שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יעל שואל/ת: האם אחרי שעולים לספינה, נמצאים בספינה או על הספינה? וכשמגיעים לאי, האם נמצאים באי או על האי?
רוביק עונה:
השימושים במילות יחס הם במקרים רבים עניין של נוהג וסגנון ואינם כלל דקדוקי. כך גם במקרים אלה. הצורות נכונות, הבחירה לפי ההקשר.
17
גד פורסטר שואל/ת: ביוונית, הגימל היא רפויה, כך שהשם 'אגממנון' מבוטא 'אממנון'. האם יתכן שזה מקורו של השם אמנון, שאם כך הגיע אלינו אולי מהפלישתים?
רוביק עונה:
ההסבר המקובל הוא שזהו שם עברי לכל דבר, הרחבה של השורש הנפוץ אמ"ן. יש רואים בשם קשר לאל אמון. לכל אלה אין קשר ליוונית.
18
הילה כהן ברוש שואל/ת: מעוניינת לברר את משמעות ומקור שם המשפחה - ידלין.
רוביק עונה:
לשם כמה מקורות אפשריים. שם חיבה לאידל המיוחס לגבר בשם יהודה או לאשה בשם אדל, ידלינה שפירושה בפולנית עץ אשוח, וכן מי שהגיע מהפר ידלינסק במרכז-מזרח פולין.
19
יצחק חפצדי שואל/ת: מה מקור שם המשפחה של המשורר אברהם חלפי שכתב את עטור מצחך?
רוביק עונה:
זה היה שם הוריו עוד בחו"ל. חלפי הוא מן השורש חלף שפירושו עבר, וכן אפשר לראות קשר בינו לבין מקצוע חלפני הכספים. לשם גם מקור ביהדות המזרח והוא נקשר להחלפה (מכלוף, כלפון), לכפר תימני ולשבט בֶרְבֶרי.
20
טובה חוכמה שואל/ת: שם משפחתה של אימי מנעוריה הוא שחמון, עלינו מעיראק. ידוע לי כי קיימת שכונה בשם שכונת שחמון באילת. מה פירוש השם שחמון ומה מקורו. האם יש קשר כלשהו בין השם לבין השכונה?
רוביק עונה:
לשם שחמון שני מקורות אפשריים, שניהם מיהדות עירק. האחד הוא הרחבה של שַחְם, שפירושה שמן, שחמון – שמן מאוד. השנייה: מי שהגיע מהעיר שחמוניס בארמניה. שכונת שחמון היא על שם הר שחמון הנמצא באזור אילת, והשם נקשר כנראה לאבן השחם.
21
מיכאל טל שואל/ת: מה מקור שם משפחה קסטרול?
רוביק עונה:
ההסבר היחיד הוא שזו הרחבה של שם המשפחה הנפוץ קסטרו, שפירושו בספרדית מבצר, והוא גם שם של ערים ומקומות בספרד.
22
סטיבן שואל/ת: אני כותב חיבור פרשנות תיאולוגי יהודי-נוצרי בנושא גן עדן, אני מחפש לא רק את האטימולוגיה אלא גם רעיון פילוסופי-תיאולוגי לשם, אולי אפילו מדרש. מצאתי במחקרי כי בשפת האוגריתית מתקשרת המילה להשקייה, בעוד שבאכדית משמעה "מישור", בשומרית משמעה "נווה מדבר" (לגבי האחרון אני לא בטוח). כמובן שהקשר המיידי בקונטקסט של המילה היא במשמעות של עונג ופינוק כמו מעדנים, עדנה ולהתעדן שמופיעים במקורות. השאלה שלי, האם ייתכן שאפשר, אפילו כדרש, לקשור את השם "עדן" עם המילה "עד" במובן של נצח? כמו למשל המילה "עידן" (תקופה) "עודנו" (still). והאם ייתכן שהנ' הסופית יכולה להעיד על מיקום? כלומר - עדן - מקום הנצח?
רוביק עונה:
ההסברים המקובלים לשם קשורים אכן לנוף ולטבע, והם אופייניים למקור שמות ומונחים קדומים. רעיון הנצח וקישור גן העדן לנצח מאוחר הרבה יותר ואין סיבה לקשור בין 'עד' לבין עדן. כמובן שמדרש שם אפשרי תמיד, וכאן הדמיון הוא בלתי מוגבל, אך יש להבחין בין מדרשי שם למקור השם.
23
רונית שואל/ת: שם המשפחה של משפחת בעלי מקנדה הוא Baram, בעברית ברעם. המוצא של המשפחה הוא כנראה מאחת ממדינות ברית המועצות. מבקשת לדעת מאיזה מדינה, מה מקור השם, ואם יש משמעות בשפת האם?
רוביק עונה:
ככל הנראה מקור השם דווקא עברי, קיצור של אברהם או אברם. כמו כן אלה ראשי תיבות של בן רבי מאיר, או של ברית מילה. בְרֶם ביידיש פירושה גבות.
24
שרגא שואל/ת: מה מקור או פרוש שם המשפחה קיביליס.
רוביק עונה:
קיביליס הוא גלגול של השם העברי עקיבא.
25
טל שואל/ת: האם המילה זרה (מלשון "לזרות מלח על הפצעים") היא תנכית, משנאית, או מאוחרת יותר?
רוביק עונה:
השורש זרה במשמעות פיזר מופיע במקרא 39 פעמים, בבנייני קל, נפעל, פיעל והופעל.
26
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ״משנה״ (עם קמץ)?
רוביק עונה:
משנה היא מילה משנאית, ופירושה לימוד. מקורה בפועל המקראי 'שנה' שפירושו חזר, ומכאן חזר על לימודיו, קרא דבר מה פעמים נוספות, וכך דבקה בפועל משמעות הלימוד. המילה 'משנה' במשמעות לימוד מופיעה במשנה עצמה פעמים רבות, וכך קיבלה המשנה את שמה.
27
עמית שואל/ת: : מהו שורש הפועל לסנוור (היכו בסנוורים וכד')? האם יש לשורש מקבילות בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
בעברית שורשים רבים שנגזרו ממילים שאין להן שורש מקורי ידוע. המילה 'סנוורים', המופיעה בספר בראשית ומלכים, קשורה לפי דעה אחת לאכדית, ולפי דעה אחרת היא צורת ספעל של נור. בשני המקרי מדובר באור, אך משמעות המילה היא דווקא עיוורון, והשימוש הוא מעין לשון נקייה. הפועל לסנוור נגזר בעברית החדשה מ'סנוורים'.
28
רחל שואל/ת: נתקלתי במילה 'התחשגז' שפירושה עשה חיים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
אכן חידה. הפועל נחשב דיבורי ומזוהה במקורו לפחות עם הווי מעשני סמים קלים, והוא נולד כנראה משילוב צלילים המזכיר שמחה, חשק ועוד. מידע נוסף יתקבל בשמחה.
29
רינה שומרון שואל/ת: עולל, טף מה מקורן? שורש? הטיות לשמות הגוף, יחיד-רבים?
רוביק עונה:
'עולל' היא הרחבה של המילה עוּל שפירושו צעיר (עול ימים). המילה ניטית בדומה לכל שם עצם אחר. טף היא שם קיבוצי ולכן אין לה צורת רבים. למילה אין שורש מקורי ידוע. באתיופית יש מילה דומה באותה משמעות. ככל הנראה הפועל לטופף מנגזר מ'טף'.
30
דני זאק שואל/ת: מדוע בעברית אומרים אתונה ולא את'ינה? כמו כן, כיצד הפכה קיפרוס לקפריסין בעברית?
רוביק עונה:
אתונה נקראת כך בעקבות שמה הארמי של העיר, אתונא, המוכרת מן התלמוד. במסכת בכורות מסופר למשל, בתרגום מארמית "אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי." המילה 'קפריסין' מופיעה בתלמוד, בעיקר במסכת ברכות ופירושה ניצני פרי הצלף, הנקרא caper באנגלית. לשם Cyprus אין מקור מוסכם, ורבים קושרים אותו לעץ הברוש או לצמח החינה. השם העברי ניתן לאי בתקופת ההשכלה, תוך אימוץ שם הצמח וכן התוצר 'יין קפריסין' (יין צלפים) באסוציאציה לשם היווני. תחילה הציגו בעיתונות את השם קפריסין, כאשר בסוגריים מופיע השם המקורי. ב-1878 השם מופיע במקביל בעיתונים המגיד והלבנון, כמו בכותרת הבאה: דון יוסף הנשיא מלך קפריסין (Cyperen).