שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אביב שואל/ת: אני מכיר את המילה צִימְקָאוּ כבר כמה שנים, אבל רק לאחרונה נפל לי האסימון שמדובר כנראה בהלחם בין 'צִמְחִי' ו'קקאו'. אני משער שהמילה הומצאה לצרכים שיווקיים, אבל לא הצלחתי למצוא מתי ועל ידי מי. האם יש לך מושג?
רוביק עונה:
הביטוי נקבע בשנות השישים של המאה הקודמת. בעיתון דבר ממאי 1969 מודיעה חברת ארטיק על גלידות חדשות, וביניהן גלידה צ'וק צ'ים בטעם וניל שוקו, המתובלת בפירורי צימקאו. השם האנגלי של המוצר הוא compound chocolate. פרטים נוספים של גולשים יתקבלו ויצוטטו.
2
אבישי כנען שואל/ת: מה מקור ופירוש המילה ״לאטה״ (לוח עץ ארוך ודק שמשמש לבניית גגות, פרגולות ועוד)?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. לאטע פירושה טלאי, ויש כאן העברה מתחום הטקסטיל לתחום השימוש בעץ לבניין.
3
אילה שואל/ת: מה המשמעות של המילה פרֵחָה ומה המקור שלה?
רוביק עונה:
פרֵחה בשימושיה היום היא נערה ריקה בעלת הופעה וגינונים הנחשבים זולים. בעבר הייתה מזוהה עם עדות המזרח. המילה התפשטה גם בזכות "שיר הפרֵחה" של אסי דיין בביצוע עפרה חזה. המקור הוא בערבית: פַרְחָה (שמחה), וגם פרֵחה (שם פרטי נפוץ לנשים יהודיות, בעיקר בצפון אפריקה); ואולי: פַרְחַ'ה (תרנגולת צעירה, פרגית). הכינוי שימש ביהדות מרוקו בהתייחסות לנערה קלת דעת, והחל להישמע בסלנג הישראלי בראשית שנות השבעים.
4
מאירה שואל/ת: מה מקור המילה "סדר" בסדר פסח? והאם לדעתך "סדר עצמאות" יש בו הדתה?
רוביק עונה:
'סדר' היא מילה טכנית: הסדר שבו מופיעים הקטעים השונים בהגדה, על פי 'סדר עמרם גאון'. דוגמה למונח טכני דומה שזכה למשמעות דתית הוא 'סידור'. השאלה השנייה אינה לשונית, אבל לא רק שאין ב'סדר עצמאות' הדתה אלא להיפך, הוא מעביר מושג דתי להקשר אזרחי-לאומי, תופעה נפוצה ומבורכת בהתפתחות העברית והתרבות הישראלית.
5
שי שואל/ת: מה מקור הביטוי "מדורת השבט"? מתי נעשה בו שימוש לראשונה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאמצעי תקשורת המשקף את סדר היום של כלל אזרחי המדינה ומכוון אותו. הוא מיוחס בעיקר לטלוויזיה הישראלית עד שנות התשעים, שבה פעל רק הערוץ הממלכתי. המושג נוצר בישראל, ונקבע בשיח הישראלי בינואר 1994, בדיון במכון סמארט על פניה של התקשורת הישראלית.
6
מיכל יעקובי שואל/ת: לאחרונה שמתי לב שמשתמשים בביטוי "אני רק מניח את זה כאן". מה מקור הביטוי (לדעתי אנגלית אמריקנית), מתי התחילו להשתמש בביטוי זה, וכמובן מה משמעותו.
רוביק עונה:
'אני מניח את זה כאן' הוא ביטוי עברי תקין ופשוט. 'רק' היא בהקשר זה מילת הסתייגות או התנצלות: אני מניח את זה כאן לזמן קצר, ומקווה שהדבר אינו מפריע. נראה שהשימוש הזה וכן קביעת סדר המילים מושפעים אנגלית: I just put it here. גם הביטוי הישראלי 'רק אומר' נובע מאותו מקור.
7
מלכה שואל/ת: האם נכון להגיד "עשה שתים ועוד שתיים והבין"?
רוביק עונה:
נכון ויפה. המקור באנגלית: make two and two together, והוא נשען על כך ש'שתיים ועוד שתיים' נחשב תרגיל החשבון הפשוט ביותר. בעברית נהוג גם, בהשפעת האנגלית, הביטוי 'עשה אחת ועוד אחת' או בצורה הדיבורית 'עשה אחד ועוד אחד'. כמו כן מקובל הביטוי 'כמו שתיים ועוד שתיים', כלומר, עניין פשוט, המוכר משירו של אלכסנדר פן "וידוי", ביטוי שמקורו ברוסית ובצרפתית.
8
נ שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור ופירוש שם המשפחה בוצ'ס (באנגלית נכתב Buchas)? לציין כי המשפחה עלתה לארץ מסנט פטרסבורג.
רוביק עונה:
זוהי גירסה של השם בוצ'ץ', וכן של שמות קרובים כמו בוצ'צ'ו, ביצצו ועוד.. מקור כל אלה מהעיר בוצ'ץ' שבמערב אוקראינה שממנו הגיע גם שי עגנון, ששם משפחתו המקורי צ'צ'קס.
9
שלומית לוטקר שואל/ת: שם משפחתו המקורי של אבי ז"ל היה גורויץ Gurvitz, והוא עמד על כך שייכתב ב-ו' ולא ב-ב' עד יום מותו. לטענתו, יש משמעות רבה להבדל בין שתי צורות הכתיב. האמנם?
רוביק עונה:
גורביץ הוא גירסה של הורוביץ, שם נפוץ שמקורו בין היתר בעיירה בבוהמיה שבצ'כיה. אין כל משמעות לצורות הכתיב מבחינת מקור השם, כפי שאין משמעות להבדל בין נורבגיה לנורווגיה, איבן/איוון ועוד.
10
אריאלה שואל/ת: המילה number נפוצה עכשיו בכל מקום, לכל מקרה ואירוע. מה התרגום/הפירוש בעברית?
רוביק עונה:
מקור השימוש הוא באנגלית. המילה, שפירושה הבסיסי הוא מִסְפָר מתחום האריתמטיקה, משמשת גם במשמעות פריט במופע מוזיקלי או קברטי, וכן במשמעות פריט לבוש או מצרך בתוך מערכת פריטים רחבה, וכך בין הישראלים. כמו כן שימשה המלה בסלנג של פעם ככינוי לגבר מרשים, "איזה נאמבר הוא", וגם בעברית: "איזה מספר!"
11
לימור פרידר שואל/ת: לקראת ל"ג בעומר הילדים יוצאים לאסוף קרשים למדורה. אני מתעקשת שצריך להגיד איסוף קרשים. הצעירים מתעקשים להגיד אסיפת קרשים. מי צודק? ומדוע?
רוביק עונה:
הצדק אתך, אם כי יש היגיון גם בטענת הילדים. בשורש אס"ף מתקיימת תופעה חריגה שבה שם הפעולה אינו באותו בניין של הפועל. כך כבש (במשמעות השתלט על שטח) כפועל לצד כיבוש כשם פעולה (כבישה מתייחסת להחמצת ירקות). אסף הוא פועל בבניין קל, אבל שם הפעולה שלו אכן בבניין פיעל – איסוף. 'אסִיפה' היא שם הפעולה המתאים בבניין קל והיא מופיעה במשנה, אבל אינה מקובלת בעברית החדשה.
12
גוני עתריה שואל/ת: אני רואה שמשתמשים במילה "אוכף" גם עבור כיסא של אופניים. האם שימוש זה תקני, או שאוכף הוא כלי ישיבה על גבי בהמות בלבד?
רוביק עונה:
'אוכף' הוא בהחלט גם מושב האופניים. השימוש בו במקורות כְכַר הרכיבה על הבהמה הועבר בדרך הדימוי לאופניים. כמו כן המילה משמשת בטופוגרפיה, במשמעות שֶקַע באזור הררי המזכיר אוכף.
13
רות שקדי שואל/ת: השימוש במילה "אנוכי" משמע אני, כדוגמא: "יעל ואנוכי נגיע למסיבה"... מעלה בי מיד את הציטוט "אנוכי ה' צבאות"... ונראה לי כמו שימוש מופלץ של אדם שמייחס לעצמו עודף משמעות, או שפשוט אינו יודע להשתמש בשפה נכון. מתי משתמשים באנוכי? והאם זה לא משלב סופר גבוה, שיש להשתמש בו במשורה או כלל לא?
רוביק עונה:
'אנוכי' היא מילה מקראית שאינה משמשת כמעט בלשון חכמים. בתנ"ך אין העדפה בין 'אני' ל'אנוכי', אם כי 'אני' מופיעה כמעט פי שלושה מ'אנוכי'. בעברית החדשה 'אנוכי' נחשבת מילה גבוהה. בעיניי יש דווקא משום כך חן מסוים בשימוש בה במקרים מסוימים, מעין הכרזה חגיגית.
14
אמנון ורנר שואל/ת: באזכרה האחרונה לבני שנפל קראה בתי קטע שהעלה שאלה. כך קראה: ניר... משליך החכה לצפות בדגים. ומיד התפתח וויכוח. לעניות דעתי למילה לצפות יש שני מובנים. האחד – לצפות בדגים במובן של ראייה ואז מתחת ללמד בא חיריק ומתחת לצדיק שווא וחייבים להוסיף בית למילה דגים, השני – במובן של לחכות, ואז מתחת ללמד בא שווא ומתחת לצדיק קמץ, אך אז צריך להוסיף למד למילה דגים. האמנם אני צודק?...
רוביק עונה:
השורש לשני השימושים הוא צפ"ה, שפירושו הבסיסי ראה. בבניין קל נאמר שאדם 'צפה במתרחש', 'צפה בדגים', וגם 'צפה למרחוק', וכן 'צפה את העתיד לבוא'. מילת היחס היא על כן על פי ההקשר של השימוש בפועל. בבניין פיעל פירוש הפועל הוא חיכה או קיווה, וכאן מילת היחס תהיה תמיד ל': 'ציפה לבואו של...' 'ציפה לדגים' וכדומה.
15
שוש בר חן שואל/ת: האם יש קשר בין המילים פרך (פריכת זיתים) לעבודת פרך? מה בין חניטה (התאנה חנטה פגיה) לחניטה (שימור גופות)?
רוביק עונה:
פר"ך הוא שורש המשמש לענייני שבירה וריסוק. מכאן פריכה וכן שם התואר פריך, מה שניתן לשבירה; ועבודת פרך – עבודה השוברת את העובד. קשה להצביע על קשר בין חניטה של גופות לחניטת הפרי, הראשונה עוסקת בשימור והשנייה בהבשלה. גם שפות שמיות אחרות אינן מרמזות על קשר. ככל הנראה יש קשר בין חניטה לבין חיטה.