שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
יעוד גונן שואל/ת: לאחרונה אנו שומעים מדי פעם את המונח העברי החדש 'רְכינוע' המתייחס לגלגשת הדו-גלגלית הממונעת ששמה האנגלי הוא הובר-בורד (Hoverboard) (למרות שאינה מְרַחפת), ויש בכך משום בלבול, שכן אותו מונח עברי יוחס לא מכבר לסגוויי (Segway). האם באמת יש כאן בלבול, או שמא שני הֶתְקנים אלו, בעלי השמות השונים באנגלית, זכאים לאותו מונח עברי?
רוביק עונה:
נראה שה'הוברבורד' נקרא רכינוע בהיעדר שם עברי, ומפני שחלקו התחתון דומה לזה של הסגוויי. השם רכינוע אינו מתאים, שכן בניגוד לסגווי הרוכב אינו רוכן אלא עומד זקוף ומניע את גופו על פי כיוון הנסיעה. השם הרשמי הארוך של הכלי הוא "גלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי".
77
מרים הררי שואל/ת: האם יש פועל לשם העצם ״השראה״? אני משתמשת בצירוף: זה נתן לי השראה, אבל חיפשתי פועל מקביל ל: it inspired me.
רוביק עונה:
אין פועל בודד המקביל ל-inspired, ונדרש צירוף כמו "נתן לי השראה", "עורר בי השראה", ובמקרים מסוימים מתאים לומר: "השרה עלי מרוחו".
78
ישראל ליטמן שואל/ת: איך אומרים פינצטה בעברית?
רוביק עונה:
המילה העברית לפינצטה היא מַלְקֶטֶת. היא החליפה במילוני האקדמיה את המילה ששימשה לפניה, מַלְקֵט.
79
דוד רוטנר שואל/ת: יש לך מילה יותר "צנועה" לפינים במכשירים חשמליים?
רוביק עונה:
'פין' היא מילה תלמודית עתיקה, שסבורים שמקורה בטעות סופר: המילה 'חפין' נקראה 'הפין'. היא התלכדה במשמעות דומה ל-pin האנגלית, ויש לה מילים נרדפות: חף, שן, זיז. בשלב מאוחר בהתפתחות השפה זכתה המילה גם למשמעות איבר המין הגברי. היא אף קיבלה את חותם האקדמיה, וזאת בעקבות דמיונה למילה האנגלית penis הנהגית פינֶס, ופירושה המקורי בלטינית זנב.
80
עפרה בצון שואל/ת: מהו הפועל המדויק להחדרת אטמים לאוזניים? מרכיבה אטמים? משתמשת באטמים? מכניסה?
רוביק עונה:
אין פועל מקובל לפעולה הזו, ולכן רבים משתמשים בפועל הגנרי 'שָׂם'. 'הרכיב' אינו מתאים, כי האטמים הם פריט פשוט, אך הוא יתאים למשל למכשיר שמיעה.
81
יהודית אורבך שואל/ת: מהי המלה העברית המדויקת והנכונה ביותר להיפוך של "עודפות" – למשל, כאשר ארצה לציין שתי סטיות אפשריות מ"מידתיות" בענישה, האחת לכיוון ענישה עודפת והשנייה לכיוון ההפוך?
רוביק עונה:
אינני בטוח ש'עודפות' היא המילה המתאימה במקרה זה. אנחנו משתמשים ב'עודפות' כאשר יש שימוש מיותר ברכיב מסוים, למשל בשפה, או להבדיל בביטוחים. במקרה של חריגה ממידתיות נכון יותר להשתמש ב'ענישת יֶתֶר', ובתמונת הראי – 'ענישת חֶסֶר'.
82
אבי פרציגר שואל/ת: האם יש בעברית שם לענף הנושא את הענבים באשכול?
רוביק עונה:
ענף צעיר של גפן הוא 'שריג' וברבים שריגים. כאשר הענף מתעצה ומבשיל ונושא ענבים הוא נקרא 'זמורה'. נשיאת הענבים היא אחד מתפקידי הזמורות. ענף מנוון שאינו נושא ענבים הוא 'קנוקנת'.
83
יואל האיוש שואל/ת: האם יש בעברית ביטוי למצב שבו יושבים אנשים ביחד במצב של חושך מוחלט בחברותא, משוחחים ומספרים סיפורים (לדוגמא בעת הפסקת חשמל). אם כי ברור שמצב וביטוי כזה היו קיימים הרבה לפני אדיסון. בצ'כית למשל, (שפת האם שלי), זה נקרא, בתרגום מילולי "שעה שחורה", ליתר דיוק "שעה קלה שחורה" (בעברית זה לא מצלצל), אך ביטוי דומה קיים גם למשל בגרמנית Plauderstündchen וגם Dämmerstündchen ובנוסף גם בצרפתית ואיטלקית (אך בשפות אלה לביטוי יש משמעות נוספת). לא ידוע לי לגבי רוסית או פולנית. לצערי "שעה שחורה" בעברית כנראה לא יתאים כי משתמשים בו למטרה אחרת. יש לך רעיון?
רוביק עונה:
שאלה מרתקת. לא מוכר ביטוי עברי למצב הזה, אבל אפשר לחשוב על 'שעה פולנית', שהרי הפולנייה על פי האמרה הידועה יושבת לבד בחושך. היא אמנם יושבת לבד, אבל אפשר לשבת בחושך גם יחד. מאחר שהפסקות חשמל של ממש כמעט אינן קיימות בישראל המודרנית, אפשר להציג את השאלה לתושבי רצועת עזה.
84
רוני שואל/ת: באיזו מילה להשתמש כשאני רוצה לתאר משהו שהוכיח את עצמו לאורך ההיסטוריה? (סוג של: יש לו קבלות) אבל אני כותבת עבודה סמינריונית ומחפשת מילה יותר מוצלחת...
רוביק עונה:
הפתרון הפשוט הוא 'עמד במבחן הזמן', 'עמד במבחן ההיסטוריה' וכדומה.
85
גיל מוזס שואל/ת: לאחר בירור מול האקדמיה ללשון העברית, התחוור לאקדמיה ולי שאין מילה לציון תופעת הטבע הגורמת להבזק (ברק) ולרעש (רעם). כיום הציבור משתמש באחת מן המילים לתיאור אחד מביטוייה של תופעת הטבע הזו (״היה רעם ממש חזק״). לדוגמה בה יש מושג מתאים אביא את המילה ״פיצוץ״. התופעה מתבטאת הן בהבזק והן ברעש, ובכל זאת נאמר כי ״היה פיצוץ״ ולא כי ״היה הבזק״ במקום זאת. האם אף אתה סבור שחסרה כאן מילה?
רוביק עונה:
הציבור אינו זקוק למילה מיוחדת, הרעם והברק מוכרים לאדם הסביר והוא אינו מוטרד בדרך כלל מן המנגנון הטבעי שהוביל אליהם, או ממציאת יסוד המשותף לברק ולרעם. אם אין לכך מילה מוסכמת נראה שאנשי המטאורולוגיה לא נזקקים לה.
86
דליה גנור שואל/ת: whatsapp בעברית?
רוביק עונה:
אין היגיון או צורך לתרגם שמות מותגים. כמו שלא תרצי לקנות מכונית של 'אריה' (פיז'ו), ולא תיכנסי לפורומים ב'סֵפֶר-פנים' (פייסבוק, הצעת דורבנות: סְפַרְצוף), או ל'צייצת' (מילה עברית חביבה לטוויטר אך אינה מחליפה אותה). מכל מקום, למען הכיף אפשר לקרוא לווטס-אפ 'מהנצ'מע', או ביידיש: 'ווס הרצאך'.
87
שלמה קניאל שואל/ת: אני מחפש מילה בעברית שתכיל בתוכה (מעין מילת גג) את המילים הבאות: משכל (אינטליגנציה), חכמה, תבונה, חשיבה, רציונליות, היגיון. נדמה לי שהמילה אינטלקט יכולה להיות טובה. אם כן האם יש מילה בעברית?
רוביק עונה:
תחום המחשבה מורכב מאוד בכל שפה, וקשה מאוד לתרגום. גם המילה 'אינטלקט' בעייתית, אדם יכול להיות בעל אינטלקט מזהיר אך חסר חוכמת חיים או תבונת לב. מילה עברית המקיפה לא מעט מהניואנסים של התחום היא 'שֵכֶל', אך המתאימה ביותר בעיני היא 'בינה'.
88
bnoa שואל/ת: אשמח לדעת אם יש מילה עברית ל-Flipchart - אותו לוח כתיבה עם דפים מתגלגלים שנעשה בו שימוש בישיבות, כנסים וכו'.
רוביק עונה:
המונח שבו משתמשים בתי המסחר לתיאור המתקן הוא 'לוח הרצאות'.
89
מיכאל קרמר שואל/ת: אני מחפש מילה בעברית לאסרטיביות. מה שמצאתי זה 'דעתני' ו'החלטתי', לא תואם לטעמי. האם יש מילה יותר קולעת?
רוביק עונה:
אין מילה מקובלת קולעת יותר מהמילים שבשאלה, אך גם אני חש אי נוחות מ'דעתן', 'החלטי' ודומיהן. אסרטיבי אינו רק אדם העומד על דעתו, אלא גם מי שעושה זאת באופן המשכנע את הזולת ומכיל אותו. מי שאינו פועל כך הוא סתם עקשן חסר קשב. כמו במקרים לא מעטים, נראה לי שלא תימצא מילה המכילה את מלוא המשמעות של 'אסרטיבי' או 'אסרטיביות'.
90
מאיר מינדל שואל/ת: הפעם המלה היא - הבלות. האם אוכל לומר הבלות אשקלונית - מזג אויר הביל באשקלון?
רוביק עונה:
אין לומר הבלות אלא הבילות. שמות תואר במשקל קטיל שומרות על תנועת i: אכילות, גמישות, הבילות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >