שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ליאם שואל/ת: איך קוראים לעיסוק של גַבָּן (זה שעובד עם גבינות)?
רוביק עונה:
כפי שעיסוקו של הנגר הוא נַגָּרוּת, ועיסוקו של השען הוא שֶעָנוּת, עיסוקו של הגַבָּן (מילה שמקורה בספרות ימי הביניים) הוא גַבָּנוּת.
2
עדנה ברנע שואל/ת: האם מקור המילה מיתומניה הוא מהמילה מיתוס?
רוביק עונה:
מיתומניה היא שקרנות פתולוגית, נטייה להתרברב ולהגזים בלי קשר למציאות. היא מורכבת מהמילים מיתוס (יוונית)+מניה (לטינית), ומתייחסת לכך שאדם בונה מיתוס עצמי הבנוי על דמיונות ושקרים.
3
אדיר שואל/ת: מה מקור המילה רשת?
רוביק עונה:
רשת היא מילה מקראית בשימושים שונים, שהמשותף להם הוא חפץ קלוע: שבכה של חלון, מקלעת בד או מלכודת קלועה. יש קושרים אותה לפועל השמי 'ירש' שפירושו תפס. בעברית בת ימינו המילה מייצגת את העולם הדיגיטלי על דרך הדימוי, וכתרגום שאילה מהמילה האנגלית net או network.
4
מריה שואל/ת: מה המקור של המילה "אגרון"?
רוביק עונה:
אֶגרון הוא שמו של המילון הראשון בעברית, שנכתב על ידי רב סעדיה גאון, והוא מתייחס לכך שבמילון נאגרות המילים בעברית. אִגרון היא מילה בעברית החדשה, ופירושה קובץ מכתבים או איגרות.
5
תם שואל/ת: ינוקא - מה מקורו ומה משמעותו?
רוביק עונה:
ינוקא היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה ילד קטן, תינוק, מן השורש ינ"ק.
6
חניה פישמן שואל/ת: לאחרונה משתמשים קריינים ואנשי ציבור בביטוי 20 שנים, או 2,500 שנים. בעבר נאמר 20 שנה. האם זה טרנד, או שנכון לומר כך?
רוביק עונה:
בקבוצת מילים בעברית מתאפשרת כבר במקורות צורת ריבוי כפולה – ביחיד וברבים. קבוצה זו כוללת בעיקר מטבעות (שני שקל/שני שקלים), שמות עצם הקשורים בבני אדם: ילד (שנים עשר ילד), איש מ-11 ומעלה (חמישים איש, ארבעים איש ואשה), מידות (שלושה קילומטר וגם שלושה קילומטרים) ומונחי זמן – יום מ-11 ומעלה (עשרים יום מול עשרים ימים), חודש ושנה.
7
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה מאה? ומדוע הספרה 100 לא נקראת עשרים? המילה שלושים (3*10=30) מורכבת מן המילה שלוש בתוספת הסיומת "ים", המילה ארבעים (4*10=40) מורכבת מן המילה ארבע בתוספת הסיומת "ים" וכך הלאה.... לפי אותו עיקרון (10*10=100) הייתה אמורה להיום עשר+ים עשרים!! ולא מאה!
רוביק עונה:
השיטה העשרונית בנויה על כך שבכל סיום קבוצה עשרונית משמשת מילה חדשה ועצמאית. עשר: מאה יחידות, מאה: עשר עשרות, אלף: עשר מאות, רבבה (בתנ"ך): עשרת אלפים, ובהמשך מילים לועזיות שבהן הקפיצות גדולות יותר, באלפים. מיליון: אלף אלפים, מיליארד (או ביליון בשיטה חלופית): אלף מיליונים וכך הלאה. המילה מאה עצמה עתיקה מאוד, והגיעה לעברית משפות קדומות יותר כמו אכדית, אוגריתית ואחרות.
8
יאיר ראופמן שואל/ת: למה מתכוון אלתרמן כשהוא כותב 'עינות הליל' בשיר 'פגישה לאין קץ'. האם הכוונה למחזות הלילה?
רוביק עונה:
הביטוי אכן סתום. 'עינות' היא צורת הריבוי של עין במשמעות מעיין, ומופיעה כך במקרא, ולא מוכרת משמעות אחרת. חוקרי אלתרמן מוזמנים לסייע בפתרון החידה.
9
מיכל שואל/ת: מה פירוש "מַעֲרֶה" בשירו של משה טבנקין "ביום מסה" ("מערה יער - אטום")?
רוביק עונה:
המילים מַעֲרֶה וכנראה גם מְעָרָה המופיעות בתנ"ך מייצגות מקום פנוי וריק, שאין בו דבר. הן נגזרות מן השורש ער"ה שממנו נגזרות גם מילים כמו עריה, ערווה ועירום. מערה יער הוא אזור ריק ביער, משמעות המתיישבת גם עם מילות השיר של טבנקין.
10
אילן שואל/ת: לפי התקן, אין שמים את אחרי יש. איך אומרים אפוא "יש לנו זה את זה" בשפה תקנית?
רוביק עונה:
"יש לי את הספר" כמשפט מדגים אמנם אינו עומד בכללי התחביר, אך אין לראות בו שגיאה. הדרך הנכונה על פי הדקדוק המחמיר היא "יש לי הספר", אך צורה זו נשמעת מוזרה, ולא במקרה. המשפט "יש לנו זה את זה" בוודאי עומד בכל הכללים, שכן 'את' קושר בין שני הכינויים (זה-זה), והמושא הוא הצירוף כולו: 'זה את זה'.
11
זיו שואל/ת: האם הביטוי "אף לא אחד" נכון, כמו במשפט: "מי היה שם?" "אף לא אחד." או שיש לומר "לא היה אף אחד"?
רוביק עונה:
"אף לא אחד" היא צורה ספרותית המופיעה במקורות, ומצויה גם בספרות ההשכלה. "לא היה אף אחד" או "אף אחד לא..." היא הצורה המקובלת היום בעיקר בשפת הדיבור. צורה נוספת המקובלת יותר בשפת התקשורת: "איש לא (היה שם)".
12
איתמר שואל/ת: מה מקור הביטוי/קלישאה "יש גבול לכל תעלול"?
רוביק עונה:
הביטוי 'יש גבול לכל דבר', כלומר, יש מעשים שאין לעשותם מתורגם משפות שונות כגון אנגלית: There’s a limit to everything, גרמנית וצרפתית. 'יש גבול לכל תעלול' הוא פיתוח ישראלי במסורת מטבעות הלשון בחרוזים: אותה גברת בשינוי אדרת, זה לא הגיל – זה התרגיל, יש דרג ויש זרג ועוד.
13
אלכס שפי שואל/ת: מהו חוק "לא תעמוד על דם רעך" שחוקקה הכנסת? מה משמעות הביטוי, ומה מקור המצווה הזאת?
רוביק עונה:
הצירוף 'עמד על דם רעהו' משמעותו: נמנע מלסייע לאדם פצוע. המקור בספר ויקרא: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (יט 16). החוק שחקקה הכנסת ב-1998 קובע שעל אדם מוטלת חובה לסייע לאדם פצוע, והוא מזכיר במידה מסוימת את חוק "השומרוני הטוב", הקובע שאדם שלא הגיש עזרה נושא באשמה גם אם לא גרם לפגיעה ולא היה לה בו כל חלק.
14
צחי שואל/ת: כשנשאלת איך נכון לומר פירות יבשים או פירות מיובשים, לא שללת את פירות מיובשים, אך העדפת את פירות יבשים. פעם שמעתי שההגיה הנכונה היא פירוש מיובשים, כי אלה פירות שעברו ייבוש, ויש להבדילם מפירות יבשים שאינם ראויים למאכל. הלא כך?
רוביק עונה:
הטענה שאין להשתמש ב'פירות יבשים' עבור צימוקים, דבלים וכדומה היא דקדקנית ומנותקת מחיי השפה. הביטוי 'פירות יבשים' היום מציין פירות שעברו ייבוש, הוא חלק מן הפולקלור ואין כל סיבה או צידוק לפסול אותו.
15
שדמה שואל/ת: נתקלתי בביטוי "מעוז חפצו" כאיזו חלופה ל"מחוז חפצו". חיפוש בגוגל הראה לא מעט תוצאות של שימוש בביטוי זה. האם הוא תקין, או שזה שיבוש שהשתרש?
רוביק עונה:
זהו בלי ספק שיבוש. אין משמעות לביטוי 'מעוז חפצו', ואין לו בסיס כלשהו בספרות ובמקורות.