת"(מבזק, 2011).

כֶּה. מילת אישור, צורת קיצור של 'כן': "נלך מקדולנלד? כה. אחורי זה סרט? כה".

מ-. צורת קיצור מקובלת ברשת של מילת השאלה מה, החבורה למילה שאחריה בצירופי שאלה. דוגמאות:  ממצב (=מה המצב), מניינים (=מה העניינים), מקורה (=מה קורה), מחדש (=מה חדש), מזה (=מה זה), מסה (=מה סה, גלגול של מה זה) ועוד:  "מניינים כפרה עלייך איפה נעלמת לי נשמה אוהב אותך יפפשליי" (שין1, 2010).

מישו. מישהו,על פי ההגייה העברית הכללית:  "מישו פה עוד משחק דיאבלו 2 lod?" (אטרף, 2007).

משו. משהו, בצורת כתיב נפוצה ברשת:  "אני לא ממש יודעת מה יהיה אבל יהיה ממש משו משו" (טיפו, 2010).

נראלי. ביטוי של אישור והסכמה: "לא נראלי שהוא מת כי אחרי שבולדוג דפק בו כדור הוא עדיין המשיך לברוח וברח מהדלת" (fxp, 2010); הלחם של הצירוף הדיבורי 'נראה לי'.

ש-. כאשר, כש-. שיקוף של דרך נהוגה בשפת הדיבור:  "בדרך כלל שמתכננים אז אח"כ רואים שבאמת לא הלכת לפי התיכנון" (הודו, 2007).

ת-, ת'. את ה-,תחילית חבורה המסמנת מושא ישיר מיודע. נכתבת בהצמדה למילה המשמשת כמושא, או בהפרדה של גרש: "סיימתיתעיצוב של ג'וני, עכשיו אני מתחיל לעבוד על שלך!!!!!!!!!" (אנימה, 2010); "בכל אופן, אני אהבתי ת'קטע של "תמשיך ללכת" (fxp, 2009).

השרוט בלס נאצ'וס במאנצ'יה

אחת המגמות המעניינות היא זליגה של  מונחי סטלנות לסלנג הכללי. יש לכך שורשים מוקדמים, אך המגמה התעצמה בעשורים האחרונים.

גזור. במקור התייחסה המילה למעשן כבד של סמים קלים. היא התרחבה למשמעות של מי שעושה מעשי שטות, וזאת בקונוטציה חיובית.

דוּדָה. צורך פיזיולוגי בסם שהתרחב למשמעות חשק עז כלשהו: "יש לי דוּדה לשוקולד".

מאנצ'ייה. מזנון או מסעדה למזון פשוט: "אז קודם כל שוררת שם אווירה של אוכל רחוב מה שנקרא "מנצ'ייה" על הדרך" (רמקול, 2009); פיתוח של המונח הסטלני 'מאנצ'יז', נשנושי מזון בעקבות דחף אכילה פתאומי לאחר צריכת סם.

מסטול. מי שמצוי תחת השפעת סמים. הוותיק בחבורה. התגלגל למשמעות כללית של מבולבל, מתנהג כמו שיכור.

סאחי. צלול, שאינו נמצא  תחת השפעת סם, ובהרחבה לגנאי, נאמר על מי שמתנהג בצורה רצינית בסביבה קלת דעת, ומסרב להתחבר לסביבתו וליהנות.

פָלוּפּ. נמצא תחת השפעה של אל. אס. די (מאנגלית: פְלִיפ). התרחב למשמעות אדם מוזר, המתנהג בצורה מצחיקה.

שרוט. נאמר על אדם פגוע בנפשו בעקבות שימוש בל.ס.ד. התרחב למשמעות אדם דפוק, מתנהג בצורה לא מקובלת.

מואה מואה אוהפתותכם אימוש ואבוש

תופעה אופיינית נוספת היא יצירת חטיבות לשון שלמות שמקורן ברשת. הבולטת בהן היא הפקצית. לפקצית השפעה על שפת הרשת בכלל וגם על שפת הדיבור החוץ-רשתית. בראש ובראשונה בולטת בה הסיומת –וּש שמקורה ביידיש. היא נצמדת לשמות פרטיים ולמילים רבות: היוש וביוש (היי וביי), אימוש ואבוש (אמא ואבא), אינסטוש ופייסוש (אינסטגרם ופייסבוק) ועוד ועוד. היא הולידה גם הכפלות, כמו 'אנשנושים': "אנשנושים חמודים שלי.... קודם כל אני שמחה להודיע על המצב רוח הנהדר שיש לי" (תפוז, 2005); 'חדשדושים':  "סרטים חדשדושים. הנטיק. שרק 3. כנסו למטבח!!!" (messenger, 2010).

תרומת הפקצית למילון הסלנג המתחדש:

אוֹ אֶם גִ'י. קריאת התלהבות והפתעה, קיצור של אוֹ מַיי ג̂וֹד!: "או אם ג'י! סאם ושפתי הדג שלו לא ישובו לעונה 3?!" (פייסבוק, 2011).

חיימשלי. ביטוי של חיבה עמוקה בעגה הפקצית: "תודה לאהובי א. אני אוהבת אותך חיימשלי"! (slicha, 2010), הצמדה של הביטוי 'חיים שלי', נכתב גם 'חיימשילי'.

מואה. פעולת דיבור של מתן נשיקה, מחקה צליל של נשיקה: "פתגמיםם שליי כנסו נשמותת מואה+חיבוקק חח" (פתגמים, 2011); ביטוי של חיבה עמוקה.

מוי. מאוד, בשימוש נפוץ בעגה הפקצית, בהשפעת הטלנובלות של אמריקה הלטיני "הי, קלטו תמונה מוי מוי מוי שווה" (orianit, 2010); ספרדית: muy.

מוצ'ו. הרבה, מאוד: "יא בובה אוהבת אותך מוצ'ו מוצ'ו חברווווות לנצח מוואה" (כרמל, 2008); ספרדית: mucho.

מוש. נהדר, קיצור של 'מושלם' שהיא מילה פקצית מובילה. בעיתון ידיעות אחרונות  נכתב: "מבוכה בלשכת ראש הממשלה: אחד ממאפריו של נתניהו פירסם סלפי של השניים עם פירוט של תכשירי האיפור שבהם השתמש, וסיכם: "היה מוש" (2.5.2016).

מושי. חמוד, מתוק, מושלם: "הוא חרמנטיקן על הזמן, הוא כל כך מושי מושי שאי אפשר לסרב לשכב איתו" (דורבנות, 2009); קיצור של  'מושלם' הנפוצה בבלוגים של הפקצות, וכן שאילה מאנגלית: mushi, בהוראת חמוד, רך, ובהשפעת "מושי מושי", 'הלו' ביפנית, שהופיעה בפרסומת יפנית ששודרה בארץ. נטיות: מושית, מושים, מושיים, מושיות.

סו. מאוד, כל כך, כֹּה: "יום סוווו מ=ו=ז=ר!!!" (תפוז, 2010); אנגלית: so. נכתב גם: סואו, סוו, סווו וכו'.

פגרת. כינוי גנאי:  "איזה שרמוטה, יה פגרת. את הכי הכי הכי!!!" (דהמארקר, 2010); קיצור של 'מפגרת'.

פיפל. אנשים, חבר'ה, קהל הקוראים. אנגלית: people. גם: פיפול, וברבים: פיפולים: "אהלן פיפול. מחפשת תווים לפסנתר של שירים של סונטה ארקטיקה" (היידפארק, 2010).

שאלום. ברכת פגישה בעגה הפקצית:  "שאלום, אני שני, חדשה פה ו...שונאת ערסים/ פאקצות/ כל דבר דומה" (תפוז, 2006); גם  שאאלום, שילום, צ'לום. 


1
תגיות :
תמונה ראשית