שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי טופול שואל/ת: הרב דניאל רבין הסביר ששורש המלה מזל זה נז"ל. אני מתקשה בהבנת הקשר. האם מזל זה פועל?
רוביק עונה:
גם לשמות עצם כמו לפעלים יש שורש, זה המבנה המרכזי של השפות השמיות. עם זאת אין לומר שמזל היא מן השורש נז"ל, ולמילה אין קשר לנזילה. המילה התגלגלה מהמילה האכדית manzalu, שפירושה מצב הירח. העיצור נ' נבלע בעברית ובארמית, בעוד שבערבית הנ' נהגית. עם הזמן נגזר מן המילה מזל שורש גזור שם: מז"ל, ומכאן 'התמזל מזלו'.
2
אסתי שואל/ת: מה מקור המלה ״בעליל״? כגון, זאת הפרת חוק בוטה בעליל.
רוביק עונה:
במקור מופיעה 'בעליל' במשנה, ופירושה למעשה, בפועל. 'עליל' הוא ככל הנראה מעשה, מן השורש על"ל, כמו במילה עלילה או בפועל לעולל. 'בעליל' משמשת להדגשה: בעליל, כלומר, זה קרה כך, אי אפשר להטיל בכך ספק.
3
עידית צפדיה שואל/ת: מה מקור שם המשחק שניצל בורשט על שום מה ולמה?
רוביק עונה:
'שניצל בורשט' הוא משחק חידות הבנוי על מגוון נושאים שונים זה מזה. השם מרמז על המגוון – שניצל מצד אחד, בורשט מצד שני. אם בין קוראינו יושב מי שנתן למשחק את שמו המוזר, הוא מוזמן לדווח, רצוי עם הוכחות.
4
תומר שריג שואל/ת: רציתי לשאול לגבי ביטוי סלנג מהעבר שנתקלתי בו פעמיים לאחרונה, בשני סרטי דוקו, פעם אחת בסרט "מאיר אריאל - שיר כאב", שהייתה לי הזכות לכתוב לו את התסריט. מאיר אריאל אומר שם "לפחות יצאנו ראש", והוא מתכוון במובן של "שיחקנו אותה". פעם שנייה בסרט על יוסי בנאי "להאיר את יוסי", בקטע ארכיון שבו אמא שלו אומרת: "לא רציתי שיהיה שחקן, אבל לא יצאתי ראש", במובן של "לא הלכתי אתו ראש בראש". אז מה בעצם המשמעות הנכונה של הביטוי הנשכח הזה?
רוביק עונה:
'יצא ראש' לא נשכח לגמרי, אבל גם אינו נפוץ במיוחד, ואינו מופיע במילוני הסלנג. כמו בביטויי סלנג אחרים מה שקובע אינו משמעות מקורית כלשהי אלא השימוש המקובל. בשימוש המקובל, גם אצל אריאל, הכוונה של 'יצאתי ראש' היא בדרך כלל 'הצלחתי', ולפעמים פשוט 'הבנתי' או 'פענחתי', כמו במשפט מן הרשת: "אחת התוכנות היותר קשות שנתקלתי, אבל יצאתי ראש עם התוכנה", כאשר 'ראש' משמשת או במשמעות שכל והבנה, או במשמעות שליטה וניצחון. השימוש של אמו של יוסי בנאי בביטוי הוא קיצור של 'ראש בראש' וזו אינה משמעות מקורית.
5
חיים שמיר שואל/ת: בתורה נזכר המושג "כיבס ביין בגדיו". בזמנו שמעתי שמושג זה מצביע על עושר, הרבה צאן, היות ובטבע אין יין אדום ולא יין מתוק, רק יין יבש לבן, לכן היו משתמשים בו לרענן את הצמר. האם באמת לא היה בטבע יין אדום? האם זאת אכן כוונת המושג המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותֹה" אכן עורר תהיות, שכן כיבוס ביין אינו נשמע הגיוני. על פי הרשב"ם מדובר על מי שעוסק בדריכת ענבים בגת, ובגדיו מתלכלכים ביין או בדם ענבים הנרדף לו. על פי אבן עזרא מדובר במי ששותה יין רב והוא נדמה לו כמים, ולכן הוא מכבס בו את בגדיו. הפשט הוא שהאדם עשיר כל כך שהיין נשפך אצלו כמים, והוא אפילו מכבס בו את בגדיו. האפשרות שמדובר ביין לבן והוא נועד "לרענן את הצמר" אינה נרמזת בטקסט, מה גם ש'דם ענבים' המקביל הוא ללא ספק אדום. לא תמיד יש צורך לחפש היגיון בשירה המקראית, וזה חלק מיופייה. בכל מקרה, יין לבן או אדום אינו "קיים בטבע", אלא הוא עיבוד תרבותי של פרי הגפן.
6
אודי שואל/ת: נסעתי במורדות דרום רמת הגולן וראיתי לאורך גדר הגבול שלט "אין לרדת לדרך הטשטוש ולשטח המדוסקס". מה כוונת המילה "מדוסקס" בהקשר זה?
רוביק עונה:
'מדוסקס' כאן נגזר מן הדיסקוס, הכלי הרתום לטרקטור ובו דיסקים גדולים המתחחים את האדמה. השטח מדוסקס – השטח עבר תיחוח. אין לכך קשר למדוסקס במשמעות מה שדיברו או התווכחו עליו, שמקורו בפועל האנגלי to discuss.
7
אלעד כ"ץ שואל/ת: מה המשמעות המדויקת של המילה "סלה", כמו בביטוי אמן סלה. לכאורה זו מילה כללית חסרת משמעות וזה מוזר, ייחודי ומסקרן.
רוביק עונה:
'סֶלָה' היא מילת פולחן המסיימת תפילות, והיא מופיעה במקרא 75 פעמים ומשמשת כסימן מוזיקלי. ככל הנראה היא גזורה מהשורש סל"ל שפירושו להרים, והמשמעות: להרים את הקול או את גובה הצליל. עם השנים היא נתפסה כחלק מהצירוף 'אמן סלה', הרחבה של 'אמן'.
8
עמליה סגל שואל/ת: מה זה ג'ורה? אומרים שיש לו פה ג'ורה. מבינה שזה פה מלוכלך, מניין הגיעה המילה? האם ג'ורה בערבית פירושה צואה?
רוביק עונה:
ג'ורה היא ביוב. פה ג'ורה, פה מלוכלך מאוד, ומה מלוכלך יותר מביוב?
9
אברהם שואל/ת: האם יש הבדל אם אני אומרת 'בחוץ חשוך' עם שורוק, לבין 'עכשיו חושך' עם חולם. מתי משתמשים במילה חשוך עם שורוק, ומתי עם חולם?
רוביק עונה:
'חוֹשך' הוא שם עצם. 'חשוּך' הוא שם תואר. שני המשפטים תקינים ומעבירים מסר דומה.
10
ג'וש שואל/ת: ממתי משתמשים בפועל 'לכוון', במובן מוזיקלי של צליל או כלי נגינה מכוון?
רוביק עונה:
ב-1928 החליט ועד הלשון שהפועל המוזיקלי באנגלית to tune וכן tuning יהיו בעברית לכוֵון וכן כיווּן. במילון המוזיקה משת 1946 הוחלט כי הפועל יהיה דווקא להכווין, וכן הַכְוָונה. במילון המורחב והמעודכן למוזיקה של האקדמיה משנת 1956 נקבע שהפועל יהיה כִוונֵן, ושם הפעולה כִוונוּן. tuner הוא במילון זה כוונֶנֶת. כִוונן הוא אם כן הפועל הרשמי, אך דווקא הפועל הוותיק יותר, כיוֵון, התבסס ונוהגים להשתמש בו.
11
טל לנצנר שואל/ת: כבר תקופה מודיעים בעיתונות על לידה במונח 'הפכו להורים' או 'הפכה לאמא'. חברה הסבה את תשומת לבי שהדבר נובע מכך שלא כל הזוגות יולדים (פונדקאות,להט"ב). עדיין נראה לי ביטוי שמצלצל רע באוזן והוא כנראה. תרגום של become a mom. גם השורש 'הפך' נראה לי עם קונוטציה שלילית. האם יש מינוח יותר יפה?
רוביק עונה:
אין קשר בין 'הפכה לאמא' או 'הפכו להורים' לבין מין ההורים או מבנה המשפחה. 'הפך ל...' פירושו בעברית של היום 'מצבו השתנה (כלומר, התהפך) ממצב א' למצב ב''. במקור הפועל המתאים יותר הוא 'נהפך', ויש רואים ב'הפך ל...' שימוש לא ראוי בפועל, אבל השימוש השתרש.
12
עדי פוזנר שואל/ת: שאלתי לגבי השימוש במילה ברירה או במילה אפשרות. האם נכון לומר שתי ברירות או שתי אפשרויות?
רוביק עונה:
ברירה היא מצב שבו יש לבחור בין כמה אפשרויות, שתים או יותר. שתי ברירות – שני מצבים שבהם יש לבחור. יש נטייה לדבר על ברירות במשמעות אפשרויות, אך זו טעות נפוצה וגם מטעה.
13
שרית שואל/ת: אני מעוניינת לכתוב מכתב לשכנים בנושא ניקיון הבניין. האם הנוסח הזה תקין: השכנים מתבקשים ליזום באופן עצמאי את ניקיון הבניין. הפועל ליזום, האם הוא דווקא לאחרים או גם פעולה שחוזרת על האדם?
רוביק עונה:
ליזום הוא שם הפועל של יזם. כוונתך היא שכל שכן יתפוס יוזמה עצמאית בניקיון הבניין, והכוונה הזו ברורה מאוד מהניסוח שבחרת.
14
מתן שואל/ת: כשרואה יפתח הגלעדי את בתו בשובו מהקרב קורע את בגדיו וזועק ״בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי, וְאַתְּ, הָיִית בְּעֹוכְרָיי״. מה פירוש המילה ״בעוכריי״? האם יש קשר למילה עכוּר כמו מים עכורים?
רוביק עונה:
הפועל עכר פירוש במקרא גם פיזי – שאינו צלול. מים עכורים הם מים דלוחים, וגם מטפורי – עוכר הוא מי שמבלבל, מטיל מהומה ומבוכה, ומכאן 'עוכר שלוה'. היית בעוכריי – הסבת בלבול ומבוכה ולציפייה שלי להתקבל בשמחה. בביטוי 'עוכר ישראל' הפועל כבר משמש במשמעות אויב או שונא.
15
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה להתגעגע ולגעת. למרות שהשורש כנראה שונה, האותיות דומות, ועלה בדעתי שזה לא מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. המילה געגועים והפועל להתגעגע נגזרו כנראה מהשורש געה, כלומר, בכה, קרא בכאב לדבר מה. לגעת הוא מהשורש נג"ע. גם ברמת המשמעות הקשר רופף. געגועים הם דווקא מה שאין אפשרות לגעת בו.