שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יוסי שיפמן שואל/ת: ניסיתי ללא הצלחה למצוא את המילה העברית למתקן העשוי עץ וקפיץ פלדה שדוחפים לנעליים על מנת שתשמרנה את צורתן. בגרמנית למיטב זכרוני Schuspanner, ובאנגלית shoe strecher.
רוביק עונה:
שמו של המתקן הוא "אימוּם לנעל". יש גם אימום לכובעים למטרות דומות, וכן אימום לתפירת בגדים.
2
מור שואל/ת: האם יש לכתוב דוח/דוחות ביקורת או לחילופין דו"ח/דו"חות ביקורת. ראיתי שבחלק מהמסמכים ו/או אתרים כותבים דוח/דוחות בעוד באחרים כותבים דו"ח/דו"חות.
רוביק עונה:
הצירוף 'דין וחשבון' קיבל את ראשי התיבות הוותיקים דו"ח, ובשלב מסוים, גם הוא כבר ותיק, הותר להסיר את הגרשיים וקיבלנו מילה עברית תקנית – דוּחַ, ברבים דוחות ,וכן שורש חדש ופועל – לדווח. השארת הגרשיים אינה שגיאה, אבל היא מיותרת.
3
סוזן בל שואל/ת: האם כותבים פרות ים או פירות?
רוביק עונה:
התקן אומר שיש לכתוב פרות, ללא י', בצירה חסר. זאת על פי מילים קרובות כמו כלי=כֵלים, ובהתייחסות לשורש פר"ה. הכתיב הזה אינו נוח כי הוא זהה לכתיב המילה פָרות, פרה ברבים, פרות ים יכול להיקרא פָרות ים, לאו דווקא מאכל מבוקש. לכן נוהגים גם לכתוב את צורת הרבים עם י' – פירות, ואם לא – רצוי לנקד: פֵרות.
4
אודי חמודי שואל/ת: שאלה קטנה בעניין מילים חסרות באנגלית. בתאבון, תתחדש, שלשום, מחרתיים ועוד - איך זה יתכן שמלים בסיסיות כאלו חסרות, האם היו כאלו באנגלית קודמת ונשכחו?
רוביק עונה:
יש לא מעט מילים עבריות שהמקבילה שלהן באנגלית אינה מילה בודדת אלא צירוף. אחת הסיבות לכך היא מבנה השפה העברית החותר לקיצור ומאפשר לבנות מילה בודדת מכמה מרכיבים. כך 'שלשום' הוא על פי אחד ההסברי צורה מקוצרת של 'שלוש יום', 'מחרתיים' היא צורה זוגית של 'מחר'. 'בתיאבון' הוא צירוף: ב+תיאבון, המושפע מגרמנית, שם הברכה מורכבת משתי מילים. גם הפעלים בעברית קומפקטיים יותר, ופועל בעתיד כמו 'תתחדש' מופיע בשפות אירופה מפורק לכמה מילים.
5
קרן שואל/ת: אשמח לדעת מה ההבדל בין "הגעתי" ו"באתי"? לעניות דעתי "הגעתי", יש בו סוג של תיאור תהליך, הייתי במקום אחד והגעתי למקום אחר. לעומת זאת "באתי", האדם נמצא בקרבת היעד או ביעד עצמו. יש האומרים 'ברוך הבא,' מכאן אני מבינה זאת.
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בסיומו של תהליך. האדם נמצא בתנועה והיא מסתיימת ביעד מסוים. ההבדל הדק בשימוש בין המילים הוא בדגש. ב'הגעתי' הדגש הוא על האיתור של היעד. ב'בא' הדגש הוא על פעולת החיבור אל היעד. "באתי הבית" מעניק למשפט תחושת חמימות ומשפחתיות, וכן גם "ברוך הבא". "הגעתי הביתה" הוא טכני יותר, בדרך כלל.
6
דובי אביגור שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור המילה הספד? שמעתי שהיא מיוונית ובעצם היא נגינת חליל ביוונית. יכול להכחיש או לאשש?
רוביק עונה:
אין ל'הספד' כל קשר ליוונית. ספ"ד הוא שורש המופיע בשפות שמיות קדומות כמו אכדית, אוגריתית ועוד. בארמית הסורית ספד פירושו היכה על החזה. הפועל ספד מופיע לא מעט בתנ"ך, וכמוהו מספד. הספד היא מילה תלמודית, וכמוה בהפעיל – הספיד.
7
יובל מוזס שואל/ת: מה מקור המילה ״סטיפה״ (ערימה בדרך כלל של שטרות כסף)? מאיזו שפה הגיעה?
רוביק עונה:
המילה הגיעה מלדינו: estifa, או בצורה מקוצרת stifaשפירושה ערימה של חפצים. אסטיפאדו פירושה דחוס וצפוף, וכן תבשיל שזיפים ובשר. פועלים שעסקו בעירום הסחורה או פירוקה והטענתה, בעיקר בנמלים, נקראו אֶסְטִיפָדור או סְטִיפָדור.
8
עמית כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״קטלני״? האם זו מילה שהומצאה ע״י מישהו ישראלי או יהודי? או שנלקחה משפה אחרת?
רוביק עונה:
הפועל קָטַל מופיע בתנ"ך, בספר איוב. שם התואר קטלני (או קטלן) מופיע אצל רש"י, בדיון האם אשה שמתו עליה שני בעלים נקראת קטלנית. השימוש במילה קטלני כשם תואר המציין חומרה רבה (ופה ושם גם דבר שבח מובהק) התפתח בעברית החדשה.
9
דליה אנגלשטין שואל/ת: אני מחפשת את מקור הביטוי "עם ישראל חי". אודה לך אם תאיר את עיני.
רוביק עונה:
ככל הידוע לביטוי הזה אין בסיס במקורות, והוא נטבע בזמר העממי במהלך המאה העשרים. הוא מצוי בשירים שונים שאין להם מחבר ידוע, כגון: "עם ישראל חי/ עד בלי די", "עמך ישראל ייבנה/ עם ישראל חי".
10
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה המשמעות של שם המשפחה צ'יבוטרו? מה ההיסטוריה והמקור של השם?
רוביק עונה:
צ'ובוֹטָרוּ - Ciobotaru - הוא סנדלר ברומנית. שמות משפחה רבים בשפות שונות נוצרו על פי מקצועו של אבי המשפחה כאשר נקבע השם.
11
ליאת שואל/ת: אשמח להבין מהם שורשי שם המשפחה דוד. ישנם ספרדים וישנם אשכנזים עם שם משפחה זה... האם זה אומר שמדובר על משפחות ספרדיות שבגירוש ספרד עברו לאירופה?
רוביק עונה:
השם דוד הוא שם כלל-יהודי, וכמוהו שמות משפחה כמו אברהם, יוסף ורבים אחרים, שגם משמשים כשמות משפחה לא יהודיים. כל ניסיון לקבוע מסמרות בעניין מוצא השם יהיה ספקולטיבי. עם זאת הנוהג בולט יותר בקרב הספרדים.
12
יעוד גונן שואל/ת: אני מבקש להעלות תמיהה לשונית, והיא במונח 'תזמורת': לפי משמעות הפועל מדובר בהשמעת מנגינה ע"י קול אנושי, וכך הוא ב'זֶמֶר' וב'זַמָּר''', אך משום-מה המונח 'תזמורת' מציין קבוצה המשמיעה מנגינה בעזרת כלים. התוכל להסביר היכן השתבשה המשמעות?
רוביק עונה:
כאשר חידש בן יהודה את 'תזמורת' הוא נשאל אותה שאלה, וענה, ובצדק, שבתנ"ך השורש זמ"ר מתייחס הן לשירה והן לנגינה בכלים. כך נעים זמירות ישראל, דוד, היה נגן נבל ולא ידוע על נוהגו לשיר. כלי זמר הם כלי נגינה. 'המורה לזמרה' נחשבה מורה למוזיקה, על פי אותה הבנה. עם זאת כבר מראשית תחיית הלשון נוצר בידול: זֶמֶר, זַמָּר ומזמור למוזיקה קולית, נַגָּן ונגינה למוזיקה כלית.
13
אביטל שואל/ת: האם ניתן להגיד: *שותפותם* של יוצאי השואה בהקמת המדינה?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט להוסיף כינויי קניין חבור למילים נוסח שותפות, אחריות, משמעות. לא תמיד זה רצוי, ובמקרה המודגם בשאלה זה עשוי להישמע מסורבל. עדיף להשתמש בכינוי קניין פרוד: השותפות של יוצאי השואה...
14
חיים שומר שואל/ת: לקראת ארועי יום העצמאות אנו שומעים לרוב את שרת התרבות אומרת: "70 שְנות". שאלתי: האם אין זה שיבוש לשוני? השווא הופכת את המילה לְסמיכות. האם באופן תקני הייה רצוי לאמר "70 שנות עצמאות"?
רוביק עונה:
'שבעים שְנות' היא צורה קטועה של 'שבעים שנות המדינה'. הצורה הקטועה מושפעת מהביטוי הנפוץ 'אלפיים שְנות', שהוא קיצור של 'אלפיים שְנות גלות". יתכן שתרם להשתרשות הביטוי הקטוע השיר "שתים עשרה טון" של להקת הנח"ל שכתב יחיאל מוהר, שבו מופיעה השורה "בפעם הראשונה באלפיים שְנות", ככל הנראה כדי לחרוז עם השורה "שתים עשרה טון של עגבניות".
15
סיגל שואל/ת: האם נכון לומר מורת נהיגה?
רוביק עונה:
'מורת נהיגה' היא צורת סמיכות שבה הנסמך הוא בעל תפקיד, והסומך הוא התחום שבו עוסק בעל התפקיד. זהו מבנה נפוץ ולגיטימי: מדריך ספורט, מנהל עבודה, יועץ תקשורת, שופט תעבורה ועוד. כל אלה חלים כמובן גם על צורות הנקבה. עם זאת יש יסוד המעורר אי נוחות בצירוף 'מורה נהיגה' וביתר צירופי 'מורה', ועל כן מקובל הצירוף 'מורה לנהיגה', 'מורה למוזיקה', וכן בנקבה – מורָה לנהיגה.