שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
מיכאל שואל/ת: בני בן ה- 7 רוצה לדעת מה מקור המילה ״אחד״ (״אבא, למה אומרים אחד?״). חיפשתי וחיפשתי באינטרנט, אך לא מצאתי תשובה. האם תוכל לעזור לילד סקרן?
רוביק עונה:
'אחד' היא מילה תנכית נפוצה, המופיעה כבר בספר בראשית. שמות המספרים נוצרו בעברית ולפני כן בשפות שמיות קדומות יותר, כמו וַחַד בערבית.
17
רונית נוי שואל/ת: לגבי המילה ׳מרות׳, סמכות. השורש הוא מ-ר-י/ה, מן המשמעות של ׳המרה את פי׳ או שיש לה קשר ל׳מר׳, אדון?
רוביק עונה:
'מר' במשמעות אדון היא מילה נטולת שורש. 'מרות' אינה גזורה מהשורש מר"ה, שכן המשמעות כאן הפוכה: ציית, ולא המרה את פיו, אלא הרחבה של 'מר': ציות או קבלת סמכות המר, האדון.
18
רינה ברקת שואל/ת: מה מקור השם מַפְלֵטָה לכלי שבו היו מרססים פליט נגד זבובים ויתושים? לא מצאתי באף מילון, כולל באתר האקדמיה ללשון, את המילה הזו, אך היא היתה מקובלת בשימוש נרחב בתקופה שבה השתמשו בפליט ולא בתרסיסים. במילונים השונים מופיעה רק המילה פליט, אך לא שם הכלי - מפלטה.
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה גם במילונים נוספים, כולל מילון גור הוותיק. נראה שהמילה הייתה נהוגה בסביבות מסוימות, ובכל מקרה דרך יצירתה ברורה, מן המילה פְליט, במשקל המכשירים.
19
איציק שואל/ת: האם ״מושמוש״ בסלנג הכוונה לאבר מין הנשי? למשל ״צורב לי במושמוש״. השתמשו בביטוי לפני 40-50 שנים?
רוביק עונה:
הכינוי לאיבר המין הנשי היה בעבר פושפוש, מעין תגובה ל'בולבול'. 'מושמוש' שימש ומשמש ככינוי חיבה דביק בין בני זוג.
20
גלעד אדמוני שואל/ת: מה הפירוש של המילה מקיף, בהקשר של בית ספר מקיף. אני מצאתי כי הדעות חלוקות בין: א. מקיף - שש שנתי ז'-י''ב בשונה מחט''ב ותיכון עצמאיים. ב. מקיף - המתייחס לאזור מסוים, מקיף אותו. ג. מקיף במובן של מקיף גם מקצועות טכנולוגיים, חקלאיים וכו' וגם עיוניים.
רוביק עונה:
התשובה הנכונה היא השלישית. בית ספר מקיף הוא בית ספר שיש בו נתיבים לימודיים מגוונים, עיוניים טכנולוגיים, והוא מתייחס לבתי ספר תיכוניים, חט"ב וחטיבה עליונה. היום הולך מספר בתי הספר המקיפים ומתמעט.
21
מנחם דסקל שואל/ת: מה פירוש המילה טמיון בביטוי ירד לטמיון, זכור לי שאורי אבנרי בהיותו חבר כנסת פנה לספיר כשר הטמיון.
רוביק עונה:
טמיון הוא אוצר. לשון חכמים: "כל אילו אינן שלי יורדין לטמיון, של טמיון הם" (פסיקתא רבתי י). למרות הקרבה לפועל לטמון, 'טמיון' מקורה אינו שמי אלא יווני, tameion, אוצר הממשלה. יורד לטמיון – הכסף הולך לממשלה, ובהרחבה, נעלם ואיננו.
22
יעקב שואל/ת: האם נכון לומר אני 'גאה' בבני או אני 'מתגאה' בבני? גאה או מתגאה?
רוביק עונה:
'גאה' מתאר מצב קבוע, תחושה קבועה. 'מתגאה' מרמז על פעולה ולכן יתאים בעיקר אם מתארים דיבורי גאווה מפורשים של האב על בנו.
23
מאיר מינדל שואל/ת: המשורר יחזקאל רחמים בשירו "בדרך אל הערירי" כותב"...עוד מבקש להשתאף אל אופק לא מוגן". מה תוכל להוסיף לגבי השימוש במלה חדשה עבורי "להשתאף, משתאף, נשתאף..."
רוביק עונה:
המשורר לקח לעצמו את חירות המשורר, והרחיב את השימוש בשורש שא"ף לבניין התפעל. לגיטימי.
24
חיימון שואל/ת: בררה ואפשרות - מילים נרדפות? יש הבדל במשמעות? אני למדתי פעם ש: בררה - מלברור - לבחור בין מספר אפשרויות. אפשרות - מהמילה יכולת? הכיצד?
רוביק עונה:
המילים אינן נרדפות. 'ברירה' מתייחסת למצב שבו יש לבחור בין כמה חלופות. 'אפשרות' היא מה שניתן להתבצע או להתממש, מה שאפשרי. בברירה בוחרים בין כמה חלופות, שכל אחת מהן אפשרית.
25
גונן שואל/ת: האם יש קשר סמנטי בין פלוץ ופליצה (משלל השמות העוסקים בנפיחת אוויר חם וריחני) לשמות מאותו שורש: מפלצת ופלצות.
רוביק עונה:
פלוץ היא מילה אונומטופאית, מחקה את צליל הנפיחה. היא מושפעת גם מהמונח היידי: פורץ, וראה גם באנגלית: fart. נראה שגם אלה מילים אונומטופאיות. למילים מפלצת ופלצות אין לכך קשר, אך שם התואר פלצני נולד מן הפלוץ.
26
יואל שואל/ת: נשאלתי על הקשר בין מסתורי ל mystery. הערכתי שהאנגלית ירשה מהיוונית שירשה מ"מסתורין" של לשון חכמים. נכון הדבר? והאם יש קשר בין סת"ר במשמעות של כיסוי והתחבאות לאותו שורש במשמעות של הרס?
רוביק עונה:
כבר בתקופה היוונית היו חיבורי מלים לועזיות לשורש עברי קרוב בצליל. כך במלה "מסתורין", לכאורה ובדיעבד מהשורש ס.ת.ר., אבל מקורה מהמילה היוונית mysterion, ממנה צמחו mystery האנגלית ורבות אחרות. בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל בעקבות היוונית בט', מסטורין, אך גם בת', מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.
27
אודי שואל/ת: קראתי באתר של האקדמיה כי לפני הברה מוטעמת ו' החיבור מקבלת קמץ. אשמח לדעת האם כלל זה חל לגבי ו' ההוספה לפני כל מילה בת הברה אחת, וכן אם זה חל אם מילה זו היא נסמך בצירוף סמיכות.
רוביק עונה:
בלי להתייחס לנכתב באתר האקדמיה, הקמץ ניתן בלשון המקרא לפני מילים שיש להם שתי הברות, הראשונה מוטעמת, כלומר, מילים מלעיליות: בוקר וָערב, שוד וָשבר ועוד. ו' קמוצה אף יוצרת לעיתים לצירוף מעמד של מטבע לשון. כמו כן בעברית החדשה הכלל אינו חל, והוא משמש בעיקר במטבעות לשון, בשירים (ילדה וָילד). לעומת זאת לא נאמר "חתול וָכלב" או "מחברת וָספר".
28
ישראל חסין שואל/ת: לפי מילון אבן שושן, צורת הסמיכות של רופאה (א' קמוצה) היא רופאת, פ' צרויה, א' נחה (לא מנוקדת). בלשון המדוברת נהוגה הצורה עם א' בפתח כמתבקש מצורת הנקבה רופאה. האם יש לומר לפי המילון?
רוביק עונה:
אכן שושן צדק בזמנו, אבל הנושא הטריד את מתקני התקנות, בין היתר מפני שהצורה המקובלת והתקנית ביחיד היא רופְאָה. ב-2007 קבעה האקדמיה שהצורה רוֹפְאַת גם היא תקנית, וכך יש שתי צורות תקינות: רוֹפְאַת ורופֵאת. הראשונה היא גם המקובלת יותר.
29
אלי בן דוד שואל/ת: מקריאה בבלוג על חידושי איתמר בן אב'י: איך בכל זאת מכנים במילה אחת את המילה קולוניאליזם שממנו ייגזר גם קולוניאלי וכו'? כמו כן מה החלופה העברית למילה אוטונומיה? אני יודע מה פירוש שתי המלים, אבל מה החלופות העבריות, בלי להאריך בביטויים מפוצצים?
רוביק עונה:
אוטונומיה היא 'ממשל עצמי'. לקולוניאליזם נקבעה המילה העברית 'מושְבָנות', וזאת רק לאחרונה. בינתיים השימוש בה מוגבל, בלשון המעטה.
30
ד. שגב שואל/ת: חיטה ושעורה - קוצרים. גפן - בוצרים. תאנה - אורים. זית - מוסקים. דבש - רודים. (תמר - גודדים). רק לרימון משבעת המינים לא מצאתי מילה המתארת את הקטיף או האסיף שלו. היש מילה כזו?
רוביק עונה:
אכן אין מילה מיוחדת, וגם בפעלים המיוחדים האחרים כמעט אין משתמשים בעברית החדשה. מה רע בקטיף רימונים?