שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ארנון שמשוני שואל/ת: מה המקור (אטימולוגי) של המלה "צמבל" - צביטה במקרה ששני ילדים מגלים שיש להם חפץ או לבוש זהה. נוסח מלא: "צמבל בלי להחזיר לעולמים".
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: ensemble, יחד, בצוותא. הנוטריקון "צביטה מכה בעיטה לטיפה' הוא מדרש מאוחר.
2
יואב שואל/ת: מה מקור הכינוי "חניוקעס" לחרדים?
רוביק עונה:
חניוק, ביידיש כניאָק, פירושה בטלן, והיא כינוי גנאי פנים חרדי. עם הזמן זכתה למשמעות נוספת: מחמיר במצוות באופן שמשניא את עצמו. כינוי הגנאי הפנימי זלג גם ככינוי גנאי לחרדים בכלל, אם כי אינו נפוץ.
3
צ'ארלס שואל/ת: מהו מקור האטימולוגי של המילה לשכוח/שכיחה וכמו כן של המילה לנטוש/נטישה.
רוביק עונה:
שכח הוא פועל מקראי נפוץ. המקבילה היחידה שלו היא בארמית ושם דווקא פירושה הפוך: למצוא, ומכאן המילה שכיח. נטש הוא פועל מקראי וגם לו מקבילה ארמית, במשמעות דומה.
4
אנדרה שואל/ת: לדעת אישה: מקור ומשמעות?
רוביק עונה:
המקור בספר בראשית: "וְהָאָדָ֔ם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן". המשמעות: לשגול, לקיים יחסי מין, להזדווג.
5
בן פלוס שואל/ת: איזה מידע יש על הביטוי 'אש על הגולש? מה המקור, וכל מידע אחר יעזור!
רוביק עונה:
הביטוי הזה נולד ככל הנראה מסלנג גולשים אבל נכנס לשימושים רחבים יותר המבטאים התלהבות. לזירה לא ידוע מי הגה את החרוז, כל מידע יתקבל בברכה ויפורסם באתר.
6
דן שריזלי שואל/ת: מה מקור הביטוי חמש חמש לציון "שומע היטב" בקשר הצבאי?
רוביק עונה:
המקור הוא בשפת הרדיו של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, בביטוי five by five. המספר הראשון מציין שעוצמת הקול היא חמש, כלומר, הגבוהה ביותר בסולם אחד עם חמש. החמש השני מציין שבהירות הקול היא חמש. חמש חמש: העוצמה והבהירות של הקול באיכות מקסימלית.
7
סיון שקד שואל/ת: מה מקור הביטוי "להחזיק מעמד"?
רוביק עונה:
המקור בעברית המודרנית גרמני: standhalten. עם זאת הניב מצוי במגילות הגנוזות: "עם המון רחמיכה התעודדתי ואקומה, ורוחי החזיקה מעמד לפני נגע" (הודיות לוח 38 שורות 35=36).
8
חוה יופה אוזן שואל/ת: יש ביטוי האומר שכאשר יש לך צורך בדבר מה, פנה לאדם העסוק ביותר. בערך כך. אשמח ואודה להיזכר בביטוי.
רוביק עונה:
תנו לי בן אדם עסוק, ואעשה אתו עסק.
9
ילנה שואל/ת: מה נכון: המילה שגורה בפי הכול או בפי כול?
רוביק עונה:
'בפי הכול' אינה שגיאה, אבל הצירוף המקובל הוא 'בפי כול'. המקור בירמיהו: "אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה".
10
אורי לאור שואל/ת: אשמח להבין כיצד התגלגלה משמעות המילה "סטיגמה" מהקשר חיובי בנצרות כסימנים בגוף המעידים על אמונה ודבקות בישו, להקשר השלילי בשימוש בימינו.
רוביק עונה:
המשמעות המילולית של המילה היא פצעים שנוצרו כתוצאה מדקירות, כפי שגם היו פצעי ישו. המילה קודשה בצורה סטיגמטה בנצרות, אך המשמעות המקורית היא של כתם שאינו ניתן להסרה, והשימוש הכללי בה שלילי.
11
שמואל פרדקין שואל/ת: מחבט שטיחים - האם בסלנג זה "קלפר'?
רוביק עונה:
על פי זכרוני אכן כך נקרא המחבט – קלַאפֶּר, בעקבות קלאפּן, להכות או לחבוט בגרמנית וביידיש. המילה לא מתועדת במילונים.
12
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "איפה ש..", ל "היכן ש...", ל"מקום בו"\? כולנו למדנו כי "איפה ש..." הוא ביטוי פסול. רובנו החלפנו אותו ב"היכן ש...". גם אבן שושן מקבל אותו, אך לא את האחר. והשאלה: איפה והיכן - שתיהן מילות שאלה. מדוע (בצרוף זה) האחת ראויה והאחרת – לא? זאת ועוד: האם הראוי איננו "מקום בו..."?
רוביק עונה:
ההבחנה בין 'איפה ש...' ל'היכן ש...' אינה במשמעות, המשמעות זהה, אלא במשלב. 'איפה ש...' נדחק למשלב הדיבורי. גם בשימושי המילים בכלל 'היכן' נחשבת במשלב גבוה יותר מ'איפה'. 'במקום בו' היא אפשרות לגיטימית אך אינה צריכה לבטל את החלופות האחרות.
13
דפנה בר תור שואל/ת: האם השימוש בכינוי 'אסיאתי' מבטא גנאי?
רוביק עונה:
היום אין לו כל קונוטציה שלילית. בין הייקים היה נהוג לכנות את תושבי הארץ הוותיקים בכינוי הגנאי אזיאתים.
14
שמואל פרי שואל/ת: מדוע להשמצת בעל מקצוע אומרים עליו שהוא סנדלר?
רוביק עונה:
הביטוי מיוחס לרופאים שאינם מצטיינים במקצועם. המקור הוא ביידיש, שוסטער, כבר במשמעות המלעיגה ביחס לרופאים.
15
אודי שואל/ת: האם יש קשר בין שמו העברי של בעל-החיים "זבד" לשמו האנגלי "civet"?
רוביק עונה:
השם זֶבֶד אפריקאי ניתן במילון בזואולוגיה של האקדמיה בשנת 1972, ועל פי כל הסימנים הוא נטבע בזכות הדמיון לשם הלועזי. לזֶבֶד משמעות מקובלת בעברית שאינה קשורה לבעלי החיים.