שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
רן אברמסון שואל/ת: במסגרת מאמר שתרגמתי בנושא תקשורת נתקלתי במונח breaking news. האם יש תרגום עברי לצירוף המילים הזה?
רוביק עונה:
המונח העברי הוא "חדשות פורצות", המתייחסות לסיפור בלתי צפוי המשנה את סדר העדיפויות של ערוץ תקשורת ומקבל כיסוי מיידי. הוא מוכר גם בעיתונות הכתובה כ"סיפור פורץ", המתרחש תוך כדי הכנת העיתון שלמחרת היום, ומשנה את תכניו ומבנהו.
227
שואל/ת: איזו מילה מחליפה את החיוג במכשיר עם מקשים?
רוביק עונה:
אין ולא צריך. במקום חוגה יש "לחצנים", "לחיצים" או "מקשים". "אני לוחצת לבעלי" נשמע רע, "אני מקיש לחוץ לארץ" נשמע קשקוש. יש אומרים "לתקתק", אבל "לחייג" יישאר אתנו, והוא בחברה טובה של מלים שהרחיבו משמעות.
228
שואל/ת: מהו שם העצם של הפועל חכ"ה? "חיכיון" ו"חיכייה" מעצבנות אותי?
רוביק עונה:
שם הפעולה של חיכה (בבניין פיעל) הוא "חיכוי", והוא מופיע כבר בספרות ימי הביניים, שם אפשר למצוא גם את "חֲכִיָּה", שם הפעולה בבניין קל. שניהם לא נקלטו בעברית החדשה. גם הניסיון להחדיר את "חיכייה" וחיכיון לא צלחו, אם כי בעיני הן מילים נאות. נשארנו עם מילים נרדפות: "ציפייה", "המתנה", ואחרות.
229
שואל/ת: איך קוראים לתכשיט המחבר את שני הקצוות של החפתים?
רוביק עונה:
"חפת" הוא קפל בקצה שרוול הבגד. לאחר הקיפול מחברים את שני הקפלים, דהיינו, החפתים, בתכשיט הצמוד לבגד. חלקי התכשיט עצמם זכו בעקבות זאת להיקרא גם כן חפתים, ובאופן מדויק ומובחן יותר: כפתורי החפת.
230
ערן רובינפלד שואל/ת: מה מקור המילה טוסטוס לקטנוע?
רוביק עונה:
טוסטוס הוא כינוי לא מסחרי שניתן לווספות הראשונות, אך הוא מתייחס לדגמים שונים של רכב דו גלגלי. באתר carsforum העלה מישהו תשובות נסיוניות כגון "מן המילה 'טוס', יעני 'הכלי טס'", וגם בנוסח עדות המאצ'ו "הטוסיק של הבחורינה שיושבת עליו". יתכן שיש כאן השפעה לשם האנגלי של הכלי, scooter. באותה תקופה צץ כינוי מקביל שיוחס בעיקר לאופניים בעלי מנוע: טוקטוקים, בעקבות רעש תקתוק המנוע. המילה נדדה למזרח הרחוק ומיוחסת היום לריקשה התלת-גלגלית הסובבת ברחובות תאילנד.
231
ידין שואל/ת: "השבוע הגיע אלינו מרצה בנושא עלייה לארץ. דיברנו על קשיי ההסתגלות של העולים, ובמיוחד על השפה. המרצה הציג לנו שאלה: איך אומרים את המילה 'טקט' בעברית. האם תוכל לעזור?
רוביק עונה:
מקור המילה טקט הקיימת בשפות שונות הוא בלטינית, שם פירושה רגישות למגע. המילה הקרובה ביותר בעברית היא רגישות, אבל היא בעייתית כתרגום ל'טקט'. ראשית, יש לה משמעויות נוספות. אפשר לומר על מי שנוהג בטקט שהוא "נוהג ברגישות" אבל אי אפשר לומר על מי שיש לו רגישות לעשן סיגריות שיש לו טקט לסיגריות. מעבר לכך, "רגישות" היא תכונה של אדם או איפיון של פעולה, בעוד טקט הוא אופן התנהגות ושייך לתחום הנימוס. וחוץ מזה, כמו שאומר אהוד מנור ושר שלמה יידוב, למה שלישראלים תהיה מילה ל"טקט"?
232
שואל/ת: האם קיים תרגום עברי הולם למונח האנגלי trade-off? "פשרה" לא מביעה בדיוק את המשמעות הרצויה?
רוביק עונה:
על פי מילון העסקים של אנג'ל המונח המקביל ל-trade off הוא "שקלול תמורות".
233
ארז רזניק שואל/ת: "אני מייצר יין מפירות, והשאלה היא איך לקרוא למוצר. בארץ ובאירופה למיטב ידיעתי יין הוא רק מה שמופק מגפן. באוסטרליה ובארה"ב גם יין מפירות נקרא יין. אני רוצה לקרוא למוצר "יין פירות", ומתחת לו את שם הפרי. מה דעתך?
רוביק עונה:
שגיא קופר מן הוועדה למונחי יין של האקדמיה ללשון, שהנפיקה לאחרונה מילון מקיף בנושא, כותב בתגובה: "יין תמיד עשוי פרי. ענבים הם מקרה פרטי של יין, אבל הוא שכיח ולכן הוא 'ברירת מחדל' ולא צריך לציין את שם הפרי. בכל מקרה אחר צריך לציין את שם הפרי". המדור מצטרף: עדיף "יין רימונים", למשל, יין המוכר מן הגולן, "יין תאנים", וכך בכל פרי אחר שמופק ממנו יין.
234
נועה שואל/ת: לילד שהולך לבית הספר קוראים תלמיד, איך קוראים לילד שהולך לגן?
רוביק עונה:
"אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב עמיחי, וזו תשובה לא רעה. עם זאת אפשר בהחלט לומר, ואף לשמוע "תלמידי גן חובה".
235
אבישי טופול שואל/ת: בריאיון אתו אמר תת אלוף מורנו כי נעשה ניסיון למצוא מילה עברית ללוגיסטיקה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אין מילה עברית ללוגיסטיקה. בצה"ל אגף הלוגיסטיקה הוא שדרוג של חיל האפסנאות והרחבת הפעילויות שלו, ומכאן ראשי התיבות אט"ל: אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בכמה תחומים מקצועיים אישרה גם האקדמיה את השימוש בשם התואר "לוגיסטי".
236
עמית מרמת גן שואל/ת: אני תסריטאי מתוסכל שנמאס לו לכתוב 'מניד ראש לשלילה', האם יש מילה הופכית ל'להנהן'?
רוביק עונה:
מסתבר שיש מילה כזו במילון: לִאֲלא. אהרן מגד הציע את הפועל הזה, "ללאלא" בספרו "החי על המת". לא ממש נקלט.
237
אורן מירושלים שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "למזוג" גם לתיאור העברת אוכל לצלחת, או שהפועל משמש רק למזיגה של נוזלים?
רוביק עונה:
השאלה חוזרת על שולחנם של בתים רבים. "למזוג" מתייחס לנוזלים, ו"מזג" הוא יין מהול (או מזוג) במים. עבור מוצקים משתמשים ב"להעביר", "להניח" או סתם "לשים". משפחות שונות משתמשות ב"למזוג" גם למוצקים, וזה ממש בסדר כמילון משפחתי.
238
נועה כץ שואל/ת: בעיית מלצריות ידועה היא הצורך לתת למישהו כסף על מנת שיחזיר לך אותו במטבעות קטנים יותר. אבל, אם יש ברשותי הרבה מטבעות שאני רוצה להפוך למטבעות/שטרות "גדולים" יותר, מה אומרים? אני מציעה את המילה "לשטור" (להפוך לשטרות)?
רוביק עונה:
הצעה מעניינת. המילה המתאימה, אך לא מאוד מקובלת, מקורה בתלמוד: לצרף. צרף לי את המטבעות האלה.
239
עמרי מאזור שרון שואל/ת: אם יש מילה המתארת את הפעולה ההפוכה מלרכוס רוכסן?
רוביק עונה:
בדרך כלל משתמשים בפועל הרב-תכליתי "לפתוח". שימוש שגוי אך מקובל הוא "לפרוף את הרוכסן", למרות שבמקור התלמודי "לפרוף" פירושו לסגור ולחבר.
240
שואל/ת: חיפשנו מילה מתאימה להיפך של "לשדרג". חשבנו על "לשחסר" או "לשנמך" ובחרנו בסוף "לשפחת". האם כבר חשבו על זה קודם?
רוביק עונה:
חשבו ולא מצאו מילה אחת. הצעת האקדמיה ל-downgrading: "שדרוג יורד".