שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
לילך שואל/ת: רציתי לדעת אם זו טעות לומר כתיב קליגרפי במקום לומר כתב קליגראפי. מה ההבדל בין כתיב וכתב?
רוביק עונה:
'כתב' היא מילה גנרית המשמשת לעניינים רבים הקשורים בכתיבה. 'הכתב העברי', 'העליתי על הכתב', 'התורה שבכתב' ועוד. 'כתיב' היא הדרך שבה נכתבת מילה מסוימת, וזה כבר במסורות קריאת התנ"ך בהבחנה בין קרי וכתיב. לא נאמר 'התורה שבכתיב', ולא נאמר 'שגיאת כתב'. ולשאלתך, 'כתב קליגרפי' עדיף, ואולי אפילו 'כתיבה קליגרפית'.
17
מוחמד סלאח שואל/ת: מה ההבדל בין קנה לבין רכש?
רוביק עונה:
אלה מילים נרדפות הקרובות מאוד במשמעות. לעיתים אפשר להחליף ביניהן: קניתי/רכשתי מכונית חדשה, קניתי/רכשתי חברים, מניות ועדו ועוד. ל'רכש' יש אופי מעט דרמטי ומכובד יותר, והוא מתקשר ל'רכוש', לדבר מה שיש עליו בעלות ממש, ולכן מעדיפים להשתמש בו בקניות גדולות ומשמעותיות: דירה, חברה כלכלית ועוד. לעומת זאת לא נאמר 'רכשתי היום במכולת חמש עגבניות'.
18
נעה שואל/ת: אינטיליגנט או אינטיליגנטי? מה מהשניים הנכון? או שאולי שניהם?
רוביק עונה:
'אינטֶליגנט' היא צורה גרמנית ואנגלית (בהגיות שונות) במשמעות אדם נבון. התוספת –ִי: אינטליגנטי, מאפשרת לראות בה שם תואר עברי, ולכן היא הצורה הראויה. 'אינטיליגנט' היא צורה דיבורית שגויה.
19
אריה שואל/ת: האם יש קשר בין שני אלה : ע(קרב) ו- ס(ק)ו(רפ)יון scorpion ואולי אפילו קשר ל-crab...?
רוביק עונה:
אין קשר. עקרב שייך לשורת בעלי חיים בשפות שמיות שונות ששמם מתחיל בע' וקשה לקשור אותם לשורש כלשהו: עקרב, עטלף, עכבר, עמלץ, עכביש ועוד. scorpion התגלגלה דרך הלטינית מיוונית, קשר העיצורים עם העקרב רופף מאוד ואין גם קו הגיוני של השפעה. crab היא מילה מגרמנית עתיקה, ואין כל קו שקושר אותה לעקרב, מה גם שמדובר בסרטן.
20
משה אליאב שואל/ת: איך מנקדים את המילים "שבעה דנחמתא"?
רוביק עונה:
הניקוד וההגייה הם שִׁבְעָה דְנֶחֱמָתָא.
21
אלי בן דוד שואל/ת: מה החלופה העברית למילה ח'לי/ח'לתי בערבית, שפירושה דוד/דודה מצד האם? כמו כן מה התרגום לעברית של המילה האנגלית sibling?
רוביק עונה:
במקרא יש כינוי לדוד מצד האב, עַם, הזהה למילה הערבית באותה משמעות. אין מילה לדוד מצד האם, ובעברית החדשה 'דוד' הוא קרוב משפחה גנרי ללא הפרדה מגדרית. sibling הוא אַחַאי, וברבים: אחאים.
22
יונתן האיוש שואל/ת: איך אומרים calisthenics בעברית?
רוביק עונה:
קליסטניקס היא פעילות פיזית לטיפוח ולחיטוב הגוף. על פי מילון רב מילים התרגום הוא 'התעמלות', אך נראה שהוא אינו עונה על השימוש הייחודי הזה. הצעות יתקבלו.
23
עופר רוזנברג שואל/ת: הציווי "קח" אמור להיות מהשורש לקח, אז לאן נעלמה ה - ל'? שמתי לב שבמקורות כן השתמשו בציווי לקח. בדרך כלל כשנופלת האות הראשונה זה כי האות הראשונה בשורש היא נ'.
רוביק עונה:
לק"ח הוא אכן שורש ייחודי בכך שהוא נוהג בבניין קל כחסרי פ"נ, אולי בהשפעת העיצור ק' הבא אחריו. נשילת ל' בשורש זה בצורות העתיד והציווי היא הדרך הבלעדית במקרא: אקח, תיקח, לקחת, וכן 'קח' וקחו' עשרות פעמים.
24
צבי צוקרמן שואל/ת: אנחנו בוויכוחים שאינם נגמרים... האם המילה ״אחאים״ מבטאת רק שילוב של אחים ואחיות (זכרים ונקבות יחד של אותו הורה) או שגם רק אחים (זכרים) או רק אחיות (רק נקבות) יכולים להיקרא אחאים?
רוביק עונה:
אין כל הבחנה מגדרית ב'אחאים'. אחאים יכולים להיות בני אותו מין, או בני מינים מעורבים. כאשר מדובר בבנות בלבד, עדיף להשתמש ב'אחאיות'.
25
נדיה שואל/ת: מה הנכון להגיד: הלכנו יחד או הלכנו ביחד.
רוביק עונה:
אין כל העדפה. המשמעות זהה, ואין שאלה של תקינות. אני מעדיף את 'הלכנו יחד', מאחר שלמילית ב' אין כאן תפקיד, שכן 'יחד' הוא תואר פועל עצמאי.
26
רותי שואל/ת: כמו שאני מבינה, זאת לא עברית תקנית לומר 'של' + שם פועל, למשל: הוא לא רוצה לשמוע על הקושי של לחיות ללא חום ואהבה. האם זה נכון? ואם כן, מה הדרך הטובה ביותר להביע את המשפט הנ"ל, ומהו החוק הדקדוקי?
רוביק עונה:
של+שם הפועל היא רעה חולה המתפשטת בשימוש בכתב ובעל פה, ובהחלט לא רק בתרגומים. מדובר בסמיכות פרודה, שבה הרכיב השני, הסומך, אינו שם עצם אלא פועל. סמיכות כזו אינה מוכרת בשום ספר דקדוק, ובצדק, סמיכות היא צירוף (בדרך כלל) של שני שמות עצם, ובוודאי לא של שם+פועל (אלא אם כן זה פועל בבינוני שהוא במעמד שם עצם). לדוגמה שבשאלה יש תשובה פשוטה ויפה: 'הוא לא רוצה לשמוע על הקושי של חיים (או 'בחיים', או ‘הטמון בחיים') ללא חום ואהבה'.
27
נירית שואל/ת: מה המקור של המילה 'להישען'?
רוביק עונה:
הפועל 'נשען' מופיע 22 פעמים בתנ"ך בהקשרים שונים ובמשמעות המוכרת לנו: להסתמך על דבר מה, פיזית או מטפורית.
28
שירן רומנו שואל/ת: רציתי לשאול האם הביטויים הבאים הם צבאיים - "סגור, נעול, חתום", ו"מה הלו"ז?"
רוביק עונה:
לו"ז הוא נוטריקון (ראשי תיבות) של 'לוח זמנים', שנולד בשפה הצבאית וממנה נדד לאזרחית. "סגור, נעול, חתום" אופייני לשפה הצבאית האינסטרומנטלית והחד ממדית, אבל אין לראות בו צירוף צבאי בהכרח, אלא שימוש במילים עבריות כלליות.
29
תמר הופמן שואל/ת: מה מקור הביטוי "לקום עם צליל מנדולינה בלב"?
רוביק עונה:
המקור הוא ב"שירת הברבור" שכתב נסים אלוני לשלישיית הגשש החיוור בשנת 1967: " אם יוצא לי לקום בבוקר עם צליל מנדולינה בלב/ קורה, לא? - לבעל הכי נשוי".
30
אריאל שואל/ת: במדורו של אילון גלעד מהשפה לחוץ בעיתון הארץ מוזכר הביטוי: "ואני כעורב לבן ביניהם". מה הפירוש והמקור לביטוי זה?
רוביק עונה:
'עורב לבן' אינו צירוף לשון עצמאי אלא דימוי, הנובע מהנדירות ומהבולטות של העורב הלבן בקהל העורבים. מכאן הוא משמש בתרבויות שונות כסימן למזל רע, לחילופי העונות, לחיזוי העתיד ועוד. ב"משחקי הכס" הוא עוף מסתורי המופיע לעיני בראן ומעביר לו מסרים מאגיים. בטקסט המצוטט 'עורב לבן' הוא דימוי לאדם שהתנהגותו מנוגדת באופן מובהק לזו של סביבתו.