שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
משה שואל/ת: תמיד ידעתי שהוי"ו במלים אוׁטומטי או אוׁטונומי לא נהגית, אבל קראתי לאחרונה ספר מחקר ישן, ואני מגלה את המלים אבטומטי ואבטונומי ועוד כמה דומות. אפשר כמה מלים על זה?
רוביק עונה:
אבטומטי היא צורת ההגייה והכתיב המקובלת ברוסית, וכמוה אבטונומי וכל המילים בקידומת אוטו-/אבטו. בראשית תחית הלשון הייתה השפעה סלבית מובהקת על לשון הדיבור. דוגמה לכך היא ממערכון של שייקה אופיר שבו אומרת סוניה גרביץ בעלת המבטא הסלבי: "כמו שיָרים אני נשכבת באופן אבטומטי". השפה המשפיעה יותר בהמשך הדרך הייתה הגרמנית, שבה הקידומת היא אַוּטוֹ-, וכן האנגלית שבה היא נהגית כמו בעברית: אוֹטוֹ.
2
אילן פלג שואל/ת: מה ההבדל בין לחלוק ולהתחלק? השאלה התעוררה האם נכון לומר לחלוק באכילת הכריך האחד בין שני אנשים או, להתחלק באכילתו בין השנים. נראה לי שלחלוק הכוונה בחילוקי דעות, ואילו בחלוקת הכריך נכון יותר לומר להתחלק.
רוביק עונה:
שתי הצורות משמשות במשמעות הפרדה לחלקים, חלוקה, וזאת כבר בתנ"ך. מצד אחד: “ויחלקו את הארץ", מצד שני "והתחלקו (את הארץ) לשבעה חלקים", שתי ההופעות בספר יהושע. השימוש ב'לחלוק' במשמעות להתנגד מאוחר יותר, ומקובל במשנה ובתלמוד, ומכאן גם 'מחלוקת'.
3
גדי שואל/ת: מה ההבדל בין אמינות למהימנות?
רוביק עונה:
שני המונחים אכן קרובים במשמעות, ומתייחסים לאדם או למקור כלשהו שאפשר לסמוך עליו. בשימוש יש בידול מסוים. מהימן מתייחס בעיקר להצגת עובדות, בעוד אמין מעיד על תכונת אישיות, אך בעיקרון אלה מילים נרדפות שאפשר ברוב המקרים להחליף ביניהן.
4
מיקי ברקל שואל/ת: באנגלית יש remorse ויש regret. הראשון הוא חרטה בהיבט של פגיעה באחרים, השני הוא חרטה בהיבט של חווית עונש על מעשה. איך היית מתרגם את שתי המילים הללו לעברית?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד remorse היא חרטה עמוקה על פגיעה באדם אחר, בעוד חרטה בכלל היא צער של אדם על מהלך שנקט, לאו דווקא כזה שפגע באחרים, ולעיתים צעד שפגע דווקא בו עצמו. ב-remorse יש אם כן היבט מוסרי שאינו מחויב במקרים רבים של regret. אם רוצים להדגיש את היסוד המוסרי שבחרטה, יש לכך צירופי לשון כמו מוסר כליות, נקיפות מצפון וכן המילה המקראית הנאה נוֹחַם: "הוא ניחַם על מעשיו".
5
נוני שואל/ת: אסותא או אסוותא, מה המקור ומה נכון יותר?
רוביק עונה:
'אסוותא' מופיעה בתלמוד ובמדרשים ומשמעותה רופאים. 'אסותא', גם היא בלשון חז"ל, פירושה רפואה. אסותא נשמרה והיא חלק משפתנו היום, גם בזכות הברכה אחרי עיטוש, וכמובן בזכות המוסד הרפואי הקרוי כך.
6
יותם שואל/ת: שלום לרוביק החבר, אני יותם בן 10. השאלה שלי היא: למה קוראים לשבלול ככה. מאיפה זה הגיע? באהבה, דרדסבא.
רוביק עונה:
המילה שבלול מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהלים: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ". המילה לא הייתה ברורה לפרשנים. הייתה טענה שמדובר בטחב נמס, והיו שקשרו זאת למילה הארמית תבללא שפירושה חילזון. רש"י כתב: "יש פותרין לימצ"א (חילזון) בלעז ויש פותרין כמו שבולת מים". בעקבות רש"י התקבל הפירוש חילזון, וכך הוא עד היום.
7
יואל האיוש שואל/ת: מה מקור הביטוי "חושב שתפס את אלוהים בביצים!"? האם תורגם משפה אחרת?
רוביק עונה:
"תפס את אלוהים בביצים", כלומר, הצליח מאוד, היא גירסה ישראלית בוטה של ביטוי ביידיש: אָנכאַפּן גאָט פֿאַר די פֿיס/בײַ דער באָרד (תפס את אלוהים ברגליים/בזקן). התוספת "חושב ש..." מתייחסת למי שנדמה לו שהצליח, אך זה לא בהכרח מה שקרה.
8
אילן שדה שואל/ת: שם משפחת אבי היה סאדע – sade. המקור באוקראינה, פלך רובנו. לפי המסורת אבי מצאצאי הבעל שם טוב. הוא שינה את שמו ל"שדה". האם ידוע לך משהו בנדון?
רוביק עונה:
נראה שהשם התגלגל מ'סדיגורה', הנכתב ביידיש סאדעגורע, שהוא שמה של חצר חסידית שהקים אברהם יעקב פרידמן מן העיר סדיגורה שבפלך רוז'ין ברוסיה במאה ה-19 הרבי מסדיגורה עסק בין היתר בתולדות חייו של הבעל שם טוב.
9
יהודית שואל/ת: מהו המקור של שם המשפחה "זיבלט"?
רוביק עונה:
המקור הוא ככל הנראה בשמו של הקדוש הנוצרי זבלדוס (Sebaldus), הפטרון של נירנברג שעל שמו כנסייה גדולה בעיר. זה גם מקור שם משפחתו של הסופר הגרמני החשוב וינפריד גיאורג זבלד, שנהרג בתאונת דרכים ב-2001.
10
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור שם המשפחה הגרמני שנכתב עם שני אותיות ff בסוף בניגוד למילה שפרושה זאב, והאם שם משפחה זה מופיע בעיקר אצל משפחות יהודיות?
רוביק עונה:
זאב הוא בגרמנית Wolf והוא משמש גם כשם פרטי וכשם משפחה נפוץ. גירסה נוספת של השם היא בהכפלה – Wolff, הנפוצה בעיקר בשמות מורכבים כמו Wolffgang. גירסה זו קיימת רק בשמות גרמניים (לא רק יהודיים), אך לא כשם עצם ובוודאי לא במשמעות שונה מ'זאב'.
11
רויטל שואל/ת: סבי (יהודי) עלה ממוסול שבעירק עם שם משפחה ״שייך״ או ״שייח״. מה יכול להיות המקור?
רוביק עונה:
שייך או שייח' בערבית הוא זקן, חכם, נשיא השבט, והוא אינו מתייחס בהכרח לזקן או חכם מוסלמי. זהו גם מקור שם המשפחה היהודי.
12
יהודה שואל/ת: בספר של עגנון כתוב "הלווחים" צורת רבים של לוח. האם זה תיקני?
רוביק עונה:
'לווחים' היא צורת ריבוי עתיקה של 'לוח', המופיעה בלשון חכמים, למשל בתוספתא: "לווחים שבספינה אין מטלטלין אותן אם היו מכסין בהן פירות". עגנון, שכתיבתו הושפעה מאוד מלשון המשנה, השתמש בצורה זו, אך היום היא אינה מקובלת.
13
נילי משיטה שואל/ת: מהי המשמעות של המילה כרוכה במשפט "נטילת תרופות מסוימות כרוכה בסכנה"?
רוביק עונה:
כרוך פירושו בלשון חז"ל קשור ומחובר, במשמעות הפיזית. בעברית החדשה הוא התרחב למשמעות של קשר בין פעולות או עניינים שונים, ובמקרה זה: בין נטילת התרופות לבין הסכנה ממנה. רמז לשימוש המושאל אפשר למצוא כבר בביטוי מן המדרש "ירדו כרוכים מן השמים", המתייחס לחרב וספר, וכן לכיכר ומקל.
14
אדם שואל/ת: האם נכון לומר נותחה או התנתחה, נותח או התנתח? ע"פ אתר מילוג (מילון עברי-עברי במרשתת), לכאורה ניתן לומר בשני האופנים.
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות ומופיעות במקורות בלשון ימי הביניים. נוּתח היא הצורה הסבילה של ניתח המופיעה בתנ"ך, התנתח מופיעה גם היא. היום משמשת בעיקר הצורה בבניין פועל: נוּתח, והיא גם הגיונית יותר, שכן אדם אינו מנתח את עצמו, אך התנתח היא צורת שימוש לגיטימית.
15
חלי עסיס שואל/ת: מה נכון לכתוב על קיר בבית הספר - תחלמו, תשאפו, תתמידו או הצליחו, שאפו, חלמו? אורלי מוסיפה: מזה זמן רב, שבכל אמצעי התקשורת מרבים להשתמש בצורת העתיד במקום בצורת הציווי. לי זה צורם מאד. מה דעתך?
רוביק עונה:
שימוש בצורת העתיד לאיחולים, בקשות, הוראות ואפילו פקודות לגיטימי ומוכר מאז ומתמיד בעברית. במקרה של שימושים רכים כמו בקשות ואיחולים הוא גם עדיף על צורת הציווי הנוקשה.