שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
איילת שואל/ת: מה לדעתך המילה/מילים המתאימות ביותר לכנות בעברית את ה-"page turner" של הפסנתרן, אותו אדם המעביר/מחליף/הופך דפים עבור הפסנתרן?
רוביק עונה:
התרגום המוצלח הוא "הופך הדפים". הוא גם ניתן לשמה של סדרת דרמה שעלתה לפני זמן לא רב, שגיבורה הוא הופך הדפים של הפסנתרן.
2
אפרת נחום שואל/ת: מדוע לצירוף "ראש ממשלה" יש כמה ראשי תיבות? האם ראשי התיבות - רוה"מ - תקינים? אם כן, לאן "נעלמה" א' של המילה "ראש", הראשונה בצירוף?
רוביק עונה:
ראשי התיבות של המילים ראש הממשלה נכתבים בשלוש צורות שאין ביניהן הכרעה: רה"מ, רוה"מ וראה"מ. במקרים נדירים מ' מוחלפת במ' סופית. ראה"מ היא הצורה המקובלת פחות. מאחר שראשי התיבות נהגים במילה אחת בתנועת o – roham, מועדף הכתיב רוה"מ או אפילו בלי מרכאות – רוֹהָם, על פני ראה"מ, העלול להיקרא raham.
3
אביבה גרשון שואל/ת: באחת השאלות הבדלת בין המילה קניון, מקום לקניות, ובין קניון, מקום בין הרים. לעניות דעתי אין הבדל בין ההגייה של שתי המילים. שתיהן נהגות בפתח ב-ק'. (את זה למדתי מד"ר לבלשנות). מי הטועה?
רוביק עונה:
קניון כמקום קניות הוא תמיד בפתח – קַנְיון. קניון במשמעות הגאוגרפית היא מילה אנגלית הנהגית בתנועת e, ולכן אנו הוגים אותה קֶנְיוֹן, במלעיל כמו במקור או במלרע. האקדמיה גיירה את המילה וקבעה שצורתה העברית היא קַנְיוֹן, כמו מרכז הקניות.
4
נתנאל אליאש שואל/ת: מה המוצא ומשמעות המילים איחס, פיכס, נאחס?
רוביק עונה:
פִכְס ונַחְס הן מילים בערבית, במשמעות שבה אנו משתמשים. פִחְס: מלוכלך, מגעיל; נַחְס: חוסר מזל. איחס נולדה כנראה בעקבות פיחס, ואולי בהשפעת יָאק האנגלית. צליל המילה איחס מבטא את תחושת הגועל שמייצגת המילה, ויש לראות בה מילה אונומטופאית.
5
רפי בוקר שואל/ת: מקור הביטוי תשלום בהקפה?
רוביק עונה:
'הַקָּפָה' היא מילה תלמודית, שם הפעולה של הפועל הִקִּיף (שורש נק"פ), והיא קשורה בכמה עניינים לסיבוב ועקיפה. מכאן ההקפות בסוכות, הקפת כדור הארץ את השמש – והקפת התשלום, כלומר, מעין סיבוב והעברה של התשלום למועד מאוחר יותר.
6
מיה שואל/ת: מה מקור השם "קולונימוס"? האם קשור לעיר קלן (קולון)?
רוביק עונה:
אין קשר בין קלונימוס לקולון. השם קָלונימוס התפרסם בסוף האלף הראשון לספירה כשמה של שושלת חכמים שעברה באיטליה ובגרמניה, והוא מורכב משתי מילים יווניות: kalos, יפה, onyma, שם. קלונימוס הוא שם יפה, תרתי משמע.
7
יוש בן מאיר שואל/ת: עד כמה שידוע לי, לאברי הגוף הזוגיים, הריבוי מופיע בנקבה בהוספת תארים: ידיים ארוכות, אוזניים גדולות, עיניים כחולות וכו'. מדוע דווקא לשדיים יש מופע בזכר או גם וגם? שדיים קטנים, שדיים מלאכותיים וכו'?
רוביק עונה:
יש אכן מוזרות מסוימת בכך שדווקא השדיים הנשיים הם שם עצם בזכר, ואין לכך סיבה הגיונית אלא היסטורית. בתנ"ך מופיע המילה בצורת הרבים 20 פעם. בשניים מהמופעים אנו למדים שזהו שם בזכר: “"רחם משכיל ושדיים צומקים"; "שני שדייך כשני עופרים". הכלל הוא שאין משנים מינו של שם עצם המופיע בתנ"ך.
8
חנה שהם שואל/ת: בעיתון הארץ ב"התעמלות בוקר" הופיעה שאלה על המילה "משוגש". התשובה שניתנה היתה שפירושה - "משובש". האם מוכרת לך המילה הזאת? ואם כן, מה מקורה? מאיזה שורש היא? מאיזו תקופה? (מעולם לא נתקלתי במילה הזאת...)
רוביק עונה:
המילה אכן אינה בשימוש היום, אך יש לה בסיס במקורות. בבניין קל, שָגַש, היא מופיעה במדרשים ופירושה חיטט ונבר. בבניין פיעל, שיגֵש, היא מופיעה במדרשים במשמעות בלבל, ומסופר על אסתר שאמרה על אחשוורוש: "אֲשַגֵּש אותו ביינו". מכאן גם צורות בבניין פועל: שוּגַש ומשוגש, ובהתפעל, השתגש, התבלבל. שלונסקי אהב את הפעלים בשורש הזה והשתמש בהם לא מעט.
9
ריקי שפי ורד שואל/ת: ורד ״לנו יש אותך״ זה משפט תקין בעברית?
רוביק עונה:
לא ממש. מבנה "יש לי את X" המוכר ממשפטים כמו "יש לי את הספר" אינו תקין, אך אין רואים בו שגיאה אלא נוהג לשוני לגיטימי. ואולם במשפט באותו מבנה, "לנו יש אותך" אי-התקינות בולטת יותר. עדיף: "אנחנו יכולים להיעזר בך", "אתה אתנו" וכדומה.
10
גדעון נח שואל/ת: מי קבע או צירף את המילה "בכפו" למשפט 'על לא עוול בכפו'? מה הקשר לעוול?
רוביק עונה:
הביטוי בנוסח הזה מצוי אצל מנדלי מוכר ספרים בספרו "תולדות הטבע".. הניב הוא חיבור שני פסוקים מקראיים: "עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה" (איוב טז 17); "אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי" (תהלים ז 4). בתיבה 'בכפי' משמשות כפות הידיים דימוי למה שאדם עושה או משויך לו.
11
לייב שואל/ת: שאלתי היא מה בין חֵלֶד, חלודה, חולדאי (ש.מ) וחולדות?
רוביק עונה:
חֵלֶד פירושה בתנ"ך היקום במשמעותו המרחבית, לצד עולם המשמש בתנ"ך בעיקר ביחס לזמן. המילה נקשרת לשורש הערבי חַלַד, שפירושו נמשך לנצח. לחלודה מקבילה ארמית, אך מקורה אינו ברור. יש קושרים אותה למילה היוונית kelidos, שפירושה כתם או לכלוך. חולדה קשורה לשורש הארמי-תלמודי חַלַד במשמעות חפר, והיא 'החיה החופרת', ולצידה החולד. את השם חולדאי בחרה לעצמה משפחה שהתיישבה בקבוצת חולדה שבשפלה, ואחד מבניה הוא רון חולדאי. מקור השם הוא בכפר הערבי הקרוב ששכן באזור בעת ייסוד הקיבוץ, ח'ולדה.
12
נאוה ליפשיץ שואל/ת: בסדרה המלבבת בעברית בנוגע לקרבה בין אנשים: אח - איחוי, לא ניתן להפרדה. ידיד - יד, עזרה. חבר - חיבור, רע – רעות. לא מצאתי הסבר או את הקשר לאשכול המשמעויות באותו שורש שהן בכתיב חסר רוע, וגם רועה (צאן). אתה יכול לברר/לבאר לי?
רוביק עונה:
הסדרה מלבבת אבל אינה אחידה. 'חבר' ו'חיבור' קשורים לאותו שורש ולאותה משמעות, וכן 'רֵעַ' ורֵעוּת. לעומת זאת הדמיון בין אח לאיחוי ובין יד לידיד מקרי, ואנו מדמים שיש ביניהן קשר בדיעבד. באשר לרֵעַ ורעיית הצאן, חלק מהחוקרים סבורים שיש קשר, שכן רועה הצאן מחבר ומוביל את הצאן, כפי שהרע מתחבר לסביבתו, אך השערה זו אינה מוסכמת. יש גם אי הסכמה לשורש המילה רֵעַ – רע"ה או רע"ע. לכל אלה אין קשר לרוע, למעשים הרעים, ולרע כהיפוכו של הטוב, שגם הוא מן השורש רע"ע, שמקורו וגלגולו שונה מרע"ע של רֵעַ.
13
טל שואל/ת: "אז" במשמעות "אם כן" - כשר? לפי מילון ספיר כן, אבל נראה לי שהוא מסתמך רק על פסוק או שניים מהתנ"ך. ומה בנוגע ל"אז" במשמעות "לכן"? נכון או לא?
רוביק עונה:
'אז' הוא תואר פועל המתייחס לנקודת זמן בעבר או בעתיד. השימוש בו התרחב כבר במקרא, ומופיעים 10 פסוקים שבהם "כי אז" פירושו "על כן". משמעות זו דבקה ב'אז' לבדה. כמו כן משמשת 'אז' במבנה הלוגי "אם – אז" המציין התניה, וגם שורשיו בתנ"ך, בספר משלי: "אם תבקשנה ... אז תבין יראת ה'". בכל השימושים האלה מהדהדת משמעות הזמן של 'אז', אך ההקשר הופך אותה לבעל תפקיד לוגי.
14
יוחאי שלם שואל/ת: אני מתחלחל כשאומרים בשידור למשל: ״בגלל הכמות הגדולה של מפגינים, הפעילה המשטרה כמות גדולה של שוטרים״. השימוש במילה כמות מזכירה לי תמיד את היחס של הנאצים לקורבנותיהם. האם אפשר לפעול לשימוש במילים אחרות, בהן גם אנשים רבים נשארים בני אדם ולא מסה של בשר?
רוביק עונה:
הדיון על השימוש במילה 'כמות' במקום 'מספר' כשמדובר בבני אדם עתיק. אין צורך לגייס את הנאצים לעניין. 'מספר' היא מילה אלגנטית יותר בהתייחסות לבני אדם, אבל אין סיבה לדחות לגמרי את 'כמות'. כמות היא מילה מופשטת המגלמת תשובות לשאלה 'כמה', והיא יכולה להתייחס לכל עניין, וגם לבני אדם.
15
קובי שואל/ת: בעת משחק חברה עם החברים לעבודה (בעת היותי מנחה שאלון בידורי ושתוי כלוט) הצהרתי שמי שיענה על השאלה הבאה יזכה בפרס, וזה נוסח דבריי בדיוק: "ענייה על השאלות תזכה בפרס את העונה נכונה!" בסיום המשפט כבר הספקתי להפוך לקלס (ולקאלט) במקום העבודה עקב אזכור המילה "ענייה" ("מענה"! צווחו כולם לקול אדמומיות פניי, איני בטוח אם מפני השתייה או הבושה). אנא הצילני מחפרתי אשר הבאתי על עצמי בזכות הטיפה המרה.
רוביק עונה:
ניתן לגזור מן הפועל בבניין קל 'ענה' את הצורה 'ענייה', כפי שמ'כתב' אנו גוזרים 'כתיבה', מ'בנה' – 'בנייה', וכך בחלק גדול של הפעלים בבניין. ואכן, 'ענייה' במשמעות שבה השתמשת מופיעה בתלמוד, אצל רש"י ובתפילה. בעברית של ימינו הצורה הזו אינה משמשת, והמילה המקובלת היא אכן 'מענה'. תוכל לומר לחבריך שבזכות הטיפה המרה נחה עליך רוח הכתבים הקדושים, והצלת מילה עתיקה מתהום הנשייה.