שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ארנון שואל/ת: האם המילה אנקדוטה היא בעברית? אם לא, מהי המילה המתאימה?
רוביק עונה:
'אנקדוטה' אינה מילה עברית. זו מילה יוונית שהתגלגלה דרך הלטינית לשפות אירופה. משמעותה היא סיפור קצר שהתקיים במציאות, אך יש בו יסוד משעשע, ואין לו חשיבות מיוחדת. אין מילה עברית המשקפת את גווני המשמעות האלה.
2
יוסף יצחק שואל/ת: האם יש חלופה עברית ל"פורום"?
רוביק עונה:
לא חודשה מילה עברית. במילוני האקדמיה המילה המופיעה לצורך זה היא הלועזית – פורום.
3
אסתר רוזנר שואל/ת: במסמך רשמי ללקוח אני צריכה לכתוב את המילה "פאקס". האם נכון לכתוב כמו שכתבתי או "פקס" (מתכוונת למכשיר השולח ומקבל מסמכים).
רוביק עונה:
הכתיב פאקס אינו שגיאה אבל הוא אינו רצוי. אין כל סיבה לשלב א' במילה פקס. תנועה המילה קצרה, והיא אינה יוצרת בלבול עם מילה כלשהי בכתיב דומה.
4
מרק בוים שואל/ת: אני קורא את "אשת הפירט היהודי" של אילן שיינפלד. נתקלתי שם במשפט על בריאת העולם, שהסיפא שלו היא "ובעשר ספרות יסוד, שהן ספרות בלימה". חיפשתי הסבר במרשתת, ומצאתי שם "ספירות בלימה", שזה מושג בקבלה. זה מתאים לנושא, שכן במשפט מוזכרים גם "כ"ב נתיבות חוכמה". ברם, הספר אינו כתוב בכתיב חסר (יעיד על כך האיות של "חוכמה"), ואפילו בכתיב חסר יש לכתוב "ספירה" במובן "מניה" בכתיב מלא.
רוביק עונה:
הכתיב ללא י' הוא שגוי. המילה בהקשר הקבלי היא עברית: ספִירה. המקור לשיבוש הרווח למדי הוא הקישור בין המילה לבין המילה הלועזית ספֵירה (במלעיל), הנכתבת גם ספֵרה. משמעותה המקורית בלטינית בגלגול מיוונית היא כדור, אבל בשימושים מאוחרים שלה יש קירבה סמנטית בין המונח הקבלי למונח הלועזי, ויתכן שיש השפעה של המילה הלטינית על השימוש העברי במילה ספִירה.
5
משה אליאב שואל/ת: כאשר מתפללים תפילת "מודים" בשמונה עשרה אומרים "הטוב כי לא כלו רחמיך". מה ההבדל אם אומרים "כלו" כאשר ה"כ" מנוגנת מלעיל, או כאשר ה"כ" מנוגנת מלרע?
רוביק עונה:
הצורה התקנית בהגייה הספרדית היא במלרע, כנהוג בגזרת לו"י: דמו, ראו, כלו. נראה שבהגייה המלעילית יש אנלוגיה לגזרת עו"י, שבה ההגייה מלעילית: באו, קמו, וכן השפעה של ההגייה האשכנזית המלעילית. אנלוגיות בדיבור בין בניינים עלולים מוכרת, למשל בשיבוש הֵכִיר או הֵציג (חסרי פ"נ), באנלוגיה להֵביא, הֵקים (נחי ע"ו).
6
עודד מיוחס שואל/ת: האם בכתיב מלא יש לכתוב רפויה או רפוייה, גלויה או גלוייה, וכו׳?
רוביק עונה:
על פי הכללים יש לכתוב רפויה, גלויה, וכן מסוימת, מחויב ועוד בי' אחת.
7
רון שואל/ת: באיזה ניקוד האות שי"ן מנוקדת? במילים: וִישְרָאֵל בִישְרָאֵל לִישְרָאֵל כִישְרָאֵל. בשווא נח או בשווא נע? יצא לי לשמועה אנשים הוגים בִיְשְרָאֵל וִיְשְרָאֵל, שהגייה זו נראית לי לא תקנית.
רוביק עונה:
ש' במילה ישראל מנוקדת תמיד בשווא. הצורה המקובלת בתנ"ך שומרת על החיריק באות י', ולכן נכתב וְיִשְרָאֵל. במקרים רבים בעברית י' שוואית בראש מילה הופכת לתנועה אחרי אות שימוש, למשל: וִירושלים, ולכן ההגייה וִישְראל אינה שגויה. במקרה זה ש' השוואית היא במעמד ביניים, מעין שווא מרחף. בכל מקרה, וְיְשראל היא הגייה שגויה. בעברית לא יבואו לעולם שלושה שוואים בזה אחרי זה.
8
אבנר אלמגור שואל/ת: במילון מילה במילה, למילה אור שלושה קטבים, חושך, אפילה, צל. מה ההבדל בין המשמעויות של המילים?
רוביק עונה:
חושך ואפילה הן מילים נרדפות שפירושן היעדר אור. צל הוא היעדר אור כתוצאה מהשלכת אור שנחסמה. כאשר האור מוסתר על ידי אוביקט כלשהו נוצר צל. בחושך מוחלט לא מתקיים צל, כפי שלא מתקיים אור.
9
זיו פלג בן זאב שואל/ת: מה ההבדל בין עכברוש לחולדה? אם זה אותו הדבר, מדוע היה צורך בשתי מלים בעברית? מה המקור של כל מלה?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. הזואולוג ישראל אהרוני הבדיל בין החולד המקראי לבין החולדה המשנאית, המגולמת בתנ”ך רק כשמה של נביאה. את החולד זיהה עם אוכל החרקים הנקרא היום חפרפרת, ואת החולדה עם העכברוש. דוד טלשיר ומנחם דור חלוקים עליו. במאמר ב'לשוננו' הם טוענים שהחולד והחולדה הם אותו בעל חיים. לדעת הכותבים כאשר יש שם זכרי ושם נקבי, ובמקרה זה חולד וחולדה, סימן הוא שהם מאותו מין. הם גם נשענים על סדר הפסוקים בחיות הטמאות, תרגומי התנ”ך ואזכורים רבים בלשון חכמים. עכברוש היא גלגול של מילה גרמנית שפירושה רמאי, "ראש עכבר". דוברי העברית בארצנו זיהו אותה עם החולדה. מדוע יש שני שמות לאותו בבעל חיים? אין מקרים רבים כאלה ביחס לבעלי חיים, אבל ריבוי מילים לאותו אובייקט אינו נדיר בעברית.
10
איה שואל/ת: אני מנומשת (מאוד). בילדותי היו קוראים לנמשים ג'ינג'ים, ולי היו קוראים ג'ינג'ית בגללם (רק בגלל הנמשים, שכן שערי חום). בזמן האחרון אני רואה פחות שימוש במילה ג'ינג'ים כתיאור לנמשים. שאלתי היא מה מקור הביטוי ומה הסיבה להיעלמותו?
רוביק עונה:
המילה ג'ינג'י היא הגרסה הישראלית למילה האנגלית ginger, המתייחסת במקור לצמח הזנגוויל, ועל פי צבעו לאדומי השיער. היא מקובלת עד היום, מאז שנות השלושים של המאה הקודמת לכל המאוחר. בעקבות זאת כונו גם הנמשים האופייניים לג'ינג'ים בשם זה, גם כן מתקופה מוקדמת מאוד בסלנג הישראלי. כיום השימוש הזה אכן נעלם כמעט, מאחר שהמילה העברית היפה 'נמשים' השתרשה, וכן שם התואר מנומש, שאין לו חלופה הקשורה למילה ג'ינג'י.
11
משה מגן שואל/ת: יש ובהבקעת שער בכדורגל הקהל צועק 'גול'. מה מקור המלה?
רוביק עונה:
זו מילה אנגלית שפירושה מטרה, יעד: goal. השער הוא היעד להבקעה. כיוון שהכדורגל נוצר באנגליה, המילה השתרשה והפכה למילה בינלאומית.
12
רן לוטן שואל/ת: האם מוכרת לך המילה אז'ון? מזכרוני זה ביטוי סלנג ישן לפרחח מגונדר ושחצן.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ואינה מופיעה במילונים. הזוכרים מוזמנים לכתוב לאתר ויצוטטו.
13
אלונה שואל/ת: האם ידוע לך מה פירוש שם המשפחה "קרוגליאק", ומה מקורו? כיצד היית מציע לעברת אותו לו נדרשת?
רוביק עונה:
קרוג פירושו בגרמנית וביידיש כד או קנקן, והשם נקשר כנראה למלאכת ייצור כדים. ברוסית פירושו מעגל או עיגול. הסיומת –יאק היא סלבית, ולכן יתכן שהמקור נקשר למילה הרוסית, או שהוא גלגול של שם משפחה שנדדה מזרחה. קשה להציע מילה הקרובה למשמעויות אלה כשם משפחה, ולכן הייתי מציע להתמקד בצליל המילה ובאותיותיה. השם היפה ביותר בהיבט הזה הוא 'רוֹגֵל'.
14
אלי מסינג שואל/ת: אודה לך מאד על פירוש שם המשפחה מסינג. לפי מה שאני יודע מקורו מעיסוק בפסולת מתכת. האם יש לך מידע על השם?
רוביק עונה:
מסינג – Messing – פירושה בגרמנית פליז, מתכת שהיא נתך של נחושת ואבץ. השם ניתן לבעלי מלאכה בתחום המתכות. השם מסינגר פירושו מי שמלאכתו בפליז.
15
ברכה בר שלו שואל/ת: מה מקור שם המשפחה פליקס. זה שם משפחתה של אימי ילידת פולין.
רוביק עונה:
'פליקס' היא מילה לטינית שפירושה מאושר ובר מזל. מאחר שפליקס הוא גם שם פרטי יתכן שהמקור הוא בשמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה.