שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
לאה רוס שואל/ת: פעם נהגו לומר: גַאווה, רַאווה, רָחבה וכד', וכיום אני שומעת לעתים קרובות: גֶאווה, רֶאווה, רֶחבה. ועוד, בירושלים נהגנו לומר: ארמון הנָציב, וכיום אני שומעת יותר ויותר: ארמון הנְציב. אודה על עצתך אשר לאופן ההגייה הנכון של המילים.
רוביק עונה:
בכל המקרים האלה באה לידי ביטוי תופעת האנלוגיה. אנו משווים את המילה באופן חצי מודע למילה קרובה אליה במשקל כלשהו, ומעניקים לה את המשקל החדש. במקרה של נציב, ההגייה הנכונה היא אכן נְצִיב, אבל האנלוגיה מביאה לכך שאנו משווים את המילה למילים כמו קָצִין, פָקִיד, נָגִיד וכדומה. במקרים של גאווה, ראוה ורחבה השיבוש מוכר, והוא נולד מאנלוגיה למילים כמו נְקָמָה, בֶהָלָה ואחרות, שבהן האות הראשונה נשמעת בתנועת e. ההגייה הנכונה היא גַאֲוָוה, רַאֲוָוה, רַחֲבָה. במקרים אלה משפיעה על ההגייה גם העובדה שהאות השנייה היא גרונית.
2
נוני שואל/ת: באחת התשובות כתבת "למרות שיש לה עקבות כבר במקרא" למרות ש... אינה שגיאה?
רוביק עונה:
התשובה הפשוטה והמיידית היא שאין לראות שגיאה בביטוי שגור, שקוף ותקשורתי כמו 'למרות ש...'. נכון שבמקור השימוש של 'למרות' מופיע לפני שמות עצם ("למרות ההתנגדות העזה", "למרות הכול") וכדומה. ואולם, למילית הזיקה המופיעה אחרי 'למרות' יש תפקיד מקשר לפני פסוקית. במקום "הלכתי למסיבה למרות ההתנגדות של הורי" תופיע פסוקית זיקה: "למרות שהורי התנגדו". במקום "למרות מזג האוויר הסגרירי", ייכתב "למרות שמזג האוויר היה סגרירי".
3
אמיר שואל/ת: האם את המילה אירוסין ניתן לכתוב גם בשׂין – אירושׂין?
רוביק עונה:
הכתיב הזה אינו נהוג אך אין סיבה למנוע אותו. כמו במספר שורשים ומילים רב, נמצא שתי חלופות, בשׂ' מן המקרא ובס' מן התלמוד. למשל: תפשׂ/תפס, חשׂך/חסך ועוד. כך גם כאן. הפעלים אירשׂ ואורשׂ מופיעים 11 פעם במקרא. החלופה התלמודית היא כאמור ארס, מאורס. אירוסין היא מילה תלמודית, אך ניתן לכתוב אותה על פי הצורה המקראית. עם זאת, כאמור, הצורה אינה נהוגה בפועל.
4
אריק שואל/ת: הייתי רוצה לדעת כיצד מנקדים את המילה מטה (predisposes), במשמעות של להטות.
רוביק עונה:
הניקוד הוא מַטֶּה. השורש הוא נטה, גזרת חסרי פ"נ, הדגש 'מייצג' את הנון החסרה.
5
גילה שואל/ת: בזמן האחרון אני רואה במקומות אחדים שכותבים "אמתי" ולא "אמיתי", כמו שהיה נהוג במשך שנים רבות. גם "וורד" מתקן לי כשאני כותבת "אמיתי". מדוע זאת טעות כשאני כותבת בכתיב חסר?
רוביק עונה:
כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה קובעים כי במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i כגון לבי (מן לֵב), מקלים (=מְקִלִּים, מן מֵקֵל), אמתי (=אֲמִתִּי מן אֱמֶת), וכך גם אתי, אתך (אִתִּי, אִתְּךָ מן אֶת), לא יפיע חיריק מלא. כך גם בפעלים בבניין הפעיל, גם אם אחרי ה' אין שווא, כגון הפיל, הכה (=הִכָּה), הציל, הצלתי (=הִצַּלְתִּי), הציע. תיקוני התוכנה ממלאים אחרי כללים אלה, ולכן יופיע הסימון. ברוב המקרים הכלל הזה מקובל, וכתיב כמו 'איתי' או 'היציל' אינו ראוי. ואולם, כמו בכמה מקרים גם כאן לא הכול מקבלים את הנחיית האקדמיה. למעשה, ברוב המוחלט של הטקסטים הכתובים נמצא את הכתיב אמיתי, מאחר ש'אמתי' יוצר מעין בלבול בקריאה. בוודאי אין לראות בכתיב 'אמיתי' שגיאה.
6
צחי שואל/ת: שמו של חבר הכנסת באסל גאטס נהגה ראטס. אז מדוע מופיעה האות גימל בשמו? יש הכותבים גם ע'אטס. כמו כן ישנו מקום בגליל הנקרא מע'אר ונהגה מראר. תוכל להסביר את הדבר?
רוביק עונה:
מספר העיצורים/אותיות בערבית הוא 28, לעומת 22 עיצורים/אותיות בעברית. אחד מהעיצורים הערביים שאין להם סימון עברי או שימוש במילים עבריות הוא ﻍ, אות הקרויה ע'ין. היא קרובה אטימולוגית לע' העברית, אך זהו עיצור חיכי המזכירה ר' חיכי, ובשינוי קל ג, גם היא חיכית. לכן נמצא לה כמה כתיבים: אך הצורה ההגיונית יותר היא בע' המלווה בגרש – ע'טאס. כך גם מע'אר, ואילו בהגייה ובכתיב של ארצות המגרב (מערב) נהוגה דווקא הצורה בג', כנראה עקב הסמיכות לאות ר'.
7
רון טובלר שואל/ת: העיצורים הנכתבים צ' ז' ג' נכתבו בעבר בתעתיק יידי טש/זש/דשז. מתי הוחלט, ועל ידי מי, לשנות את התעתיק היידי לצורה המקובלת היום? מה צורך היה בשינוי? למה מה שהיה טוב לטשרניחובסקי לא טוב לצ'כנובר?
רוביק עונה:
לא ידוע על החלטות מלמעלה לשינוי הכתיב היידי. הצורות מן העבר נשענו על תפיסה שיש להתרחק מהתעתיק הישיר מלועזית, הדורש גרש שאינו מקובל בעברית, ולמצוא חלופה של עיצורים עבריים בלבד. אלא שהפתרון יצר סרבול וגם לא שיקף בתמונת ראי מדויקת את העיצור הלועזי, ולכן ננטש. מה עדיף, ז'אן ולז'אן, או בגירסה היידית המיושנת: דזשאן ולדזשאן?
8
מחאגנה הבה שואל/ת: המלים קוד ולפטופ, הטעם שלהן מלעילי, מלרעי או קדם מלעילי?
רוביק עונה:
'קוד' היא מילה בת הברה אחת, ולכן אין לקבוע בה את מקום הטעם. 'לפטופ' היא מילה אנגלית (מורכבת משתיים: lap+top), והיא, כמילים רבות אחרות באנגלית, מלעילית. במילה קדם-מלעילית חייבות להיות לפחות שלוש הברות.
9
עידן שואל/ת: מה מקור המילה אחשדרפן? כתוב בוויקיפדיה שהמקור הפרסי הוא קסאתראפאווה, או מגן כח, אך מה לכך ולמילה אחשדרפן?
רוביק עונה:
תמר גינדין מסבירה זאת היטב באתר המצוין שלה. מקור המילה בפרסית עתיקה: xšaθra pāwan – כְשַתְ'רַה פאוואן, שומר הממלכה, וזה היה תפקידו של האחשדרפן. ה-א' נוספה בידי דוברי העברית עקב תחילתה של המילה בצרור עיצורים. גם העיצורים עברו שינויים שונים, וכך נוצרה אחשדרפן.
10
נעמי שואל/ת: מה ההפך מניוון?
רוביק עונה:
ההיפך מ'ניוון' יכול לבוא לביטוי באמצעות מילים רבות מאוד. למשל: גידול, צמיחה, התפתחות.
11
עירית הדרי שואל/ת: האם יש חלופה עברית ל"באלה", כזו של חציר למשל?
רוביק עונה:
'באלה' היא פשוט חבילת קש הנאספת אחרי הקציר. המילה שייכת לסלנג החקלאי הישראלי כמילה ערבית, אך הדמיון למילה האנגלית straw bale אינו מקרי, וככל הנראה המילה הערבית מקורה בשפות לטיניות. bale האנגלית פירושה חבילה, ומכאן a bale of hay (חבילת קשׂ), וגם a bale of cotton. מילים קרובות אפשר למצוא בספרדית ובצרפתית. באנגלית עתיקה המילה היא bala או balla והיא קרובת משפחה לשונית של ball, כדור. ואכן, במקומות רבים הבאלות הן דווקא חבילות קש עגולות, וכמוהן אפשר לראות עד היום בשדות קצורים ברחבי אירופה.
12
יגאל חרמוני שואל/ת: שמות עצם רבים באים בצורה של זוג כמו ידיים, רגליים וכדומה. אבל צמוד למכנסים יש תחתונים, מתחת לעפעפיים יש אישונים, בהמשך השוקיים נמצאים העקבים. מה הסיבה?
רוביק עונה:
השימוש בסיומת הזוגי אכן אינו עקבי בעברית, מסיבות היסטוריות שונות. יש מילים זוגיות שאינן מייצגות זוג אלא ריבוי כמו שיניים או מעיים, ולחילופין יחיד שאפשר לראות בו גם ריבוי כמו אפיים, שמים ומים. לצד זה חדלנו כמעט להשתמש בצורת הזוגי, בניגוד לערבית, אלא אם כן מדובר בצורת זוגי כמו 'גרביים' בעקבות 'נעליים'. בדרך כלל הצורה נקבעה כבר במקורות לכאן או לכאן. במקרה של 'תחתונים', המילה היא קיצור של "בגדים תחתונים" שהתייחסה גם לסוגי בגד אחרים המונחים מתחת לבגד העליון (מכנסיים או חולצה וכדומה), עד שיוחדה למשמעות המקובלת היום.
13
יוש בר-מאיר שואל/ת: ציטוט: "החולים ישוחררו לבתיהם". נכון או לא? להבנתי לא נכון, משום שהמשמעות שכל חולה יש לו יותר מבית אחד. צ"ל : "ישוחררו לביתם"?!
רוביק עונה:
'ישוחררו לביתם' אולי אינו שגיאה, אבל יכול להטעות, ולעורר רושם שכל החולים ישוחררו לאותו בית. אין כל מניעה לומר "ישוחררו לבתיהם", אבל אם רוצים פתרון אלגנטי רצוי לכתוב או לומר "שוחררו איש איש לביתו".
14
נעמי שואל/ת: "אשרייך" היא הצורה הנהוגה למילה "אשרי" בנטייה על דרך הרבים לנקבה. ואילו בקהלת, כתוב- "אַשְׁרֵךְ" (צרה ושווא), וכן גם בפיוט "יְרוּשָׁלַיִם אַשְׁרֵךְ" של ר' דוד בוזגלו. מדוע מתייחסים למקורות כ"טעות" ולא כיוצא מן הכלל?
רוביק עונה:
על פי המקורות הצורה הנכונה היא דווקא אשרֵיך, אשרַייך היא צורה מאוחרת יותר. אשרֵי היא מילת קריאה שזכתה לקבל נטייה. מאחר שהיא מסתיימת ב-י כדרך שמסתיימות צורות סמיכות ברבים, היא נתפסת כריבוי, ולכן נולדה אשרייך, על פי צורת הריבוי בנקבה (כמו נעלייך, ילדייך וכדומה). ואולם, זוהי צורה חריגה מלכתחילה. אשריךָ פירושו 'אשרי' לךָ, אשריכם – אשרי לכם, אשרֵיך – אשרי לך.
15
אברהם תירוש שואל/ת: מדוע ומתי נהפך התקליט לאלבום?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה עוד בראשית המאה העשרים. התקליטים הראשונים הכילו קטעים קצרים מאוד, בדרך כלל שיר אחד. לכן כאשר רצו להפיק יצירה ארוכה יותר, כגון יצירה קלסית, נאלצו להפיק לשם כך כמה תקליטים, והם נמכרו במארז אלבומי, בדומה לאלבום תמונות, שנקרא אלבום. עם השנים השתכללה טכנולוגיית התקליטים, והם הכילו יצירות ארוכות או אוספי שירים ששימש פעם לאלבומים. בהמשך אלה השתכללו עוד יותר למדיה הדיגיטלית, אך המונח אלבום נותר על כנו במשמעות 'אוסף מוזיקלי', ושרד את כל השכלולים.