אמתחת מלאה געגוע

רוביק רוזנטל | 08 באוקטובר 2014
מתוך "האור והקסם"
א

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין

על גב ידידו החמור

בגשם, בשמש, ביום ובליל

נרתיק הרופאים מאחור

ב

יושבת רבקה, האם על בניה

אומר דוקטור חיסין, הגידי לי נא

איכה את ימייך את כאן מכלה

מתחת לעץ תאנה?

אומרת רבקה, הגליל כה נאה

אווירו כאוצר הבלום

אבל געגוע שוטף את הלב

להרצל פינת ליליינבלום

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין ...

ג

יושב אברהם בחווה יבנאלית

עגום וקודר המבט

על מה זה תדאב, אומר דוקטור חיסין

הלב למראך נצבט

אומר אברהם, רעב לא אדע

מיטה יש לבן ולבת

אבל לי חסר כאוויר לנשימה

טיול בשדירה בשבת

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין...

ד

על חוף הכינרת ינוחו

העלם אמנון, העלמה נעמה

שואל דוקטור חיסין, מדוע

תשבו לכם כאן בדממה?

עונים לו השניים, יפֶה האגם

יפים ההרים אל נכון

אך אנו חולמים על שקיעה אדומה  

לחופו של הים התיכון

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין ...

ה

בזכרון יעקב, בינות הכרמים

יושבת משפחת גולים

אומר דוקטור חיסין, הנני ובאתי

אביא רפואה לחולים.

עונה לו האב: גופנו בריא

לא ידענו מדווה ומכאוב

אך נפשנו חולת געגוע

לגזוז באדום וצהוב

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין ...

ו

בינות פרדסים שבדרך כפר סבא

יושבים נערים שבעה

אומר דוקטור חיסין, הגידו נא לי

האם אחזכם הרעב?

עונים בני הנוער, מזון תבשל

טבחת אחת ושמה חסיה

אך אנא, ענה לנו, דוקטור יקר,

מתי כבר נשוב לגימנסיה?

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין ...

ז

התן מיילל בפאתי פתח תקווה

קודח בחום סבא שמריה

שואל דוקטור חיסין, אוכל לעזור

לשבור את קללת המלריה?

עונה לו הסבא, קשה הקדחת

ימים פה אשכב מבלי נוע

ורק משאלה לי: עוד פעם אחת

לחזות בתמונות ראינוע.

 

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין ...

ח

אויה, מה היה לך, אבוי, תל אביב 

פניך אבק מכוסים 

שבתה הגימנסיה, נשמו רחובות 

נמלטו עגלות וסוסים 

עומד דוקטור חיסין בינות הבתים 

זורה מילותיו לרוח: 

מכל אוהבייך הבאתי לך שי 

אמתחת מלאה געגוע

ט

בדרך לא דרך רוכב דוקטור חיסין

על גב ידידו החמור

בגשם, בשמש, ביום ובליל

נרתיק הרופאים מאחור

י
שיר עץ הגג


פיוטים קודמים