שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי סימון שואל/ת: מצאתי ספר תמונות ישן ובו תמונה שנכתב שהיא ממפעל ערגול הברזל בעכו. בדיקה במילון העלתה שערגול הוא הקניית צורה לפסי מתכת ע"י מערכת גלילים. מה מקור הפועל?
רוביק עונה:
זהו אימוץ מודרני של פועל ארמי, ערגל, שאומץ לעברית במשמעות לסובב, לגלגל. במקרה זה שורבבה ר' לשורש עג"ל, תופעה המוכרת גם בשורשים נוספים.
2
איילה זמרוני ויעל כהנא שואל/ת: חברות התווכחו על מקור המילה זכר. א' טענה שזכר באה מהמילה זקר, ונסמכה על ויקימילון שבו נכתב: השורש זכ"ר בא משורש זק"ר. זכרות היא האיבר המזדקר. זכר הוא מי שמזדקר לו... חז"ל ניסו לטשטש את בוטות הלשון המקראית... מנגד, י' טענה שלא שוכנעה שחז״ל רצו לטשטש את המשמעות, ושאלה אותי: 1. האם כ' ו-ק' מתחלפות במילים עבריות. 2. האם השורש זכ"ר מקורו מ-זק"ר, או זו רק פרשנות? יעל כהנא מוסיפה באותו עניין: שאלה : נתקלתי ב 2 פירושים לשורש ז.כ.ר. מספר בראשית: אחד מסתמך על חילוף האותיות ׳ק׳ ו ׳כ׳ (האם אכן אותיות אלה מתחלפות?) והשני (ונראה לי שזה הפשט) מלשון זכר, זיכרון. מה מביניהם הפירוש המקובל?
רוביק עונה:
ויקימילון אינו מדייק. המין זכר הוא אכן הרחבה של האיבר המאפיין את הזכר – הפין, ששמו הקדום הוא זכר. על פי השוואה בין שפות שונות לזכור פירושו לא רק 'לשמור בזיכרון', אלא גם לדקור, כשיש קשר משמעות מסוים בין פעולת הזיכרון לדקירה. מכאן שזכר הוא 'האיבר הדוקר', 'האיבר הננעץ'. לכל אלה אין קשר לזק"ר, שהוא פועל תלמודי מאוחר, ויש רואים בו שיכול אותיות של זר"ק.
3
אילן ספיר שואל/ת: "טראסק" - מילה שהייתה נפוצה לפני עשרות שנים, במובן רעש, מהומה, שמחה - ו... נמוגה. נעלמה. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. 'טראסק' פירושה קול רעש וכן מהלומה, מכה חזקה. השימוש במילה יכול להיות חיובי-אירוני: זיך פירן מיטן טראסק – הוא מתנהג בתפארת.
4
אליעזר רוזנמן שואל/ת: מה מקור המילה "התחרפן"? והאם יש לה קשר לחורפנים. אני מציע פירוש חדש, "התחרפן" - חלה במוטציה של הקורונה. ומה השם העברי למוטציה?
רוביק עונה:
מקור התחרפן בערבית: חַרְפָאן פירושו סנילי, חסר דעה. המילה העברית שנקבעה עבור מוטציה במובן הגנטי היא תַשְנִית.
5
בת שבוע גנות שואל/ת: מה מקור המילה לחרבש?
רוביק עונה:
המקור בערבית. חַ'רבַּש פירושו קילקל.
6
ןרדה ברלין שואל/ת: מה מקור המילה "נדוניה". האם היא מופיעה במקורותינו, ואם כן היכן? או מאין הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
נדוניה מקורה במילה הארמית נדוניא. ארמית שאלה את המילה מהמילה האכדית באותה משמעות נוּדַנּו, מן הפעל נָדָנו – לתת, המזכיר, ככל הנראה לא במקרה, את נתן העברית. המילה מופיעה בתלמוד ובמדרשים בצורה הארמית נדוניא, ורק בספרות המאוחרת זכתה לה' מסיימת – נדוניה.
7
מני דרבנר שואל/ת: בעקבות דיון עם חבר, אשמח לדעת את מקור המילה עמיאת.
רוביק עונה:
'עמיאת' היא מילה בערבית מדוברת. פירושה: בדרך מקרה, בלי תכנון.
8
אלוף העולם שואל/ת: מה מקור הביטוי "הקש ששבר את גב הגמל"?
רוביק עונה:
המקור באנגלית: the straw that broke the camel’s back. גם: the last straw (הקש האחרון). האזכור הראשון לניב זה באנגלית הוא בכתבי צ'רלס דיקנס, בספרו "דוֹמבִּי ובנו", שיצא לאור בשנת 1848.
9
אלוף העולם שואל/ת: מה מקור הביטוי "ציפור הנפש"?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: "ועל מה היכהו, אם על שוקו או ציפר נפשו" (בבא קמא צ ב), וכאן בהוראת גרון או גרוגרת, איבר שפגיעה בו מסוכנת לאדם. יאסטרוב במילונו התלמודי מתרגם את הצירוף: 'ציפור החיים'. הצירוף מופיע בהוראתו החדשה, כלומר, הדבר והחשוב והיקר ביותר לאדם, בתרגומי שלונסקי: "מארה להם בציפור נפשם ובדם התמצית שלהם!" (הדון השקט, 254).
10
אדם שואל/ת: רציתי לדעת מה המקור לביטוי אנשי המעלה, ומה הפירוש?
רוביק עונה:
'אנשי המעלה' הוא ביטוי נפוץ בספרות ימי הביניים, ומתייחס לאנשים מורמים מעם, אנשים נעלים וחשובים. המקור הוא בביטוי דומה בספר דברי הימים: "וַתִּקְטַן זֹ֤את בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק, וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַֽמַּעֲלָה".
11
דורון כהן שואל/ת: אני גר ברחוב כ"ג בגבעתיים ובשמו המלא כ"ג יורדי הסירה. אני מכיר את יורדי הים - אך לא איתרתי מקור ליורדי הסירה - למעט בהקשר הכ"ג (שהיו בפועל כ"ד).
רוביק עונה:
הביטוי 'יורדי הספינה' מוכר במקורות. למשל, דברי המהרש"א מהמאה ה-16: "יורדי הים הגליות נקראו יורדי הספינה, שהיא מטורפת כל שעה בים". יש בצירוף היגיון ברור: יורדים בספינה אל הים, בהשפעת 'יורדי ים'. מכאן 'יורדי הסירה', שיוחס לכ"ג.
12
יואל שואל/ת: מה מקור הביטוי "לסגור פינה" בהטיותיו השונות?
רוביק עונה:
זהו פיתוח ישראלי שפירושו 'השלים פרטים בתהליך, פתר בעיות אחרונות'. הוא נשען על שני ביטויים לא מקוריים. 'עיגל פינות' שפירושו הפוך: התעלם מבעיות שוליות, ויתר על טיפול יסודי בנושאים משניים, ומקורו בצרפתית: arrondir les angles. וכן חתך פינות, פעל והחליט תוך התעלמות מפרטים, באנגלית: cut corners.
13
רונית ארז שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אָלֶף אָלֶף' המציין משהו משובח.
רוביק עונה:
השימוש הזה הוא בהשפעת שפות זרות כגון אנגלית וגרמנית, שבהן האות A מציינת הצטיינות וראשוניות.
14
אבישי טופול שואל/ת: מחפש הסבר לצמד המילים: אומר משמו.
רוביק עונה:
"אומר משמו" פירושו, מצטט, משמיע דברים שאמר אדם לפניו במסגרת דיון הלכתי. הביטוי נפוץ מאוד בספרות התלמודית.
15
עמי שואל/ת: מה זה מִבְדֶה? סברתי שעשוי להיות מלשון בדיה, דהיינו פעולת השקר, אולם אין לי סימוכין לכך.
רוביק עונה:
מִבְדֶה היא מילה עברית חדשה שנקבעה על ידי האקדמיה, כחלופה למילה הלועזית פיקציה.