שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יוסי רוטביין שואל/ת: אני מורה ותיק לביולוגיה, וברצוני לקבל את חוות דעתך במחלוקת עם מורים בכירים במקצוע הקשורה לשימוש באותיות העבריות לגבי מונח בסיסי במדע, ברפואה ובחיי היום יום: הדנ"א, כלומר, המונח המציין את המולקולות של החומר התורשתי של רוב היצורים החיים. בדיון על הוראת הביולוגיה שהתקיים לאחרונה, הצעתי לשנות את הכיתוב הנהוג בתכנית הלימודים בביולוגיה מ-DNA לדנ"א. לדעתי הכיתוב העברי גם נוח יותר לקריאה לתלמידים, וגם לשימוש, אך הצעתי נשללה מכל וכל בטענה שכך לא יבוא לידי ביטוי נכון היותו של המונח ראשי תיבות (Deoxyribonucleic Acid). אשמח לתגובתך.
רוביק עונה:
תגובתי חיובית מאוד. ראשי תיבות לועזיים מועתקים לאותיות עבריות ללא קושי ובמגוון עניינים. אין כל סיבה להעמיס על טקסט עברי אותיות לטיניות. את המורים לביולוגיה אפשר להפנות לקרוב ל-200,000 הופעות של דנ"א בגוגל, מהם של מוסדות מדעיים נכבדים כמו מכון ויצמן: "כל מה שרצית לדעת על דנ"א ולא העזת לשאול". גם הצורה המפרקת את האותיות לגיטימית אם כי מסורבלת: די אן איי. ובאשר לנימוק, הוא מוזר במיוחד. הרי אם כותבים את השם המדעי באותיות עבריות: דאוקסיריבו-נוקלאיק אסיד, מקבלים אותם ראשי תיבות: דנ"א. חשוב להזכיר בהקשר זה שדנ"א משמש גם כמטפורה ההולכת ומתפשטת לטבעו היסודי של אדם, מוסד או עניין כמו "הדנ"א של הארגון", וכאן למקור הביולוגי אין כל משמעות.
2
אנה מילר שואל/ת: נראה שהשורש של המילה ״נביא״ הוא נב״א. אם כן מה משמעותו בהקשר זה, ומהי דרך התצורה של המילה?
רוביק עונה:
השורש נב"א בשפות שמיות שונות מתייחס לעצם הדיבור אל מול ציבור, ואפילו דיבור בקול שקט, אנחה וכדומה. למשמעות זו עקבות גם במקרא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶֽךָ; אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹ֤ן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה" (שמות ז 2-1). 'נביא' הוא במשקל קָטִיל, שבו עוד מילים המציינות אדם בעל מעמד כמו נסיך, משיח וכדומה.
3
אנני ברמן שואל/ת: אני מבקשת לשאול מה מקור המילה פורפרה.
רוביק עונה:
המקור הוא ערבי, ויש לו גירסאות שונות בדיאלקטים שונים: פֻרְפֵירָה, פֻרְפַרִיֶּה, פֻרֵּירָה; בערבית עירקית: פוּרְפָארָה (צעצוע מסתובב). בירושלמית: פוֹרֶרָה. בהשפעת המונח הערבי נקרא הסביבון על ידי ועד הלשון "פַּרְפָּרָה".
4
גרשון שואל/ת: מקור המילה פנסיה? מקור המילה גימלאות?
רוביק עונה:
גִמלא היא מילה ארמית שפירושה גמול, והיא נכנסה למילוני האקדמיה ללשון בראשית שנות השישים של המאה הקודמת בצורה המעוברתת גִמלה. מכאן נגזרו בעברית החדשה המילים גמלאות, גמלאי ועוד. מקור המילה פנסיה הוא לטיני. pension פירושה תשלום. המשמעות העכשווית של סכום הנצבר לעת זקנה מוכרת מן המאה ה-19.
5
מאיר הלוי שואל/ת: לאחרונה אנחנו נתקלים במילה מָעָפָן או מעפנה. מה מקור המילה, הפירוש ברור.
רוביק עונה:
מִעַפְן היא מילה ערבית שפירושה רקוב, צורת בינוני של השורש עפ"ן, נעשה רקוב. במילון הערבית המדוברת של יוחנן אליחי עַפַן פירוש העלה עובש, ו'אִל חֻבְּזֶ מעַפֶן' – הלחם העלה עובש. בסלנג 'מעפן' פירושה כללי יותר: גרוע.
6
משה שואל/ת: מה מקור הפועל סרהב?
רוביק עונה:
'סרהב' הוא פועל ארמי שאומץ בעברית התלמודית, ופירושו הפציר במישהו, התעקש לבקש דבר מה. הדעה הרווחת היא שזו צורת בניין שפעל (או ספעל) של השורש רה"ב הקשור ליוהרה. בימי הביניים הוא שימש גם כצורת משנה של 'סירב'.
7
נעמא שואל/ת: מהו מקור המילה "שלהי", והאם יש לה הטיות נוספות?
רוביק עונה:
'שלהי' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד ופירושה סוף. היא נקלטה בעברית, ונחשבת מילה עברית תקנית לכל דבר. אין לה נטיות. היא משמשת בצירופי סמיכות ואין לה צורה בודדת.
8
עומר שואל/ת: מה מקור המילה טבע (nature) בעברית?
רוביק עונה:
השורש טב"ע פירושו המקורי בתנ"ך שקע. הטובע יכול להיות אדם או חפץ: "ותטבע האבן במצחו" בספר שמואל. מכאן הורחבה בלשון המשנה והתלמוד המשמעות של 'טבע', 'הטביע', 'מטבע', 'טבעת' במשמעות יציקה או השקעה של דבר מה כדי להעניק לו צורה קבועה. 'טֶבַע' במדרשים פירושו מהות יסודית, דבר מה היצוק וטבוע. בלשון ימי הביניים 'טֶבַע' זכה למשמעות אחד מיסודות העולם. הרחבה נוספת של 'טבע' נעשתה בספרות ההשכלה: 'טֶבַע' במשמעות העולם כולו על כל מה שיש בו. הרחבה זו מושפעת מהתפתחות המושג בשפות משפיעות, כמו גרמנית ואנגלית. Natur או nature הוא גם יסוד הטבוע באדם או בדבר מה, וגם העולם כולו.
9
קאט שואל/ת: חיפוש אינטרנטי על השם 'אשמדאי' העלה ברוב המקומות אטימולוגיה עם מקור פרסי. ויקימילון מציין גם ש"יש הטוענים כי מקורו של השם הוא בשורש השמי שׁ־מ־ד (במובן השמדה)". ואנחנו תוהים, מעבר לעליונות המספרית, איזו גרסה מבוססת יותר? האם יש קשר בין השורש ש.מ.ד ואשמדאי?
רוביק עונה:
המילה 'אשמדאי' היא ממקור פרסי. בפרסית פירוש הצירוף 'אַיישמַה-דַייוַה' הוא שד הזעם, דמות המייצגת רוע בדת הפרסית הקדומה. דַייוַה הוא כאן שד, אך הוא אינו קשור למילה המוכרת devil, אלא דווקא לאלוהים ולמילה divine. הטענה שהמקור הוא בשורש השמי שמ"ד היא אטימולוגיה עממית במקרה הטוב, וניסיון סרק לספח שפות עתיקות אל העברית במקרה הפחות טוב.
10
אורי טוכלר שואל/ת: אשמח לדעת מתי ועל ידי מי החל השימוש במונח תור הזהב בספרד?
רוביק עונה:
אין בידי אסמכתא המאפשרת להצביע על מקור מדויק, וכל מידע בעניין יתקבל בברכה. יש לומר שהצירוף 'תור הזהב' הוא למעשה מונח גנרי מימים קדומים. הצירוף לקוח מהמיתולוגיה היוונית, המספרת על תקופה קדומה שבה חיה האנושות באושר, תקופת זהב. לאחר מכן חלה ירידה, ובאו תקופות שנעשו יותר ויותר רעות. הראשון שתיאר תקופות אלה היה המשורר היווני הסיודוס. המשורר הרומי אובידיוס כתב ב"תמורות" על ארבע תקופות: תור הזהב, הכסף, הנחושת והברזל, היא התקופה שבה אנו חיים. בתקופת ההשכלה והתחייה יש אזכורים רבים לשימוש במונח ביחס לתקופות שונות הן בחיי היהודים והן בחיי האומות ובהחלט לא רק לתקופה בספרד, ויש גם אזכור למקור יידישאי של המונח. נראה שתקופת ההשכלה היא טווח הזמנים שבו יש לנסות ולמצוא את התשובה.
11
פלאפי שואל/ת: האם אתה יכול להסביר לי מה פירוש שם המשפחה שטיינפלד?
רוביק עונה:
'שטיינפלד' מילולית פירושו בגרמנית שדה אבנים. השם ניתן מן הסתם על פי הסביבה בה חיה המשפחה בעבר או על פי עיסוקה.
12
ליאור שואל/ת: הרשות להגבלים עסקיים: איך אומרים ביחיד "הגבלים"? ולמה לא אומרים הגבלות עסקיות? או מגבלות?
רוביק עונה:
צורת היחיד היא 'הֶגְבֵּל', על משקל הבדל, הרכב וכדומה. היא נקבעה כדי להבדיל אותה מ'הגבלה' שהיא מילה כללית, או מ'מגבלה' המציינת תכונה של אדם או עניין, ולייחד אותה לתחום הפיקוח הממשלתי על מונופולים. 'הגבל' היא מילה בזכר, ולכן צורת הרבים תהיה 'הגבלים'.
13
מאור שואל/ת: בסדרה ״מטומטמת״ אומרת שירי, הגיבורה: ״על הפאפון שלי״, וגם באתר pickore.co בפוסט מה-24 בנובמבר כתבה בת חן סבג: עכשיו שכבר על הפאפון שלי ספויילרים... אז מה זה בעצם פאפון?
רוביק עונה:
לזירה הלשונית לא ידוע המקור. יש רמזים לכך שהמקור עיראקי אבל אין אסמכתאות. אפשרות נוספת היא שזו חלופה נשית ל'על .... שלי' הגברי. כל מידע יתקבל בברכה. הסבר מבת חן סבג עצמה יתקבל בברכה כפולה.
14
משה שואל/ת: הייטה זה טיול (כמאמר השיר 'אחינו הנהג')? עברית זה לא, לא נראה כגרמנית, וגם... לא כמו שום שפה אחרת.
רוביק עונה:
ההסבר היחיד המוכר לי הוא שמדובר במילה שהומצאה לצורך החרוז בשיר המוזכר בשאלה: "לא רוצים הביתה, רוצים ללכת הייטה".
15
אריאל שואל/ת: איך אומרים? ari-el או aryel?
רוביק עונה:
השאלה 'איך אומרים' היא דו-משמעית. אם פירושה 'איך צריך לומר', ברור שיש לבטא היטב את ההבחנה בין שתי ההברות ואת שני עיצורי א': ארי-אל. אם פירושה 'איך נהוג לומר', כאן יש נטייה להבליע את הא' השנייה. הבלעת א' בעברית היא תופעה נרחבת.