שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
יהודית לוין מניו יורק שואל/ת: מהו התרגום בעברית של המלה האנגלית bully? האם המלה 'מתגָרים' מתאימה להגדרה?
רוביק עונה:
'בולי' הוא פשוט בריון. 'מתגרה' אינו מתאים להגדרה. נכון שהבריון הוא אדם המתגרה באנשים חלשים ממנו, אבל במעשה זה אין די כדי לתאר את הטיפוס .
227
שואל/ת: מה המונח המשפחתי הקושר בין ילדי האחיינית שלי לבין בתי, ובין בתי לילדי האחיינית. בצרפתית אומרים למשל "בני דודים קטנים"?
רוביק עונה:
מונח מיוחד אין, ובעיה דומה קיימת במכלול מבנה הרוחב של המשפחה, כמו בסוגיית הגיסים והדודים. נהוג לומר סתם "בני דודים", ואם יש צורך להוסיף "רחוקים" או "מדרגה שנייה". הביטוי "בני דודים קטנים" עלול לבלבל ואפילו להעליב את האובייקטים.
228
צחי שואל/ת: האם יש בעברית שם לבת של החמור?
רוביק עונה:
לא, ובדרך כלל זה המצב לגבי בעלי חיים רבים במקורות: שם לזכר, שם לנקבה ושם לצאצא הזכר. עקרונית יש לומר עיירה, כמו סייחה, עופרה או בכרה, אך השימוש אינו מקובל.
229
יוני מירושלים שואל/ת: לאבי הסבא קוראים סבא רבא, ולאם סבתא רבתא. איך קוראים לדוד באותו דור?
רוביק עונה:
על פי החלטות האקדמיה המונחים הם דוד רבא ודודה רבתא.
230
עידן מפתח תקווה שואל/ת: "דייט" אינו תמיד פגישה עיוורת, כיצד לכנותו?
רוביק עונה:
גם באנגלית יש להוסיף blind ל-date. התרגום הנכון הוא "פגישת חיזור" או "פגישת היכרות", אבל "דייט" כמות שהיא כבר יושבת חזק במשבצת. בשנות החמישים קראו לזה בצרפתית דווקא: "רנדֶווּ".
231
שואל/ת: האם יש פעלים דוגמת "האדים" לכתום, סגול וחום?
רוביק עונה:
"הכתים" במשמעות הצבע אינו מקובל עקב המשמעות הנוספת שלו, ויש לומר "הפך כתום". לעומת זאת "הסגיל" הוא פועל תקני במשמעות הפך סגול. "שחום" הוא חום-שחור, ומכאן "השחים" הנאמר על מה שהופך חום כהה.
232
עודד פז שואל/ת: האם יש במקורותינו מילה עברית ל"הומור"?
רוביק עונה:
המילה הקרובה ביותר היא "לצון", אם כי דווקא במקרא היא נאמרת בנימה שלילית. היא נחשבת מילה גבוהה והשימוש בה אינו רב. "בדיחות הדעת" מצומצמת ממנה במשמעות, וגם היא נחשבת גבוהה.
233
רן אברמסון שואל/ת: במסגרת מאמר שתרגמתי בנושא תקשורת נתקלתי במונח breaking news. האם יש תרגום עברי לצירוף המילים הזה?
רוביק עונה:
המונח העברי הוא "חדשות פורצות", המתייחסות לסיפור בלתי צפוי המשנה את סדר העדיפויות של ערוץ תקשורת ומקבל כיסוי מיידי. הוא מוכר גם בעיתונות הכתובה כ"סיפור פורץ", המתרחש תוך כדי הכנת העיתון שלמחרת היום, ומשנה את תכניו ומבנהו.
234
שואל/ת: איזו מילה מחליפה את החיוג במכשיר עם מקשים?
רוביק עונה:
אין ולא צריך. במקום חוגה יש "לחצנים", "לחיצים" או "מקשים". "אני לוחצת לבעלי" נשמע רע, "אני מקיש לחוץ לארץ" נשמע קשקוש. יש אומרים "לתקתק", אבל "לחייג" יישאר אתנו, והוא בחברה טובה של מלים שהרחיבו משמעות.
235
שואל/ת: מהו שם העצם של הפועל חכ"ה? "חיכיון" ו"חיכייה" מעצבנות אותי?
רוביק עונה:
שם הפעולה של חיכה (בבניין פיעל) הוא "חיכוי", והוא מופיע כבר בספרות ימי הביניים, שם אפשר למצוא גם את "חֲכִיָּה", שם הפעולה בבניין קל. שניהם לא נקלטו בעברית החדשה. גם הניסיון להחדיר את "חיכייה" וחיכיון לא צלחו, אם כי בעיני הן מילים נאות. נשארנו עם מילים נרדפות: "ציפייה", "המתנה", ואחרות.
236
שואל/ת: איך קוראים לתכשיט המחבר את שני הקצוות של החפתים?
רוביק עונה:
"חפת" הוא קפל בקצה שרוול הבגד. לאחר הקיפול מחברים את שני הקפלים, דהיינו, החפתים, בתכשיט הצמוד לבגד. חלקי התכשיט עצמם זכו בעקבות זאת להיקרא גם כן חפתים, ובאופן מדויק ומובחן יותר: כפתורי החפת.
237
ערן רובינפלד שואל/ת: מה מקור המילה טוסטוס לקטנוע?
רוביק עונה:
טוסטוס הוא כינוי לא מסחרי שניתן לווספות הראשונות, אך הוא מתייחס לדגמים שונים של רכב דו גלגלי. באתר carsforum העלה מישהו תשובות נסיוניות כגון "מן המילה 'טוס', יעני 'הכלי טס'", וגם בנוסח עדות המאצ'ו "הטוסיק של הבחורינה שיושבת עליו". יתכן שיש כאן השפעה לשם האנגלי של הכלי, scooter. באותה תקופה צץ כינוי מקביל שיוחס בעיקר לאופניים בעלי מנוע: טוקטוקים, בעקבות רעש תקתוק המנוע. המילה נדדה למזרח הרחוק ומיוחסת היום לריקשה התלת-גלגלית הסובבת ברחובות תאילנד.
238
ידין שואל/ת: "השבוע הגיע אלינו מרצה בנושא עלייה לארץ. דיברנו על קשיי ההסתגלות של העולים, ובמיוחד על השפה. המרצה הציג לנו שאלה: איך אומרים את המילה 'טקט' בעברית. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
מקור המילה טקט הקיימת בשפות שונות הוא בלטינית, שם פירושה רגישות למגע. המילה הקרובה ביותר בעברית היא רגישות, אבל היא בעייתית כתרגום ל'טקט'. ראשית, יש לה משמעויות נוספות. אפשר לומר על מי שנוהג בטקט שהוא "נוהג ברגישות" אבל אי אפשר לומר על מי שיש לו רגישות לעשן סיגריות שיש לו טקט לסיגריות. מעבר לכך, "רגישות" היא תכונה של אדם או איפיון של פעולה, בעוד טקט הוא אופן התנהגות ושייך לתחום הנימוס. וחוץ מזה, כמו שאומר אהוד מנור ושר שלמה יידוב, למה שלישראלים תהיה מילה ל"טקט"?
239
שואל/ת: האם קיים תרגום עברי הולם למונח האנגלי trade-off? "פשרה" לא מביעה בדיוק את המשמעות הרצויה?
רוביק עונה:
על פי מילון העסקים של אנג'ל המונח המקביל ל-trade off הוא "שקלול תמורות".
240
ארז רזניק שואל/ת: "אני מייצר יין מפירות, והשאלה היא איך לקרוא למוצר. בארץ ובאירופה למיטב ידיעתי יין הוא רק מה שמופק מגפן. באוסטרליה ובארה"ב גם יין מפירות נקרא יין. אני רוצה לקרוא למוצר "יין פירות", ומתחת לו את שם הפרי. מה דעתך?
רוביק עונה:
שגיא קופר מן הוועדה למונחי יין של האקדמיה ללשון, שהנפיקה לאחרונה מילון מקיף בנושא, כותב בתגובה: "יין תמיד עשוי פרי. ענבים הם מקרה פרטי של יין, אבל הוא שכיח ולכן הוא 'ברירת מחדל' ולא צריך לציין את שם הפרי. בכל מקרה אחר צריך לציין את שם הפרי". המדור מצטרף: עדיף "יין רימונים", למשל, יין המוכר מן הגולן, "יין תאנים", וכך בכל פרי אחר שמופק ממנו יין.