שיר עץ הגג

רוביק רוזנטל | 08 באוקטובר 2014
מתוך "האור והקסם"
אמתחת מלאה געגוע
Sheila in moonducks; flickr
א

נע עץ הגג במחול חרישי

יחדיו מרקדים ענפים, שורשים

גומאים את אוויר העולם בצמא

רוכנים בתודה אל אמם אדמה

ב

הגיע השחר, נעור עץ הגג

בלכמן החלבן את חמורו ינהג

אמר עץ הגג: בוקר טוב, אדון בלכמן

מאין תבוא ואל אנה תלֶכָה?

נחפז אנוכי, אמר החלבן

להשקות עוללים בנוזל הלבן

ג

פוסעים על הדרך עם צאת החמה 

צמד גברים ותרמיל על שכמם 

אומר עץ הגג: לאן הפנים? 

השניים עונים: ללבן לבנים 

אדם, ככתוב, לעמל יולד 

ולנו נועדו לבני סיליקט.

ד

חולפת שעה, וחולפים הדקים 

גננת נוהגת תריסר דרדקים 

פטפוט בפיהם ושמחה בלבבם 

בין שורש לשורש דוחקים את גוום 

אוכלים פת בדבש ושותים בצמא 

סיפור קצת מפחיד על כיפה אדומה

ה

השמש כבר נחה בלב הרקיע  

היישר אל העץ עגלה תגיע  

שואל עץ הגג: מאין כולם?  

עונה העגלון: מארצות הים  

עזבו את בית אבא ובאו הלום  

לבנות את ביתם בממלכת חלום

ו

חלפו שעות החום, הרוח רוגעת 

ניצב לו אברך  במעיל ומגבעת 

ופיו ממלמל תפילה של מנחה 

אומר עץ הגג: ברכני ברכה 

נושא האברך אמרתו: מי יתן 

ולעולם לא תחוש את מגע הגרזן!

 

ז

הערב יורד, השמש הלכה 

מביט עץ הגג, והנה משפחה! 

אמא ואבא ואח אחות 

פוצחים בשיחה, מזכירים נשכחות 

מקשיב עץ הגג וחושב: אויה לי, 

אין אם ואחות לי, המר גורלי.

 

ח

הלילה ירד, הירח עלה 

היישר אל העץ פוסעים בלאט 

עלמה ועלם, הולכים חבוקים 

יושבים אל העץ, זה לזה הם נושקים 

זרועות בזרועות ומגע ירכיים 

הגזע הוא קיר, הצמרת היא בית 

ט

חצות, אין אדם, כולם ישנים 

 הרחק בפרדס יללות התנים 

עומד עץ הגג ובדיו רועדים 

זו שעת בני האופל, רוחות ושדים 

ינשוף גדול עיניים, בלי קול וצווחה 

נוחת על ענף וממתין לזריחה.

 

י

אז נע עץ הגג במחול חרישי

יחדיו מרקדים ענפים, שורשים

גומאים את אוויר העולם בצמא

רוכנים בתודה אל אמם אדמה.

אהבת שוברי השיניים


תגיות :
תמונה ראשית
פיוטים קודמים