חד גדיא של מנהיגי ישראל

רוביק רוזנטל | 08 באוקטובר 2014
הופיע בגירסה ראשונה ב"הזירה הלשונית" בפסח 2006, מעודכן לקיץ 2019
א

מנהיג עולה, חצץ אוכל,

שלטון זולל, ופוף -  נופל.

 

מה נותר ממנו? משפט אחד או שניים,

לאו דווקא אור לגויים ולאוזניים.

 

ואנחנו הולכים  מבחירות לבחירות

ומצפים לנחמות, ישועות ובשורות.

ב

בא בן גוריון, אבי המדינה,

אחד ויחיד, רב תושייה ורב און

אמר "אום שמום", והלך למדבר אחרי הצאן.

 

בא לוי אשכול וישאלוהו, מה אתה שותה?

ויענה: "חצי קפה, חצי תה!"

 

והעם הולך מבחירות לבחירות

ומצפה לנחמות, ישועות ובשורות.

ג

באה גולדה, היא שונרא, נמר בנמרים

ותאמר: "הם לא נחמדים, הפנתרים!"

 

בא בגין ואת המערך כעצם גרומה זלל

הביא שלום, הביא מלחמה,

אמר "איני יכול עוד" ונפל.

 

והעם הולך מבחירות לבחירות

ומצפה לנחמות, ישועות ובשורות.

ד

בא יצחק שמיר, זקוף ונוקשה כמקל

פסק "הים אותו ים", וינוח ביום ובליל.

 

בא רבין, האש את לבו שרפה ונדלק הנר

ושתי מילים נותרו אחריו: "שלום, חבר".

 

והעם הולך מבחירות לבחירות

ומצפה לנחמות, ישועות ובשורות.

ה

בא פרס אשר במי הביצה לנצח שוכן

ויצעק: "אני לוזר?!" ויאמרו לו: כן!!!

 

בא ביבי נתניהו, שור נגח

הכריז "הם מפחדים!", ומן הזירה הושלך.

 

והעם הולך מבחירות לבחירות

ומצפה לנחמות, ישועות ובשורות.

ו

בא אהוד ברק ואת ביבי שחט

"ראיתי לו את הלבן בעיניים", אמר ונבעט.

 

בא אריאל שרון כמלאך נחמה

קרא "קדימה!" ושקע בתרדמה. 

 

ואנחנו הולכים מבחירות לבחירות

ומצפים לנחמות, ישועות ובשורות.

ז

בא אולמרט ופניו פני גדי תם

"אני לא פופולארי", אמר ונדם.

 

בא ביבי מן המדבר נפעם ונרעש

ויקרא בגרון: "אני ביבי חדש!"

 

ואנחנו הולכים מבחירות לבחירות

ומצפים לנחמות, ישועות ובשורות.

ח

אז מן הצאן עלה בוז'י, הנער הרך

ויקרא בקול זך: "מהפך, מהפך, מהפך!"

התנער מרבצו אז ביבי כאריה משולח

ויצווח: "געוואלד!", ואת כל הקופה לקח.

 

 

ט

כך חלף לו עשור, לזירה אז פרץ

בני גנץ, רב אלוף ממחוזות המרכז

והעם השתאה: הוא חתיך, הוא ענק!

אבל בני שתק, ושתק, ושתק.

 

מן הבית בבלפור הביט בו רוהָ"ם

וישא את דברו ישירות אל העם

לא היה וגם כלום לא יהיה פה, כפרה

נתקעתם לָנֶצח אתי ועם שרה.

 

ואנחנו רצים מבחירות לבחירות

ואיה הנחמות, והיכן הבשורות?

י

תָם לו יום הבוחר, וביבי נפעם:

אף אחד לא יכול לי, אשלוט עַד עולם!

אני גְדי ומקל, אני אש, אני מים

אני בן אלוהים, אני נוגע בשמים!

 

אז לפתע כבה בבית בלפור האור

לזירה התפרץ לו מלאך בשחור

תרגיע, טָוואריש, איוֶוט אז אמר

המשחק שלך, ביבי, קוניֶיץ. נגמר!

 

שוב נלך חפויים מבחירות לבחירות

ונצפה לנחמות, ישועות ובשורות!

שירו של אפרים לייבל


פיוטים קודמים