שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אלי ברדוגו שואל/ת: רציתי לדעת מתי רושמים ניכוי ב"כ" ומתי ניקוי ב"ק", והאם ניתן לרשום ניכוי מס במקור ב"ק"? שאלה שניה בער האם ניתן לרשום עיכוב ב"ק", עיקוב.
רוביק עונה:
ניקוי וניכוי, עיכוב ועיקוב הם הומופונים, כלומר, נכתבים באופן שונה אך נשמעים זהים. במקרים לא מעטים יש קרבת משמעות בין הומופונים, היוצרת טשטוש גבולות ביניהם, כמו הערה והארה, התרעה והתראה, טפל ותפל, פיקח ופיכח וכדומה. זה גם המקרה של ניקוי וניכוי. ניקוי הוא שם כולל להסרת לכלוך, מן השורש נק"ה. ניכוי הוא הסרה בתחום המיסוי והכספים, מן השורש נכ"ה הקשורה בפגיעה, ומכאן להכות, נכה ואחרים. במקרה של עיכוב ועיקוב אין קרבת משמעות, ואין כל סיבה לבלבל בין המילים.
17
גלי כהן שואל/ת: מהו לדעתך הכתיב הנכון יותר: תפיסה או תפישה? אני יודעת שהאקדמיה העדיפה את הראשונה (בסמ״ך), אך מתקשה לקבל את המלצתה, ואשמח לקבל דעה מקצועית נוספת.
רוביק עונה:
אכן מדובר בהמלצה ולא בתקנה מחייבת. אין הבדל משמעות בין לתפוס ולתפוש, תפיסה ותפישה. במילים רבות נמצא מעבר מש' שמאלית במקרא לס' בלשון חכמים, וכך גם בצמדים פרשׂ ופרס, חסך וחשׂך ועוד. יש גישה הסבורה שתפישה קוגניטיבית בש' שמאלית תבדיל אותו מתפיסה פיזית בס', והיא לגיטימית אם שומרים על אחידות בשימוש. הפתרון הפשוט יותר, והראוי אף הוא, הוא האחדה לצורה המקובלת היום יותר – תפיסה בס'.
18
נדב שרי שואל/ת: למיטב ידיעתי, התעתיק של מילים אנגליות כגון times המסתיימות באות s אך מבוטאות z צריך להיות טיימז. בעיתונות אני מוצא כל הזמן טיימס לצד פריימריז, למשל, ולמיטב הבנתי יש כאן סתירה. באקדמיה נעניתי שהנכון הוא טיימז. מה דעתך?
רוביק עונה:
על פי התעתיק המדויק ההגייה הנכונה היא אכן טיימז. ההגייה טיימס משקפת את ההגייה הישראלית הטבעית, העצור ז' מתחזק בהשפעת מ' שוואית לפניו ומבנה המילה, מה שלא קורה למשל לשם הנהר – טיימז. התחזקות זו אינה קיימת ב'פריימריז', שם ז' מופיעה אחרי תנועה. האם ללכת בעקבות התעתיק או ההגייה הטבעית? אני בעד ההגייה הטבעית. זה הכלל בשמות לועזיים במקרים רבים אחרים.
19
ענת שואל/ת: אשמח לדעת אם ילדי כיתה ט' - טטניקים (כתיבה רווחת)/ טיתניקים (כשם האות)?
רוביק עונה:
'טטניקים' מחקה את השמיעה, חיקוי מקובל ביחס למילים בשפת הדיבור העוברות לכתב. 'טיתניקים' נכון יותר, אבל יש לזכור ש'טיתניק' הוא מלכתחילה מילה במשלב הדיבורי ולכן אין לפסול כתיב חיקוי.
20
פיני ילין וניצן שואל/ת: כיצד יש לומר בעברית תקינה: תיטור או תנטור? האם ליטול או לנטול ידיים?
רוביק עונה:
לנ' בגזרת חסרי פ"נ נטייה להיעלם ולזכות בדגש במקומה, אבל במקרים לא מעטים היא נשארת על כנה. לעיתים כדי ליצור ביטול: להביט מול להנביט. לעיתים ללא חלופה: להנציח. במקרה של נט"ר שתי הצורות תקינות ומקובלות: אֶטּור וגם אֶנטור. במקרה של נט"ל הצורה המקובלת והנחשבת תקינה היא בנשילת נ', אֶטּול, תיטּול, אבל אפשר לשמוע גם את 'לִנטול', בדומה ל'לנפול' המקראי לצד הצורה המקובלת – ליפול.
21
אלי בן דוד שואל/ת: אני נתקל בשו"ת (שלך) בדברים על משקלה של השפה האכדית בבניין השפה העברית. לצידן של שפות אחרות, כמובן. אני תמה לדעת לאיזו שפה הייתה ההשפעה הרבה ביותר, ובכלל מה הסדר של אותן שפות בסדר ההשפעה על העברית.
רוביק עונה:
השפעת האכדית על העברית היא בשאילה של כמה עשרות מילים ישירות מן האכדית. מבני השפה והדקדוק של האכדית והעברית שונים. העברית מושפעת בעיקר מהכנענית, ומשפות קרובות גאוגרפית, ובשלב מאוחר יותר היא ספגה השפעה משמעותית מן הארמית. הערבית לא השפיעה בזמן העתיק על העברית כלל, ההשפעה החלה בתקופת תור הזהב בספרד.
22
וייג'י אורמיטי שואל/ת: ראיתי אותך בסרטון שבו השתתפת, שקרוי בשם: "כאן מסבירים", למה בישראל קוראים לגביע העולם - מונדיאל?". בסרטון הסברת שהאתיות "ל" "מ" ו-"נ" הן שלוש מתוך 4 העיצורים ה"אהובים ביותר בשפה העברית". האם תוכל לרשום לי מהו העיצור הרביעי, ובנוסף תסביר לי, בבקשה, על "למה אותם עיצורים הם כל כך 'אהובים'" וכיצד הגעת לכזו מסקנה.
רוביק עונה:
העיצור הרביעי הוא ר', והמשותף לארבעת העיצורים, ל-מ-נ-ר הוא שהן אותיות שוטפות, ניתן להגות אותן ללא הפסקה ועם זאת הן נעימות לאוזן, בעיקר מ' ונ'. אחד המבחנים לכך הוא שמות הניתנים לילדים בארץ ישראל. במבחן זה עיצורי למנ"ר מובילים ללא מתחרים.
23
אודי שואל/ת: פין הוא מילה בזכר. מדוע גם איברי המין של האישה הם בזכר? פות, דגדגן, נרתיק... ואפילו רחם! מה המקור לכך? האם כך גם בשפות אחרות שיש מין לתואר שלהם, כמו ערבית, ספרדית, רוסית?
רוביק עונה:
מין דקדוקי לשמות עצם שאינם אנשים או בעלי חיים הוא שרירותי ונקבע בתקופות מוקדמות של השפה. גם שדי האשה הם איברים בזכר. בשפות אחרות הקובע את המין הדקדוקי הוא צורת המילה ולא משמעותה. בספרדית, למשל, הרחם והדגדגן הם איברים בזכר, והפות – vulva – בנקבה. בערבית הרחם בזכר – רַחְם, והפות בנקבה – ערוה, בדומה למילה העברית, שגם היא מתייחסת לאיברי האשה.
24
נגה אשד שואל/ת: "ואין בָּקָר בָרפתים", מה שמוביל לשאלה התִּגרתית: "מלאו את הגרנים, ברכה לרוב שנים" (י.קצנלסון, נפול נפלה תוך השדה). הלא גורן ברבים הם גרנות. לבד מחירות המשורר - היש סימוך כלשהו במקורות?
רוביק עונה:
במקרא המילה ברבים מופיעה פעמיים – גרנות, ואין לצורנ 'גרנים' כל עקבות בכתבים מאוחרים יותר. נראה שיש כאן בהחלט מקרה של חירות המשורר.
25
זוהר שואל/ת: האם נכון לומר "קורס לדוברי עברית כשפה שנייה" או שמא יש לומר "קורס לדוברי עברית שפה שנייה"? השאלה היא אם צריכה להיות שם "כ" לפני "שפה שנייה".
רוביק עונה:
כ' השימוש נדרשת כאן בהחלט. היא מייצגת את האיפיון הנבדל של העברית, או הדימוי שלה: היא אינה השפה הראשונה, היא השפה השנייה.
26
יאיר שואל/ת: רציתי לדעת האם נכון לומר "נורית אכלה התפוח" או "את התפוח" (מבחינה דקדוקית כמובן)?
רוביק עונה:
'את' היא מילת יחס הבאה לפני מושא ישיר מיודע. היא אופיינית לעברית וכמעט אין לה מקבילות בשפות העולם, פרט לדמיון מה בארמית העתיקה. עקרונית היא אינה דרושה למימוש המשפט, ולכן מלחמתו של בן גוריון ב'את'. עם זאת היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך, ואין סיבה לוותר עליה. אני מעריך ש"נורית אכלה התפוח" אומץ על ידי מרים ילן שטקליס מטעמי מקצב.
27
שרית שואל/ת: האם אפשר לומר את המשפט הבא: אדם חייב למסור נפש עבור המצוות, והקדוש ברוך הוא עוזר לו, כי כשאדם משתדל על דבר מצווה יש לו סייעתא דשמיא. לפי הבנתי שאומרים "כש" זה תיאור זמן, והמילה "כי" זה תיאור זמן. וכאן יש את שניהם במשפט. האם זה תקני, וכן בניתוח תחבירי איך מנתחים משפט שכזה?
רוביק עונה:
'כי' אינה מתייחסת לזמן אלא ליחסי סיבה ומסובב. אלוהים עוזר (מפני ש) האדם משתדל. לטעמי יש לראות בפסוקית השנייה משפט קיום (יש לו סייעתא דשמיא) שיש לו פסוקית תנאי (כשאדם משתדל), והפסוקית כולה מתייחסת למשפט השלם כתיאור סיבה או תנאי. אני מסייג את הדברים כיוון שניתוח תחבירי אינו מדע מדויק, ובכלל, חשוב יותר להבין את המשפט מאשר לנתח אותו לגורמים.
28
ליה נועדיה כוכבי שואל/ת: מה פרוש השם זולקוב, ומה המקור של השם.
רוביק עונה:
לשם כמה מקורות אפשריים. גירסה של ז'ובְקוב, מי שבא מהעיר ז'וֹבקְבָה במערב אוקראינה, צפונית לעיר לבוב. בפי הפולנים היא נקראת: ז'וֹלקייב, וביידיש היא זאָלקווא או זולקוב או ז'ולקבה. מקור נוסף מתייחס למי שהגיע מהעיירה ז'ולקייב בגליציה המזרחית.
29
מרים וילנסקי שואל/ת: מה משמעות השם וילנסקי, ומאיפה הגיע? האבא של בעלי הגיע מאזור ביאליסטוק.
רוביק עונה:
וילנסקי הוא מי שהגיע מהעיר וילנה. מכאן גם וילנר, וילנאי ועוד. שם דומה הוא וילַנסקי, המתייחס למי שהגיע מהכפר וילָנוב בפולין.
30
עידן טופול שואל/ת: מה מקור השם משפחה ספרנצ'יק.
רוביק עונה:
ספרנצ'יק הוא מי שקשור או עוסק בסחר בתבלין הזעפרן, הקרוי בשפות אירופה ספרן, ספרון או שפרן.