מילון החלל

רוביק רוזנטל | 29 בינואר 2021
המילון הוצג לראשונה בכנס לחינוך וחלל ע"ש רונה רמון, 28.1.21

לכבוד הכנס לחינוך וחלל על שם רונה רמון 2021 נכתב מילון החלל. הוא נועד לשמש את מערכת החינוך וכל מי שנושא החלל קרוב לליבו. הערות ותוספות יתקבלו בשמחה באמצעות "צור קשר". המילון בפורמט מצגת ניתן לפתיחה באמצעות לחיצה על אייקון הפידיאף, ויופיע בצד ימין למטה לפתיחה

מבנה ערך מילוני

  • הגדרה: מה מייצגים המילה או הצירוף, מה משמעותם.
  • מקור: איך התגלגל המונח לעברית או בשפות שמהן נשאלה המילה.
  • דימויים והרחבות: מהם השימושים הנוספים למילה בעקבות משמעותה הבסיסית.

אַטְמוֹסְפֵרָה

הגדרה: שכבת גזים העוטפת את כדור הארץ וגופים שמימיים אחרים ומפרידה בינם לבין החלל החיצון.

מקור: יוונית: אַטְמוֹס (אֵד) + ספֵירה (כדור).

דימוי: אווירה תרבותית או חברתית.

אַסְטְרוֹנָאוּט

הגדרה: טייס חלל.

מקור: יוונית: אֶסְטְרוֹ (כּוֹכָב) + נָאוּטִיק (של ניווט). על משקל אֵירוֹנָאוּט (טייס ספינות אוויר), אַקְוָאנָאוּט (שוחה מתחת למים).

דימוי: אדם מנותק מהמציאות.

אַסְטְרוֹנוֹמְיָה

הגדרה: מדע חקר היקום.

מקור: יוונית: אסטרו (כוכב) + נומוס (סדר, שיטה). אסטרונום בעברית: תוכֵן.

אַסְטְרוֹלוֹגְיָה

הגדרה: חקר הכוכבים על פי האמונה שהם קובעים את גורל בני האדם.

מקור: יוונית: אסטרו (כוכב) + לוגוס (היגיון, ידיעה). אסטרולוג בעברית: אצטגנין, חוזה בכוכבים.

אַסְטְרוֹפִיזִיקָה

הגדרה: מדע החוקר את התכונות הכימיות והפיזיקאליות של גרמי השמיים ואת המרחב הבין-כוכבי.

מקור: יוונית: אסטרו (כוכב) + פיזיס (דברים טבעיים).

בְּרִיאָה

הגדרה: היצירה הראשונה של היקום, על פי התפיסה היהודית-נוצרית. משמעות כללית: יצירת יש מאין.

מקור: לשון חכמים: "שהרי ברא את עולמו במאמר, לא ביגיעה ולא בעמל, וקרא את בריאת העולם מלאכה" (מדרש תנאים לדברים ה 14), בעקבות הפסוק הראשון במקרא. השורש בר"א מופיעה בערבית ובארמית במשמעות יצירה. באמהרית: להרות או לשאת ילד. מכאן 'בְּרִיאֲתָנוּת', האמונה שהעולם נברא יש מאין על ידי האל.

גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת

הגדרה: תיאור חודשי השנה על פי סמלים מיתולוגיים, אחד מיסודות האסטרולוגיה.

מקור: לשון ימי הביניים: "והנה למעלה מהמשרתים הם כוכבי גלגל המזלות" (אבן עזרא, שמות ג 15).

גָּלָקְסְיָה

הגדרה: מערכת של מיליוני או מיליארדי כוכבים מוקפים באבק וגז, מגובשת באמצעות כוח המשיכה.

מקור: אנגלית בינונית בהתייחסות לשביל החלב, גלגול מלטינית ויוונית: גלקסיאס, חלבי.

דימוי: תחום עצמאי של פעילות עשירה ורחבה: "הגלקסיה של גוטנברג", ספר מאת מרשל מקלוהן; גָלָקטִיקוֹס: קבוצת כדורגל המורכבת מכוכבים.

גֶּרֶם שָׁמַיִם

הגדרה: גוף הנע בחלל. ערבית: אַגְ'רָאםֻ אִלְסַמָאוָאת.

מקור:  בספרות התחייה: "בלי היות האוויר, התנועות, ההוויות וצירופי הגרמים השמימיים והארציים כאופן בתוך אופן" (מיכה יוסף ברדיצ'בסקי). השימוש ב'גרם' בהוראת גוף מופיע בספרות ימי הביניים, בהשפעת הערבית. בלשון חכמים 'גֶרֶם' הוא עצם מעצמות הגוף.

הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל

הגדרה: התיאוריה הקוסמולוגית המקובלת כיום לפיה נוצר היקום בפרץ אור עצום, אשר היווה את הבסיס לכל החומר ביקום. מפֶּרֶץ זה ואילך מתקיימים הזמן וחוקי הטבע.

מקור: אנגלית: The Big Bang theory.

דימוי: שינוי רדיקלי המתרחש בבת אחת. שינוי פני המפה הפוליטית בישראל עם הקמת מפלגת "קדימה" בשנת 2005 נקרא על פי הצעתו של חיים רמון 'המפץ הגדול'. 

חוֹר שָׁחוֹר

הגדרה: אזור בחלל שבו כוח המשיכה הוא כה חזק, עד שהוא שואב הכול לתוכו ואפילו האור אינו יכול לצאת ממנו, ולכן אי אפשר לראות אותו.

מקור: אנגלית: black hole. צרפתית: trou noir.

דימוי: תחום עלום, מסתורי ומאיים. אשה שאיבדה את אמה בתאונה כשהייתה תינוקת: "זה כמו חור שחור של חוסר ידע על הרגע הכי קריטי בחיים" (ערוץ 12).

חַיְזָר

הגדרה: המגיע לכדור הארץ מן החלל החיצון.

מקור: הלחם חי+זר. שאילת משמעות מהמילה האנגלית alien במשמעות זר, נוכרי. המונח האנגלי נטבע בעקבות סרטו של רידלי סקוט בשם זה, משנת 1979. המונח העברי נטבע על ידי הסופר והמתרגם עמוס גפן בשנות השמונים, ואומץ על ידי האקדמיה ללשון בשנת 1994. מילה נרדפת ששימשה בעבר: חוּצָן.

דימוי: אדם מוזר שאינו נוהג על פי המוסכמות.

חָלָל

הגדרה: התחום שמחוץ לאטמוספֶרה של כדור הארץ או לכוח המשיכה שלו. יופיע תמיד עם ה' הידיעה. קיצור של 'החלל החיצון'. משמעות כללית: מרחב ריק.

מקור: השורש חל"ל מתייחס לריק, ומכאן נגזרו המילים חלול, חליל, חלון, מחילה ועוד. החלל הנופל במלחמה נקרא כך כי גופו נוקב והתרוקן. השימוש ב'חלל' במשמעות הפיזיקלית מרומז בלשון חכמים: "מניין שכבודו של הקב"ה מלא חללו של עולם, שנאמר, הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא" (מדרש תהילים סב). 'החלל החיצון' הוא תרגום שאילה מאנגלית: the outer space.

חֲלָלִית

הגדרה: רכב מיוחד המיועד לשיגור אל מחוץ לכדור הארץ, לטיסה בחלל או לנחיתה על גוף שמימי אחר.

מקור: המילה חודשה על ידי אורי אבנרי. אבנרי כותב: "בראשית שנות ה-50, כשענייני החלל היו בחיתוליהם, תרגמתי מאמר של איש-החלל הגרמני ורנר פון-בראון, שעבר לאמריקה. המונח 'חללית' במקום 'ספינת חלל' התקבל מיד ונכנס לשפה. המונחים 'תַחֲלָל' (תחנת חלל), 'חֲלָלִיש' (איש חלל) ועוד לא התקבלו".

טֶלֶסְקוֹפּ

הגדרה: מכשיר אופטי גלילי לצְפייה בעצמים מרוחקים.

מקור: אנגלית ואיטלקית מן המאה ה-17. טֶלֶ (מרחוק) + סקופֶּאו (להתבונן). בלשון ההשכלה נקרא הטלסקופ 'זכוכית מגדלת'. בן יהודה הציע את 'משקפת' בעקבות החידוש של יהודה לייב חזן 'משקפיים', אך המילה הוסבה לכלי קטן ויומיומי יותר.

יְקוּם

הגדרה: העולם כולו, כלל הבריאה. המילה מופיעה במשמעות זו רק ביידוע: היקום.

מקור: שורש קו"ם בתצורה מיוחדת של הוספת י' תחילית, בדומה ל'יבול' מהמקרא ו'יבוא' המודרנית. המילה מופיעה בתנך 3 פעמים, בעיקר בסיפור נוח והתיבה: "ומחיתי את כל היקום" (בראשית ז 4), וכאן  במשמעות עולם החי. המשמעות המקובלת היום היא מן העברית החדשה.

דימוי: עולם תוכן עצמאי עשיר ומקיף: "האם ועד מתי המגזר הציבורי ימשיך להתנהל כמעין יקום נפרד מכל מה שקורה בשאר המשק?" (גלובס).

יָרֵחַ

הגדרה: 'הירח': גרם השמים הסובב סביב כדור הארץ. המילה מופיעה במשמעות זו רק ביידוע: 'הירח'. משמעות כללית: גרם שמים הסובב סביב כוכב.

מקור: המילה 'יָרֵחַ' מופיעה בתנ"ך 27 פעמים. היא מקבילה למילים דומות במשמעות זו בשפות שמיות רבות, ויש קושרים אותה לשורש אר"ח הקשור בנדודים. המילה יֶרַח במשמעות חודש, שהוא הזמן ממולד הירח ועד המולד הבא, נגזרה מ'יָרֵחַ'. מילים נרדפות: לבנה, סהר, המאור הקטן.

כַּדּוּר הָאָרֶץ

הגדרה: כוכב הלכת אֶרֶץ.

מקור: לשון ימי הביניים: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים" (אבן עזרא, תהלים סה 6). מקבילות בשפות נוספות: יידיש: ערדקײַלעך. גרמנית: die Erdkugel. ערבית: אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה.

כּוֹכָב

הגדרה: גוף שמימי המורכב ממאסה של גזים לוהטים, המייצר אנרגיה בתהליכי מיזוג גרעיני ופולט אותה, בעיקר בצורת חום ואור. במבט אנושי: נקודות אור המנצנצות בשמי הלילה.

מקור: המילה מופיעה 37 פעמים בתנ"ך. יש לה מקבילות דומות בארמית, ערבית, אתיופית ואכדית.

דימוי: אדם בולט בתחומו. שאילת משמעות מאנגלית, שבה נולד הביטוי movie star, כוכב קולנוע.

כּוֹכַב לֶכֶת

הגדרה: גרם שמיימי הסובב סביב השמש.

מקור: לשון חכמים: "יש מזל שגומר הילוכו לי"ב חודש כגון כוכב חמה, כוכב לכת" (בראשית רבה י). ערבית: כַּוְכַּבּ סַיָאר.

כּוֹכַב שָׁבִיט

הגדרה: גרם שמים בעל זנב מתרחב של אור המקיף את השמש.

מקור: ארמית בלשון חכמים: "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו" [ברורים לי שבילי השמים כשבילי נהדרדעא, מלבד כוכב השביט, שלא ידענו מה הוא] (ברכות נח). רש"י מפרש: "כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע". צירוף חלופי בעיתונות התחייה: 'כוכב שֵבֶט'.

דימוי: אדם או תופעה היוצרים עניין והתפעלות ונוטים להיעלם במהירות: "משקיעים לזמן קצר עולים ונופלים כמו כוכב שביט" (כלכליסט).

כּוֹכַב שֶׁבֶת

הגדרה: גרם שמיימי מחוץ למערכת השמש.

מקור: אנגלית: fixed star. גרמנית: Fixstern. ערבית: כַּוְכַּבּ תָ'אבִּת.

לַווְייָן

הגדרה: בשימוש הרווח: מתקן המשוגר אל החלל, מוצב במסלול קבוע סביב כדור הארץ, סביב הירח או סביב כוכב לכת אחר. בשימוש המדעי: גוף שמֵימי הנע במסלול סביב כוכב לכת או סביב כוכב.

מקור: מילה מחודשת מן השורש לו"ה. הופיעה לראשונה במילוני האקדמיה ללשון משנת 1992. שאילת משמעות של המילה האנגלית satellite, שמשמעותה המקורית היא בן לוויה.

דימוי: עיר לוויין: עיר קטנה הסמוכה לעיר גדולה ותלויה בה בקשרי מסחר ופנאי.  מפלגת לוויין: מפלגה המקיימת ברית הדוקה עם מפלגת אם גדולה ממנה, ולעיתים אף נשלטת על ידה.

מֶטֶאוֹר

הגדרה: גוף הנע בחלל החיצון וחודר לאטמוספירה.

מקור: מלטינית, בעקבות יוונית: מֶטֶאוֹרוֹס, נשגב, מתנשא.

דימוי: אדם פורץ דרך בתחומו, הזוכה להצלחה מהירה וסוחפת: "המראיין הזה הוא ממש מטאור בשמי התקשורת העולמית" (בחדרי חדרים).

מַעְבֹּרֶת

הגדרה: קיצור מקובל של מַעְבֹּרֶת חָלָל, spaceship. משמעות מקורית: ספינה שטוחה ואיטית המשמשת להעברת משא או נוסעים מחוף לחוף, ferry.

מקור: בלשון ימי הביניים, תצורה עברית של המילה הארמית מַעְבַּרְתָּא: "ושעושין להן [לתפילין] מעבורת מעור החפוי, שתיכנס בה הרצועה עד שתהא עוברת והולכת" (רמב"ם, הלכות תפילין פג).

עוֹלָם

הגדרה: שם כולל לכל מה שקיים, היקום או הקוסמוס, וכן לכדור הארץ.

מקור: המילה 'עולם' מופיעה 437 פעמים בתנ"ך, ותמיד במשמעות זמן או נצח: אהבת עולם, ברית עולם, דיראון עולם, מעתה ועד עולם ועוד. המרחב הפיזי נקרא בתנ"ך אדמה, תבל, חלד או ארץ. בלשון חז"ל קיבלה 'עולם' את המשמעות המרחבית או הכוללת נוסח 'אדון עולם', 'בורא עולם'. 'עולם' היא אפוא מילה המצביעה על אחדות הזמן והמרחב.

דימוי: כל מה שכלול בתחום כלשהו. "עולם המים של חמת", עולם הרפואה, עולם החי.

עָבָּ"ם

הגדרה: גרם שמים שאינו מוכר למדענים. ראשי תיבות של הצירוף 'עֶצֶם בלתי מזוהה'.

מקור: אנגלית: unidentified flying object (UFO)  (עצם מעופף בלתי מזוהה).

דימוי: אדם מוזר, דוחה או מנותק.

עַרְפִלִּית

הגדרה: גוף שמיימי הנגלה לעיני המתבונן כפיסת ענן או ערפל.

מקור: שאילת משמעות מהמקבילה האנגלית-לטינית nebula, שפירושה ערפל.

פְּלָנֶטָה

הגדרה: גרם שמים הנע בתנועה אליפטית סביב כוכב.

מקור: המקור לטיני, בעקבות יוונית פלאנֶטֶס – נודד, משוטט.

דימוי: סביבת חיים השונה באופן דרמטי מהחיים הנהוגים במערכות הרגילות: "אושוויץ הייתה פלנטה אחרת" (ק.צטניק במשפט אייכמן).

קוֹסְמוֹנָאוּט

הגדרה: טייס חלל סובייטי.

מקור: קוסמוס + נאוטוס, נווט יְקום.

קוֹסְמוֹס

הגדרה: היקום כמערכת שלמה וסדורה היטב.

מקור: יוונית: קוסמוס (סדר, עולם; וכן קישוט).

שְׁבִיל הֶחָלָב

הגדרה: גלקסיה חלזונית הכוללת את מערכת השמש. גרמנית: die Milchstraße (רחוב החלב). אנגלית: the Milky Way (דרך החלב). צרפתית: la voie lactée. לטינית: via lactea.

מקור: מקור השם ביוון העתיקה. על פי המיתולוגיה היוונית נהג זאוס להביא את הרקולס בן התמותה להרה כאשר ישנה, כדי שיינק חלב מאלה וכך יהיה גיבור ואמיץ. הרה שנאה את כל צאצאיו של זאוס, ובמיוחד את הרקולס. זאוס ניצל את הזמן שבו ישנה והניח את התינוק לינוק חלב ממנה. פעם אחת התעוררה באמצע ההנקה. כשראתה שהיונק הוא הרקולס העיפה אותו מעליה, אך החלב שלה המשיך לזרום לחלל, וכך נוצר שביל הכוכבים הגדול. השם שניתן לו, גלקסיה, נגזר מהמילה גָלָה, שהוראתה ביוונית חלב. במקורות קרוי שביל החלב 'נהר די נור' (ארמית: נהר של אש), בעקבות ספר דניאל (ז 10). בספרות התחייה נטבע גם הצירוף 'נתיב החלבי'. ערבית: דַרְבּ אֶלְתַבָּאנָה (שביל התבן).

שָׁמַיִם

הגדרה: כיפת החלל הנגלית מכדור הארץ במבט כלפי מעלה. משמעות נלווית: משכן האלוהות על פי דתות שונות.

מקור: המילה מופיעה 421 פעמים בתנך. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות, וכן בשפה השומרית: שומיא. פיניקית: שמם. אוגריתית: שמנ. ארמית: שמן, שמיא. אכדית: שאמו ועוד. במקור פירוש המילה הוא מקום גבוה. מילה נרדפת: רקיע.

שֶׁמֶשׁ

הגדרה: הכוכב המספק את האור והחום המאפשרים את קיום החיים על פני כדור הארץ.

מקור: המילה מופיעה 134 פעמים בתנ"ך. למילה מקבילות דומות במגוון שפות שמיות, וביניהן אכדית, פיניקית, מנדעית, אוגריתית, ערבית וארמית. מילים נרדפות: חמה, חרס, חרסא, המאור הגדול.

דימוי: 'שמש העמים,' כינוי שניתן ברוסיה הסובייטית למנהיגה יוסף סטלין.

שְׁנַת אוֹר

הגדרה: המרחק אותו עוברת קרן אור במשך שנה, כ-9.5 מיליארד קילומטרים.

מקור: תרגום שאילה מאנגלית: light-year. גרמנית: Lichtjahr. רוסית: svetovoj god.

דימוי: 'מרחק שנות אור', פער עצום של תפיסות וערכים בין גישות או דורות.


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים

מסדר כריות האבן

12 באפריל 2021

טנגו בנות שֵם

30 במרץ 2021

מילון החלל

29 בינואר 2021