שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי לבנה שואל/ת: בתלמוד ובספרות ההלכה מופיע הבטוי "זקן ממרא" שפרושו אחד מהחכמים שאינו מקבל את דעת רוב חבריו וממרה את פיהם. לכאורה היה צריך לכנותו "זקן ממרה"... אך הוא מופיע בכל מקום כ"זקן ממרא". למה?
רוביק עונה:
הכתיב 'זקן ממרא' מושפע מהשורש הארמי מר"א המקביל לשורש העברי מר"ה, באותה משמעות.
2
איל שואל/ת: בהמשך לשאלה מהטור הקודם על מקור השם "ששבש": ראשית, האם יש לכתוב ששבש, שש בש או שש-בש? ושאלה בענין המונחים בעברית: מהו התרגום הנכון ל-checker? אבן, אבן-משחק או אולי חייל? ואיך יש לתרגם את הפועל (to hit (a checker?
רוביק עונה:
מאחר ש'ששבש' הפך למותג משחקי נפוץ אין סיבה לפצל בין המילים, רצוי לכתוב ששבש, אם כי הצורות האחרות אינן שגויות. Checker, או בכתיב בריטי chequer היא אבן משחק, אך במשחקים מסוימים ניתן לתת לה שמות מתאימות כמו 'כלי' במשחק השחמט. בסלנג להוריד כלי של היריב הוא 'לאכול', אך אפשר להשתמש בפעלים אחרים, להכות, להוריד ועוד.
3
אמיר כץ שואל/ת: מה נכון יותר: לומר או לאמר, דהיינו: אני רוצה לומר לך, או אני רוצה לאמר לך, או שניהם נכונים?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לכתיב שם הפועל של אמר בבניין קל. הצורה הנכונה היא 'לומר'. הנטייה לכתוב לאמר היא אנלוגיה לצורות העתיד: תאמר, יאמר וכדומה.
4
אריאלה שואל/ת: הערות מחנך מתחילים בהנך לנקבה. האם לזכר כותבים הנך או הינך?
רוביק עונה:
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש להוסיף י' הן בצורה הזכרית: הינך (נהגית הִנְּךָ), והן בצורה הנקבית: הינך (נהגית הִנֵּךְ).
5
יוש בר מאיר שואל/ת: המילה "תמורה" משמשת לשני פרושים שונים, תשלום מסוג שהוא מחד, וגם שינוי מצד שני. הכיצד?
רוביק עונה:
הפירושים שונים אך גרעין המשמעות דומה: תמורה היא החלפה, מצב אחד הופך למצב אחר. במקרה של תשלום מדובר בהחלפת חפץ או מוצר בכסף. במקרה של שינוי מדובר בהחלפה של מצב אחד במצב אחר.
6
אליאור שואל/ת: מה מקור המילה "שינוי"?
רוביק עונה:
שִינה הוא פועל מקראי, שפירושו החליף. שינוי הוא שם הפעולה של שִינה, והוא מופיע במשנה ובתלמוד.
7
גיא שואל/ת: מהו מקור המילה וריד (vein)?
רוביק עונה:
המילה וריד מופיעה במשנה במשמעותה היום. יש לה מקבילות בשפות שמיות שונות כמו ארמית ואכדית, וכן היא קרובה למילה הערבית במשמעות זו.
8
מיכה נצר שואל/ת: עבדתי בתעופה בימים שמטוסים היו מצופים בד. במשטחי הבד היו חורים לניקוז לחות מתוכם. החורים בבד חוזקו בטבעות מחומר קשיח. לטבעת כזו קראנו "עֲזָקָה". התדע מה המקור לשם זה? בעבר כתבתי אליך כי בספר ילדי רב החובל גרנט שהודפס בורשה בשנת תרפ"ז המילה עזקה היא תרגום של fort. מצודה. מה המקור כאן?
רוביק עונה:
המילה קיימת במילוני האקדמיה אך בהגייה אחרת: עִזְקָה. הגדרתה: "טבעת או לולאה עשויה מתכת, בצורת טיפה, שקצה החבל נתון סביבה כדי למנוע את פרימתו". היא החלופה העברית למילה האנגלית thimble. השורש הוא עז"ק, שפירושו בלשון חכמים החזיק בחוזקה, ממנה נגזרה המילה הארמית עִזְקְתָא, טבעת, שהשפיעה על החידוש העברי. לשורש עז"ק משמעות נוספת, עדר, ומכאן עֲזֵקָה, שדה שנעדר. המשמעות של מצודה נולדה בעקבות שמה של עיר המבצר התנכית עֲזֵקָה. נראה שהמשתמשים במונח במשמעות טבעת הושפעו מן ההגייה של עיר המבצר.
9
משה להב שואל/ת: מה מקור המילה זקוק?
רוביק עונה:
זקוק היא מילה משנאית, במשמעות המוכרת לנו היום. השורש הוא זק"ק, אך לא במשמעות המוכרת מזיקוק נפט, למשל, אלא ממשמעות הקשירה, הכבילה והחיוב, שהיא גם בשורש המילים אֲזֵק וזֵק, האזיקים המופיעים בתנך.
10
משה שמואלי שואל/ת: המילה תרי עשר משמעותה בארמית שנים עשר. מה אם כן מקור המילה תריסר?
רוביק עונה:
תריסר היא צורה מקוצרת של תרי עשר, גם היא בארמית, והיא מופיעה בתלמוד בתפוצה רחבה.
11
שחר שואל/ת: מה מקור המילה כבשן?
רוביק עונה:
'כבשן' היא מילה מקראית, מופיעה בתנ"ך. השורש הוא כב"ש. כבשן הוא המקום שבו כובשים (כלומר מתיכים) מתכות.
12
שלומית שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה 'רעלה' במובן של 'צעיף'.
רוביק עונה:
'רעלה' מופיעה בתנ"ך פעם אחת, וממנה נגזר שם התואר רעול המופיע בלשון חכמים. השורש רע"ל, בעברית ובערבית, מתייחס להתנודדות, טלטול ומכאן ככל הנראה גם כיסוי ואולי גם המילה רעל. נראה שקישורים אלה הם בחזקת השערות שקשה לבססן באופן סופי.
13
אילן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אסקופה נרמסת'? רן לוטן שואל: מה פירוש אסקופה?
רוביק עונה:
הניב 'כאסקופה נדרסת' הוא כינוי לאדם מושפל ומבוזה. המקור במסכת עירובין: "הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן", וכאן בהוראה מילולית: סף הבית שדורכים עליו. בספרות ימי הביניים קיבל הצירוף את הוראתו המושאלת. רבנו בחיי בן אשר, חכם מספרד מן המאה ה-14 שנודע בפירושו לתורה, כתב בהקדמה לספרו "שולחן של ארבע" על הלכות סעודה: "אני העלוב, נבזה תולעת, אסקופה נדרסת, נבער מכל דעת".
14
עמית שואל/ת: מה מקור השם העברי של המשחק "דג מלוח"?
רוביק עונה:
שאלה יפה, ותשובה אין. כל היודע דבר על הרגע שבו קיבלנו את "אחת, שתיים, שלוש – דג מלוח!" מוזמן לחלק את המידע עם גולשי "הזירה הלשונית".
15
תומר שואל/ת: מהיכן השם צמידי טניס??
רוביק עונה:
השם האנגלי של צמידי הטניס, tennis bracelets או tennis diamonds chains נקרא כך על שם הטניסאית כריס אוורט, שנהגה לענוד אותו. באחד ממשחקיה בשנת 1987 החליק הצמיד מידה. היא ביקשה להפסיק את המשחק כדי לענוד שוב את הצמיד, ומאז הוא נקרא צמיד טניס. בעקבות זאת הפך דגם הצמידים הזה לאופנה של טניסאיות מפורסמות, שנהגו לענוד עיצובים שונים של צמידי יהלומים.