שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
טל שואל/ת: האם המילה זרה (מלשון "לזרות מלח על הפצעים") היא תנכית, משנאית, או מאוחרת יותר?
רוביק עונה:
השורש זרה במשמעות פיזר מופיע במקרא 39 פעמים, בבנייני קל, נפעל, פיעל והופעל.
2
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ״משנה״ (עם קמץ)?
רוביק עונה:
משנה היא מילה משנאית, ופירושה לימוד. מקורה בפועל המקראי 'שנה' שפירושו חזר, ומכאן חזר על לימודיו, קרא דבר מה פעמים נוספות, וכך דבקה בפועל משמעות הלימוד. המילה 'משנה' במשמעות לימוד מופיעה במשנה עצמה פעמים רבות, וכך קיבלה המשנה את שמה.
3
עמית שואל/ת: : מהו שורש הפועל לסנוור (היכו בסנוורים וכד')? האם יש לשורש מקבילות בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
בעברית שורשים רבים שנגזרו ממילים שאין להן שורש מקורי ידוע. המילה 'סנוורים', המופיעה בספר בראשית ומלכים, קשורה לפי דעה אחת לאכדית, ולפי דעה אחרת היא צורת ספעל של נור. בשני המקרי מדובר באור, אך משמעות המילה היא דווקא עיוורון, והשימוש הוא מעין לשון נקייה. הפועל לסנוור נגזר בעברית החדשה מ'סנוורים'.
4
רחל שואל/ת: נתקלתי במילה 'התחשגז' שפירושה עשה חיים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
אכן חידה. הפועל נחשב דיבורי ומזוהה במקורו לפחות עם הווי מעשני סמים קלים, והוא נולד כנראה משילוב צלילים המזכיר שמחה, חשק ועוד. מידע נוסף יתקבל בשמחה.
5
רינה שומרון שואל/ת: עולל, טף מה מקורן? שורש? הטיות לשמות הגוף, יחיד-רבים?
רוביק עונה:
'עולל' היא הרחבה של המילה עוּל שפירושו צעיר (עול ימים). המילה ניטית בדומה לכל שם עצם אחר. טף היא שם קיבוצי ולכן אין לה צורת רבים. למילה אין שורש מקורי ידוע. באתיופית יש מילה דומה באותה משמעות. ככל הנראה הפועל לטופף מנגזר מ'טף'.
6
דני זאק שואל/ת: מדוע בעברית אומרים אתונה ולא את'ינה? כמו כן, כיצד הפכה קיפרוס לקפריסין בעברית?
רוביק עונה:
אתונה נקראת כך בעקבות שמה הארמי של העיר, אתונא, המוכרת מן התלמוד. במסכת בכורות מסופר למשל, בתרגום מארמית "אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי." המילה 'קפריסין' מופיעה בתלמוד, בעיקר במסכת ברכות ופירושה ניצני פרי הצלף, הנקרא caper באנגלית. לשם Cyprus אין מקור מוסכם, ורבים קושרים אותו לעץ הברוש או לצמח החינה. השם העברי ניתן לאי בתקופת ההשכלה, תוך אימוץ שם הצמח וכן התוצר 'יין קפריסין' (יין צלפים) באסוציאציה לשם היווני. תחילה הציגו בעיתונות את השם קפריסין, כאשר בסוגריים מופיע השם המקורי. ב-1878 השם מופיע במקביל בעיתונים המגיד והלבנון, כמו בכותרת הבאה: דון יוסף הנשיא מלך קפריסין (Cyperen).
7
אבישי סימון שואל/ת: בשירו של יעקב שרת 'נגן לי ירדן' נאמר: "ולאור הלבנה עת אקשיב לך מוזרת, אשמע כבחלום הד רחל המשוררת." מה פירוש הפועל מוּזֶרֶת? ומה מקורו?
רוביק עונה:
מחבר השיר יעקב שרת מספר לשאלת "הזירה הלשונית", שהנוסח המקורי היה "עת אקשיב לך מוֹזֶרֶת', והוא מתייחס לביטוי 'מוֹזֶרֶת בלבנה' המופיע במסכת סוטה, ועוסק באשה שנטמאה: "עד שישאו ויתנו בה מוֹזְרות בלבנה, והכוונה לנשים הטוות בלילה, לאור הלבנה, ומדברות על האשה הטמאה. מָזַר פירושו ארג, טווה חוטים. מאחר שהמונח לא היה מוכר למבצעי השיר שינוי אותו ל'מוֶּזֶרת', צורת משנה של 'מוזָרָה', למרות שזאת לא הייתה כוונת המשורר.
8
חררדו שואל/ת: אני שואל על מילה לא ברורה בספר שופטים פרק ח' ט"ז: וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת". מה זה ויודַע? בתרגומים של מלומדים יהודים בגולה מקובלת המונח הענשה, אבל לא מצאתי במילונים עבריים שורש ידע במובן זה.
רוביק עונה:
פרשני התנ"ך חלוקים בנושא. אין ספק שהכוונה היא להעניש. מכאן שאפשר לפרש את המילה: "לימד אותם לקח", כלומר גרם להם לדעת שעשו מעשה רע. הסבר אחר הוא שיש כאן טעות סופר, והשורש הוא דו"ש, והכוונה שדשו את בשרם של אנשי סוכות בקוצים וברקנים.
9
מקים שואל/ת: בפסוק 'שיויתי ה׳ לנגדי תמיד', מה משמעות המילה שיויתי?
רוביק עונה:
הפועל שיווה נקשר לשורש שו"ה שמשמעותו היה דומה, היה שווה במראהו, בכוחו ועוד. בבניין פיעל הוא משמש גם במשמעות דימה: שיוויתי ה' לנגדי – דימיתי את מראהו של האל לנגדי.
10
שמואל שואל/ת: אני סבור או אני חושב?
רוביק עונה:
'חושב' הוא פועל גנרי לכל צורות וסוגי המחשבה. אחד השימושים פירושו 'דעתי היא', וכאן הוא מקביל ל'אני סבור', ולכן ניתן להשתמש בשתי המילים: 'אני סבור ש...', 'אני חושב ש...'. בכל השימושים האחרים אין להשתמש בסבר אלא רק בחשב: 'חשבתי על העניין' ולא 'סברתי על/את העניין'.
11
אבישי טופול שואל/ת: האם יש קשר בין מלל לאומללות?
רוביק עונה:
אין קשר. מֶלֶל הוא מהשורש מל"ל הקשור בדיבור, ומכאן גם מילה, תמליל ועוד. אומלל היא מילה יחידאית בתנ"ך, הרחבה של השורש אמ"ל הקשור בעצב ודיכאון ומקורו באכדית. אומללות והפועל לאמלל הן גזירות מאוחרות מ'אומלל', לצד אֲמֵלָל, גם היא מילה יחידה במקרא.
12
גל שואל/ת: כינויו של הטבור בערבית הוא סורת אל באטן. המילה שורר במשמעות טבור המופיעה בשיר השירים נשמעה לי דומה, ותהיתי אם יש קשר או שזה מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון אינו מקרי. חבל הטבור נקרא בעברית גם שֹׂר, כאשר שֹׂרֶר היא צורה משנית. המילה מופיעה במקביל בשפות שמיות רבות: שׁורא בארמית, סורית, מנדעית ועוד, וסוּר (ר' כפולה) בערבית. יש קושרים את המילה לשורש שר"ר הקשור בכוח. סורת אל בטן היא בערבית חבל טבור הבטן.
13
מיכאל וולף שואל/ת: מה הקשר בין נגע (בעור) לבין נגיעה?
רוביק עונה:
השורש נג"ע מתייחס ברוב המקרים לנגיעה מעודנת, אך בהרחבה הוא משמש גם לנגיעה אלימה, מכה קשה, ומכאן נֶגַע במשמעות הרפואית, נגוע ועוד.
14
אור שואל/ת: אני תוהה לגבי האופן בו מבטאים את המילה זְמוֹרָה. האם השווא בראש המילה הינו נע? באם כן, מדוע התעתיק האנגלי חסר הברה?
רוביק עונה:
אחד המאפיינים של ההגייה העברית המקובלת היום הוא היעלמות השווא הנע. ברוב המקרים הוא הופך בראש מילה לשווא נח: כביש (kvish), גבורה (gvura), זמורה (zmora) וכדומה. בכמה עיצורים. בעיקר אותיות למנ"ר, הוא נשמע כמעט כסגול: מסיבה (mesibba), רצינות (retzinut) וכדומה. תעתיק המחקה את נוהגי הדיבור יראה את ההבדל הזה באופן ברור.
15
אנה מילר שואל/ת: האם אחרי האוגד ״הם״ יש לשים נקודתיים? למשל, הפירות האהובים עליי הם: בננות, תפוזים ושזיפים. לדעתי, זה איננו נכון למרות שכך נוהגים רבים.
רוביק עונה:
אין בשום פנים לשים נקודתיים במשפט מסוג זה שבשאלה. 'הם' מייצג את מה שמייצגות הנקודתיים. בנוסח אחר הנקודתיים ימלאו את תפקידן: "ואלה הפירות האהובים עלי: בננות, תפוזים ושזיפים".