שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
וייג'י אורמיטי שואל/ת: האם תוכל להסביר לי "למה האותיות בשפה העברית נקראות כמו שהן נקראות?. לדוגמה: "ב" (בֵּי"ת) - באה מהמילה "בית" (house) וכולי.
רוביק עונה:
הכתב הכנעני-פיניקי ששירת את האלף בית העברי בימי קדם היה כתב פיקטוגרפי, האותיות חיקו חפצים או דמויות. אלף דמה לאלוף, שור, בֵית – בַיִת, גימל – גָמָל ועוד. במהלך האלף הראשון לפני הספירה הומר הכתב הכנעני-פיניקי בכתב אשורי, שהוא יסוד הכתב העברי המוכר לנו, אבל השמות נשארו.
2
לירן שואל/ת: רצינו לשאול מה מקור המילה פלשנצוק (מנוף ידני, כננת בעברית)?
רוביק עונה:
המילה גרמנית: Flaschenzug. המשמעות המילולית היא 'רכבת הבקבוקים'. השם ניתן על בסיס דימוי מוקדם של המכשיר, שבו חבל הנקשר לאמצעי הנפה נוסע וסובב סביב רכיבים עגולים המזכירים בקבוקים.
3
מודה נסים שואל/ת: מה מקור המילה "אמצע"? ואם השורש שלה הוא מ.צ.ע. למה יש א' בתחילת המילה?
רוביק עונה:
אמצע היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. הפועל מְצַע הארמי פירושו להיות בתווך. תוספת א' בראש מילה אופיינית למילים ארמיות רבות. אין לכך קשר למצעי המיטה, שהם מן השורש יצ"ע.
4
מיכל פלד שואל/ת: מה מקור המילה ''דוור'' (נושא המכתבים). היש קשר לשורש دور (daw-war) בערבית מדוברת?
רוביק עונה:
דוור ודואר הן מילים תלמודיות, ככל הנראה מן השורש דו"ר שפירושו להסתובב, לעבור ממקום למקום. שורש זה קיים גם בערבית.
5
אודי שואל/ת: כיצד נולד הפועל "להוציא רישיון"? הרי הפועל "להוציא" לא קשור כל-כך לשום שלב בתהליך הארוך של קבלת רישיון נהיגה ממשרד הרישוי.
רוביק עונה:
בשפה הרשמית הפועל הוא להנפיק, ובשפת הדיבור המקבילה שלו – להוציא. נראה שיש כאן השפעה של משמעות הפועל האנגלי to issue, שפירושו לספק, להוציא דבר מה לשימוש, להוציא לאור ועוד. קשר זה בולט עוד יותר בגרמנית, שבה הנפקת רישיון, תעודה וכדומה נקשרת להוצאה החוצה: ausfertigen, ausgeben ועוד.
6
מנחם גילה שואל/ת: מה הביטוי העברי הנכון ל-it's up to you?
רוביק עונה:
הביטוי הנכון הוא 'זה תלוי בך', 'זה בידיך', 'אתה המחליט או הקובע'.
7
ראובן פרומר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה יען (סיבה) לפעמים לבדה, ולפעמים כצירוף יען-כי. האם הצירוף 'יען כי' איננו כפילות?
רוביק עונה:
אכן השימושים במקרא רנדומליים, אך המשמעות זהה: מפני ש..., משום. אין כאן כפילות, אלא בצורת 'יען כי' וכן 'יען אשר' יש קישור משעבד לפסוקית שבאה אחריו, והיא חסרה בצורה 'יען'. כאשר המילה מופיעה לפני שם עצם ולא פועל, היא תופיע ללא 'כי' או 'אשר'.
8
אבי שואל/ת: כיצד מבדילים בין "בא" כדוגמת "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַ֔י וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד" (שופטים י"ג - אמו של שמשון) לבין "ביאה" כדוגמת המעשה בתמר (בראשית ל"ח), ובתלמוד: "האישה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר ובביאה.." (קידושין ב א)? האם אי אפשר לפרש את הפסוק הראשון כ-"ביאה"?
רוביק עונה:
הפועל 'בא' בבניין קל מופיע במקרא כ-2000 פעמים, מתוכן 12 פעמים במשמעות שגל או בעל. פעמים אלה מובנות מן ההקשר, וסיפור אמו של שמשון אינו אחד מהן ע פי הפשט. עם זאת המדרש דווקא קושר בין המשמעויות, פירוט שיוצג בטור שבועי קרוב..
9
גלי כהן שואל/ת: אשמח לדעת מדוע לדעתך אין שימוש רב במילה הִשְׁתַּנּוּת? חשבתי שאולי יש בזה היבט שלילי, כי השתנות מצטיירת כמהלך כפוי (לא אני עברתי שינוי, כפו עלי את השינוי). אך, כשבחנתי מילים דומות, הבחנתי שאנחנו משתמשים במילה התחדשות בהקשרים חיוביים ולא שליליים (״התחדשות עירונית״ ״התחדשתי ב...״ ״תתחדש!״).
רוביק עונה:
התחדשות, השתנות, התהוות, התפתחות ואחרות הן מילים המייצגות תהליכים. יתכן שיש ב'השתנות' יסוד של פסיביות המגביל את השימוש בה, בעוד 'התחדשות' מרמזת על מהלך יזום. בכל מקרה, היקף השימוש במילה אינו כפוף לנוסחאות ולעיתים אין כל דרך לצפות אותו.
10
צבי שואל/ת: מה השימוש של המלה לגבי, והאם היא קשורה למלה גב.
רוביק עונה:
'לגבי' משמשת במשמעות 'בעניין, בהקשר ל..' המקור במילה הארמית גַבֵּי במשמעות זו. הקשר לגב הוא שמדובר בדבר מה הנמצא על הנושא הנדון, לכאורה יושב על גבו.
11
יעקב שואל/ת: האם המילים האקטואליות: ביזה ובזיזה זהות? או שיש הבדל במשמעות ביניהן.
רוביק עונה:
השורש זהה: בז"ז. ההקשר זהה: גזילה של רכוש בחסות מלחמה או מהומות. ההבדל הוא בשימוש ובהגדרה הלשונית. ביזה היא שם עצם המתייחס למכלול הפעולות והתופעה. בזיזה היא שם הפעולה של בניין קל, ומתייחסת לפעולת הבוזזים.
12
אביחי שואל/ת: האם יש קשר בין עגבנייה לתיבת פנדורה (בנדורה)?
רוביק עונה:
אין קשר. פנדורה היא דמות יוונית. בנדורה הערבית היא צורת הגייה ערבית של פומודורו, באיטלקית – עגבנייה.
13
אלון רותם שואל/ת: מועד ומועד, ומבעוד מועד. האם יש קשר בין נפילה לציון זמן, ואיך נוצר החיבור המטרים?
רוביק עונה:
אין קשר. 'מועד' במשמעות נופל הוא מן השורד מע"ד, מ' שורשית. 'מועד' במשמעות חג הוא מן השורש וע"ד (או יע"ד). מ' כאות המשקל. מאיר אריאל יצר משחק מילים באחד מאלבומיו: שירי חג, מועד ונופל.
14
רוני שואל/ת: תהיתי אם יש קשר בין השורש ר.ג.ל (על כל נגזרותיו רגל, רגלים, לרגל, רגיל, הרגל, תרגיל וכו') לregular. אני מבינה שregular מתייחסת לreligion כדת וחוק, ואשמח לדעת אם זהו גם הקשר למחזוריות (מחזוריות החגים וקביעות החוקים), ואם, כאמור, יש איזשהו קשר בין כל אלו לשורש ר.ג.ל.
רוביק עונה:
אין קשר בין regula ל-religion. רגולה בלטינית: חוק, רליגיו – כפוף לדבר מה. הדמיון למילים רגיל, הרגל, תרגיל מעניין אך מקרי. מילים אלה נגזרות מהאיבר ההולך, הרגל. זה גם מקורו של המקצוע העתיק מרגל. העלייה לרגל מתייחסת למשמעות נוספת של רגל – פעם, כלומר: שלוש רגלים, ביטוי מן המקרא, פירושו שלוש פעמים. המילה פעם עצמה פירושה צעד ונגזרת ממהלך הרגל, ומכאן פעמי משיח. הייתה טענה שהביטוי המשנאי של הלל הזקן "על רגל אחת" מתייחס לרגל היוונית-לטינית: "כל התורה כולה על כלל אחד", אבל החוקר המנוח בנציון פישלר הראה שגם כאן מדובר ברגל, ובאדם העומד על רגל אחת.
15
שולה ברנע שואל/ת: היש קשר בין מחבל למלה חבל?
רוביק עונה:
לשורש חב"ל כמה מימושים שאין ביניהם קשר, אלה שורשים הומונימים. להכות – ומכאן חבלה, מחבל, לחבול במישהו. לקחת ערבון, שימוש שאינו מוכר היום, וכן לסיים היריון, ללדת – ומכאן חבלי לידה. לכל אלה אין קשר למילה חבל, שיש לה מקבילות רבות בשפות שמיות, בפועל שפירושו לקשור.