שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אליעזר רמון שואל/ת: אני אוהב ילדים ['גורי-אדם'] וגורים בכלל, מעוררים בי געגועים לצאצאינו ומעוררים בי 'שיטפון' של אוקסיטוצין, אבל אסור לי להשתמש במונח 'פדופיל' אשר במקורו היווני היה חיובי אבל לאחרונה משמעותו שלילית-פלילית. אינני מוצא חלופה מתאימה אשר תביע רגש חיובי - אנא עזרתך.
רוביק עונה:
בעידן הנוכחי אכן כל צירוף המזכיר אהבה לילדים מעורר חשש: "אוהב ילדים", "חובב ילדים", כולם נשמעים רע. גולשי הזירה הלשונית מוזמנים להציע הצעות.
2
זיוה רויטל פלטנר שואל/ת: אשמח לעצתך ועזרתך האם קיימת מילה בעברית ל- Hair Claw, קליפ לשיער מחזיקי שיער/ סיכות ראש? אך לא מדובר בסיכה. הפעולה של ״הכלי״ היא לתפוס שיער אז חשבתי על ״תפסן שיער״? קיימת מילה בעברית והיא טופר.. אך טופר הוא ציפורן.
רוביק עונה:
בדרך כלל משתמשים אכן במילה הלועזית קליפ או קליפס, שהמקבילה שלה בעברית היא תֶפֶס. המילה טופֶר משמשת מפני שלתפס הזה צורה של מעין כף יד השולחת ציפורניים, והיא גם תרגום מדויק למילה claw. היא לגיטימית בהחלט ואין סיבה לא להשתמש בה. עם זאת גם "תפסן שיער" אפשרי, נראה שהוא יהיה השקוף והמובן ביותר.
3
ידידיה קריק שואל/ת: כיצד אומרים text בעברית?
רוביק עונה:
למילה טקסט לא נמצאה חלופה עברית. גם במילוני האקדמיה היא מופיעה בדרך הלועזית.
4
ערן שואל/ת: כשאני כותב משפט ובסופו מוסיף סימן שאלה, סימן השאלה יבוא אחרי רווח או בצמוד למילה האחרונה?
רוביק עונה:
סימני פיסוק צמודים תמיד למילה שלפניהם, להוציא קו מפריד.
5
איתי שואל/ת: האם נכון שהמילה 'הַדרוֹס' ביוונית (שממנה נגזר המושג הפיסיקלי 'הדרונים', שמם של החלקיקים שהכוח הגרעיני החזק פועל עליהם) מקורה בעברית, מהמילה אדיר?
רוביק עונה:
האפשרות הזו מעניינת, שכן hadros ביוונית פירושו רחב וחזק, ואלה גם שימושי השורש אד"ר בשפות שמיות שונות. היא נראית קלושה שכן כמעט שאין השפעה עברית על היוונית, וגם מבנה המילה אינו שמי.
6
ישראל ביטון שואל/ת: האם המילה "מוביליות" (מההקשר למשל "מוביליות חברתית") היא מילה בעברית?
רוביק עונה:
המילה מובּיליות היא לועזית, הדמיון למילה 'מוביל' בעברית מקרי אם כי הוא מסייע להבנת המילה. עם זאת העובדה שלמילה סיומת עברית מובּיל+-ִיוּת מכניסה אותה למערכת הצורות העברית.
7
קשת פלד שואל/ת: מדוע בחרה האקדמיה להבדיל בין הצג, למרקע, האקרן והמסך? הרי אין השם מעיד על טכנולוגיה שונה, אלא רק מבדיל בין ה"צגים" השונים. למעשה אין עוד רכיב המשותף למחשב, טלפון נייד, טלוויזיה, מקרן ולפטופ שקיבל את אותו היחס. לא הכבל, לא המקלדת, שלט, כניסה, יציאה, רמקול, נורה וכו'. ועל אף שנבדל המסך מן האחרים בהיותו במקור וילון, כיסוי, דווקא הוא זכה להיות השימוש המקובל ביותר בהקשר זה.
רוביק עונה:
כדי לענות תשובה היסטורית יש לפשפש בדיוני האקדמיה ולא בטוח שהתשובה תימצא. המילים ניתנו בתקופות שונות, על פי חדירת הטכנולוגיה. יתכן שהסיבה לריבוי השמות היא שהמסך הוא עבור המשתמש הרכיב העיקרי, המסמל את המכשיר, למרות שטכנולוגית הוא רכיב משני. 'צג' נקבע על ידי האקדמיה בשנת 1989 כמוניטור המחשב. 'מרקע' נקבע בשנת 1962 לשימושים שונים.'אקרן' נקבע על ידי אנשי הקולנוע בשלב מוקדם וכמעט אין משתמשים בו היום. 'מסך' הוא תרגום מילולי של screen, והוא נוצר בתקופה שבה הציגו סרטים בבתי תאטראות, ולפני תחילת הסרט הבד היה מכוסה במסך. המסך נפתח, וההצגה החלה. היום אפילו בהצגות תאטרון אין כמעט מסכים.
8
איריס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "נא" לגבי בשר נא לא מבושל.
רוביק עונה:
המילה 'נא' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר שמות: "אל תאכלו ממנו נא". בערבית נמצא במקביל הפועל נָאאַ – היה לא מבושל.
9
דניאל שואל/ת: על קרטוני החלב היו השבוע מילים לועזיות ומקבילותיהן בעברית. המילה העברית לז'קט הייתה מקטורן, אבל מקטורן זו מילה עם צליל לועזי אולי יווני. מה המקור?
רוביק עונה:
'מקטורן' מופיעה בתלמוד. המקור אינו יווני אלא לטיני: amictorium, בגד שמשליכים על הגוף.
10
יואב שואל/ת: מה מקור המילה היולי?
רוביק עונה:
הִיוּלִי היא מילה שנכנסה לעברית בספרות ימי הביניים ומופיעה בספרו של הרמב"ם מורה נבוכים, במשמעות 'ראשוני, פרימיטיבי. המילה הושאלה מערבית, שבה נוצרה על בסיס המילה היוונית hyle שפירושה עץ או חומר. אצל הרמב"ם מופיעה גם המילה הִיוּלָנִי.
11
סמר שואל/ת: מה המקור של המילה עף? כלומר כתב - כתיבה, קפץ- קפיצה. עף-?
רוביק עונה:
אין מדובר במקור המילה אלא בשם הפעולה של הפועל בבניין קל. שם הפעולה של כָתַב הוא כתיבה, ושם הפעולה של קָפַץ – קפיצה. בגזרת נחי עו"י שם הפעולה יהיה, למשל שָב – שִיבה, רץ – ריצה, ומכאן עף – עִיפָה. ואכן, עיפה מופיעה בלשון ימי הביניים, בספר השורשים של אבן ג'נאח, אך היא לא נקלטה בשפה, ואנו משתמשים בצורות אחרות – מעוף, תעופה ועוד.
12
עידו שואל/ת: מה מקור המילה פזמון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בעדות שונות בימי הביניים במשמעות שיר או המנון דתי, וזאת בהשפעה המילה הארמית פזמא שפירושה שיר או המנון. המשמעות של שיר זמר או של בית חוזר ניתנה בעברית החדשה, וכך גם הפועל לפַזֵם.
13
רשתי שואל/ת: אני מורה למקצוע מגמת תקשוב. המקצוע עוסק בתקשורת מחשבים ובטכנאות מחשבים. רציתי לשאול מה זה בכלל תקשוב ואיך זה קשור למקצוע. אולי בכלל בחרו שם גרוע שלא מתאים?
רוביק עונה:
גלגוליה של המילה תקשוב מרתקים. היא הומצאה בצבא כשם משודרג לחיל הקשר, על פי ראשי תיבות: תקשורת, שליטה ובקרה, ותחילה הוקם "אגף תקשוב". החיל נקרא היום "חיל הקשר והתקשוב". המילה נתפסת גם כהלחמה של המילים תקשורת+מחשוב. מכאן זלגה לשפה האזרחית ולמערכות החינוך וההוראה, והתקשוב הפך דרך מרכזית להוראה מרחוק. האקדמיה התנגדה זמן רב למילה, אך בשנת 2007 אושרה המילה ומשמעותה 'תקשורת ומחשבים במערכת משולבת'. לכל אלה אין קשר למילה הקשבה, ולכן המילה יוצרת תחושת צרימה, אך היא נקלטה היטב.
14
אלימלך גזית שואל/ת: בני נוער מרבים להשתמש בביטוי "הלך עלי" במשמעות שנגרם לי עוול. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
מקור הניב בערבית: רָאחַת עַלַיְהִּ.
15
עורב שואל/ת: מה פירוש השם "חנה"? השם מקורו במקרא כידוע, אך מה האטימולוגיה שלו? האם השם מגיע משורש חנ"נ, בדומה לשמות עבריים כמו יוחנן, חנניה או חנן בן חנן?
רוביק עונה:
מפתה מאוד לקשור את השם חנה לשורש חנ"ן, מה גם שהשם נכתב בדגש בנ': חַנָּה. עם זאת זו תהיה השערה מדרשית. שמות רבים בתנ"ך התגלגלו משמות בתרבויות קדומות יותר. לעיתים זכו לפירוש מדרשי מאוחר ולעיתים, בעיקר בשמות מורכבים, הפירוש שקוף, כגון ישעיהו, יורם וכדומה. במקרה של חנה אנחנו שרויים באפלה.