שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
הילה יוסף שואל/ת: האם הדרך הנכונה לומר נוודת, אני מנוודת בארץ? האם זה תקני לומר נוודה?
רוביק עונה:
צורת הנקבה היא נַוֶודֶת. נוָודָה אינה צורה תקנית או מקובלת. לנַוֵוד אינו פועל בעברית. יש לומר אני נדה או נודדת בארץ.
17
רותי שואל/ת: לגבי התחיליות: חד-, דו-, תלת-, מה קורה עם מספרים גבוהים יותר כמו 'חמש', שש, וכו'?
רוביק עונה:
במקרים אלה המספר מופיע בצורת הסמיכות: חֲמֵש-שנתי, שְבַע-חודשי וכדומה. צורות הסמיכות מוכרות מהמספרים 11-19, חלקן אינו משמש אלא במספרים, כמו 'תְשַע'.
18
אסנת פרידמן שואל/ת: שאלה תחבירית. הבת שלי קיבלה שני משפטים למבחן: 1. לא משנה מה תכולת כל טבלה, אף פירוק לא משמר מידע. 2. לא משנה מה תכולת כל טבלה, כל פירוק משמר מידע. אני טוענת ששני המשפטים אותו הדבר. אם זה שני שלילי במשפט - הרי שזה צריך להיות מובן כ"כל פירוק משמר מידע?"
רוביק עונה:
המשפטים אינם זהים אלא משמעותם הפוכה. 'אף.. לא' אינו שלילה כפולה אלא שלילה רגילה, המוציאה את כל הפירוקים משימוש המידע. 'כל פירוק' היא צורת חיוב, המכלילה את כל הפירוקים. השאלה האמיתית היא מי הוגה משפטים מופרכים כאלה בעבודות בתחביר.
19
הילה יוסף שואל/ת: מה הדרך הנכונה לומר: מתפטרת מהחפצים או נפטרת מהחפצים?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות וזהות במשמעות. 'מתפטרת' משדרת נחישות רבה יותר.
20
חדוה אשל דניאלי שואל/ת: האם המשפט: "יקנעם, זוכת פרס החינוך הארצי", תקני? או יש לומר "...זוכת הפרס הארצי לחינוך"?
רוביק עונה:
הסוגיה כאן היא של סמיכות מורכבת, סמיכות בתוך סמיכות. הסמיכות 'פרס החינוך' היא הסומך של 'זוכת'. זה תקין, אך החלופה 'זוכת הפרס הארצי לחינוך' עדיפה כי היא מייתרת את הצורך בסמיכות המורכבת.
21
יצחק חפצדי שואל/ת: מה פירוש שם המשפחה של מפקד חיל האויר נורקין?
רוביק עונה:
על פי ספר השמות של אהרן מוריאלי לשם שני מקורות. האחד: מי שבא מהכפר נורקינו במחוז צ'ריקוב בבלארוס . השני: פטרונים של נורקה нopka, שפירושה: פרוות החורפן (מינק) ברוסית, ואולי בנו של מוכר הפרוות.
22
רונית לווייתן שואל/ת: מה פירוש המילה צמל כשם משפחה רוסי/לטבי, האם נפוץ, ואולי בכלל זה זמל?
רוביק עונה:
צמל היא מילה עברית תלמודית שפירושה תאנה בשלה. יתכן שיש כאן עברות של 'זמל' שפירושו ביידיש לחמניה, וכן כינוי חיבה לאנשים ששמם שלמה, שמעון או שמואל.
23
תקוה שבת שואל/ת: מה פירוש של שם המשפחה רחבלסקי? יש לציין שהמשפחה הגיעה מפולין.
רוביק עונה:
רחלבסקי הוא בנה של רחל, צירוף הנקרא מטרונים. נכתב לעיתים גם רכלבסקי.
24
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של "פלרטוט" כאשר גבר מנסה "להתחיל" עם בחורה (או להפך, כמובן)?
רוביק עונה:
הפועל לפלרטט גזור מהמילה האנגלית flirt, במשמעות פרשיית אהבים קצרה, ויש לה מקבילות גם בשפות נוספות. במקרה זה הוכפל העיצור האחרון, כנהוג בלא מעט פעלים עבריים.
25
גל שואל/ת: בהקשר של מכשור הקלטה והפקה: מדוע המקל עם המיקרופון קיבל את השם "בום"?
רוביק עונה:
המילה משמשת במשמעות זו באנגלית ונכתבת boom, אבל אין לה קשר למילה boom במשמעות קול חזק או פתאומי, או בהשאלה תקופת של התפרצות נוסח 'בייבי בום'. מקורה במילה הולנדית דומה, במשמעות מוט או כלונס.
26
עמליה סגל שואל/ת: קיימת מילה 'עצבני 'בעברית. בפרסית אומרים עצבני - asabani. האם ידוע לך כיצד הגיעה המילה עצבני לעברית?
רוביק עונה:
המילה עָצָב (ברבים עצבים) במשמעות הביולוגית היא אימוץ של המילה ערבית עַצַבּ במשמעות זו. עצבני היא שם תואר עברי, לצד עַצַבִּי הערבית. הפרסית, במקרה זה, קיבלה את המילה עַצַבּ מן הערבים, ושם התואר נולד בעקבות זאת, בסיומת פרסית המזכירה את הסיומת העברית. מכאן הדמיון בין המילים, שאינו מקרי – הערבית מתווכת בין העברית והפרסית.
27
רות לורנד שואל/ת: מה מקור המלה פצפון, כמו ב״פצפונת ואנטון״, האם זה קשור למלה האנגלית bitsy או ליידיש - פיצעלה (ומנין הגיע ליידיש? מהגרמנית?).
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש – פיצעלע ופיצקעלע. פיצפון הוא פיתוח ישראלי, עם תוספת ההקטנה -ון. המקור אינו גרמני. מידע על מקור המילה היידית יתקבל בברכה.
28
שרי מבקעת הירדן שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה פרוש המילה מן, המופיע בתורה כאוכל שאכלו אבותינו במדבר. האם ידוע מה זה היה המן הזה? מאיפה השם שלו?
רוביק עונה:
הנושא הטריד חוקרי שפה מאז ומתמיד, ועלו השערות שונות אך אף אחת מהן אינה מוסכמת על הכל. השערה אחת היא שהמקור הוא מצרי: מן הוא מיץ הנוטף בטיפות גדולות מזן מסוים של עץ תמר. השערה שנייה היא שזהו גלגול של המילה הערבית מין שפירושה טיפות קפואות גבישיות המצטברות על עצי התמר. דעה שלישית היא שאין מדובר במאכל אלא במילה 'מן' שפירושה בארמית מה, שכן הפסוק אומר: "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא", כלומר: מה הוא?
29
אודי שואל/ת: מה מקור שמן של השאלות האמריקאיות?
רוביק עונה:
הביטויים 'מבחן אמריקאי' ו'שאלות אמריקאיות' נוצרו בישראל, מאחר שהשיטה יובאה אלינו משיטות בחינה בארצות הברית. בארה"ב השיטה נקראת multiple-choice questions. השם העברי הרשמי: שאלות רב-ברירתיות.
30
הארווי באק שואל/ת: מניין נובע שימוש הסלנג ב"להתלבש" בצירוף "להתלבש על משהו/מישהו"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. הביטוי המקביל הוא אָנטשעפּען זיך, שפירושו להיצמד למישהו, במשמעות המוכרת מהביטוי הישראלי. אנטשעפען פירושו להיצמד, לתלות בגד או לרכוס.