שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מאיר מינדל שואל/ת: לימדתי את נערתי מהם "סכי עיניים" אצל סוס. היא מעולם לא שמעה את המושג, אך היא בטוחה כי יש מושג עממי יותר ל"תריסי העור" אצל הסוסים. האם ידוע לך מושג עממי יותר?
רוביק עונה:
"סַכֵּי עיניים" נקבע על ידי ועד הלשון ב-1948. אין ביטוי מקובל אחר, ומי שאינו מכיר את הביטוי היפה הזה ישתמש בדרך כלל ב"כיסוי עיניים", שאינו מדויק שהרי מכסים רק את צידי עיניו של הסוס.
2
אורי הייטנר שואל/ת: האם נכונות שתי הצורות: פסיכופט ופסיכופת?
רוביק עונה:
צורת הכתיב הנכונה היא פסיכופת. בתעתיק העברי th מתועתקת ת, t מתועתקת ט'. לכן נכתוב פואטיקה וטרמינולוגיה בט', מתמטיקה בת' תחילה וט' אחריה, פסיכופת בת' בעקבות psychopath, וכמוהו תיאולוגיה בעקבות theology ועוד.
3
אנה שואל/ת: האם הדגש בת׳ במילה ״אַתְּ״ (כינוי גוף לנוכחת) הוא אכן דגש חזק? אם כך איזה שוא יש מתחתיה ומדוע הוא מסומן?
רוביק עונה:
המילה אַתְּ מייצגת את הצורה הקדומה אנת, המוכרת מערבית ומשפות נוספות, שבהן יש בדרך כלל ניקוד יחסה לת'. ת' במילים אַתְּ וכן אַתָּה, אתם ואתן הטמיעה את נ' ועל כן זכתה בדגש. זו אכן המילה היחידה בעברית שבה האות המסיימת זוכה בשווא ודגש חזק, שנותרו כאמור מייצוג הנ' שנבלעה בה.
4
ישראל ליכטמן שואל/ת: מה הסיבה שאחינו יוצאי עדות המזרח מבטאים את המילה "כל" בפסוק "כל עצמותיי תאמרנה..." שב"נשמת כל חי" בהגיית קמץ גדול kal? ולא kol? הרי כל ההקשר הוא בהכללה.
רוביק עונה:
מקור הפסור הוא בתהילים לה: "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה'". גם בפיוט התפילה "נשמת כל חי" מאוזכר שזהו פסוק מהמקרא, וברור שההגייה היא kol. אין סיבה לתנועת a, ואם ישנה כזו נשמח לעדכון גולשים.
5
לילך שואל/ת: מה התרגום הנכון למילה hip בעברית? האם זה ירך, אגן או מותן. למשל במשפט: he hit his right hip.
רוביק עונה:
hip הוא מפרק הירך, כלומר חלקו העליון של הירך, באזור אגן הירכיים. צורת הריבוי hips פירושה מותניים.
6
אורנה סער שואל/ת: התוכל לחדד את ההבדלים בין יושרה ואמינות?
רוביק עונה:
'יושרה' היא תכונת אישיות המתייחסת לאדם שהתנהגותו אומרת שאינו אדם צבוע, ש"תוכו כברו". אמינות מתייחסת למעשיו או פעולותיו של אדם, חברה מסחרית, מכונה וכדומה. מי או מה שיש לו אמינות או הוא אמין, הוא מי שניתן לסמוך על דבריו, על התנהגותו העתידית, ובמקרה של מכונה רמת הביצוע והגימור.
7
רותי יודוביץ שואל/ת: מה ההבדל בין: נותן ל, מרשה ל, מאפשר ל, כשהמילה האקוויוולנטית באנגלית היא 'let'.
רוביק עונה:
אכן, המילה האנגלית היא כאן בעלת אופי גנרי, בעוד העברית מאפשרת ניואנסים. נותן ל... מתייחס לכך שאדם אינו שם מכשול בפני זולתו. מרשה ל... מתייחס לכך שאדם מעניק באופן מפורש רשות לאדם אחר לפעול פעולה כלשהי. מאפשר ל... מתייחס לכך שאדם או מערכת כלשהי יוצרים את התנאים הנדרשים לכך שהפלוני יפעל את הפעולה אליה התכוון.
8
אבי שואל/ת: בענף הכדורגל והכדורסל יש מושג שנקרא 'דרבי', כאשר שתי קבוצות מאותה העיר מתחרות ביניהן. אשמח לדעת מה מקור השם 'דרבי' ? והאם יש לו חלופה בעברית?
רוביק עונה:
המושג הבריטי derby התגלגל ממירוצי הסוסים שהחלו מן משנת 1780 ביוזמתו של הרוזן ה-12 מדֶרבי, ונקראו על שמו. עם הזמן הורחב השימוש לתחרויות ספורט שונות, בעיקר בעלות חשיבות. כאשר תחרות כזו נערכה בין שתי קבוצות מאותה עיר היא נקראה local derby, דרבי מקומי, והמשמעות הזו, בקיצור ל'דרבי', נשארה. לא, אין חלופה עברית, וגם אין בה צורך.
9
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה כפה (כיפה), והיכן היא מוזכרת לראשונה?
רוביק עונה:
'כיפה' היא מהשורש כפ"ף המתייחס לצורות מעוקמות או קמורות, ומכאן כף יד, כף אכילה, כפות תמרים וכן כיפה. המילה כיפה מופיעה בתנ"ך פעמיים, במשמעות חלקו של עלה התמר הקרוב אל הגזע. משמעותה המקובלת היום – כיפת בניין או כיפה ככיסוי ראש, היא מן המשנה.
10
יורי מור שואל/ת: מאין בעברית המילה 'זונה"? בספר השופטים, בפרק המוקדש לעלילות שמשון קוראים: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, עַזָּתָה; וַיַּרְא-שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה כלומר, המילה 'זונה' במשמעות של פרוצה, יצאנית היתה קיימת גם אז? אני יודע, שבפרסית יש מילה 'זַן' שמשמעותה – אישה (נורמטיבית, ללא קונוטציה שלילית). לפני שנתקלתי במילה בתנ"ך חשבתי שזה מקור המילה העברית 'זונה'.
רוביק עונה:
המילה זונה במשמעות יצאנית או אשה מופקרת מופיעה בתנ"ך 34 פעמים. השורש הוא זנ"ה המופיע 60 פעמים, וכן מופיעות המילים זנונים וזנות. לשורש זנ"ה מקבילות בכמה שפות שמיות, ואין סיבה להניח שמקורו בפרסית.
11
מאיר בליט שואל/ת: האם המילה חפיף מקורה בטורקית? במפה טורקית ראיתי כתוב כביש חפיף.
רוביק עונה:
אכן המילה מופיעה בטורקית במשמעות דומה לערבית: קל או קליל. 'כביש חפיף' הוא כנראה דרך מהירה, דרך שקל לנסוע בה. ככל הנראה זו מילה שהגיעה לטורקית מן הערבית, וזאת על פי מבנה המילה, שאינו מקובל בטורקית.
12
מרים שואל/ת: מה מקור המילה: סטרי במובן של רחוב חד/דו סטרי?
רוביק עונה:
סטרא פירושו בארמית צד, מילה המופיעה בלשון חכמים, בין היתר בצירוף 'סטרא אחרא' – מילולית: הצד האחר. מכאן נגזר שם התואר סטרי – כלומר, מצד אחד. בכביש חד סטרי נוסעים רק בכיוון אחד, יש לו רק "צד אחד", לכביש דו סטרי שני צדדים ושני כיוונים.
13
משה גביש שואל/ת: מה מקור ומה שורש המלה "תמיד"?
רוביק עונה:
המילה המקראית הזו הטרידה את חוקרי העברית ועלו כמה השערות. האחת שהוא קרוב לשורש מד"ד, במשמעות האריך, מתח. השנייה, שזהו קיצור של הפועל העמיד, או של שם העצם 'תעמיד' במשמעות ביסוס, קביעה בערבית. אין ביטחון באף אחת מהאפשרויות אך הראשונה היא המקובלת יותר.
14
אורי הדר שואל/ת: מה מקור הביטוי: בעבוע בוע שכוונתו דומה ל: בוודאי ובוודאי?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בערבית: בַּאַבּוּ-אַבּוּהָא שפירושו באבי אביה. גירסאות נוספות: בִּאַבּוּהַא (באביה) או וַאַבּוּהַא (וגם אביה); גם: בָּאַבּוּהוּ. זו מעין לשון שבועה.
15
אנה שואל/ת: מה מקור הביטוי ״נשא אשה/לאשה״, ומה משמעות הפועל ״נשא״ בהקשר זה?
רוביק עונה:
המקור בספר רות: "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת, שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" ובעוד שישה מקומות בתנ"ך. מקור הביטוי בנוהג לשאת פיזית את האשה למקום המגורים החדש.