שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אריה רוטר שואל/ת: רבים וטובים עושים שימוש במילת היחס המעצבנת (לפחות אותי): "זאתי" במקום "זאת". נופלים בזה אנשי אקדמיה, תקשורת, פוליטיקה ומשפט. מאיפה זה בא? האם ניתן לסנגר על זה?
רוביק עונה:
'זאתי' היא קיצור בלשון הדיבור של 'זאת היא'. קיצורים כאלה אינם נדירים. עם זאת, רצוי לא להשתמש במילה בנסיבות הדורשות עברית תקינה.
2
יוסף חרמוני שואל/ת: מה מקורן של המלים המתייחסות לחבילות של שטרות גבוהי-ערך: ג'ובות, סטיפות? ג'ובה היא בור ענק, ספק מכתשון, בערבית (ראה בעברית: גב, גוב), אבל איך זה נקשר לענייננו? מאין זה סטיפה? אני יודע (וידאתי במילון הרוסי) שברוסית בוחטה פירושה מפרץ. איך זה נקשר באותן כמויות גדולות של שטרות גבוהים?
רוביק עונה:
גֻ'בָּה בערבית פירושה גלימה, ולצידה גֵ'יבָּה פירושה כיס. ניתן בהחלט לראות קשר בין כיס וכן גלימה שבה מחזיקים שטרות או ממטבעות. בעברית 'כיסים תפוחים' פירושם כסף רב. בפולנית buchta היא עוגה תפוחה ממולאת בריבה, וזה כנראה מקור מילת הסלנג בוחטה. בגרמנית: Bucht פירושה מפרץ, ובסלנג ימאים צרור חבלים גדול, אך הקשר כאן משכנע פחות. 'סטיפה' פירושה בלדינו ערימה, וזה מקור השימוש בסלנג. המקור גם הוא בלשון הימאים, ומתייחס לערימת החבלים העבים הקושרים ספינות לחוף. הפועלים העוסקים בכך נקראים אסטיפדורים.
3
שרה פנקסי שואל/ת: מה מקור המילה פלגמאט?
רוביק עונה:
פלגמט היא קיצור של פלגמטיק ברוסית, ובהגייה דומה באנגלית. במקורה היווני פירוש המילה הוא שלהבת, ומכאן גם flame, אך בעקבות חלוקת בני האדם למזגים שונים הכוונה היא לאדם אדיש ואיטי, ובסלנג הישראלי – טיפש.
4
יעקב ב. שואל/ת: הביטוי "לא יכירנו מקומו" מוכר ומובן לי. לא זקוק לפירוש. אבל מה מקורו?
רוביק עונה:
המקור בתהילים: "כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ" (תהלים קג 16). רד"ק מפרש: "שהיה בו בעודנו חי, לא יכירנו עוד". המשמעות המקובלת היום – 'הוא אינו ראוי' מופיעה בספרות התחייה.
5
דקלה יפת שואל/ת: "אינטרנט" מה פירוש בעברית? והאם יש להתייחס לשם בזכר או נקבה?
רוביק עונה:
אינטרנט זכתה למילה עברית נאה – מרשתת, השימוש בה מוגבל בינתיים. המשמעות המילולית של 'אינטרנט' היא בין+רשת, רשת מתווכת או קושרת. מינו של האינטרנט הוא זכר ("האינטרנט מכיל מידע רב"), אבל נהוג ואף רצוי לכתוב בהרחבה: "רשת האינטרנט מכילה מידע רב". 'מרשתת' היא כמובן מילה בנקבה.
6
גידי שואל/ת: בתקשורת ובעיקר ברשתות הטלוויזיה משתמשים במילה "מיד" כשמכריזים על התוכנית הבאה האמורה להתחיל בעוד כשעה, ולפעמים אף יותר. היום למשל הודיעו בשעה שמונה ומספר דקות שראש הממשלה ינאם "מיד" - בשעה תשע. אני למדתי בילדותי שכשמורים לי לרדת עם הזבל הכוונה לתוך רגעים ספורים. האם חל שינוי מאז במשמעות המילה? והאם אפשר לכתוב אותה בשני יוד?
רוביק עונה:
השימוש ב'מיד' במהדורות החדשות נועד כדי להחזיק את הצופים צמודים לערוץ המשדר ולמנוע זפזופ, ויש בו אכן מניפולציה מסוימת על הצופים. הכתיב המלא המומלץ הוא 'מייד', וזאת כדי להבדיל בינו לבין 'מיד' במשמעות 'מן היד של' (הפיל אכל מיד מאמנו, לעומת 'הפיל אכל את המזון מייד'). עם זאת אין לראות בכתיב 'מיד' שגיאה.
7
אסף שואל/ת: מה ההבדל בין הֶסְכֵּת (podcast) לתסכית, שהייתה נפוצה לפני הטלוויזיה (תסכיתי רדיו)? למה להמציא מילה חדשה, כשכבר קיימת מילה מתאימה?
רוביק עונה:
'תסכית' הוא סיפור מומחז או מחזה המושמע ברדיו. הֶסְכֵּת הוא הרצאה, שיחה וכדומה המופצות ברשת האינטרנט, בדרך כלל כחלק מאתר בתחום מסוים המתמחה בהסכתים, וקרוי אף הוא פודקאסט. בשני המקרים מדובר בהאזנה ולכן נקבע לשם כך השורש סכ"ת (הסכת ושמע!), אבל הפלטפורמה התקשורתית והטכנולוגית שונה, וכן סוג התוכן המושמע.
8
בועז ברנשטיין שואל/ת: כיצד יש לומר: להנפיק דוח מהמערכת או להפיק דוח? אודה לאבחנה בין שתי המילים.
רוביק עונה:
'להנפיק' מתייחס למטרת הפעולה, במקרה זה, להוציא את הדוח לפרסום ולצורכי המערכת. 'להפיק' מתייחס לתהליך הכנת הדוח. מכאן ששימוש מקביל בשני הפעלים אפשרי במקרים מסוימים, ועם זאת הם אינם זהים במשמעות: "תפיק לי את הדוח, ותנפיק אותו למכותבים".
9
שלמה קניאל שואל/ת: מה נכון לומר: לא מודע או תת מודע?
רוביק עונה:
יש אכן ערבוב בין שני המונחים וההבדלים ביניהם אינם מובהקים. 'לא מודע' הוא באנגלית כשם תואר unconscious, וכן כשם עצם מיודע: 'הלא מודע' או 'הבלתי מודע'. הדגש כאן הוא על היעדר המודעות. תת-מודע הוא באנגלית subconscious, וכן כשם עצם: 'התת-מודע', והוא מרמז על ישות קוגניטיבית-שכלית שבה שוכן החומר שאינו מודע אך משפיע עלינו, ולא רק על היעדר מודעות. על פי מילון אוקספורד הפסיכיאטרים מעדיפים את 'הלא מודע' על פני 'התת מודע'.
10
אילן ספיר שואל/ת: "דוּ". בעברית - דו-קרב, דו-שיח, דו-חיים. ובלועזית - דואט, דופְּליקַט, דואליזם. המשמעות - דומה או זהה. המקור - האם הוא אחד? או שיש כאן מקריות?
רוביק עונה:
אין כאן כל מקריות. דו- היא צורן פתיחה עברי המציין שניים. מקורו בתלמוד, והוא נשאל מן היוונית – dyo, שניים, מילה המקבילה ל-duo הלטינית, שהיא הבסיס למילים כמן דואט ודואליזם. גם המילה double שממנה נגזר בין היתר דופליקט, ופירושה כפול, פי שניים, מקורה במילה הלטינית. אגב, במילון העברי למוזיקה הוצעה למילה דואט החלופה דואית.
11
ארז דגן שואל/ת: הביטוי "ad victoriam" ניתן לתירגום כ"עד הניצחון". האם יש אפשרות שהמילה "עד" עברה כמות שהיא בין לטינית ועברית?
רוביק עונה:
Ad היא מילה לטינית שפירושה לכיוון, אל, עד, כך גם בביטוי הנפוץ אד הוק אחרים. הזהות בהגייה למילה העברית 'עד' מעניינת, אך מקרית בהחלט.
12
אורנה שואל/ת: בצעירותי למדתי כי צורת הרבים של "עורק" היא "עורְקים", כשהאות "ר" מנוקדת בשווא. היום אני שומעת כי המילה נהגית כשהאות "ר" מנוקדת בקמץ. מאיפה זה נולד?
רוביק עונה:
הצורה בקמץ – עורָקים – שגויה. יתכן שיש כאן כוונה להרחיק את המילה מ'עורְקים' במשמעות נוטשים, אך זו אינה צורה תקינה. אגב, ההגייה הנהוגה היא לבטא את המילה ביחיד, 'עורק' במלעיל, אך ההגייה התקינה היא במלרע. גם כאן יתכן שיש רצון להתרחק מ'עורֵק' במשמעות נוטש.
13
אייל שואל/ת: שאלתי עוסקת במילה "לא". אני עורך דין מזה שנים רבות ומאז ומתמיד משתמש, בעיקר בכתיבה, במילה "לווא". כך למשל: פלוני לא ידע אם אלמוני נמצא במקום סמוך, אם לווא. במילונים, כמעט בכולם, המילה "לווא" אינה מופיעה. ונראה, כי המילה "לאו", היא הנכונה. יחד עם זאת, ישנם לא מעט שופטים ש"שוגים" כמוני. ובכן, האם "לווא" זו טעות? האם יש לכתוב "לאו"?
רוביק עונה:
לווא היא טעות לכל דבר. בחיפוש ברשת יש אכן הופעות של "לווא דווקא", אך אין לכך בסיס והכתיב הזה לא תקין בעליל. הכתיב הנכון היחיד הוא לאו.
14
יהודית שואל/ת: מדוע אומרים וכותבים 'נגיף' בשווא נע, להבדיל למשל מ'נגיד', שבו שווא נע על האות התחילית 'נ' משמשת לסמיכות?
רוביק עונה:
שני המשקלים: קָטִיל וקְטִיל, משמשים זה לצד זה, ולא תמיד יש לבחירה ביניהם הסבר מנומק. הנטייה של דוברי העברית היא לומר נָגיף, בקמץ, וכך זה מופיע במילונים מתקופות קודמות. האקדמיה החליטה שהדרך הנכונה היא נְגיף, אך בפרסום ההחלטה לא הובאו נימוקים.
15
רון שואל/ת: בעברית יש אומרים ״חיכיון״. יצירה עממית מקורית. האם יש מילה תקנית עם אותה משמעות? הציעו לי המתנה, ציפיה.
רוביק עונה:
המתנה וציפייה נרדפות לחיכיון. חיכיון נולדה מתוך הרצון למצוא שם פעולה נגזר מ'לחכות', אך היא לא זכתה לתו תקן.