שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "שבלונה" (shablona).
רוביק עונה:
המקור הוא מילה גרמנית: Schablone.
2
קולט בוטנר שואל/ת: רציתי להבין מה מקור הפירוש של המילה התערבות במובן של הימור.
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך. ער"ב הוא שורש עם משמעויות רבות, ובמקרה הזה המשמעות קשורה לאחריות, למתן ערבות או למי שעָרֵב לחברו. בספר מלכים נכתב: "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת־אֲדֹנִי אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם־תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם", כלומר, צא לתחרות עם מלך אשור, ואני ערב לכך שאם תעשה זאת תקבל אלפיים סוסים.
3
שיר שואל/ת: ברצוני לדעת האם מקור המילה פנטלון זה מלדינו?
רוביק עונה:
פנטלון פירושה בלדינו מכנס, וברבים, פנטלונֶס, בעקבות הספרדית. המילה מופיעה גם באיטלקית ובצרפתית, והתגלגלה לאנגלית – pants. בערבית היא נהגית בַּנדלון.
4
אביחי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא עשו אותו באצבע"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: מען האָט אים ניט געמאַכט מיטן פֿינגער.
5
אנה מילר שואל/ת: מה המקור והמשמעות של הביטוי ״אמרת כנף״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא תרגום שאילה מגרמנית: geflügeltes Wort, ומרוסית: krylatoye slovo. זאת בעקבות ביטוי יווני קדום שיש בו שימוש נרחב בכתבי הומרוס, ושם הוראתו מילים המתעופפות מהדובר אל השומע. שאול טשרניחובסקי תרגם: "נשא משלו אליה, וידבר את אמרי הכנף" (איליאדה א, 201).
6
מרקי אסף שואל/ת: למה משקה אלכוהולי נקרא בעברית משקה חריף?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות התחייה והעקבות מוליכים אל הרוסית, שם משקה חריף הוא בתעתיק קְרֶפְּקִי נָפִּיטוֹק. קרפקי במשמעות חזק, מוצק, חריף בטעמו.
7
עדי שואל/ת: לאחרונה אמרתי למישהו בבדיחות הדעת "אל תדאג, לא יתלו אותך", כשהתכוונתי, לא תהיה לך בעיה עם זה. מיד הצביעו עלי והאשימו אותי שאני מאיימת על האדם. אני התכוונתי לכך מטאפורית, כמובן, והשתמשתי בזה כמו שרבים משתמשים בזה, מטאפורית. מאין נובע "לתלות מישהו" מטאפורית?
רוביק עונה:
אני הייתי תולה את מי שמעיר לך על כך בעוון החטא הנורא מכל: מחסור בחוש הומור. זו אמירה חביבה, רבת אירוניה, ואין צורך לחטט במקורות. פירושה: מה שעשית לא כל כך נורא. לא מגיע לך על זה עונש מוות. ובכלל, המוות הוא בסיס לשימושים מטפוריים נפוצים כל כך בשפה, שאיננו שמים לכך לב. "תהרוג אותי, אבל...", "בא לי לרצוח אותו", "מצידי אתה יכול לקפוץ מהגג", ועוד ועוד.
8
יוסי מאירי שואל/ת: יש לי שאלה בנושא הצאן. נוקד - זהו השם של העובד בצאן ועושה את כל העבודות הקשורות בעבודה - האבסה, טילוף, רעיה, חליבה (כמו למשל מסגר - שחותך, מרתך, מכופף, קודח ועוד)? רועה צאן - אדם שעבודתו הבלעדית היא רעיית צאן (כמו הרתך, שעבודתו הבלעדית היא ריתוך)?
רוביק עונה:
נוקד הוא מגדל צאן. הוא הבעלים של העדר ובפועל יכול גם לבצע את העבודות הנדרשות, כולל יציאה למרעה. רועה צאן הוא מי שתפקידו לצאת למרעה, שנאמר "משה היה רועה את צאן יתרו חותנו".
9
משה מגן שואל/ת: ידוע כי ציוד היקפי הינו ציוד למחשבים. אך מדוע הוא היקפי, את מה הוא מקיף?
רוביק עונה:
ציוד היקפי מקיף את המחשב: מסך, מקלדת, עכבר, מצלמה ועוד, כל מה שאינו חלק מגוף המחשב. זהו תרגום מאנגלית: peripheral devices.
10
רותי שואל/ת: מה פירוש הפועל 'יצפור' בפסוק הבא? מִי-יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד (סיפור גדעון והמדיינים).
רוביק עונה:
הפרשנות המקובלת קושרת את הפועל למילה הארמית צפרא – בוקר, ממנה נגזרה גם 'צפריר', רוח בבוקר. יצפור מהר גלעד – יחזור אל ההר, והשכם בבוקר ישוב אל המחנה.
11
אודי שואל/ת: לאחרונה סיפרתי בשיחה משפחתית על שיר אינסטרומנטלי, ובני משפחתי אמרו לי שהמושג "שיר" מחייב שיהיו לו מילים, וכי יש להגיד "יצירה אינסטרומנטלית" או "קטע אינסטרומנטלי". מניסיוני אני יודע שגם רצועה אינסטרומנטלית באלבום זכאית לשם "שיר", ומבדיקה ברשת ובמילונים לא הצלחתי לקבל תשובה חד-משמעית לעניין. אודה להתייחסותך לסוגיה.
רוביק עונה:
במשמעות 'שיר' מקופל רכיב סמנטי של מלל, שאליו ניתן להוסיף לחן. יצירה אינסטרומנטלית במוזיקה מהסוג שבשאלה היא 'נעימה'. להקת הצלליות שילבה נעימות לצד שירים של קליף ריצ'רד. באנגלית ההבחנה היא בין song לבין tune.
12
עידו שואל/ת: חברתי שהיא טבעונית תהתה, האם לפועל רדה במשמעות אסף (דבש) יש אטימולוגיה משותפת עם הפועל רדה במשמעות שלט.
רוביק עונה:
רדה במשמעות שלט הוא שורש נפוץ מאוד בשפות השמיות הקדומות. לעומת זאת אין סימנים למקורו או למקבילותיו של רדה דבש. במקרים כאלה יש גם השערות הקושרות את רדיית הדבש לשלטון, אבל קשה לבסס אותן.
13
עליזה סברנסקי שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין המילים חופש (freedom) ולחפש (To search). נראה כאילו שתי המילים הללו מאותו השירים, ונראה לי שיש קשר במשמעות. כשאדם חופשי הוא יכול לחפש. עוד תהיתי האם יש קשר בין המילים נחש (Snake) למילה ניחוש (במשמעות של השערה, ניבוי) וגם המילה נחוש (Determined). מה הקשרים בתוך ענן המשמעויות האלה?
רוביק עונה:
'חופש' היא בשורש חפ"שׁ, שין ימנית, לחפשׂ – בשין שמאלית. שתי השינים מייצגות עיצורים שונים שזכו להסתופף באותה אות, ומכאן שמדובר בשורשים שונים. גם קשר המשמעות רופף מאוד. 'נחש' היא מילה שאין לה שורש עברי, ואולי התגלגלה מהמילה הערבית חנש באותה משמעות. 'ניחוש' התגלגלה מהמילה המקראית נחש שפירושה דיבור קדוש או מעשה קסמים אלוהי, במסגרת הצירוף לחש-נחש. בעברית החדשה נולד ממנה הפועל לנחש במשמעות המקובלת. נָחוש מקורו בנחושת, המתכת הקשה.
14
עליזה פרי שואל/ת: האם יש קשר בין המלה מחמאה - להחמיא - והמלה חמאה?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר, אך הוא מפותל. בשיר השירים נכתב 'חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו", כשהמשמעות: דיבוריו היו רכים יותר מֵחֶמְאָה. עקב הכתיב המיוחד של המילה וכן כוונת הפסוק, השתמשו סופרי ההשכלה והתחייה ב'מחמאה' כמילה אחת, במשמעות קומפלימנט.
15
אפרת שואל/ת: האם אומרים "שתי גבעות" בצורה סמיכות, ולכן יגידו עם חיריק ושווא?
רוביק עונה:
שתי גבעות אינן סמיכות אלא שם מספר+שם עצם. בכל מקרה גם במקרה של סמיכות, למשל 'נערי הגבעות', גבעות יהיה כסומך, בצורתו הבסיסית: גְבָעוֹת. בביטוי כמו 'גבעות עולם' גבעות יופיע כנסמך, בצורת הסמיכות: גִבְעות.