שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה מחווה (מעשה אנושי של רצון טוב) אנושי/ת? למה מופיעה בלשון נקבה?
רוביק עונה:
המילה היא מֶחֱוָה (ולא כפי שנהוג לומר בשיבוש מַחֲוֶוה, שלה משמעויות שונות). השורש הוא חו"ה, המוכר במקרא בצורת הפיעל חיווה, כלומר השמיע דעה. נראה שהמקור לשימוש במילה כג'סטה היא מהצירוף התלמודי 'החווה קידה', כלומר, ביצע תנועה המביעה כבוד. המילה היא בנקבה והיא מקבילה למילים נוספות באותה גזרה ומשקל, כאשר תנועת ל' הפועל מתלכדת הם ה' הנקבה, בדומה ל'מצווה'.
2
הדס צייטלין שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה סקוץ', משום שהמשמעות היא סקוטי, אבל אין קשר בין זה לבין הדבר עצמו, שקרוי בעברית "צמדן". מצאתי הסבר בחיפושיי באתר של יובל הולצמן. מה דעתך?
רוביק עונה:
התיאור בבלוג של יובל הולצמן אכן נשמע מופרך, אך ככל הנראה הוא נכון, בהסתמך על מקורות נוספים. הסיפור הוא שממציא הסקוטש', התעשיין האמריקני ריצ'רד דרו ניסה בשנת 1925 חוזקים שונים של החומר הנצמד. בנסיונות הראשונים הוא לא היה יעיל, והפועל אמרו לו: "תחזור לבוסים הסקוטים (scotch) שלך ותסביר להם", כשהכוונה היא "הבוסים הקמצנים", על פי סטראוטיפ הסקוטי הקמצן. הסקוטש המשודרג כבר עבד כראוי, אבל הכינוי נשאר.
3
יעקב שואל/ת: רציתי לדעת מה המקור של המילה משפחה?
רוביק עונה:
'משפחה' היא מילה מקראית נפוצה, מן השורש שׁפ"ח הנחשב צורת משנה של השורש ספ"ח וקרוב אליו במשמעות, וממנו נגזרו הסתפחות, סיפוח וספחת. גם המילה 'שפחה', הנחשבת לחלק מן המשפחה, נגזרת מאותו שורש. הקרבה בין שפחה למשפחה מקבילה לקרבה דומה בלטינית, שבה familia היא משפחה, famula היא שפחה.
4
אייל אורבך שואל/ת: מניין השם "בר מים". למה בר? בעברית, למיטב ידיעתי, בר אינו כלי קיבול לנוזלים אלא שם נרדף לתבואה. באנגלית - גם לא ממש.
רוביק עונה:
אחת מהגדרות 'בר' באנגלית ומכאן גם בין הישראלים היא מתקן מוארך שאפשר לשבת לצידו ומוגשים בו משקאות. על בסיס זה נקרא המתקן שעליו ובאמצעותו ניתן למזוג מים 'בר'.
5
יוסי שואל/ת: מה מקור הביטוי:" לשבור את הקרח"? האם הוא קיים בעברית בלבד ולפיכך מקורו בישראל, או שמא גם במדינות ניכר ולפיכך מקורו בניכר?
רוביק עונה:
מקורו בהחלט בשפות ניכר, ופירושו הפשיר את האווירה המתוחה, פתח ערוצי תקשורת. ביידיש אומרים: ברעכן דאָס אײַז. באנגלית: break the ice. בגרמנית: das Eis brechen. בצרפתית: rompre/briser la glace. הדימוי לקוח משבירת שכבת הקרח שעל פני המים לשם דיג או שיט, שבוודאי אינה מוכרת לדייג ים תיכוני. הניב הצרפתי מוכר מן המאה ה-17. הניב האנגלי נטבע על ידי לורד ביירון בספרו "דון ז'ואן", וכאן פירושו השקיע מאמץ בהשגת מטרה כלשהי.
6
תמיר שואל/ת: לפעמים שומעים שהמשטרה סוגרת תיקים בגלל חוסר או העדר עניין לציבור. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בצירוף האנגלי public interest, אינטרס ציבורי או עניין לציבור, שמקורו בארצות הברית, ויש לו שימושים נרחבים במשפט, בתקשורת ובתחמי הממשל. מכאן צורת השלילה: היעדר עניין לציבור.
7
מיכאל שואל/ת: הביטוי 'כרה אזנו לפלוני' אינו ברור לי. למשל, ראובן כרה אזנו לשמעון - ברור שמדובר בהאזנה בהקפדה יתרה, אבל מיהו הדובר ומיהו המאזין, ראובן או שמעון? ומהו הקשר בין שורש כר"ה. לבין כֵרָה (משתה)?
רוביק עונה:
'כרה את אוזנו' פירושו הקשיב ברוב קשב, ומכאן שהדובר הוא שמעון והשומע – ראובן. אין לכך קשר לכֵרָה, מילה נטולת שורש שמקורה באכדית.
8
יהושע רחמים שואל/ת: מה מקור הקידומת 'דה' לשמות כגון: דה-וינטר, דה-שליט.
רוביק עונה:
'דֶה' היא מילת יחס שמקורה בלטינית והתגלגלה לשפות שונות וביניהן ספרדית, ומשמעותה שֶל או מֵאֵת. בין היתר היא שימשה כמילת יחס המקשרת שם פרטי או שם משפחה למקום או לקבוצת שייכות. למשל: פדרו דה-אראגון פירושו פדרו מאראגון, או השייך לאראגון. בחברות מסוימות התחילית התייחדה לשמות אצילים בלבד.
9
עמיר גלוקמן שואל/ת: שם משפחת סבי הוא גלוקמן ושם משפחת סבתי הוא שפינר. לפי מחקר שערכו במשפחתי הועלתה הסברה שמקור השמות ביהדות ספרד. גלוקמן=איש מזל=בן מימון, ושפינר=שפינוזה. האם ניתן למצוא סימוכין לכך?
רוביק עונה:
יש להבחין בין משמעות שם המשפחה לבין גלגול השם וההיסטוריה שלו. גלוקמן ובן מימון אכן קרובים במשמעות, אך אין הכרח להניח שיש להם אותו מקור, כפי שאין להניח קשר בין משפחות הנושאות את השמות בֶקֶר, אֶקְמֶקצ'י, פיֶקַרש, בוקובזה, בולוצ'ניק, מסצ'י ועוד שפירוש כולם אופה בשפות שונות. גלגול ספציפי של שם יכולה לבדוק רק המשפחה עצמה בכלים שאינם לשוניים אלא באמצעות תיעוד היסטורי. לגבי שפינוזה ושפינר, כאן אין כל קשר והדמיון מקרי בהחלט. שפינר פירושו טווה או אורג, שפינוזה נקרא כך בעקבות שם מקום בספרד.
10
בנצי שואל/ת: "שמן תוּרַק שמיך, על כן עלמות אהבוך". מה זה תורק?
רוביק עונה:
'תורק' היא צורת הופעל של השורש רי"ק, בנסתרת, שמן שהריקו אותו. רש"י מפרש: "דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומה אין ריחו נודף, פותחה ומריק שמנה לכלי אחר, ריחו נודף". אבן עזרא מוסיף: "כשמן שיוּרַק שריחו נודף ועודף". אבן עזרא גם מסביר מדוע נבחרת כאן צורת הנקבה, למרות שמדובר בזכר (שמן).
11
גבי רבהון שואל/ת: האם המילה תפוד מילה תקנית בעברית לתפוח אדמה (כמו תפוז המושרש בציבור)?
רוביק עונה:
המילה לא זכתה לאישור האקדמיה ללשון, אך מילים רבות אחרות שלא זכו לתו תקן נחשבות תקניות, והמבחן אינו בתקניוּת אלא בשימוש. 'תפוד' היא מילה מצוינת, אך לא נקלטה בשימוש, אם כי נמצא לה גואל במותגים מסחריים.
12
יודוביץ שואל/ת: כשמדובר בתיאוריות, מה יותר נכון לומר: 'תיאוריות שעובדות היטב' או 'תיאוריות שפועלות יותר'. ובכלל מבחינת שימוש נכון בשפה, מתי משתמשים ב'עובד' ומתי ב'פועל'?
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בתרגום מאנגלית שאינו נשמע ראוי בעברית. 'תיאוריות אינן 'עובדות' או 'פועלות' אלא עשויות להתאים למבחני מציאות ולניסויים. הדרך הראויה היא 'התיאוריה התממשה במציאות', 'התיאוריה עמדה במבחן" ועוד. המצב שונה במידת מה כשמדובר ב'שיטות'. 'השיטה הזו עובדת היטב' ראוי ועדיף על 'השיטה הזו פועלת מצוין', אם כי גם זו אפשרות. בשימוש הכללי ל'עובד' ול'פועל' שימושים שונים, אם כי יש קירבה סמנטית מסוימת.
13
מיכל בולקא שואל/ת: איך נכון לומר, רוחי או רוחני?
רוביק עונה:
יש אמנם הופעות נדירות של 'רוחי' במובן ספיריטואלי אך המילה אינה בשימוש, והמילה היחידה המשמשת והראויה היא 'רוחני'. ל'רוחי' יש משמעות בתחום הגאוגרפיה: מה שקשור בתנועת הרוחות.
14
שרה שטרנהיים שואל/ת: מה נכון, מופלא או נפלא?
רוביק עונה:
המשמעות של שתי המילים קרובה, אבל השימושים שונים. 'מופלא' מתייחס לדבר מה נשגב, עולה על כל דמיון. 'נפלא' היא דבר שבח לאחר אירוע מוצלח, ספר משובח ועוד.
15
דליה גנור שואל/ת: מה ההבדל בין הסכמה לאסכמה?
רוביק עונה:
'אסכמה' היא מונח נדיר בשימוש המקובל רק בחוגי הדיפלומטיה במשמעות מסמך שנותנת מדינה שהודיעו לה על מינוי שגריר, והיא מאשרת כי היא מסכימה לקבלו. 'הסכמה' היא מילה גנרית לשימושים נרחבים. 'אסכמה' הוא מקרה פרטי של 'הסכמה'. המונח התקבל במילון הדיפלומטיה של האקדמיה ללשון משנת 1999.