שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
דני שואל/ת: לאחרונה נכנס שימוש בביטוי "ריקול", יעני קריאה להחזרה, של רכב בעיקר, לשם תיקון פגם בייצור. אנא הצע לנוגעים בדבר מילה נוחה לשימוש בעברית צחה, ויפה שבוע אחד קודם...
רוביק עונה:
ועדת המילים לשימוש כללי כבר דנה בנושא, ובאתר האקדמיה נכתב כי המונחים הרלוונטיים הם 'קְרִיאָה לְתִקּוּן' ו'קְרִיאָה לְהַחְלָפָה'. בעוונותי אני חבר בוועדה, ולא נראה לי שהנושא יעלה שוב לדיון, למרות שמדובר בצירוף מילולי ולא במילה אחת 'נוחה וצחה'.
212
גליוש המלכה שואל/ת: איך אתה קורא לחבל קפיצה: דילגית, חבל, חבל קפיצה?
רוביק עונה:
כבר לפני 75 שנה נקבעה המילה דַלגית במשמעות של חבל קפיצה. היא מילה יפה וכדאי להשתמש בה יותר, אבל גם "לשחק בחבל", או "חבל קפיצה" הם ביטויים אפשריים, וכל אחד יכול להבין אותם.
213
רן גלוזמן שואל/ת: האם לשירת הקוקייה קיים פועל מיוחד בעברית?
רוביק עונה:
נהוג בחלק מהמקרים לדבר על 'קריאת הקוקייה', וזאת בעקבות קריאת העורב, שיש מוצאים דמיון בינה לקול הקוקייה. לצד זה נהוג גם להשתמש בפועל הגנרי של קולות הציפורים: ציוץ הקוקייה.
214
רננה שואל/ת: האם יש שם לפעולה של שליחת ווטסאפ? היום משתמשים ב"סמס לי בווטסאפ" וזה אינו נכון כי סמס אינו ווטסאפ.
רוביק עונה:
הפועל החדש והפופולרי 'לסמס' נולד מן השטח, לצד חלופות שלא נקלטו כמו 'לסמסם'. העברתו לטכנולוגיית ווטסאפ היא אך טבעית. כפי שפלאפון הוא שם גנרי לכל הטלפונים הניידים, ואייפון גם הוא כבר שם גנרי לטלפונים החכמים, כך לסמס הוא שם גנרי למשלוח הודעות קצרות בטלפון הנייד. מה גם שבניגוד לס.מ.ס. די קשה ליצור פועל מ'ווטסאפ': לוַוטְסְאֵפּ? ואולי בגירסה העברית: למַנְצְ'מֵעַ? אין סיכוי.
215
ניצן שואל/ת: האם יש מילה בעברית לטלוויזיה?
רוביק עונה:
לטלוויזיה לא נמצא שם עברי, כפי שלא נמצא שם לרדיו, ולמרות ניסיונות כושלים גם לא לטלפון ולטלגרף. לוידיאו ניתן שם עברי על ידי האקדמיה: חוֹזִי, במלעיל, אך הוא משמש בעיקר במינוח הצבאי. ב-1984 הציע הלשונאי דב ירדן את השם 'צָפִית' עבור טלוויזיה. הצעה מקסימה, אבל נראה שאיחרה את המועד.
216
רינה זוהר שואל/ת: האם יש מילה בעברית לבן או בת של אחיין או אחיינית?
רוביק עונה:
יש לכך מילה המשמשת במשפחות שונות: נכדוד, ובנקבה: נכדודה. הוועדה לחידוש מילים באקדמיה שעסקה בכינויים לבני משפחה בחנה גם את הסוגיה שבשאלה, אבל החליטה להשאיר יחסי משפחה בדרגת הקרבה הזו לציבור ללא תקנות.
217
אנונימית שואל/ת: איך קוראים למכשיר שמדביקים אִתו את המחירים בסוּפר?
רוביק עונה:
השם המקובל הוא 'אקדח מדבקות מחיר', או בקיצור 'אקדח מחירים'.
218
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש מילה המציינת תכונה של אדם בתחום האשמה, בדומה ליחס בין 'בושה' ו'ביישנות'? הכוונה כאן היא לאדם הלוקח על עצמו אשמה במצבים שונים במידה מוגזמת גם כאשר העין הציבורית לא רואה בו אשם.
רוביק עונה:
אין מילה מקבילה. אם הייתה המילה המתאימה היא הייתה אשמָן, והתכונה- אשמנות.
219
שמוליק שואל/ת: מהו המונח העברי עבור דֶמונים (demonym)? לדוגמה, הדמונים של ארצות הברית הוא 'אמריקאי'. הדמונים של אירלנד הוא 'אירי'.
רוביק עונה:
אין מונח מקביל בעברית ל'דמונים'. אנו מפרטים: 'אמריקאים' הם 'אנשים החיים באמריקה', או 'שייכים ללאום האמריקאי'.
220
ערן רמות שואל/ת: איך לקרוא לכלי הטייס הקטן (יתוש מגודל) והחדש יחסית, עתיר המדחפים המלהיב את חברות המשלוחים של אמזון ובורגר-ראנץ', אשר הולך וכובש את השוק: רחפן (=מצנח רחיפה?), רחפנית, רב-להב? שיגורון? מצלמון?
רוביק עונה:
יתושון היא מילה חמודה, אבל השם שהתקבע עם הזמן למכשיר הוא מצלמת רחף.
221
אורי רון שואל/ת: האם יש עוד מקצועות שלא נקבעה להם חלופה בעברית כמו, למשל, קוסמטיקאית?
רוביק עונה:
בתחום המקצועות נעשתה עבודה גדולה ומוצלחת ביצירת מונחים עבריים, והאקדמיה חידשה כמה מילים לבעלי מקצוע לאחרונה, כגון מגדנאי לקונדיטור. עם זאת יש כמה תחומים שבהם ההצלחה פחותה, ובעיקר בתחום הרפואה והטיפול בגוף. לצד הקוסמטיקאית לא נמצאו חלופה גם למניקוריסטים ולפדיקוריסטים. כך המצב גם בחלק ממקצועות הרפואה, מהאורתופד ועד הווטרינר, הפיזיותרפיסט וההומאופת. במקרים מסוימים מוצמדת סיומת עברית לשם המקצוע הלועזי ולכאורה מגיירת אותו, כגון אופטיקאי, גרפיקאי ושוקולדאי, מילה שנקבעה לאחרונה לצ'וקולטייר. יש תחומים שבהם מילה עברית חודרת בהדרגה לצד המילה הלועזית כגון רעיונאי לעומת קופירייטר. יש גם תהליך הפוך, כאשר כל טבח, בכיר כזוטר, הופך במקומותינו לשֶף.
222
אור שואל/ת: מהי המילה העברית לאנדרדוג?
רוביק עונה:
אכן, אין מילה לאנדרדוג. אנו משתמשים בצירופים כמו 'הצד החלש', 'הצד המועד להפסיד' וכדומה, אבל זה בהחלט לא אותו הדבר. רעיונות יתקבלו בברכה.
223
שאול שילו שואל/ת: שתי שאלות: 1) איך קוראים למכלים הקטנים המכילים תבלינים (פלפל שחור, פפריקה חריפה, קינמון וכו')? 2) האם יש בעברית פועל המתאר את הפעולה של העברת הלשון על השפתיים כדי להסיר מהן דביקות או פירור של לחם?
רוביק עונה:
ככל שבדקתי אין שם מיוחד למכלים הקטנים המצויים בכל סופר ובכל בית, ואנחנו נוהגים לקרוא להם על פי תוכנם: "תביא לי את הכורכום", "המוסקט הולך להתרוקן". לשאלה השנייה, המילה היא 'ליקוק' ואין לה מילים נרדפות: מלקקים שפתיים, מלקקים דבש ומלקקים לַבּוֹס.
224
רבקה שואל/ת: יש 'להתראות' ויש 'להשתמע'. מה אומרים או כותבים כאשר מתכוונים להמשיך ולשלוח מסרונים? להתמסר?
רוביק עונה:
המילה הנהדרת מסרון לא זכתה לפועל תואם. ההצעה שעלתה הייתה למַסְרֵר, אך השתרשה הצורה החצי לועזית לסַמֵס. לכן נוהגים לומר 'נסתמס', ואם תרצי, 'להסתמס'.
225
עו"ד משה מכנס שואל/ת: אני טוען כי אין לומר 'פרקליטות המחוז' או 'פרקליטות המדינה', שכן פרקליטות היא מקצועו של הפרקליט, כמו נגרות, רצענות, חייטות וכדומה. לכן יש לומר 'פרקליטייה', לתיאור המוסד העוסק במקצוע זה מטעם המדינה. גם משרד פרטי לעריכת-דין אינו אלא פרקליטייה. אשמח לשמוע את עמדתך בעניין.
רוביק עונה:
הרעיון מעניין אך הנימוק אינו משרת אותו. העובדה שפרקליטות היא שם מקצוע אינה מוציאה את האפשרות שהיא תהיה שם מוסד. 'מזכירות' היא גם מוסד וגם שם מקצועו של המזכיר, וכך גזברות, אמרכלות, ועוד ועוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >