שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אורלי שואל/ת: אני מחפשת מילה בעברית מודרנית ל"בית מלאכה". הולכים להקים בפנימיה לילדים ובני נוער בסיכון "בית מלאכה" לייצור סבונים ובשמים מצמחי מרפא שהנערות מגדלות בגידול אורגני. לא מצליחים למצוא רעיון למילה קצת יותר עכשווית שלא תהיה "מפעל" או "עסק". יש לך במקרה רעיון טוב עבורנו?
רוביק עונה:
המילה המתאימה ביותר היא 'סדנה'. היא מתאימה יותר לבתי מלאכה קטנים, ומרמזת גם שיש בהם יסוד לימודי. 'סדנה לייצור סבונים ובשמים' נשמע מצוין.
2
צח יעקובוביץ שואל/ת: אני עוסק בתחום גידול הקנאביס הרפואי. בגמר הגידול חותכים את כל השיח מעט מעל הקרקע, ומעבירים לתהליך הייצור. איך יש לכנות את הפעולה של חיתוך כל השיח במקשה אחת? האם קציר יכול להתאים? המונח התואם באנגלית הוא harvest.
רוביק עונה:
אין כל סיבה שלא להשתמש ב'קציר' או בפועל לקצור, בעקבות האנגלית. לקצור פירושו לחתוך, בעיקר צמחי חקלאות. השימוש העיקרי בו הוא ביחס לחיטה, אבל אין כל מניעה להעביר אותו לגידולים נוספים.
3
אורי שגיב שואל/ת: שמתי לב שמאיר אריאל נהג לבטא את בניין הופעל עם קמץ קטן באות הראשונה. כך למשל בשיר נשל הנחש "אחת לאיזה זמן מגבל", המ' של מגבל נשמעת בקמץ קטן. כמו כן בשדות גולדברג "השדה המזהב", המ' בקמץ קטן. ויש לזה עוד דוגמאות. מה הסיבה להגייה הזאת? האם היא תקינה?
רוביק עונה:
אכן אריאל נוהג כך. בניין הופעל נהגה בפעלים רבים בשתי האפשרויות, בכל הזמנים: hof-al לצד huf-al. היום ההופעה בתנועת o נדירה יותר ואופיינית בעיקר ללשון המקרא, אך היא תקינה.
4
אורי הייטנר שואל/ת: במאמר של נורית גרץ ב"הארץ" על עמוס עוז היא ציטטה אותו מתוך ראיון ישן אתה: "האדם הוא סכום האש שעצורה בעצמותיו". האם לדעתך נכון היה לכתוב "עצורה" או "אצורה"? מתי נכון לכתוב כך ומתי כך?
רוביק עונה:
המקור המקראי של הניב הוא בירמיהו: "כאש בוערת עצור בעצמותי". ההופעות של "אצור בעצמותי" הן מה שאני קורא "הומופונים נודדים", המתייחס לקרבת המשמעות בין מילים הנשמעות זהות, ובמקרה זו 'עצור' (תפוס) ו'אצור' (נאגר, הוחסן). למרות ש'אצור' אינו המקור, אין לראות ב"אצור בעצמותי" שגיאה.
5
דור גבאי שואל/ת: בצבא שירתתי תקופה מסויימת, תחת מפקדת דקדקנית בשפה העברית. למעשה השפה הייתה בשבילה כלי לגאווה ולהאדרה עצמית. היא הייתה מקפידה במיוחד, בכתיבתנו החיילים, ובכתיבתה, לשים את הפסיק, בכל פינה, נידחת, של משפט. דעתי הייתה שפסיקים נוצרו כדי להקל על הקריאה, ולזרז את הבנת המשפט. כאשר, דעתה הייתה, שיש כללים, מוקפדים וברורים, היכן יש לשים את הפסיק, וכי, אין לעבור עליהם! ומה דעתך?
רוביק עונה:
המפקדת טעתה טעות גדולה המעידה על אי הבנת רוחה של השפה, העברית בפרט וגם ביחס לשפות אחרות. פסיקים מרובים הם מחלה סגנונית. הם קוטעים את רצף הקריאה ולעיתים קרובות גם את הבנת הטקסט. הפסיק מייצג מעין קצב נשימה של הטקסט, ויש לקבוע אותו על פי תחושת הכותב ולא על פי נוסחאות, בוודאי לא להציב פסיקים באופן גורף.
6
עמליה סגל שואל/ת: בלם היד ברכב נקרא: הנד ברקס. אני שומעת אנשים שאומרים - אמברקס. מאיפה נובעת השגיאה?
רוביק עונה:
אַמְבְּרֶקְס הוא שיבוש עתיק של hand brake, בלם היד. זאת במסגרת שיבושים של האנגלית המנדטורית כמו אֶנְזַפּ (hands up), פנדל ועוד. חילופי מ-נ אופייניים הן בתוך השפות השונות והן בעברית. הסיומת –ס נקשרת לכך שהבלמים זכו לצורת ריבוי אנגלית –brakes, ואלה נתפסו כמילה ביחיד. כך נוצרה צורת הרבים הישראלית ברֶקסים.
7
רחל שואל/ת: לאחרונה למדתי ניקוד ונתקלתי במילה "נְקֻדָּה". למרות שעברתי על כל חוקי הדגש שאני מכירה לא הצלחתי לפענח למה יש דגש ב-ד'. אשמח לביאור בנושא.
רוביק עונה:
מקור הדגש במילה הזו במסורות הקריאה של התנ"ך, במשקל קְטֻלָּה, ובו מילים נוספות כמו אֲגֻדָּה, כְּתֻבָּה ואחרות. משקלים לא מעטים נושאים דגש באחת האותיות, וזאת כאמור במסורות הגייה ולא מתוך כלל דקדוקי גנרי. למשל: משקל קַטָּל (בעלי מקצוע): טַבָּח, סַפָּן; משקל קטיל (תַקִּיף, כַּבִּיר).
8
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במלה "משים". אני משים פניי אל הגן. מה ההבדל בין "משים" ל"שם פניי אל הגן"? זה בלשון הווה וזה בלשון הווה.
רוביק עונה:
'משים פניו' היא צורה נדירה של שי"ם בבניין הפעיל ומשמשת רק בספרות במשמעות דומה ל'שם'. הנוכחות שלה היא בעיקר בצירוף המקראי 'מבלי משים', וכן 'משים פעמיו', ועוד.
9
יובל שואל/ת: אף פעם לא הבנתי מאיפה הגיעה באמת המילה "אוטו" כשם נרדף למכונית. מצד אחד זה נראה קיצור של "אוטומוביל", ז"א כלי רכב שנוסע באופן אוטומטי. מצד שני היה ממציא גרמני בשם אוטו, שפיתח את מנוע הבעירה הפנימית שמכונה "שיטת אוטו", שכל המכוניות נוסעות לפיו (חוץ ממנועי דיזל כמובן, שהם לפי שיטת דיימלר). האם מדובר כאן על צירוף מקרים בהופעה של השם "אוטו", או שבאמת המילה "אוטו" בהקשר של מכונית מגיעה רק מאחת הסיבות שמניתי?
רוביק עונה:
הגרמני ניקולס אוטו המציא את הגירסה הנהוגה היום של מנוע הבעירה הפנימית – בעלת ארבע פעימות, אך זה אינו מקור המילה. השימוש העברי בצורת הקיצור 'אוטו' אכן הגיע מגרמנית – auto, קיצור של automobil, מילולית: המניע את עצמו.
10
משה מגן שואל/ת: אבקש לדעת מאיפה באה המילה 'שאטל', הכוונה לתחבורה ההיא.
רוביק עונה:
שאטל הוא שימוש ישראלי של מילה אנגלית, shuttle, שפירושה שיטת הסעה מנקודה לנקודה באופן סדיר. באנגלית יש לה גם משמעות הקשורה לאריגה. לשאטל נקבעה מילה עברית: הֶסֵּעִית, ובתחום המעבר הימי – מעבורת.
11
ניל חורגין שואל/ת: כמו שהמילה salary מקורה מ sel, salt מלח, האם יש עדות שהמילה משכורת/שכר מגיעה משיכר?
רוביק עונה:
חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח, שהיה אז יקר המציאות, ומכאן salary, משכורת. שׂכ"ר הוא שורש שמי המוכר בשפות רבות במשמעות המוכרת לנו היום. שׁיכר היא בשין ימנית, שהיא עיצור שונה משין שמאלית, וכמו כן אין כל עדות לכך שהשיכר שימש לתשלום. אחת הסברות המקובלות היום היא שהשיכר המקראי הוא משקה הבירה של העולם העתיק.
12
רותי שואל/ת: מה מקור המילה שְׂרָד? נראה שהמילה 'משרד' לקוחה מאותו שורש. נכון?
רוביק עונה:
'שרד' היא מילה מקראית שממנה אכן נגזרה בעברית החדשה 'משרד'. הכוהנים לובשים 'בגדי שרד': "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט 1). בעברית החדשה 'מדי שרד' הם חליפות בגדים המחויבות בטקסים ובמעמדים פורמליים, 'דירת שרד' היא דירה הניתנת לבעל תפקיד ממלכתי בכיר, וכמוה 'מכונית שרד'. המילה החדשה 'משרד' משמשת הן במשמעות החדר או האתר שבו מתקיימת פעילות מוסדית כלשהי, ובהרחבה תיק או תפקיד בממשלה: 'משרד האוצר'. ההרחבה נשענת על שאילת משמעות מן המילה האנגלית office – שהיא גם משרד פשוט, וגם תחום בעבודתה של הרשות המבצעת, הממשלה.
13
צהלה שואל/ת: מה מקור הביטוי: 'את יודעת', שאומרים בכל משפט? לדוגמא: האוטובוסים הללו, את יודעת, תמיד מאחרים! דיברתי עם חברה דוברת אנגלית והיא אמרה לי: you know . אז שאלתי: מה, גם באנגלית אומרים כך? אז היא שאלה: האם הביטוי הגיע מהעברית לאנגלית? או: מהאנגלית לעברית?
רוביק עונה:
השימוש הנפוץ ב'אתה יודע' או 'את יודעת' כמעין הדגשה במהלך שיחה מקורו באנגלית, בתהליך הקרוי תרגום שאילה. בין הדוברים הישראלים נפוצה גם הצורה האנגלית המקורית – יוּ נוֹאוּ, וראו פרסומות היונים של הביטוח הישיר.
14
יואב שואל/ת: מה מוצא שם המשפחה וההסבר לו השם 'אורגיל'?
רוביק עונה:
'אורגיל' הוא שם עברי לכל דבר, אור+גיל. בהחלט אפשרי שהשם הוא עיברות של השם אורגֶל שפירושו עוגב בגרמנית, או אורגלֶר – נגן עוגב.
15
רות קלפוס ריינהרץ שואל/ת: מה פירוש שם המשפחה (של בעלי) קלפוס. מוצא המשפחה מקראקוב פולין. מה פירוש השם ריינהרץ? שם משפחתו של אבי. המשפחה גרה בסלומניק עיירה צמודה לקראקוב. ברור שלשונית הפירוש הוא לב נקי או טהור? או שאולי קשור למשהו אחר?
רוביק עונה:
קלפוס בגרמנית התגלגל מ- kalbfuss, רגלי עגל, או מהונגרית מ-kalapos, כובען. לגבי ריינהרץ – המשמעות ברורה ויפה: לב טהור, אין סיבה לחפש מקור אחר. ל'ריין' יש משמעויות נוספות, אבל החיבור בין שתי המילים אינו מותיר מקום לספק.