שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלון שואל/ת: המכבש כובש, המצפן מצפין והממטרה ממטירה. אבל למה נקרא המרתף בשמו? מה הוא מרתיף? או כיצד הוא רותף?
רוביק עונה:
מכבש, מצפן וממטרה גזורים משורשים שמיים: כב"ש, צפ"ן ומט"ר (בעקבות מטר במשמעות גשם). הם מייצגים כלים או מתקנים. מרתף היא מילה תלמודית בעקבות המילה הארמית מרתפא, לא נגזרה משורש מוכר והקרבה שלה לשמות המכשירים מקרית. בעקבות השימוש בה נוצר שורש גזור שם, רת"ף, והפועל התלמודי ריתף – אִחסן במרתף.
2
רנה זמיר שואל/ת: אני תוהה לגבי המלה 'פי' במובן פי כמה, או בחשבון פי שתיים, למשל.
רוביק עונה:
'פי שנים' מקורו בשתי הופעות במקרא, בספר מלכים ובספר זכריה. במקרה זה הכוונה לשני חלקים, כאשר 'פי' היא צורת הסמיכות של 'פה'. פה מסמל את האדם, פי שניים – חלק כפול, כאילו לשני אנשים. מכאן זכתה בעברית החדשה הצורה 'פי X' למשמעות של מכפלה.
3
שדמה שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה "חיבור" במשמעות "מאמר", כי אם חושבים על מובנה הבסיסי הוא אמנם יפה אך קצת משונה. האם יש ל"חיבור" במשמעות מאמר מקבילות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'חיבור' במשמעות מאמר, יצירה ספרותית או מדעית וכדומה מוכר בעברית מאז ימי הביניים. הרעיון הוא שהיוצר מחבר רעיונות, משפטים, מילים וכדומה לכלל יצירה שלמה. מילה אנגלית דומה במשמעות ובשימוש היא composition, המתייחסת גם לחיבור באופן כללי, גם לחיבור מוזיקה וגם לכתיבת יצירה טקסטואלית. ואכן כאשר חיפשו בימי תחיית הלשון שם לקומפוזיטור הציעו לקרוא לו 'מחביר'.
4
אברהם אבי אפרתי שואל/ת: מצאתי הזדהות רבה עם הביטוי 'אין חכם כבעל ניסיון', באנגלית: There is no one wiser then he who has been tested, ״ניסיוֹן״ כ-experience אוֹ כ test, כעשרת ניסיונותיו של אברהם אבינוּ. תוכל בבקשה לעזוֹר למצוֹא את מקוֹר הביטוּי?
רוביק עונה:
האמרה מופיעה בספרות העברית בימי הביניים, כגון אצל החכמים הספרדים ר' יצחק פּרוֹפיַאט דוּרָאן ור' יצחק עַרָאמָה (שניהם בספרד, המאות ה-14-15), ומאוחר יותר אצל החתם סופר. אמרה דומה של יהודי ארצות ערב: "שמע מפי המנוסה יותר מאשר מן הרופא", אולי בהשפעת פתגם ערבי: "אִסְאַלִ מְגַ'רֶבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים" (שאל מנוסה ואל תשאל חכם, למילה חַכִּים גם משמעות של רופא).
5
יורם שואל/ת: מהיכן הביטוי ״אני שאלה״, או ״אני רק שאלה״, הבלתי דקדוקי בעליל?
רוביק עונה:
זהו כמובן ביטוי בלשון הדיבור, שבה יש פעמים רבות נטייה לצורות מקוצרות. במקרה זה, 'אני רק שאלה' הוא קיצור של 'אני רק מבקש להציג שאלה'. בעיניי זהו ביטוי דיבורי חינני המבטא הצטנעות.
6
שרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עמוסי התלאות' המופיע כבר בספרות ימי הביניים?
רוביק עונה:
חננאל מאק כותב: "אני משער שהביטוי מבוסס על הנאמר בישעיהו מ"ו, ג על "שארית בית ישראל העמוסים מני בטן, הנשואים מני רחם". הכינוי "עמוסים" כשלעצמו מוכר מכמה קטעי תפילה ופיוט (לא רבים). אחד מהם מוכר משיר הכבוד: "עמוסים נשָׂאם, עטרת עִנדם...". אחר נאמר בעת הוצאת ספר התורה לקריאה בציבור בשבתות ובחגים: "אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים....". את הצרוף עמוסי התלאות מצאתי בספר ישועות משיחו של אברבנאל, שנכתב בתחילת המאה ה-16, אבל ספר זה לא זכה לתפוצה רבה, כאז כן היום".
7
דוד שפירא שואל/ת: מחפש ביטוי נרדף לביטוי "לא אלמן ישראל". זה נשמע קצת ארכאי.
רוביק עונה:
הביטויים הקרובים הם 'כל ישראל חברים', 'כל ישראל ערבים זה לזה'. עם זאת הם מתייחסים לערבות הרחבה של בני העם היהודי אלה לאלה ולא למצבים של אנשים פרטיים. חלופות אחרות אינן בגדר ביטויים כבולים, בנוסח "אתה לא לבד", "העזרה תגיע מהיכן שהוא" וכדומה.
8
זינובי פרנס שואל/ת: רציתי לשאול שאלה בנושא רדוד... המילה לך להזדיין מה פירושו?
רוביק עונה:
'לך להזדיין' היא קללה, במסגרת קללות רבות המתחילות במילה 'לך'. כמו קללות אחרות היא עוסקת בתחומים מיניים ובשפה בוטה. לקללה מקורות ברוסית.
9
חור שואל/ת: מדוע בעברית אומרים על מישהו שהוא "מסוכן" ולא אומרים "מסַכֵּן"? שהרי הוא לא בסיכון אלא מסכן את הסביבה.
רוביק עונה:
בלשון חז"ל מדובר על 'חולה מסוכן', וכאן הביטוי הגיוני: חולה הנמצא בסכנה. בימי הביניים התרחבה המשמעות גם למי שמהווה סכנה לאחרים. במקרא מסוכן פירושו מִסְכֵּן.
10
מאיר מינדל שואל/ת: נושא השיחה הלילית ביני לבין נערתי היה מיוחד - אם יש מלה "נזעק", למה אין מלה "נצעק". "נפשם של היהודים נצעקה, אך העולם שתק". האם המלה יכולה לשמש אותי בפיוט? האמנם המשפט לא יכול לעבור את הרוביקון בין פיוט לבין השפה השמישה?
רוביק עונה:
'נצעק' אינה פחותה בשום היבט מ'נזעק', והיא מופיעה במקורות. בתנ"ך הנצעקים הם אלה הנקראים אל הדגל.
11
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: למיטב ידיעתי, הפועל ליירט יוחד להפלת כלי טייס או טיל, רקטה וכו'. בכותרת בעיתון ראיתי: "הצי האמריקאי יירט ספינת נשק איראנית". האם "התרחבה" משמעות היירוט?
רוביק עונה:
אכן במקור נועד הפועל ליירט להסטת כלי טיס או טיל מן המסלול. ההרחבה לכלי שיט טבעית – הסטת כלי השיט המלחמתי ממסלולו או עצירתו באמצעות נשק כל שהוא. במקור יָרַט פירושו היטה מן המסלול, שיבש תנועה.
12
יוסי אטינגר שואל/ת: מה ההבדל בן ידיד לחבר?
רוביק עונה:
בעברית החדשה קשה להצביע על הבדל במשמעות ובשימוש של שתי המילים. 'ידיד' מעיד לפעמים על חברות הדוקה פחות מ'חבר', אם כי במקרא 'ידיד' פירושו אהוב. 'חבר' משמשת גם במשמעות שייכות לארגון או מוסד: חבר כנסת, חבר קיבוץ.
13
איתי שלמקוביץ שואל/ת: מה מקור הדמיון בין ניכוי וניכיון (כספים) לניקוי וניקיון (לכלוך)?
רוביק עונה:
אין כל קשר, הדמיון מקרי עקב ההגייה הזהה היום של כ' דגושה וק'. ניכוי וניכיון הם מהשורש נכ"ה, הקשור לפציעה ולחוסר, כמו במילים נכה ומַכָּה, ובמקרה של ניכוי הפחתה או חיסרון כספי. ניקוי קשור להסרת או היעדר לכלוך, ובמקור קדום יותר, לשפיכת מים. זהו מקרה שלו אני קורא 'הומופונים נודדים' (ראו באתר).
14
בני שליטא שואל/ת: במדורך ציינת כי הכתיב הנכון הוא ראשל"צ - וזה נכון מבחינת מיקום הגרשיים. אולם היות וראשי תיבות הנאמרים כמילה (למשל להד"ם) נכתבים עם אות סופית, כך צריך לכתוב גם את ראשל"ץ. אני טועה?
רוביק עונה:
ראשי תיבות הנהגים כמילה אחת יקבלו תמיד אות סופית: בג"ץ, קמ"ן, אג"ם וכדומה. יוצאת מכלל זה פ', שהיא בראש מילה דגושה, ולכן ייכתב חר"פּ. כאשר ראשי התיבות אינם נהגים כמילה אלא בצורה השלמה, הנטייה היא לאות לא סופית. איננו אומרים שאנחנו נוסעים לרַשְׁלָץ, אלא לראשון לציון.
15
משה מגן שואל/ת: במחשב כתוב קפָּנדְריא האות פא בקמץ. אצל אבן שושן קפֶּנדְריה, פא בסגול. אצל מאיר מדן (מאלף ועד תו] כתוב קפָּנדָריה. איך נכון לבטא?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת היום היא קַפַּנְדְרִיָה, פ' בפתח. היא מאחדת שתי צורות הגייה קדומות של המילה. הצורה קַפַּנְדַּרְיָה היא הצורה המשנאית, בעוד קפֶּנדְריה היא הצורה התלמודית, בעקבות הלטינית – compendiaria. שתי הצורות הקדומות אינן כמעט בשימוש היום.