שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
רותי בית אור שואל/ת: אנחנו מכירים את הגרש היחיד כמסמן קיצור (פרופ'), את הגרשיים כמסמנים ראשי תיבות (ת"א, ב"ש, וגם יוצא הדופן ד"ר), אבל איך, ומתוך איזה צורך, נולד הקיצור י-ם למילה ירושלים?
רוביק עונה:
הקיצור נולד מתוך הצורך לקצר בכתיבה בשמות החוזרים פעמים רבות, והוא אופייני לשמות מקומות מורכבים, ורלוונטי לשם המסורבל ירושלים. בדיבור ייאמר תמיד השם המלא. כאשר שם העיר מורכב משתי מילים הפתרון הוא גרשיים: פ"ת, כפ"ס וכו'. זה אינו מתאים לירושלים, ולכן נכנסה בעיתונות החדשה הצורה י-ם, אות ראשונה ואות אחרונה. בשמות קצרים של יישובים אין צורך בקיצור, כמו חיפה ועכו.
17
חיים מימון שואל/ת: האם קיים מילון של כל שמות הפועל בעברית?
רוביק עונה:
שמות הפועל הם חלק מהמערכת הדקדוקית, ולכן אין ריכוז של התחום במילון נפרד, כפי שאין ריכוז מילוני נפרד לצורות הווי או ציווי. במילונים שונים וכן בלוח הפעלים של האקדמיה ללשון יש פירוט דקדוקי של פעלים, ובהם מצוין גם שם הפועל. בכמה מילונים דו לשוניים נהוגה שיטה שבה כל הפעלים מופיעים כשמות פועל, ולכן הם מרוכזים בצד העברי באות ל'.
18
מלי האריס שואל/ת: רוב המשקלים של שמות פעולה המתחילים ב"תוֹ" שייכים לגזרת נחי פי"ו: תוצאה, תופעה, תוכחה, תודעה ועוד. שאלתי נוגעת למילה "תובנה". ההיגיון אומר, שהיא קשורה לשורש ב.י.ן (בינה, הבנה). מדוע, אם כן, היא מצטרפת לקבוצה האופיינית לנחי פי"ו?
רוביק עונה:
בעברית לדורותיה יש דוגמאות לא מעטות שבהן מילה אינה נוהגת לפי הגזרה של השורש אלא נודדת לגזרה אחרת. בדרך כלל הסיבה היא סמנטית. כך חידש ביאליק את 'יבוא' (בו"א) בעקבות יצוא (יצ"א). מַשָּׁט ומַטָּס (נחי ע"ו) מתנהגות כמו חסרי פ"נ (מַסָּע). 'תובנה' נוצרה מתוך קרבת התחום למילים כמו תודעה ותופעה, והצטרפה לגזרה. הנימוק הדקדוקי גרם לכך שהיא לא זכתה שנים רבות לתו תקן, אבל בסופו של דבר האקדמיה הכשירה אותה.
19
שולה ברנע שואל/ת: האם יש צורת רבים למלה רעב?
רוביק עונה:
'רעב' הוא שם מופשט המייצג מצב כללי ואינו מיוחס למסומן ספציפי, ולכן לא נמצא לו ריבוי. כאשר רוצים לרבות נאמר 'תחושות רעב', 'מצבי רעב' ועוד. בתרבות תימן מוכרת הצורה 'רעבונות', ריבוי של 'רעבון', המתייחסת לתקופות בצורת ורעב.
20
אורי קליין שואל/ת: בחורף הזה ירדו עד כה גשמי ברכה. הם גרמו לכך שהכנרת מתמלאת? נמלאת? גם וגם?
רוביק עונה:
גם וגם. נמלא – משפת מקרא. התמלא – מלשון חז"ל.
21
רותי שואל/ת: מה תקין: פעילות או שפה מסובכות? או: פעילות או שפה מסובכת? ואם שמות העצם לא מאותו מגדר, מה הפתרון?
רוביק עונה:
כאשר שם התואר מתייחס לשני שמות העצם שבמבנה הברירה 'או', חייבת לבוא צורת זכר רבים, אחרת יש להבין שהתואר מתייחס רק לשם העצם השני. כאשר יש שוני מגדרי, התואר יבוא בזכר רבים, הוא צורת הסתמי.
22
יפה פרשקובסקי שואל/ת: ברצוני לשאול מהו מקור שם המשפחה פרשקובסקי.
רוביק עונה:
פּרַשקובסקי הוא מי שהגיע מהעיר פרשקה - Praszka - בדרום פולין, במחוז אופולה.
23
מרכוס שואל/ת: איך שם נוצרי כמו מרכוס משתייך למוצא יהודי? שורשי אבי הינם מפולין.
רוביק עונה:
התופעה של אימוץ שמות נוכריים על ידי יהודים רחבה. במקרה זה השם זכה לפופולריות בין היהודים גם כשם פרטי וגם כשם משפחה מאחר שנתפס כחלופה לועזית למרדכי. עם זאת זה לחלוטין אינו שם יהודי בלעדי. בארצות שונות הוא משמש הן כשם פרטי והן כשם משפחה של לא יהודים.
24
מרתה שואל/ת: מה ידוע לך על שם המשפחה zemanek, היכן הוא נפוץ?
רוביק עונה:
הזירה לא מצאה מקור לשם המשפחה זֶמָנֶק. כל מידע יתקבל בברכה.
25
נועם שואל/ת: במסגרת פרויקט שורשים, אשמח לדעת מה פירוש שם המשפחה אפטר. למיטב ידיעתי, סבא רבא שלי מצד אבי ששמו ישראל אפטר חי בקייב, ובזמן מלחמת העולם השנייה עבר למונטריאול בקנדה.
רוביק עונה:
אפטר הוא ככל הנראה בן העיר אפּט. אפט הוא שם יידישאי של העיר אוֹפָּטוב השוכנת בין קרקוב ללובלין.
26
דנה שואל/ת: מה פירוש ומקור המילה "בארד"- בוק?
רוביק עונה:
המקור בערבית הפלסטינית. בָּרֶד פירושו קר, איטי, כבד. המקור הוא במילה בַּרַד, שפירושה קור, ומכאן גם המילה הערבית-עברית בָּרָד, ומשקה הברד.
27
מאירה בן דב שואל/ת: מה מוצא המילה "טרום", פירושיה, ומה בינה לבין "קדם"?
רוביק עונה:
טרום היא ואריאציה מקראית של 'טרם'. במגילת רות נכתב: "וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בטרום/בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ". צורת הכתיב הזו, 'טרום', אומצה בעברית החדשה במשמעות 'מה שקדם ל...'. היא נרדפת לקידומת 'קְדַם', ואין כאן הבדל משמעות.
28
יעל ועמי לין שואל/ת: מהיכן מקור הביטוי סיפורי צוואנציק?
רוביק עונה:
'צוואנציק' פירושו ביידיש עשרים, והכוונה לסיפורים של אנשי העליות הראשונות, בהתייחסות לשנות העשרים של המאה הקודמת. הביטוי נועד לרמוז שמדובר בסיפורים טרחניים.
29
יוסף שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי להבין מה משמעות הביטוי: ''אם נופל לך סוס מהשמיים, אל תבדוק לו את השיניים''?
רוביק עונה:
ברשת הביטוי מופיע פעם אחת בלבד, בפוסט של גבר מבוגר המציע עצמו לנשים צעירות. הפתגם המקובל, שממנו נוצרה הוואריאציה שבשאלה: "אם נותנים לך סוס במתנה, אל תבדוק לו את השיניים". יש טענה שמקור הפתגם בערבית.
30
מאיר מינדל שואל/ת: שכיית חמדה. אני נעזר בניב זה כאשר אני כותב תכנייה לקונצרט. יצירתו של פלוני הינה שכיית חמדה ממש. מותר לי לדבר על יצירה, שהיא לא חפץ בר מישוש? שכייה על שום מה? שכייה של חמדה - על שום מה?
רוביק עונה:
המקור בישעיהו: "וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה". המשמעות של שכייה כאן היא קישוט, חפץ רב יופי, והיא קרובה למילה המקראית משכית במשמעות דומה. כמו כן יש כאן ככל הנראה קרבה לפועל הנדיר שׂכה/סכה במשמעות ראה, הביט. שכיית חמדה – תכשיט שחומדים אותו, בקטע טוב.