שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אסף פאר שואל/ת: הייתי עם בנותי בחוף הים וראינו סרטנים. הבת מעיין (6) שאלה למקור המילה סרטן בעברית, ומדוע החיה לא נקראת צבטן.
רוביק עונה:
'סרטן' כשם לבעל החיים מצוי בתלמוד, וקשור כנראה לפועל לשרוט הנכתב גם לסרוט. אליעזר בן יהודה מגדיר: "מין חיה שורטת השוכנת במים". 'צבטן' הוא רעיון מצוין, אבל לא זה השם שנקבע.
2
הדר ברוכים שואל/ת: מה מקור המילה פרינציפ?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הלטינית principali, שפירושה הראשון או העיקרי. מכאן גם prince במשמעות נסיך. המילה התגלגלה לכמה שפות אירופיות, וביניהן גרמנית וצרפתית. באנגלית השימוש בה הוא רק לבני אדם.
3
דורי שואל/ת: מה מקור המילה ישיבה במובן של פגישה עסקית?
רוביק עונה:
זהו תרגום מגרמנית, במנגנון הקרוי 'שאילת משמעות'. בגרמנית Sitzung פירושה גם ישיבה פיזית, וגם ישיבה במשמעות פגישה או מפגש דיון. הרחבת משמעות זו אומצה בעברית.
4
ניצן רוזנטל שואל/ת: מה מקור ביטוי "מלח מים" נגד דבורים, דַבּורים וכד'?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, שספק אם יש לה תשובה מוסמכת. מדובר באמונה טפלה, כשהגירסה המלאה היא "מלח מים שום בצל". חוקרי פולקלור ובעלי מידע בנושא מוזמנים לשלוח השערות וסימוכין.
5
בני שליטא שואל/ת: מזה זמן נפוץ הביטוי "כל שתבקש לו יהי" בתור ברכה (משאלה). זה התחיל (לדעתי) בתרגום השיר let it be, ולצורך החרוז והמשקל הוא תורגם ל-"לו יהי". מכאן ועד השיר "לו יהי" של נעמי שמר, הדרך הייתה קצרה. התחביר מעט מוזר לי היות והמילה "לוּ" היא בעצם הבעת תנאי, כך שהביטוי הוא ביטוי חסר. למעשה כוונת הביטוי היא: "אני מאחל לך שיתגשם כל מה שתבקש".
רוביק עונה:
נעמי שמר הכירה את התנ"ך ומשם שאבה את 'לו יהי', כתרגום נאה לביטוי משירם של החיפושיות. הוא לקוח מדברי לבן ליעקב: "וַיֹּאמֶר לָבָן, הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל 34). 'לוּ' משמשת בדרך כלל כמילת תנאי, אבל בכמה מקרים במקורות היא משמשת להבעת משאלה.
6
מיכל וצבי שואל/ת: שמענו כרגע את צעקת ה״אלטע זאכען״ של הסוחר הנייד... מדוע באידיש בעצם?
רוביק עונה:
עד קום המדינה הייתה היידיש שפת הרחוב השלטת, לצד העברית שהייתה שפת התרבות והלימוד. סוחרי הגרוטאות והסמרטוטים היו מהגרים דוברי יידיש, שצעקו 'אלטע זאכן' ברחובות, עברית: דברים ישנים. עם הזמן נכנסו למקצוע יהודים מתפוצות שונות וכן ערבים, אבל הקריאה נשארה על כנה.
7
רועי שטוירמן שואל/ת: שאלתי היא על הביטוי הָיֹה הָיָה - מה משמעות המילה הָיֹה בצירוף, מה מקורה, והאם אכן הכתיב "היוֹ" שגוי (או שמא "הָיֹה" דווקא שגוי)?
רוביק עונה:
'היֹה' היא צורת המקור המוחלט של הפועל הָיָה. צירוף מקור+פועל מקובל במשלב הספרותי: זכור אזכור, שמור שמרתי ועוד ועוד. ה' משמשת כאן כאם קריאה של תנועת o, המוכרת ממילים נוספות כמו איפֹה, כהֹ ואחרות. 'הָיוֹ' אינה כתיב תקני.
8
עומר שואל/ת: מהי המשמעות של שם המשפחה שוּבֶּלִי?
רוביק עונה:
שובּל הוא שם של משפחות ממוצא תימנית. משמעות המילה אינה ידועה. הסיומת –י מבטאת שייכות.
9
רוטביין שואל/ת: מה פרוש השם רוטביין?
רוביק עונה:
רוטביין פירושה בגרמנית רגל אדומה.
10
אורן שואל/ת: ברצוני לשאול מה משמעות המילה רַקָּה, והאם יש לה מקבילה בשפות שמיות אחרות. כיום האיזור הצידי של הראש נקרא רקה (בין האוזן למצח), אבל האם המשמעות הזו מסתדרת עם הפסוק משיר השירים: "כפלח הרימון רקתך, מבעד לצמתך"? האם ניתן ליחס לרקה את הלחי? מבין הצמות שמסתירות את הלחיים האדומות כרימון? ואם לא מה באיזור הרקה דומה לפלח רימון?
רוביק עונה:
'רקה' פירושה דקה (בניגוד לעבה), כלומר, האזור הדק בראש. וזאת על פי שורש נפוץ בשפות שמיות הקשורות בכך, כמו ארמית סורית, ערבית, אתיופית ואכדית. רש"י סבור אכן שהכוונה לחלק אחר של הפנים: "רקה היא גובה הפנים שקורין פומי"ליש בלע"ז אצל העינים ובלשון גמרא קורין אותו רומני דאפי (לסתות הלחיים), ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל". אבן עזרא לעומתו קובע שהרקה היא החלק שבין המצח והעין, והשיער הגולש שהוא הצמה מסתיר אותו.
11
אשר שואל/ת: האם קצתי = הקצתי? האם יש שימוש כזה? אני מכיר את השימוש הרגיל, ונתקלתי במילון אינטרנט שמאפשר גם מובן כזה. מה דעתך?
רוביק עונה:
ברשתות החברתיות וברשת בכלל יש נטייה לקצר מילים, וזה גם המקרה של 'קצתי', כמו בציטוט הבא מאתר מפגשים: "קצתי משינה. טרודה, מבולבלת. הייתה בי מועקה ופחד אילם". הקיצור הנפוץ ביותר בקטגוריה הזו הוא ביטוי הרשת 'כנסו כנסו', במקום 'היכנסו היכנסו'. מובן ש'קצתי' במשמעות 'הֵקצתי' אינו תקני.
12
קארין שואל/ת: האם זה תקני לקרוא לחלק העליון של הנעל, שהוא לא הסוליה או תוך הנעל, גפת הנעל? או שהמילה גפה מתייחסת אך ורק לחלקי גוף?
רוביק עונה:
'גפה' מתייחסת אך ורק לחלקה העליון של הנעל, והיא המילה התקנית במשמעות זו. חלקי הגוף מקובלים בעיקר בצורת הזוגי, גפיים, וצורת היחיד שלהם היא גף.
13
עירית בקר שואל/ת: האם עירית הוא אכן הגבעול של הבצל הירוק, ואירית הוא פרח הבר הגבוה?
רוביק עונה:
'אירית' אינה מילה בעברית, אלא שם פרטי בלבד. לא מוכר פרח בשם אירית. באחד האתרים נכתב כי אירית היא בעצם עירית, אך זהו מידע שגוי.
14
דוד סנש שואל/ת: האם יש קשר בין הכינוי לחיילים בקשר ״גפרורים״ ל״אשרי הגפרור״ של דודתי חנה סנש?
רוביק עונה:
'גפרור' הוא אכן אחד ממונחי הנדב"ר שקשה לדעת מהיכן הגיעו ומדוע נבחרו. מעבר לכך אין לנו מידע. ההסבר הסביר הוא שהכוונה שגפרור הוא חייל אחד בתוך קבוצה, בדומה לגפרור בקופסה.
15
חובב רשלבך שואל/ת: האם למילה העברית סיב, שמבטאת את התאגדות החומר כחוט, יש קשר עקיף כלשהו למילה ceive - בזיקה למילים האנגליות perceive; conceive.
רוביק עונה:
אין קשר. סיב העברית הוא צורת משנה של המילה התלמודית 'ציב', שיש לה מקבילות בשפות שמיות באותה משמעות, אך 'ציב' לא נקלטה בעברית החדשה. המילים הנזכרות באנגלית התגלגלו מפעלים לטיניים שבהם ההברה 'סיב' אינה קיימת: percipere, concipere.