שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שוש בר חן שואל/ת: השבוע באחד מתשבצי האתגר, נתקלתי במילה שימו ובתשובה כינו. לא הכרתי מילה זו עד היום. האם ליישם זה לתת שם למישהו? לכנות? מילה שימושית או לתשבצים בלבד?
רוביק עונה:
השורש שׁי"ם מתייחס להענקת שמות. מכאן שיום, קביעת שמות, לשיים, לקבוע שמות וכדומה. השורש נטבע בעברית החדשה והוא משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים או מוסדיים.
17
גילת גור שואל/ת: יש בביתנו מסננת מפלסטיק המשמשת, בין היתר, לסינון פסטה מהמים אחרי הבישול. למרבה הצער נוצר בה מה שאני קוראת לו קרע (קטן), אך ילדיי מתעקשים - מה פתאום קרע? מדובר בסדק. המסננת לא נקרעה הם אומרים, היא נשברה. אז איזה כיף לנו שיש כל כך נגיש מומחה לשוני שיוכל להכריע.
רוביק עונה:
הפעם אמא צודקת. סדק או שבר נוצרים באובייקט מוצק שלם מחומר קשיח: קיר, מוצר מתכתי, כלי חרס וכדומה. כאשר החומר אינו קשיח כגון פלסטיק גמיש, ובוודאי שאינו רציף כדוגמת מסננת, מדובר בקרע: וכך בבגד, בצמיג, בנייר ועוד. בגוף האדם יש סדק או שבר בעצמות הקשיחות, לעומת קרע בשריר, שאינו קשיח.
18
ירון שביט שואל/ת: בשיר המפורסם של להקת הנח"ל נכתב: "יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת לצבא, שאת הזן יש לשבח, ולהיטיב בהרכבה". האם לא צריך היה לכתוב 'להשביח'? האם המשורר לא הקריב את המשמעות עבור החרוז?
רוביק עונה:
מילון אבן שושן קובע כי 'שיבח' פירושו גם טייב את הקרקע או את הגידולים החקלאיים. על פי מילון רב מילים משמעות זו אינה קיימת, ובדיקה מדגמית מראה שאינה משמשת. נראה אכן שיחיאל מוהר, שחיבר את "הורה היאחזות", בחר בצורה למען החרוז, ואולי אבן שושן הלך בעקבותיו.
19
אורן שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עגל (בנקבה עֶגְלָה) למילה עֲגָלָה במשמעות של כלי רכב הרתום לבהמה?
רוביק עונה:
למרות הדמיון אין כל קשר בין שתי המילים. עֵגֶל ובצורת הנקבה עֶגְלָה הוא שם עברי שיש לו מקבילות קרובות בשפות שמיות רבות, תופעה מוכרת בתחום בעלי החיים. עֲגָלָה, המופיעה גם היא בתנ"ך, קשורה לשורש עג"ל ולשם התואר 'עגול', על שום גלגליה העגולים. גם לה יש מקבילות בשפות שמיות.
20
כרמית בר און שואל/ת: הפועל סיפר (בכתיב מלא כדי להמנע מניקוד) מכיל שתי משמעויות שאין לכאורה קשר ביניהן: בהקשר של סיפור ושל תספורת. אבל מה שמתמיה אותי שהשורש قصص בערבית אף הוא מכיל את אותן שתי משמעויות (סיפר סיפור וגם: קצץ). איך מסבירים את הזהות המוזרה הזאת בין שתי משמעויות חסרות קשר ביניהן בשתי לשונות (הגם ששתיהן לשונות שמיות).
רוביק עונה:
אכן צירוף המקרים כאן מפתיע, אך הוא אינו חריג כל כך. בכל מקרה, אין קשר אטימולוגי בין סיפר (גזז) לסיפר (השמיע סיפור). על פי המילונים לערבית קלסית לא נמצא גם קשר בין קצ"צ (סיפר סיפור) לקצ"צ (גזר) ואף למשמעויות נוספות של קצ"צ.
21
שלי שואל/ת: לסנגר ולסנג'ר : לסנגר - זה לדבר טובות על מישהו לסנג'ר - זה לשלוח אחר לבצע משימות עבורי. מאיפה בא הסינג'ור? מאיזה מילה?
רוביק עונה:
הסינג'ור התגלגל מהמילה האנגלית מנסג'ר, שליח שקוצרה לסַנְגָ'ר המשמש בעיקר בלשון העבריינים, מכאן זכתה להפוך לפועל – לסנג'ר. אין קשר לסנגוריה הפרטית והציבורית.
22
דב שפירא שואל/ת: מאחר שהחג נקרא שבועות (ש' קמוצה) אני מניח שבביטוי "שבוע הספר" האות ש' גם קמוצה. רבים אומרים "שבוע הספר" ומבטאים את האות ש' בשוא. האם הם טועים או אני טועה?
רוביק עונה:
'שָבועות' היא מילה בצורות הנפרד ולכן היא נפתחת בקמץ, וכמוה 'שָבוע'. בצורות הסמיכות ש' הופכת לשווא על פי חוק החיטוף ולכן יש לומר 'שְבוע הספר', 'שְבועות חופשת הפסח'.
23
יהודה שואל/ת: אני יודע שמילת יחס "את" הוא מושא ולא יבוא סימן פיסוק לפני המושא, אבל ראיתי את משפט הזה "לכולנו יש כבוד לדגל, כי הוא בעצם מסמל את המדינה שבה אנו חיים, את הדגל אנחנו רואים בכל מקום. כאן במשפט יש פסיק לפני את, מדוע? והאם יש כלל ברור בזה?
רוביק עונה:
אין חוקים מחייבים בתחום הפיסוק, והוא נקבע על פי זרימת הטקסט. במקרה שבשאלה 'אֶת המדינה' מתייחס ל'מסמל' המופיע לפניו, בעוד 'את הדגל' מתייחס ל'רואים' המופיע אחריו. הפסיק נועד להפריד בין שתי הפסוקיות.
24
אריה בן נאים שואל/ת: אם אדם אומר ״יש תופעות בישראל שמזכירות את מה שהיה לפני שבעים שנה בגרמניה״, מיד כולם קופצים עליו ואומרים ״כיצד אתה משווה...״ וכאן נכנסת השאלה שלי: האם יש בעברית מילה המקבילה ל-to compare שאין בה כל רמז להשוואה? אם אני אומר באנגלית I want to compare A with B ברור ש A ו-B יכולים להיות שונים מאוד. ואילו כאשר אומרים בעברית: אני רוצה להשוות בין A ל-B יש כאן רמז לשוויון. האם יש בעברית מילה מקבילה ל-to compare שאינה מקוממת גם כאשר ״משווים״ שני דברים שונים מאוד?
רוביק עונה:
הפועל 'השווה' מופיע בספר ישעיהו: "לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶֽה". השוואה נועדה לקבוע את מידת הדמיון בין שני אנשים או עניינים, וכפועל יוצא גם את מידת השוני ביניהם. הטענה "כיצד אתה משווה?" היא שאלה רטורית. פירושה, כיצד אתה מציע דמיון כלשהו בין עניינים מסוימים, והיא פוסלת את עצם הניסיון להשוואה. בכל מקרה, 'להשוות' הוא הפועל המתאים לדיון. פעלים נרדפים מתאימים פחות: לדמות, להקביל, להמשיל ועוד.
25
קלמן הרץ שואל/ת: איזה תרגום נראה לך מתאים לבָגֶט, מטה לחם או לחם צר?
רוביק עונה:
ההצעות בשאלה חביבות והוצעו כבר בעבר אבל הן קוריוז לשוני. 'בגט' הוא בגט, הוא שייך לתרבות הצרפתית ואין צורך להציע לו תרגום.
26
חיים פרזנטה שואל/ת: באוטובוסים רבים יש שילוט חיצוני, המודיע ש "באוטובוס זה עולים מכל הדלתות". לדעתי, עולים "לאוטובוס" ולא "באוטובוס". אבל אולי ההצהרה מיועדת להכריז ש"כאן" - כלומר באוטובוס זה, עולים...וגו' . אם זו באמת הכוונה, הייתי מכריז "באוטובוס זה העליה ... וגו'.
רוביק עונה:
התיבה 'באוטובוס' מתייחסת לאוטובוס כאל מוסד, מערכת שהיא גם פיזית וטכנית וגם מכילה כללי התנהגות. התיבה 'לאוטובוס' מתייחסת רק לאקט העלייה. אין כל בעיה בשימוש בכל אחת מהגירסאות, וכן אין הבדל בין 'באוטובוס זה עולים..' ל'באוטובוס זה העלייה...'
27
מעיין כהן שואל/ת: האם תקין להגיד "רציתי לדעת" או "הייתי רוצה לדעת" במקום "אני רוצה לדעת" במובן של שאלת התעניינות.
רוביק עונה:
תקין בהחלט. נכון שיש כאן שימוש בלשון עבר לגבי אמירה שהיא בהווה, אבל חילופי זמנים כאלה מקובלים בעברית במצבים רבים. ב'הייתי רוצה' יש גם עידון מסוים, לעומת 'אני רוצה'.‬‬‬‬
28
רונית שלהבת שואל/ת: גירסת כיסוי הוא תרגום מהמילה cover. השאלה היא מדוע את הגרסה הנוספת לשיר מכנים כגרסת cover.
רוביק עונה:
המונח cover version, עברית 'גירסת כיסוי', נולד בז'רגון של תעשיית המוזיקה האמריקנית בשנות החמישים. הוא התייחס אז לביצוע של שיר מצליח על ידי זמר אחר כדי להתחרות בזמר המקורי ו'לכסות' על הביצוע שלו. מקורו בסצינת המוזיקה החיה, אבל בהמשך יוחס לכל הקלטה חוזרת של שיר מקורי על ידי זמר או להקה אחרים, ונתפס לא כתחרות אלא כהחייאת השיר ולעיתים כמחוות כבוד ליוצר המקורי.
29
אתי רפפורט שואל/ת: ארצה לדעת בבקשה מהו מקור המילה מלתעות.
רוביק עונה:
המילה מופיעה במקרא: "אֱֽלֹהִים הֲרָס־שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'" (תהילים נח 7). למילה גם גירסה מקראית משוכלת: מתלעות.
30
יעקב קופמן שואל/ת: האם נכון לשאול בן אדם את השאלה הבאה: "בא לך לעשות משהו?"
רוביק עונה:
המשפט מקובל בשפת הדיבור וברור לשומע, ולכן הוא בהחלט "נכון". 'בא ל.. משהו' במשמעות 'רוצה' הוא ביטוי סלנג, שאיננו 'תקני', אך 'נכון' מכל בחינה אחרת.