שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יטי שואל/ת: איך נכון להשתמש בשורש ש.מ.ר: על או את? לדוגמא: 'שומר על הבית' או 'שומר את הבית'?
רוביק עונה:
שני השימושים נכונים, אך ההקשר שונה. 'שומר על הבית' פירושו מגן על הבית, דואג שהבית לא ייפרץ או ייהרס. 'שומר את הבית', או 'שומר את האוצר', 'שומר את כתב היד' פירושו מחזיק בדבר מה כקניין. הגבול בין השימושים האלה אינו חד.
17
יעל כהנא שואל/ת: יש לי התלבטות עם משפט במבנה "הייתה זו שעת שקיעה", מבנה רווח בשירה ובספרות, כמו למשל בשירו של יוסי בנאי "היה זה בחצות הליל, בחולות". אבל לפי אבא בנדויד המבנה התקני הוא "זו הייתה שעת שקיעה", וגם לפי שושנה בהט, אשר מציינת שמבנה כזה אפשרי רק במשפט עם משלים - כאשר הפועל בעבר או בעתיד אז המשלים יקדים לפועל והנושא יבוא אחריו. השאלה מדוע "הייתה זו שעת שקיעה" לא תקין. האם הדוגמה מבראשית "ויהי בוקר ויהי ערב" אין בה כדי לאשר את תקינותו משפט כזה? או - האם יש אפשרות לראות במשפט מעין "משפט חסר", למשל כזה שהושמט ממנו לוואי משלים? וכך לאשר את תקינותו של סדר המילים?
רוביק עונה:
אין כל בעיה ב"הייתה זו שעת שקיעה" ובכל משפט במבנה דומה. התחביר העברי מגוון וגמיש ומושפע מדגמים שונים בעברית הקלסית ובשפות משפיעות. הפועל יכול לבוא בראשית המשפט (כנהוג במקרא), אחרי הנושא (זו הדרך המקובלת), או אחרי תיאור "בחצות הליל נפל דבר". שני השמות שהזכרת הם בעלי זכויות רבות אך הם מייצגים תפיסה של תקנות יתרות ואיסורים שאינם תואמים את רוח השפה והדינמיקה שלה.
18
כנרת שואל/ת: מה נכון להגיד: .. בתאריך 1.1.18 נבדק בפני רופא ... או בתאריך 1.1.18 נבדק ע"י רופא...
רוביק עונה:
נכון לומר 'נבדק על ידי': "הרופא בודק אותי, אני נבדק על ידי הרופא". מילת היחס 'בפני' מתאר מצב של זה לעומת זה: "עמד בפני ועדה רפואית", "ניצב בפני שופט".
19
שדמה שואל/ת: איך נכון יותר לומר: "לכל אורך הזמן הזה" או "לאורך כל הזמן הזה"?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות. הכמת 'כל' מתייחס בגירסה הראשונה לאורך, ובגרסה השנייה לזמן. עם זאת 'לכל אורך הזמן הזה' היא גרסה שוטפת יותר ורצוי להשתמש בה.
20
אילה שואל/ת: כתבתי פוסט - הלכתי לישון עם התרנגולות והתעוררתי עם הציפורים. קיבלתי תיקון שזה הפוך. אני זוכרת שככה אמרו. תחכים אותנו בנידון – ותפסוק.
רוביק עונה:
הצדק בוודאי אתך ולא עם המתקנים. הביטוי "הלך לישון עם התרנגולות" מקובל בכמה שפות. יידיש: ער גייט שלאָפֿן מיט די הינער גלײַך. גרמנית: mit den Hühnern zu Bett gehen. צרפתית: se coucher avec les poules. בת זוגו של רפול עפרה מאירסון סיפרה עליו: "אמא שלו לימדה אותו שאנשים הגונים צריכים ללכת לישון עם התרנגולות ולקום עם התרנגולות". לגבי הקימה הבוקר, גם הציפורים וגם התרנגולות נוהגים לצייץ ולקרקר עם שחר, כך ששתי הגירסאות נכונות.
21
אשל שואל/ת: 2 ציטוטים מתוך המרשתת: א. ״שידור ישיר מטכס האשכבה של.....״ ב. ״החל טכס האשכבה של.........״ האם נכון להשתמש בביטי ״טכס אשכבה״? למיטב ידיעתי זהו מנהג נוצרי ׳פר-אקסלנס׳.
רוביק עונה:
טקס האשכבה הוא אכן במקורו נוצרי, אך הוא התקבל בשימוש העברי-ישראלי מאחר שהיה צורך במילה או ביטוי לטכס הקודם להלוויה, המקובל היום מאוד. הנוצרים לקחו לא מעט מטבעות לשון ונוהגים מן היהודים, מותר לנו בהחלט לקחת מהם משהו בתמורה.
22
יוחאי שואל/ת: בספר שופטים נקראים תושבי שכם ״בעלי שכם". האם יש שימוש כזה במלה 'בעלי' גם לתושבים אחרים, ומה משמעות הביטוי?
רוביק עונה:
הצירוף 'בעלֵי+שם מקום' מופיע במקרא כמה פעמים נוספות: בעלי יבש גלעד, בעלי יריחו, בעלי מגדל ועוד. הכוונה ככל הנראה לאדוני המקום, לדמויות בעלות השררה וההשפעה ביישוב.
23
נוני שואל/ת: הביטוי "פרה חולבת" לא מוזר קצת?
רוביק עונה:
מבחינת השימוש בו הביטוי דווקא נאה כדימוי. פירושו אדם או ארגון המשקיעים כספים רבים ללא החזר. הוא מופיע ביידיש: מעלקנדיקע קו, ובשפות נוספות. באשר לשימוש במילה 'חולבת', הצורה המיוחדת 'פרה חולבת' מופיעה בלשון ימי הביניים המאוחרים ופירושה פרה המניבה חלב. השימוש בבניין קל הוא אם כן כפול, יוצא ועומד: 'חולב/ת הוא גם מי שמפיק חלב מן הפרה, וגם מי שמניב את החלב. כפילות דומה אפשר למצוא בפועל 'תולה', המתייחס גם למי שגורם לתלייה, וגם למה שנתלה (הכביסה תולה בחצר).
24
חני פריאל שואל/ת: האם נכון להשתמש במשפט "שלא תדעו עוד צער" בניחום אבלים?
רוביק עונה:
המשפט בוודאי מקובל, איחול לגיטימי למשפחה שזה יהיה צערה או אסונה האחרון. המקור ביידיש: איר זאָלט שוין ניט וויסן פֿון צער. גרסה ספרותית יותר שאולי השפיעה על היידיש: 'ולא תוסיפו לדאבה עוד'.
25
ישראל ליטמן שואל/ת: "לבריאות!" - למה מברכים ב"לבריאות!" בהתעטשות?!...
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא בגרמנית וביידיש, שם מברכים לאחר התעטשות 'גֶזונטהייט', כלומר, בריאות. ברכות עיטוש עתיקות הן 'מרפא', ‘חיים’ ו'אסותא', וגם הן קשורות בבריאות. 'אסותא’, היא מילה ארמית תלמודית שפירושה רפואה. ב'שולחן ערוך' נכתב: ''אין משיחין בסעודה, ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא".
26
שרגא שואל/ת: בתשובה לשאלה קודמת ענית כי דודה מנישואין לדוד שלי נשארת דודה גם לאחר הגירושין מהדוד. האם גם בעלה של אחותי נשאר גיסי לאחר גירושין מאחותי, או אח של אשתי נשאר גיסי לאחר גירושיי מאשתי אחותו?
רוביק עונה:
כפי שאשתך לאחר הגירושים היא אשתך לשעבר (או גרושתך), כך הגיס הוא "גיס לשעבר", ואפשר גם: אֶקס-גיס.
27
מרים שואל/ת: נתקלתי בעבר באמירה שהפייטנים בימי הביניים במפעליהם השונים ובהם גם חידשו מילים. חידשו גם פעלים משמות (פעלים גזורי שם): נאנש (התמלא אנשים) האריח (הזמין אורחים) הגזיע (עשה גזע) נדשא (התמלא דשא) התמגד (מלשון מגד). האם תוכל לאמת את החידוש כי מן השם סמדר יצרו את הפועל הנץ ופרח?
רוביק עונה:
הדוגמאות היפות שבשאלה הן במסגרת מה שקרוי 'שורשים גזורי שם': שם עצם מוליד שורש חדש וממנו נגזרים פעלים או שמות עצם חדשים. אין לכך קשר ליחס בין סמדר לבין הנץ ופרח. נצ"ץ ופר"ח הם שורשים שמיים קדומים שמהם נוצרו פעלים ומילים, כמו ניצן, פֶרַח ועוד, בעוד סמדר היא מילה נטולת שורש.
28
רינה גרטל שואל/ת: מה פשר האותיות בסוגריים המופיעות בין הפסוקים השונים בטקסט המקראי: (ס) (פ)? כמו למשל בשירת הים של משה בספר שמות טו.
רוביק עונה:
(פ) ו(ס) מתייחסות לחלוקה מסורתית של המקרא. לפני החלוקה המאוחרת לפרקים הייתה חלוקה של ספרי החומש לפרשיות, משני סוגים: פרשייה פתוחה (פ) המתחילה בראשית שורה, ופרשייה סתומה (ס) שלפניה ואחריה טקסט רציף.
29
שדמה שואל/ת: האם יש הסבר לכך שבמספרים בעברית דווקא הצורה הזכרית מקבל את הסיומת הנקבית של ה"א?
רוביק עונה:
לתופעה החריגה הזו כמה הסברים. האחד, שהיא התגלגלה מהמספרים 11-19 שלהן סיומת 'עשרֶה' לנקבה, ולכן במספר 'שלוש עשרה' 'שלוש' נתפס כנקבה, ונוצרה הצורה הזכרית שלושה-עשר. הסבר שני שכל הצורות המספריות היו ללא סופית. בשלב מסוים לצורות הזכר במספרים נצמדה הסיומת tu מטעמים שונים, והיא רוככה ל-ה. אף אחד מההסברים אינו מוסכם, ומדובר בהשערות בלבד.
30
ארנון שואל/ת: האם המילה אנקדוטה היא בעברית? אם לא, מהי המילה המתאימה?
רוביק עונה:
'אנקדוטה' אינה מילה עברית. זו מילה יוונית שהתגלגלה דרך הלטינית לשפות אירופה. משמעותה היא סיפור קצר שהתקיים במציאות, אך יש בו יסוד משעשע, ואין לו חשיבות מיוחדת. אין מילה עברית המשקפת את גווני המשמעות האלה.