שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מה מקור המילה שוליה (כמו שוליה של אומן), והאם יש לה הטיות שונות לזכר ולנקבה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד ומקורה ארמי: שְוַליא. יש רואים בשוליה קריאה שגויה של שווליא. בעברית החדשה מופיעה גם המילה שַוָול באותה משמעות, אך היא לא נקלטה. המילה בזכר אך היא חלה גם על שוליות נקבות. המילה הארמית מקורה במילה האכדית shamallu במשמעות דומה.
2
גיורא רהב שואל/ת: מאיזה שורש נגזרה המלה חוויה, והאם יש מלים נוספות שנגזרו באופן דומה?
רוביק עונה:
חוויה היא מן השורש חו"ה. השורש הוא צורת משנה של חי"ה, וקשור בהתנסות. מילה נוספת הגזורה באותו אופן היא הוויה. י' מייצגת את ל' הפועל. חו"ה הוא גם שורש נוסף, שאינו קשור לחוויה למרות העיצורים הזהים, ופירושו אמר או טען, חיווה דעה.
3
דקלה יפת שואל/ת: מה שורש המילים: "חל" "יחול" "החיל" "החלה"? האם כולם מאותה משפחת מילים? מה פירוש המילה "החיל"?
רוביק עונה:
כל המילים הן מאותו שורש, חו"ל. משמעותו הבסיסית היא ריקוד או סיבוב ומכאן מחול ולחולל, אך יש לה בהשאלה גם משמעות של הענקת תוקף. הֵחיל: העניק תוקף לדבר מה. הֲחָלָה: הענקת תוקף. יָחול או חָל: יהיה תקף לגבי דבר מה: 'החוק הישראלי יחול על שטחי יהודה ושומרון'. אין לבלבל עם כו"ל: להכיל, הכלה וכדומה, הקשורה ליכולת לקבל ולכלול דבר מה.
4
מאירה בן דב שואל/ת: מה מקור הצירוף לעשות רוח?
רוביק עונה:
המקור בכמה לשונות, אם כי המקור הישיר לעברית הוא כנראה ביידיש: אָנמאַכן אַ ווינט. בגרמנית: Wind machen. בצרפתית: faire du vent.
5
גבי שואל/ת: בהקשר לשאלה בדבר ברֵרה ואפשרויות, בני גנץ טען כי "ישנה רק אלטרנטיבה אחת". האם אפשר לכנות אפשרות בודדת כחלופה?
רוביק עונה:
לכאורה יש אי תקינות בשימוש כאן באלטרנטיבה, או במילה העברית חלופה. אם יש רק אחת, המילה חלופה אינה רלוונטית, ויש לומר 'יש רק אפשרות אחת'. אך בדיבור שוטף אין בכך פסול. הכוונה המסתתרת היא שיש אמנם כמה חלופות, אך רק אחת אפשרית או רצינית.
6
גיא וולפין שואל/ת: מהי המילה הנכונה: נרתיק לגיטרה או תיק לגיטרה?
רוביק עונה:
שתי הצורות סבירות, ובמבחן השימוש הן קרובות זו לזו בתפוצה. 'נרתיק' מתאימה, כי הנרתיק מזוהה עם חפץ השוכן בתוכו, אם כי במקורות דובר על אמצעי אחסון לחפצים קטנים והיום אומרים נרתיק למשקפיים, למשל. עם זאת ניתן בהחלט להרחיב את השימוש גם לגיטרה. תיק לגיטרה מקובל אף הוא, אך תיק היא מילה רבת שימושים, והייתי ממליץ על נרתיק.
7
אילה הוכמן שואל/ת: מה ההבדל (אם יש) בין ארס לבין עוקץ? האם הרעלן שהדבורה מייצרת הוא ארס או עוקץ?
רוביק עונה:
עוקץ הוא האיבר בגוף הדבורה הנושא את הרעלן, שהוא הארס. כך אצל רמשים נוספים, כמו עקרב.
8
אסנת אלון שואל/ת: פגשתי את המילה מגוז בכותבי על המילה פרספקטיבה (נקודת המגוז - נקודת העלמות האוביקט). באופן חופשי ייחסתי אותה למשפחה משותפת עם נגוז. האם הן בנות דודות?
רוביק עונה:
הביטוי "נקודת מגוז" נקבע במילוני ועד הלשון בתחום המתטמטיקה בשנת 1940, ובשלב מאוחר יותר במילוני טכניקה ושרטוט. המונח הוא תרגום של הביטוי האנגלי vanishing point. הוא נקרא גם "נקודת הֶעֱלֵם". השורש הוא גו"ז, הקשור בהיעלמות ,והוא גם השורש של הפועל נגוז וכן גז.
9
מלי האריס שואל/ת: מדוע בתנ"ך גוף נוכח בעבר מופיע לעיתים עם ה' בסוף הפועל? (דוגמא: "...כי מאסתה את דבר ה'..." וכן פעלים נוספים בשמואל א' ט"ו ובמקומות אחרים).
רוביק עונה:
פרופ' אורה שורצולד משיבה: "השאלה צריכה להיות הפוכה: למה אין כתיב ה"א בסוף המילה, לא בנוכח בעבר (כתבתָ, התלבשתָ) ולא בכינויי הקניין הדבוקים (שמךָ, אצלךָ, פיךָ). הכתיב המקראי היה חסר, ויש עוד דוגמות להיעדר ה"א בסוף מילה, למשל וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ (במקום ותשתחוינה). התנועות הסופיות האלה נחשבות תנועות אנקפס – תנועות שמעמדן אינו קבוע כארוכות או כקצרות, ונראה לי שבשל שכיחות הסיומות האלה בשיח, הכתיב החסר נותר בחסרונו. במגילות מדבר יהודה הן מתמלאות: כמוכה, לוא, כיא וכיו"ב.
10
יעוד גונן ומיכאל קיסלוק שואל/ת: באשר לשמה העברי של תופעת הפלצבו: "האם (תרופת) פלצבו כבר אינה נקראת בעברית 'אֵינְבּוֹ'?"
רוביק עונה:
אכן הרעיון לקרוא כך לפלצבו מוכר בציבור, וגם שימש רופאים, אך אינו השם הרשמי. השם שנקבע הוא 'תרופת דמה'.
11
ציפורטל שואל/ת: הייתי שמחה לדעת אם יש מילה בעברית לרוורס (נסיעה ברוורס, נורת רוורס, פנס רוורס..).
רוביק עונה:
המילה הפשוטה היא 'אחורי' או 'לאחור'. נסיעה לאחור, נורה אחורית, פנס אחורי.
12
דרור זנדמן שואל/ת: מה מקור שם המשפחה זנדמן? היתכן שהוא קשור לעיירה zandaam שבהולנד?
רוביק עונה:
זַנד פירושה בגרמנית חול ומכאן שמדובר באדם העוסק בעבודות חול או בנוף חולי. כך למשל זנדבנק פירושו מחסום חול, שרטון. זהו גם שם חיבה לאלכסנדר. האפשרות המוצגת בשאלה סבירה אך יש לבחון זאת בבדיקת ההיסטוריה המשפחתית.
13
דרור שילוביצקי וליאור שואל/ת: מה משמעות שם המשפחה שילוביצקי?
רוביק עונה:
שילוביצקי הוא בן הכפר שילובו (Szylowo) שליד ויטבסק בבלארוס. יישובים נוספים המועמדים כמקור לשם הם הישוב שלופקה במחוז לודז' בפולין, והעיירה ושילוב - Wsielub - בבלארוס.
14
אילה מוזס שואל/ת: אשמח לדעת על מקור המילה קתרזיס ועל גלגולה. היה מי שהעלה את הסברה כי יש קשר למילה קתטר ברפואה (שמתפקידו לרוקן).
רוביק עונה:
מקור שתי המילים ביוונית. קתרזיס פירושו טוהר, katharos פירושו טהור, והפועל kathairein פירושו להיטהר. המשמעות בתחום הדרמה הוענקה על ידי אריסטו. קתטר התגלגל מהפועל היווני kathienai שפירושו לשלוח למטה. אין קשר בין המילים.
15
מאיה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה מבחן, האם מהתנ"ך או מקור אחר?
רוביק עונה:
המילה משמשת בלשון ימי הביניים, בין היתר בכתבי אלחריזי ואבן גבירול, במשמעות כללית של ניסיון שאדם צריך לעמוד בו. המשמעות בתחום הלימוד מודרנית.