שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
בת שבע מסילאתי שואל/ת: מה משמעות שם המישפחה מסילאתי?
רוביק עונה:
מקור השם בעיר הלובית מְסֶלָתָה. מסלאתי הוא במקורו תושב מסלתה.
17
חיים שואל/ת: ליאור, שם לזכר או לנקבה?
רוביק עונה:
ליאור במקורו הוא שם לזכר, ומוכרים גברים ילידי שנות השלושים ובוודאי הארבעים בשם זה. במסגרת אימוץ שמות בנים לשמות בנות נכנס ליאור לרשימת השמות לבנות כבר בשנות השישים, ואולי גם קודם לכן.
18
יונינה פדני שואל/ת: מאיפה שם המשפחה אי(י)זנטל?
רוביק עונה:
אייזן פירושו בגרמנית ברזל. אייזנטל הוא 'עמק הברזל'.
19
ניצן אליעזר שואל/ת: איך קללה אמיתית בגרמנית הופכת לשם משפחה מכובד - שׁוורצֵנֶגֶר ("כושי שחור", ממש היום לא פוליטיקורקט)? ועוד משהו, השחקן האפרואמריקאי הנפלא מורגן פרימן שבגרמנית פרושו: מחר איש חופשי, מצביע לכאורה על משאלת לב או כמיהה של אדם שנתון לעבדות. חיפשתי וניסיתי לרדת לשורש העיניין וללא הצלחה. מה דעתך?
רוביק עונה:
אין קשר בין שוורצנגר לכושי שחור, למרות שזה נשמע כך. שוורצנגר הוא תושב היישוב שוורצֶנֶג, שהוא שם של כפר שוויצרי וכן של אזור באוסטריה. פירוש השם בגרמנית הוא רכס שחור. התוספת –ֶר היא סיומת השייכות הגרמנית. באשר ל'פרימן', בהחלט אפשרי שהוא נוצר בימי שחרור העבדים.
20
ראובן ליאור שואל/ת: מה פירוש השם ליטמן Littman ומקורו?
רוביק עונה:
ליטמן היא צורה גרמנית של 'איש ליטא', ליטאי, המקבילה לליטבק הסלאבי.
21
נאוה בלוך שואל/ת: אופן הוא זכר, אבל אופניים חשמליות או חשמליים או דו מיני?
רוביק עונה:
'אופניים' הם תמיד בזכר, גם כשמדובר באופניים חשמליים. צורת היחיד קובעת את מין צורת הזוגי.
22
משה שואל/ת: האם תוכל להחכים אותי מתי השתנתה המילה 'תמימות' מהמובן התנ"כי שלה כמבטאת שלמות [צדיק תמים, כבשים תמימים וכדומה] למובן הנוכחי של נאיביות או לפחות מחסור [ידע] ולא שלמות. והאם בכל זאת ישנו מכנה משותף לשני הפכים אלו.
רוביק עונה:
'תמים', אדם שלם, בגופו או באמונתו, עבר מה שאני מכנה בספרי "מדברים בשפת התנ"ך" 'מעתק אירוני'. בעיני המשתמש המודרני אדם תמים הוא אדם נאיבי, מי שאינו מבין את המנגנונים שעל פיהם פועלות המציאות והחברה. הצירוף 'שֵׂיה תמימה' המתייחס לאדם חסר כוונות זדון, נאמר לפעמים באירוניה או בלשון שלילה, כגון 'הוא לא שיה תמימה'.
23
עדי שואל/ת: בפסקי דין רבים מופיעה הכותרת הבאה לפני כתיבת העובדות. "עיקר העובדות הצריכות לעניָין" כיצד יש לכתוב באופן נכון משפט זה?
רוביק עונה:
המשפט נכון אך פלצני. 'צריך' משמש בלשון חז"ל כאשר מישהו זקוק לדבר מה: 'ישראל צריכין פרנסה', או שנדרש ממישהו דבר מה, משהו שעליו לעשות: "אתה צריך (חייב) לפעול בעניין.." בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה 'צריך ל..' במשמעות נחוץ או דרוש, והיא מתייחסת לחפצים או לערכים מופשטים. השימוש הזה היה נהוג גם בימי תחיית הלשון, אבל היום ניתן לשמוע אותו בעיקר בשפה המשפטית. בהחלט עדיף לומר "עיקר העובדות הנדרשות לעניין" או 'הרלוונטיות לעניין'.
24
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין אחוז (מאית), אחוזה (בית מפואר) והפועל לאחוז (להחזיק)?
רוביק עונה:
אחוז במשמעות 'מאית' קשור בדרך עקיפה לפועל 'לאחוז'. בספר במדבר ל"א נכתב: "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול. 'אחוזה' המקראית היא הנכסים שבהם אדם אוחז או מחזיק, גם היא כמובן מאותו שורש.
25
יעל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה רגע לבין המילה רוגע?
רוביק עונה:
השורש רג"ע הוא על פי רוב החוקרים שורש הומונימי, כלומר, מייצג שני שורשים נפרדים. רג"ע א' קשור במנוחה, רג"ע ב' בתנועה, כמו בפסוק באיוב "בכוחו רגע הים", שפירושו שהים סער. 'רֶגַע' במשמעות פרק זמן קצר מתייחס לרג"ע ב', לתנועה, וליסוד הזמן והחזרתיות שבתנועה.
26
מנשה בן מאיר שואל/ת: האם יש קשר בין המילים צבא, מצביא, מוציא ומביא (תפקיד המנהיג הצבאי בתנך?)
רוביק עונה:
יש קשר ברור בין צבא ומצביא. המצביא הוא מנהיג הצבא, והשורש זהה. אין לאלה קשר עם 'מוציא ומביא' שהוא צירוף. תופעה כזו של הידוק שתי מילים למילה אחת כמעט אינה מוכרת בעברית, ובמקרה זה גם אין קשר לשורשי המילים.
27
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים: בריה, בריאה, ובריא? במיוחד רציתי לדעת אם יש ואם כן, מה הקשר בין להיותר בריא ולברוא.
רוביק עונה:
אין קשר בין בריא ובריאות לבין לברוא או בריאה. אלה שני שורשים הומונימיים (בר"א) במשמעות שונה, האחר קשור ליצירה יש מאין, והשני לכוח. בתנ"ך אדם בריא הוא אדם חזק ושמן. ברייה היא צורת משנה של בריאה, יצור שנברא, כפי ש'יצור' נגזרה מן השורש יצ"ר. יש גם בר"א שלישי הקשור לעקירה (בירוא יערות).
28
בני לשם שואל/ת: הצד המעוגל של הביצה נקרא "כד" והצד הנגדי - "חד". האם ניתן לקרוא כך גם לצדדים של האבוקדו?
רוביק עונה:
המקור לשימוש הוא בתלמוד, עבודה זרה מ: "ואלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד – טהורה". היום השימוש ב'כד' ו'חד' ביחס לצידי הביצה נדיר מאוד, ונוהגים להשתמש בהם גם לעצמים אחרים דמויי ביצה. עגנון כותב: "וזָקָן קטן מקיף אותם, ספק כַּד, ספק חד".
29
ישי שואל/ת: למה מתכוונים כשאומרים 'אשמח לדעת שזה לא נכון'?
רוביק עונה:
הכוונה היא מעין-אירונית: אני מציג בפני הזולת עובדה לא נעימה או לא נוחה, ומאפשר לו להכחיש אותה.
30
ירמיהו אילן שואל/ת: ידוע שלצמחים יש בדרך כלל שם מדעי לטיני.מי קובע מהו השם העברי לכל צמח שאנו פוגשים, לרבות אלו שבמשתלה? האם קיים איזה לקסיקון אינדקסי בנושא התרגום מלטינית (אנגלית) לעברית? האם זו האקדמיה שקובעת שמות, או לפי הבנתם הבוטאנית של ותיקי המגדלים בשוק הצמחים והשתלנות?
רוביק עונה:
האקדמיה ללשון פרסמה בכמה מהדורות מילונים רחבי יריעה לבוטניקה, שהחשוב בהם נקרא "צמחי ארץ ישראל". המהדורה הראשונה שלו פורסמה על ידי ועד הלשון ב-1913, והאחרונה ב-2003 ובה כ-2500 ערכים. ניתן למצוא את המילונים השלמים באתר האקדמיה.