כך בוראים שפה

רוביק רוזנטל | 26 באוקטובר 2014
נכתב לסיום סדרת הרצאות על השפה בחוג לידיעת הארץ בגליל המערבי

 

א

והעברית היתה תוהו ובוהו

והיידיש על פני תהום

ורוח לשון הקודש מרחפת על פני המים

ויאמר בן יהודה: יהי אור, ויהי אור!

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד.

ב

וביום הראשון בין בַּרֹי ובין שמא

אחזנו בעוז בקרני הדילמה

למדנו בצוותא את סוד החיבור

בין לשון הכתיבה ולשון הדיבור

חזינו בעינינו בנס משמיים

איך הותכו מקרא וחז"ל וימי הביניים

ואחרי דין ודברים הצבענו פה אחד:

עברית נדבר במסורת ספרד!

ויהי ערב ויהי בוקר, יום שני.

ג

וביום השני שער הרקיע נפתח

ודלינו את פניני לשון התנ"ך

הקודש היה לחול והקורבן נרצָה

החשמל ברכב אש את הדורות חצה

שמנו נשיא במשכן ועסקנים בכנסת הגדולה

ביטחון ומשפט עברו מאלוהים לממשלה

ומן הקדחת והשחפת והצרעת

חטפנו גזזת, אדמת ושפעת.

ויהי ערב, ויהיה בוקר, יום שלישי.

ד

וביום השלישי באופן אינטואיטיבי

ביררנו האם זה עדיין נורמטיבי

במקום עַמּוֹנוּת לומר דמוקרטיה

להקים קואליציה ולסבול מבירוקרטיה

ולמה להמבורגר לא קוראים קציצה

ומדוע החומוס עדיף על חימצה

ועל מה ולמה קיצרנו חזית

ועל כל צעד ושעל נפטפט לועזית.

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום רביעי.

ה

וביום הרביעי באנו בין המְצָרִים

שידדנו מערכות ועקרנו הרים

עברנו כאיש אחד באש ובמים

לגמנו את כוס התה שלנו בשעות בין הערביים

רבצנו מדושני עונג, אף רווינו נחת

לרגע לא טמנו ידינו בצלחת

פרחו באוויר צירופים לתפארת

מה נאמר, זאת היתה אופרה אחרת.

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום חמישי.

ו

וביום החמישי יצאנו אל הרחוב

ונאמר אחלה וסבאבה, ובא לנו טוב

חברו לעניין גם הנודניק והתפרן

בירכו זה את זה יאללה ביי ואהלן

הפוסטמה עשתה קומבינה לחנון

התחרעו בַטירוף בן זונה ומג'נון

איזה סלנג כאן הולך, בלגן מאורגן

סוף סופי סופני שחבל על הזמן.

ויהי ערב ויהי בוקר, יום שישי.

ז

וביום השישי התייצבו למסדר הגדול

הצ'ונג והפז"מניק וחצאית הבריסטול

בין כותלי הישיבה למדנו מחושך עד אור

ובסתר חלמנו צלחת לשבור

ירושלמים נזכרו בערגה במאאתים ואשתנור

קיבוצניקים כבר שכחו מה זה קומונה וסידור

ערב הוֹי ואָש לילה נעלמו מהנוף

וכמו שאמרו הגששים: הכל ישראבלוף!

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום שבת.

ח

וביום השביעי ראינו כי טוב

וילכו חברי החוג איש למיטתו

בן יהודה היה לזיכרון רחוק

העברית חזרה להיות לחם חוק

אז עברה רחל בין הנופלים על משכב

ותאמר: קומו תועים, עוד הדרך רב!

וייעורו הישנים ויתקבצו אח אל רע

ויארזו מזוודות, וייסעו לקוריאה.

ט
י


פיוטים קודמים