שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
איציק שואל/ת: מהו גיזרונה של המילה מוסד?
רוביק עונה:
השורש הוא יס"ד, וממנו מוכרים גם בין היתר המילה יסוד, והפועל לייסד.
2
אלילית שואל/ת: מאיפה הגיעה ההקדמה בת שתי האותיות ׳יא׳? יא גזען יא חמודי שאתה, יא נודניק. יש לך תשובה, יא רוביק?
רוביק עונה:
'יא' היא מילת קריאה ערבית נפוצה, כמו 'הוי' בעברית. מכאן נקלטה לסלנג הישראלי.
3
גדעון צור שואל/ת: מה פירוש שם האות "הֵא"?
רוביק עונה:
'הא' היא אות הקריאה, והיא מחקה את קול הקריאה הבסיסית. מכאן קריאות בשפות שונות כמו הו, הה, הוי, אהה, הֵיי, הַיי, אָהוי ועוד. האות הכנענית-פיניקית הא היא ציור של אדם קורא קריאה או מתפלל.
4
טובי חביב שואל/ת: מי המציא את המילה גוזל? סביר להניח שהיא נכנסה ללשון העברית אחרי המילה אפרוח?
רוביק עונה:
גוזל היא מילה עברית עתיקה, מופיעה כבר בספר בראשית, ויש לה מקבילות בארמית ובערבית. 'אפרוח' אף היא מילה מקראית, וקשורה לשורש פר"ח. אלה מילים נרדפות עתיקות שנוצרו והגיעו לעברית במקביל, וללא השפעה של אחת על השנייה.
5
יובל דוד הוש שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה המילה ׳טוסט׳ לשפה העברית?
רוביק עונה:
'טוֹסְט' היא מילה שאולה מאנגלית - toast, ונקלטה בשפה הקולינרית העברית לפני שבעים שנה לפחות. בהמלצות תפריט בעיתון חרות משנת 1953 מומלץ לאכול "מרק אפונה עם קוביות לחם קלוי (טוסט)". באנגלית המילה משמשת גם להרמת כוסית, בעקבות הרגל נושן להוסיף לכוסית משקה לגיוון פרוסות לחם קלוי בטעמים שונים. השם העברי שנקבע לטוסט הוא 'קָלי'. במקרא פירוש המילה הוא גרעינים קלויים.
6
שחר שואל/ת: מאיפה באה המילה שמחה?? ומה פירושה?
רוביק עונה:
המילה שמחה מופיעה בתנ"ך קרוב ל-100 פעמים, ולצידה הפועל לשמוח ושם התואר שמח. פירושה כמו היום: תחושה של עליצות ואושר.
7
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
8
שגיב שואל/ת: לפני עשרות שנים, כשמישהו היה עושה גרעפס בתל אביב היו אומרים: "אפשטיין בבית, אפשטיין בחוץ". יש לך איזה מושג על הביטוי הנ"ל?
רוביק עונה:
לא שמעתי את שמעו של הביטוי למרות שאת ילדותי ביליתי בתל אביב. כל היודע דבר על הביטוי הנ"ל, ומיהו אותו אפשטיין, מוזמן לשתף.
9
שוש פורת שואל/ת: מה מקור השם של הגיד הנקרא "גיד הנשה".
רוביק עונה:
השם מופיע בבראשית: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ". למילה 'נָשֶׁה' מקבילות בארמית ואכדית אך פירושה אינו ברור. מדרש לשוני בתלמוד: "למה נקרא שמו גיד הנשה? שנָשָה (נישא) ממקומו ועלה".
10
יהודה בן יהודה שואל/ת: למרבה הצער אני שומע כמעט כל יום ברדיו ובטלוויזיה את המשפט '...נאלצו לקבוע את מותו.' מי מאלץ את הרופאים/פרמדיקים לקבוע את המוות? האם לא ראוי לומר פשוט 'קבע את מותו'?
רוביק עונה:
'נאלץ' פירושו כאן: עשה מעשה או קבע קביעה שלא רצה בה, שנכפתה עליו. היא מעניקה לקביעת המוות ממד רגשי, אמפתיה וחמלה כלפי המת וסביבתו. הרופא עושה כל מאמץ להציל את חייו של האדם בו הוא מטופל, אך בשלב מסוים הבין שלא נותרה לו ברירה אלא לקבוע את מותו.
11
אור ברק שואל/ת: משמ אור ברק לפי הגדרת האקדמיה ללשון, המילה "הכרעה" היא החלטה, קביעה, פסיקה (למשל, החלטת שופט בבית משפט, הכרעת דין בהלכה וגם הכרעת שופט כדורגל במשחק). אולם, במלחמה צבאית אין הרי מי "שעומד בשדה הקרב ומכריע" (כלומר - פוסק מי ניצח ומי הפסיד). ומכאן שלדעתי, אין דבר כזה 'הכרעה צבאית' אלא רק 'ניצחון' או 'הפסד'. יתכן אולי ומקור המונח 'הכרעה צבאית' נולד בקרב אנשי צבא, שהשאילו את מונח ההכרעה מעולם המשפט לתוך העולם הצבאי(?) המילה "הכרעה" אמנם מופיעה פעמים בודדות בתנ"ך, אך הפרשנויות לגבי המשמעות חלוקות, ולא בהכרח מעידות על הכרעה צבאית כפי שאנו מפרשים אותה כיום.
רוביק עונה:
'הכרעה' היא ניצחון סופי, הבסת האויב, בעוד ניצחון סתם יכול להיות זמני. זו גם אחת ההגדרות בכל המילונים. המקור במקרא, והוא ברור מאוד: "ותזרני חיל למלחמה, תכריע קמיי (אויביי) תחתיי". מקור הפועל הוא הכֶּרַע, הכנעת האויב הגורמת לו לכרוע על ברכיו. 'הכרעה' במובן המשפטי מאוחרת יותר, ומושאלת מהמשמעות הצבאית המקראית.
12
מאיר מינדל שואל/ת: "דגול מרבבה"- בשפה שלנו - מצטיין, איכותי, מבריק. רבבה - המלה ברורה לי. המלה "דגול" - לא ברורה לי. (לדגול? דגל?) התוכל להאיר את עיניי?
רוביק עונה:
הפועל 'דגל' במקרא פירושו שיבח, פיאר. דגל ברעיון – האמין שרעיון מסוים הוא הנכון והחשוב. כל אלה נקשרים לדֶגֶל שהוא סמל מכונן של קבוצה או רעיון. 'דגול מרבבה' – זה שמעלים אותו על נס ומפארים אותו מתוך רבבה.
13
אדי שואל/ת: התעורר ויכוח לגבי האפשרות לציין במשפט את המילה "האחרון", כאשר יש רק דמות אחת במשפט. לדוגמה "ראובן ושמעון לומדים בחוג לתלמוד באוניברסיטה, והאחרון החל ללמוד אף בחוג לכלכלה". "ראובן כהן, תלמיד ישיבה מרחוב השומר בבני ברק, יצא לטיול של מספר שנים בארצות המזרח הרחוק, האחרון חזר לארץ רק לפני מספר ימים". האם המשפט השני תקין?
רוביק עונה:
ממש בלתי תקין. 'אחרון' מתייחס לסדרה של שניים לפחות.
14
עודד דגן שואל/ת: באיזה תהליך לשוני נעלמה המילה "אטליז" והוחלפה במילה "קצביה"?
רוביק עונה:
'אטליז' היא מילה תלמודית שדבק בה במידת מה דימוי מרתיע. 'קצבייה' מעניקה לדעת הקצבים דימוי נקי יותר ועברי יותר לבית המסחר שלהם. זה אינו תהליך לשוני אלא תהליך מסחרי-שיווקי.
15
אבי הימן שואל/ת: בערבית ראטה משמעותה "כיסוי" או "מכסה" (לסיר לדוגמא). האם מקור המילה העברית "רטייה" הוא במילה הערבית או במובן הערבי? במילון כתוב שמקור המילה הוא ע''ח (עברית חדשה).
רוביק עונה:
'רטייה' אינה מילה בעברית החדשה אלא מילה תלמודית, המופיעה בתלמוד הירושלמי במשמעות המוכרת היום. היא קשורה לפעלים התלמודיים לִרטות ולהַרְטות הקשורות לספיגה ולחיצה, וכן להנחת רטייה. לא נראה שיש להם קשר ל'ראטה' הערבית.