שיר האלון הזקן

רוביק רוזנטל | 27 בספטמבר 2017
מתוך "70: סיפורו של קיבוץ רבדים"
על הגשר הצר
מיכה לובטון

הסמל הנצחי של גוש עציון הוא האלון הזקן שבמרכז הגוש. לידו גם התקיים הטקס השנוי במחלוקת לחמישים שנות ההתיישבות בשטחים. שיר שנכתב ליובל קיבוץ רבדים, שראשיתו בגוש עציון, מספר את סיפור העץ

א

בֵּין גֶּבַע וָעֵמֶק, עַל בָּמֳתֵי הַר

עַב גֶּזַע, עַתִּיר שָׁרָשִׁים וּפֹארוֹת

נִצָּב אֲנוֹכִי, הָאַלּוֹן הַזָּקֵן

צוֹפֶה בְּמַסַּע הַדּוֹרוֹת.

 

זִקְנֵי בְּנֵי קֵדָר מְחַלִּים אֶת פָּנַי

מַגִּישִׁים לִי מִנְחָה וְעוֹלוֹת.

נָחוֹת עַל גַּבִּי צִפֳּרִים נָכְרִיּוֹת

חוֹחִיּוֹת, גִּבְּתוֹנִים וְחָגְלוֹת.

ב

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק תִּלֵּי חֳרָבוֹת

שִׁבְרֵי עַמּוּדִים, מִכְלָאוֹת עֲזוּבוֹת.

הַחֹרֶשׁ סְבִיבִי נֶעֱלַם

נִכְרַת וְהָיָה לְפֶחָם.

 

בְּדֶרֶךְ הַסֶּלַע פּוֹסֵעַ חַמָּר

דּוֹפֵק בַּחֲמוֹר הָאֻמְלָל.

עַל גַּב הַחֲמוֹר חֲבִילַת דַּרְדָּרִים

מַאֲכַל תַּאֲוָה לַגָּמָל.

ג

הַלְמוּת מַכּוֹשִׁים אֶת הַשֶּׁקֶט בּוֹקַעַת

בְּדֶרֶךְ הָהַר נֶחְצְבָה מְסִלָּה.

בְּחָאן עֵין עָרוּבּ עוֹצְרוֹת לִמְנוּחָה

עֲגָלָה וְעוֹד עֲגָלָה.

 

חוֹלְפוֹת עוֹד שְׁנוֹת דּוֹר. הַדֶּרֶךְ שׁוֹקֶקֶת

קוֹלוֹת מְנוֹעִים וְהִבְהוּב פַּנָּסִים.

עוֹבְרוֹת בַּמְּסִלָּה עֲגָלוֹת כְּמִקֹּדֶם,

אַךְ לְאָן נֶעֶלְמוּ הַסּוּסִים?  

ד

עוֹמֵד לִי בָּדָד, מַשְׁקִיף אֶל הָאֹפֶק

נִצָּב מִמִּזְרָח הֶרוֹדְיוֹן.

חֶבְרוֹן מִדָּרוֹם, בַּצָּפוֹן יְרוּשָׁלַיִם

יֵשׁ כְּבָר שֵׁם לָאֵזוֹר – גּוּשׁ עֶצְיוֹן.

 

קוֹל מַסּוֹר וּפַטִּישׁ וְהַלְמוּת קוּרְנָסִים

מִגְדַּל עֵדֶר עוֹלָה אֶל הָהַר.

גְּבָרִים בְּמִגְבַּעַת, נָשִׁים בְּשָׁבִיס

נוֹטְעִים כֶּרֶם גְּפָנִים וּפַרְדֵּס פְּרִי הָדָר.

ה

הַשֶּׁלֶג מַכֶּה בִּי, מַצְלִיף בְּכָל עוֹז,

עוֹטֵף אֶת בָּתֵּי מִגְדַל עֵדֶר.

"הֵידָד, אֱלֹהִים מַעֲתִיר לָנוּ מָן"

קוֹרְאִים מִשְׁתָּאִים בְּנֵי תֵּימָן.

 

הֵם הוֹלְכִים וּבָאִים, וְאַדְמַת הַטְּרָשִׁים

נִקְרַעַת בֵּין שְׁנֵי אֲדוֹנִים.

זֶה זוֹעֵק: זוֹ אַדְמַת אֱלֹהַי מִנִּי קֶדֶם

זֶה עוֹנֶה: זוֹ אַדְמַת אֲבוֹתַי מִשָּׁנִים.

ו

שְׁכֵנִים חֲדָשִׁים נִקְבָּצִים: כְּפַר עֶצְיוֹן

מַשּׂוּאוֹת, עֵין צוּרִים, רְבָדִים.

סָבִיב נִקְהָלִים בְּנֵי נַחֲלִין וזַכַּרְיָא

הַאוֹיְבִים הֵם, אוֹ אִם יְדִידִים?

 

מְסַקְּלִים אֲבָנִים, נוֹטְעִים יְעָרוֹת

מַשָּׂאִית הַמַּיִם עוֹבֶרֶת.

צְעִירֵי עֵין צוּרִים צוֹעֲדִים בְּלִי חֲשָׁשׁ

בִּכְפַר עֶצְיוֹן מַצִּיגִים סֶרֶט!

ז

אַךְ אֲבוֹי, אֵין לִי יוֹם שֶׁל שַׁלְוָה!

מְטוֹסִים נוֹחֲתִים, שַׁיָּרוֹת פּוֹרְצוֹת.

שׁוּב מָלְאוּ הֶהָרִים דָּם וָאֵשׁ,

הִגִּיעוּ יְמֵי הַמָּצוֹר.

 

מִכָּל הַכְּפָרִים נוֹהֲרִים בְּנֵי עָרָב

קוֹלוֹת נִשְׁחָטִים, זַעֲקוֹת וּזְוָעָה

מֵאוֹת הַגּוּפוֹת מְכֻסּוֹת בִּשְׂמִיכָה

וְעֵינִי יוֹרֶדֶת דִּמְעָה.

ח

זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי, שָׁפְלוּ עֲנָפַי

גִּזְעִי הִתְרוֹקֵן, נֶחְלְשׁוּ שָׁרָשַׁי.

סְמוּכָה צַמַּרְתִּי עַל גַּבֵּי כְּלֻנְסָאוֹת

אוּלַי כְּבָר מָלְאוּ יָמַי?

 

חָלַף לוֹ עֲשׂוֹר, וְעוֹד תֵּשַׁע שָׁנִים

הִשְׁכַּמְתִּי לִסְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל.

סְבִיבִי חַיָּלִים שֶׁהָיוּ כְּחוֹלְמִים

תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר וְיוֹצְאִים בְּמָחוֹל. 

ט

כְּפָר אַחַר כְּפָר שׁוּב מוּקָם,

גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוֹמֶה וְרוֹגֵשׁ.

עֵינֵי בְּנֵי עָרָב נוֹצְצוֹת בְּשִׂנְאָה

הַאִם תָּמוּ יְמֵי הָאֵשׁ?

 

מַצֵּבוֹת סוֹבְבוֹת אֶת גִּזְעִי הֶחָלוּל

זִכָּרוֹן לְרוּחוֹת מִלְחָמָה.

מְטַיְּלִים נוֹהֲרִים, אוֹטוֹבּוּסִים זוֹרְמִים

דְּגָלִים נִשָּׂאִים בָּרָמָה.

י

מִדָּרוֹם, מִצָּפוֹן, מִמִּזְרָח וּמִיָּם

יִשּׁוּבִים חֲדָשִׁים קָמִים.

גְּפָנִים וּכְרָמִים וְשָׂדוֹת חֲרוּשִׁים

אַךְ לֹא תָּם עוֹד נְתִיב הַדָּמִים.

 

שְׁמִי וּכְבוֹדִי נִשָּׂאִים בְּפִי כֹּל

דְּמוּתִי מִתְנוֹסֶסֶת לְסֵמֶל וָאוֹת.

מֵאָה שָׁנִים חָלְפוּ בִּיעָף

מָה צוֹפְנוֹת הַמֵּאוֹת הַבָּאוֹת?

 

וַאֲנִי כְּבָר זָקֵן וְעָיֵף

אַךְ מִגֶּזַע וְעַד צַמָּרוֹת,

לֹא אֶמוֹט כִּי אַמְשִׁיךְ עַד עוֹלָם

לַחֲזוֹת בְּמַסַּע הַדּוֹרוֹת.

חגים בתהלוכה


תגיות :
תמונה ראשית
פיוטים קודמים