שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
נועם זורע שואל/ת: האם יש מילה בעברית בקשן (אחד שמבקש דברים) בדומה לחלפן, דגלן, אספן?
רוביק עונה:
אין כמובן בעיה דקדוקית ביצירת המילה 'בקשן', וזאת בהתייחסות לבעלי תכונות: קמצן, חסכן, טרדן ועוד. היא אפילו מופיעה במילון אבן שושן במשמעות טרחן, מי שמרבה לשאול שאלות. עם זאת אין בה שימוש למעשה, והנוהג לבקש דברים אינה תכונה מוכרת וברורה המבקשת מילה.
2
אריאל שואל/ת: מדוע בפסוק ״ויאסור יוסף מרכבתו״ (בראשית מ״ו כ״ט) האות א׳ של ויאסור היא בשווא נח, ואילו בפסוק ״ויאסוף רגליו אל המיטה״ (בראשית מ״ט ל״ג) האות א׳ היא בחטף סגול? הרי שני הפעלים כמעט זהים (אסר, אסף) ובאותו בניין, גוף וזמן, אז מה ההבדל?
רוביק עונה:
ארבעת העיצורים הגרוניים (א, ה, ע, ח) נכתבים ונהגים במקביל במקורות בצורה החטופה לצד הצורה בשווא נח, ללא תנועה. לעתים במקביל: הֶחְשיב וגם הֶחֱשיב, לעתים במילים שונות: שמַעְתי / מַעֲין. תמַהְתי / מַהֲלָך. במקרה של א', היא נוטה להיאלם: מצָאנו, או להיחטף – מַאֲכל, אך עקרונית ניתן גם להגות אותה בשווא נח, כפי שאפשר לראות מן הדוגמה שבשאלה. ההגייה בשווא נח מתקיימת היום בין הערבים.
3
מאיר מינדל שואל/ת: בפתגם הארמי הידוע "מאגרא רמא לבירא עמיקתא" יש בו חידה ; leveira amikta. למה באות "למד" יש צירי?
רוביק עונה:
בֵירא היא מילה ארמית ופירושה הבאר. אין להתפלא על הצירה, המופיע גם במילה העברית באֵר, וכן מתייחסת למילה הנדירה בַיִר, באותה משמעות.
4
צבי כנפי שואל/ת: בהמשך לשאלה לגבי אצר, אצור (אצור בעצמותי), קיימת המילה "מאצרה" לציון מתקן למניעת זיהום סביבתי: כלי עם חומר נוזלי מסוכן (חומ"ס) חייב להמצא בתוך כלי גדול יותר, או במתחם בנוי כך שבמקרה דליפה החומ"ס לא יגלוש אל סביבתו. האם לא נכון יותר להחליף את ה'א' ב 'ע' ולקרוא למתקן "מעצרה", המקום בו הדליפה נעצרת?
רוביק עונה:
על פי מילון רב מילים מאצרה היא "כלי קיבול לאחסון מכלים או חביות המכילים חומרים מסוכנים". מכאן שיש לו משמעות של אחסון יותר מאשר של עצירת הנוזלים, ולכן נבחר השורש אצ"ר.
5
אורי ענבר שואל/ת: המילה באידיש שמיס (שיחה). קיימת גם בגרמנית. האם מקורה בעברית (שמועות)?
רוביק עונה:
המילה היידית שמועס במשמעות שיחה היא הגייה אשכנזית של המילה העברית שמועות. אם קיים שימוש בה בגרמנית במשמעות זו הוא התגלגל מיידיש. ל-Schmiss בגרמנית הוראה שונה, השלכה או זריקה.
6
דן כהן שואל/ת: קראתי היום בYnet על ״עוזניית הנגב״ ולא יכלתי למצא תרגום לאנגלית למילה הזאת, זוהי מין צפור נדירה כנראה בארץ. אשמח מאד לקבל תשובה.
רוביק עונה:
שמה האנגלי של העוזנייה הוא black volture, נשר שחור, ולה שני מינים – עוזניית הנגב המצויה בישראל, ועזנייה שחורה החיה באירופה. שמה העברי ניתן לה על פי אברהם אבן עזרא על בסיס המילה 'עוז', לתיאור כוחה הרב.
7
אודי שואל/ת: אני עובד רבות עם כלי עבודה, ונתקלתי לאחרונה בתופעה לשונית שאשמח שתאיר את עיניי לגביה. הבחנתי כי בכלי העבודה ההבדל בין מפתח למברג הוא בכך שמפתח פותח את הבורג או האום בכך שהוא עוטף אותו מבחוץ, דוגמת מפתח צינורות ומפתח שוודי, ואילו מברג פותח את הבורג בכניסה למגרעת במרכזו, דוגמת מפתח פיליפס. למרות זאת, מפתח אלן (קרוי גם מפתח משושה) נכנס אף הוא למגרעת במרכז הבורג, כך שלפי היגיון זה יש לכנותו מברג אלן. אשמח בתשובה גם להתייחסותך לעובדה שדווקא המפתח הביתי נכנס למרכז המנעול, כך שהיה מצופה שמה שמכונה מברג היה מכונה מפתח, בדומה למפתח ביתי.
רוביק עונה:
ההבדל בין מברג למפתח אינו בצורתו אלא בתפקידו ובצורת הפעלתו. מברג תפקידו הבלעדי לחזק ברגים או לשחרר אותם. לעומת זאת מפתח תפקידו לפתוח ולסגור והשימושים בו רחבים וגמישים. לכן יש לנו מברג פיליפס לעומת מפתח צינורות, הפותח סוגר חיבורים בין צינורות, בעוד מפתח הדירה משמש בתפקידו לפתיחת הדלת. באשר למפתח אלן, הוא אמנם פותח ברגים, אבל הפעולה הסיבובית שלו דומה לסיבוב הכלים הקרויים מפתחות, ולכן במקור הוא קרוי long arm hex key. מאחר שיוצר תחת המותג Allen – שם המשפחה של מייסדי מפעלי ייצור כלי העבודה - הוא קרוי בעברית מפתח אלן. המפתח השוודי נקרא כך על שם החברה השוודית המייצרת אותו Bahco, ובצרפתית clé anglaise(מפתח אנגלי). בדרך כלל השמות העבריים מתייחסים לשם לועזי. כלים הקרויים key או clé בצרפתית ייקראו מפתח, כלים הקרויים screwdriver ייקראו מברג.
8
איריס שואל/ת: מה בין המילים "נפלא" ו"מופלא"? שתיהן ככל הנראה תקניות ומקורן באותו שורש אך המילה נפלא מקורה בתנ"ך, ואילו מופלא מקורה בתקופות מאוחרות יותר. מה טיבה של ההתפתחות הזו ומדוע היה בה צורך? האם השימוש השונה בבנייני הפועל מעניק משמעות שונה לכל אחת מהן?
רוביק עונה:
במקורן שתי המילים מתייחסות למה שאיננו יודעים את פשרו או איך נוצר, הוא נראה לנו כפלא. בתנ"ך 'נפלא' אינו שם תואר אלא פועל, בדרך כלל בעבר ובעתיד, ופירושו 'היה לפלא'. פעם אחת מופיע הפועל בבינוני, "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת", בתהלים, וזהו הבסיס לשימוש ההולך ומתרחב ב'נפלא' כשם תואר במשמעות נהדר, יוצא מן הכלל. הביטוי התלמודי "במופלא ממך אל תדרוש" פירושו – אל תחפש תשובה למה שהוא מעל להשגתך, מה שנראה לך כפלא. השימוש ב'מופלא' התגלגל גם הוא בעברית החדשה לשם תואר המציין מצוינות, אם כי הוא נדיר יותר מ'נפלא', ויש בו עדיין הד למשמעות המקורית: דבר מה הנראה כמו פלא, שיש בו מסתורין ונשגבות.
9
יונתן שואל/ת: מהו מקור הפועל "רפרר" (דוגמה: ניתן לראות כי הכותב מרפרר למאמרים שפורסמו בכתב העת...)?
רוביק עונה:
רפרר התגלגל מהפועל האנגלי to refer, להתייחס אל הופעה קודמת, לאזכר. יצירת שורש מפועל לועזי, בדרך כלל מאנגלית, מקובלת מאוד בעברית. במקרה זה הונהגה הכפלת האות האחרונה, בדומה לפקס – פקסס ועוד.
10
ליה שואל/ת: מה מקור השורש טח"ר (ממנו מגיעה המילה טחורים)?
רוביק עונה:
השורש טח"ר נגזר מהשם טחורים, ולא להיפך. 'טחורים' מופיעה 8 פעמים בתנ"ך ונחשבת מילת קרי למילה הנכתבת עפלים. היא מתייחסת למילים מהשמית הצפון-מערבית במשמעות דומה, טחורין בארמית, טחורא בארמית סורית. למילה אין שורש מקורי, אך היא הפכה בסיס לשורש טח"ר, ומכאן הפועל טָחַר, טָחוּר ככינוי למי שסובל מטחורים, וטחרן, כינוי לאדם כבד תנועה הנראה כמי שמתקשה לעשות את צרכיו.
11
קובי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פיטים", המציין ששני אנשים הגיעו לנקודה שבה אחד אינו חייב לשני?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל האנגלי fit, שפירושו התאים, נמצא ראוי, ומכאן גם מי שנמצא בכושר גופני טוב. בסלנג הילדים העתיק נהוג היה לומר לאחר שהילדים הגיעו לעמק השווה פיט-פיט, כלומר, שני הצדדים הגיעו להתאמה ולסיפוק החובות, ומכאן ברבים: "אנחנו פיטים".
12
צבי שיין שואל/ת: מה מקור הביטוי "בקוף המחט יש מקום לשני אוהבים" (בערך)?
רוביק עונה:
הביטוי אכן מוכר אם כי נדיר, אך הנסיונות למצוא את מקורו עלו בתוהו. כל מידע יתקבל ויצוטט.
13
יובל שואל/ת: השם מרקו או מרקוס מופיע פעמים רבות כתרגום של השם מרדכי, והקשר ביניהם מעולם לא היה לי ברור. הרי מרקוס הוא שם לטיני מובהק שאולי קשור לאל מארס, ומרדכי הוא שם בבלי מהאל מרדוך. ובכל זאת מישהו החליט שיש קשר מילולי בינהם, ובאמת כל מי שפגשתי עם השם מרקו, אמר לי ששמו העברי הוא מרדכי. האם ידוע לנו מה הקשר?
רוביק עונה:
אין קשר אטימולוגי בין מרקוס למרדכי. מרקוס הוא גלגול של שם אל אטרוסקי, ולדעת אחרים גלגול של שם אל המלחמה הרומי מרס. עם זאת שמות עבריים רבים הוקבלו לשמות בשפות זרות בזכות דמיון מסוים או זהות בין עיצורים, וכך גם מרדכי ומרקוס. אצל יוצאי גרמניה קראו לפריץ פֶרֶץ, להנס חנן ולקורט גרשום. באשר למרקוס-מרדכי, הממתק מרציפן, שמקורו נתפס בטעות כ'מרקו פאן' – לחם מרקו, התגלגל לשם עברי: פת מרדכי. למרבה השמחה השם נשכח.
14
שמוליק שדה שואל/ת: ג'וערה - בסיס הגדנ"ע לשעבר, חיפשתי ולא מצאתי את מקור השם. האם תוכל לסייע בידי?
רוביק עונה:
ג'וערה הוא שם כפר ערבי ששכן באזור שנים רבות, ונתן את שמו לאדמות משפחה ערבית רבת נכסים. לשמות הכפרים הערביים אין בהכרח משמעות, אלא הוא שם של משפחה שישבה באותו כפר. יתכן בכל זאת שיש כאן קשר למילה הערבית גַ'והָרָה שפירושה אבן יקרה.
15
גיורא גולן שואל/ת: איך נכון: "למוצר נוספות תכונות חדשות" או "למוצר נוספים תכונות חדשות"? האם התוספת מתייחסת לנושא (המוצר) או למושא (תכונות)?
רוביק עונה:
נושא המשפט אינו 'המוצר' אלא 'תכונות', ועל כן התואר צריך להיות מתאים – 'חדשות'. 'המוצר' במשפט זה הוא מושא.