שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילה רות שואל/ת: מהי המילה העברית ל-flyer?
רוביק עונה:
המונח הרשמי שנקבע לכך במילון הספרנות של האקדמיה הוא 'עלון פרסום'.
2
יוחאי שואל/ת: המילה ״פנדל״ בכדורגל היא גילגול ארץ ישראלי של המילה האנגלית penalty. האם יש למילה פנדל תעודת כשרות עיברית (אני בעד)?
רוביק עונה:
'פנדל' אינה מילה עברית ואין סיבה לקבוע שהיא עברית. אפשר להשתמש בה ללא חשש גם בלי תעודת כשרות, ממש כמו בתחום המסעדנות. יש לה גם חלופה עברית: בעיטת אחד עשר מטר, או בעיטת עונשין (מאחד עשר מטר).
3
נחמיה שואל/ת: באחד הטורים באתר נכתב כי כי הביטוי קב"ה ככינוי לאלוהים הוא שגוי כיוון שאלוהים הוא מקור הקדושה, ולכן לא יכול להיות גם קדוש וכי נכון יותר לומר קב"ה כמשמעות "קודש ברוך הוא" - מה ההבדל?
רוביק עונה:
הטענה הזו מקובלת על ידי חלק מהרבנים והפוסקים ואין ביטחון שזו גם ההשתלשלות ההיסטורית של הביטוי. בכל מקרה "הקודש ברוך הוא" מאפשר להבין שאלוהים הוא הקודש בכבודו ובעצמו, בניגוד לאפשרות שאלוהים הוא קדוש, כלומר – הוא זכה לקדושה מגורם הנמצא מעליו.
4
הרווי באק שואל/ת: מתי קיבלה המילה "צעצוע" את המשמעות המודרנית שלה? והאם היא קיבלה אותה בהשפעת המילה היידית "צ'צ'קה", אשר מקורה, לפי הידוע לי, במילה סלאבית?
רוביק עונה:
'צעצוע' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים, בצירוף "מעשה צעצועים", במשמעות קישוט מגולף. מנדלה מו"ס קושר את המילה למשחקי תינוקות, אם כי אצלו יתכן שמדובר בכלי משחק מגולף. גם אם לא התכוון לכך, מנדלה יוצר כאן קישור אל השימוש הנרחב בספרות התחייה ב'צעצוע' ככלי משחק של ילד. יתכן בהחלט שמנדלה, המגשר בין היידיש והעברית, התייחס גם למילה היידישאית-סלאבית טשאטשקע שמשמעותה צעצוע, ויצר מעין תשמוץ – תרגום שומר צליל ומשמעות.
5
ישראל פוטסמן שואל/ת: שמעתיך מדבר ברדיו על המלה "פראייר". לתומי חשבתי שהמקור הוא מאנגלית friar שפירושו נזיר. הביטוי: "אני לא פראייר"= "אני לא נזיר" מתיישב טוב.
רוביק עונה:
יש אמנם דמיון ואפילו זהות בין פרייער היידישאי למילה האנגלית friar, אך למילה האנגלית אין כל קשר לפרייער המוכר לנו. המילה האנגלית לא שימשה בשיח הישראלי, הקשר בין 'נזיר' לבין משמעות פרייער כפתי שקל להונות אותו קלוש, ולמילים אנגליות בכלל אין כמעט השפעה על הסלנג הישראלי, לפחות עד שנות השבעים.
6
רביב שואל/ת: שמעתי לא פעם את הפועל "לקַרְבֵן" (בניין פיעל). נדמה לי ששמעתי אותו פעם במערכון של הגשש (כמובן, כבדיחה). האם ייתכן שהפועל הזה נולד באותו מערכון?
רוביק עונה:
לא זכור לי מערכון שהמילה מופיעה בו (אולי כוונתך ל'מתחנפן'). להתקַרבן הוא פועל שנגזר מן המילה קורבן, ומשמש בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. הפועל מתייחס למצב נפשי שבו אדם תופס את עצמו כקורבן וגם מציג את עצמו כך בעיני הסביבה. השימוש הזה חדש יחסית, ולא היה מוכר עד לפני 20 שנה או פחות.
7
מומי שואל/ת: מהו מוצא או פירוש של השם קראוטהמר - ?Crauthamer, krauthammer
רוביק עונה:
קראוטהמר הוא שינוי של קרויטהיימר – מהיישוב קראוטהיים Krautheim בדרום-מרכז גרמניה במדינת באדן-וירטמברג. משם הגיעה כנראה המשפחה הנושאת שם זה.
8
אסתי שואל/ת: האם נכון לומר 'כל משך השיעורים' או רק 'משך השיעורים' בלי המילה כל?
רוביק עונה:
תלוי בהקשר. אם את מבקשת לספק אינפורמציה על אורך השיעורים תאמרי: "משך השיעורים הוא 45 דקות" ואין צורך או הצדקה להוספת 'כל'. אם את מבקשת להתייחס למה שאירע בשיעור עצמו תוכלי לומר: "כל משך השיעורים (או השיעור) התלמידים הקשיבו למורה סבלנות". עדיף להרחיב: "לאורך כל משך השיעורים..."
9
ברק שואל/ת: כיצד נכון לומר: ״הבעיה אינה ברורה״ או ״הבעיה לא ברורה״?
רוביק עונה:
הנוהג והכלל המקובלים הם שלפני צורות בינוני יש להשתמש ב'אינו', 'אינה' וכדומה', אך הכלל הזה התערער, ואינו נחשב היום כלל מחייב.
10
הילה שואל/ת: האם זה בסדר לרשום "שמחה לשמוע" או שחייבים לרשום "אני שמחה לשמוע"? כלומר, האם זאת טעות להחסיר את המילה אני בתחילת המשפט?
רוביק עונה:
"שמחה לשמוע" היא דרך אופיינית ללשון הדיבור, שיש בה נטייה לקיצורים. כשברור שאַת הדוברת אין צורך להוסיף 'אני'. כאשר כותבים טקסט מסוגנן או רשמי רצוי להוסיף את המילה 'אני'.
11
מאיה טל שואל/ת: איך נכון להגות את המלה "דולב" - במלעיל או במלרע? איך יודעים כיצד להגות מלים בבניין זה?
רוביק עונה:
המילה היא דוֹלֶב, בהגייה מלעילית. ההגייה דולָב נכנסה בעקבות שם משפחה של אנשים שונים, וגם מפני שהמילה נכתבת בדרך כלל בכתיב מלא: דולב. איך אפשר לדעת? צריך לשנן, ומותר גם לטעות.
12
צילה סנדר שואל/ת: האם נכון לומר 'מחיר המוצר יעלה פחות'?
רוביק עונה:
מותר בהחלט. אמנם 'עלה' משמש בדרך כלל במשמעות מעבר ממקום גבוה למקום נמוך, אך כבר בלשון התלמוד הוא משמש גם בתחום התשלום על סחורה, וכאן אין כבר משמעות של מעבר למקום גבוה יותר.
13
יורם שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "קודם לכן"? לדוגמא במשפט: "גזבר עיריית ירושלים משנת 1999 ועד היום. קודם לכן ניהל את החטיבה הבין-לאומית בבנק מרכנתיל דיסקונט..." וכו'.
רוביק עונה:
גם נכון וגם נאה מאוד וגם ממש מהמקורות, בהופעות רבות בתלמוד, לדוגמה: "אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן" (מגילה ג ב).
14
מיטל שואל/ת: האם תקני להגיד ״הכל טוב״?
רוביק עונה:
אין כאן שאלה של תקינות אלא של משלב. בלשון דיבור מקובל להשיב לשאלה "מה נשמע": "הכל טוב", כלומר, הכל כשורה, אין כל בעיה.
15
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'חבורה' (בי"ת דגושה) ובין המילה 'חברבורה'? הדעת נותנת שכן, באשר שתיהן נראות כמעין כתם.
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא אכן ש'חברבורה' היא צורה מוכפלת של 'חַבּוּרָה'. הכפלות כאלה מוכרות היטב מהעברית הקדומה: נפתל/פתלתל, ירוק/ירקרק, ומילים רבות נוספות.