שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
תמיר בלזר שואל/ת: הפועל עבור להיות יותר רחב הוא להתרחב. האם יש פועל עבור להפוך להיות יותר צר?
רוביק עונה:
הפועל המבוקש הוא בבניין הופעל: הוּצַר. מכנסיו של מר כהן התרחבו, מכנסיה של גברת לוי הוצרו.
77
אביה זמרן שואל/ת: אני שואלת בשם בני - האם יש מילה עברית מדוייקת ל"אבולוציה"?
רוביק עונה:
'אבולוציה' פירושה המילולי התפתחות. בעברית אנו משתמשים בה באופן בלעדי כשמה של התיאוריה של דרווין על מוצא המינים, ואין סיבה להציע לה תרגום עברי. באנגלית המילה משמשת גם במשמעות הכללית וגם כשם התיאוריה. "תורת ההתפתחות" אינו משקף את ההקשר המדעי הדרוויניסטי.
78
קורא ותיק שואל/ת: נדמה לי שבמדור שלך הועלתה פעם הצעה להשתמש במילה מַקְשֵב במקום הצירוף המסורבל "מכשיר שמיעה". מכשירים בשתי האוזניים יקראו מקשביים (על משקל משקפיים). האם ההצעה הפכה למונח רשמי של האקדמיה?
רוביק עונה:
אכן המילה מִקְשָׁבַיִם הוצעה על ידי יואל נץ שכתב על כך פואמה. השם מַקְשֵׁב מצוין, אך האקדמיה לא קבעה אותו או כל מונח אחר.
79
מאיר מינדל שואל/ת: לימדתי את נערתי מהם "סכי עיניים" אצל סוס. היא מעולם לא שמעה את המושג, אך היא בטוחה כי יש מושג עממי יותר ל"תריסי העור" אצל הסוסים. האם ידוע לך מושג עממי יותר?
רוביק עונה:
"סַכֵּי עיניים" נקבע על ידי ועד הלשון ב-1948. אין ביטוי מקובל אחר, ומי שאינו מכיר את הביטוי היפה הזה ישתמש בדרך כלל ב"כיסוי עיניים", שאינו מדויק שהרי מכסים רק את צידי עיניו של הסוס.
80
אראלה שי שואל/ת: האם יש מילה עברית לאביזר המטבח כף טיגון?
רוביק עונה:
יש כמה וכמה מילים לצורך הזה, אך רובן אינן כמעט בשימוש. 'תרווד' מקורה תנ"ך. 'רחת טיגון' הוא מונח שקבעה האקדמיה. כן היה שימוש בעבר ב'הופכן' וב'מרית', שהיא השם המקובל לשפכטל. ואולם השימוש הנפוץ הוא בצירוף הפשוט והשקוף 'כף טיגון'.
81
שלמה יהודה שואל/ת: איך קוראים בעברית במילה אחת לחומר שצובע - למשל לצבעים שהציירים משתמשים בהם כדי לצבוע את הציור, ושמבדילה בין הצבע כשלעצמו (למשל צהוב או כחול) לחומר שצובע.
רוביק עונה:
המילה 'צבע' משמשת לשתי המשמעויות: גם הצבע לעצמו, וגם החומר בו משתמשים לצביעה. שני השימושים קיימים במקורות. הצבע לעצמו – בתנ"ך, החומר – במשנה. זהות דומה בשימוש קיימת גם בשפה האנגלית ובשפות נוספות.
82
נעם שואל/ת: האם ישנו ביטוי או אפילו סלנג שמתאר סיטואציה בה אדם אומר את המובן מאליו רק בשביל להגיד את המובן מאליו? (כנראה מצורך של שליטה) לדוגמה: אמא שאומרת לילד שלה ״לך תתקלח״ בזמן שהוא כבר בדרכו למקלחת.
רוביק עונה:
אין ביטוי המתאים במדויק לסיטואציה אבל היא נפוצה למדי. היא מזכירה את המלך ב"הנסיך הקטן", המעניק פקודות למה שכבר בוצע ממילא.
83
נאוה אליגון שואל/ת: שפת החיות: לכל חיה יש כינוי לצליל שהיא מפיקה, (חמור נוער, סוס צוהל וכ"ו) איך נקרא הצליל שיוצא מפיהם של הקוף, הקרפדה והפיל?
רוביק עונה:
השפה העברית עשירה מאוד במילים המייצגות קולות חיות. עם זאת, מאחר שמדובר במאות חיות, לא כולן זכו למילים מתאימות. דווקא הקוף לא זכה למילה כזו, אולי בגלל שלקופים מִזָנים שונים קולות שונים. הקרפדה מקרקרת, ואילו על הפיל נאמר בספר שכתב בנושא שאול טשרניחובסקי שהוא "נוהם", אבל היום מקובל לומר דווקא שהוא מחצצר או מחצרץ.
84
יעוד גונן שואל/ת: לאחרונה אנו שומעים מדי פעם את המונח העברי החדש 'רְכינוע' המתייחס לגלגשת הדו-גלגלית הממונעת ששמה האנגלי הוא הובר-בורד (Hoverboard) (למרות שאינה מְרַחפת), ויש בכך משום בלבול, שכן אותו מונח עברי יוחס לא מכבר לסגוויי (Segway). האם באמת יש כאן בלבול, או שמא שני הֶתְקנים אלו, בעלי השמות השונים באנגלית, זכאים לאותו מונח עברי?
רוביק עונה:
נראה שה'הוברבורד' נקרא רכינוע בהיעדר שם עברי, ומפני שחלקו התחתון דומה לזה של הסגוויי. השם רכינוע אינו מתאים, שכן בניגוד לסגווי הרוכב אינו רוכן אלא עומד זקוף ומניע את גופו על פי כיוון הנסיעה. השם הרשמי הארוך של הכלי הוא "גלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי".
85
מרים הררי שואל/ת: האם יש פועל לשם העצם ״השראה״? אני משתמשת בצירוף: זה נתן לי השראה, אבל חיפשתי פועל מקביל ל: it inspired me.
רוביק עונה:
אין פועל בודד המקביל ל-inspired, ונדרש צירוף כמו "נתן לי השראה", "עורר בי השראה", ובמקרים מסוימים מתאים לומר: "השרה עלי מרוחו".
86
ישראל ליטמן שואל/ת: איך אומרים פינצטה בעברית?
רוביק עונה:
המילה העברית לפינצטה היא מַלְקֶטֶת. היא החליפה במילוני האקדמיה את המילה ששימשה לפניה, מַלְקֵט.
87
דוד רוטנר שואל/ת: יש לך מילה יותר "צנועה" לפינים במכשירים חשמליים?
רוביק עונה:
'פין' היא מילה תלמודית עתיקה, שסבורים שמקורה בטעות סופר: המילה 'חפין' נקראה 'הפין'. היא התלכדה במשמעות דומה ל-pin האנגלית, ויש לה מילים נרדפות: חף, שן, זיז. בשלב מאוחר בהתפתחות השפה זכתה המילה גם למשמעות איבר המין הגברי. היא אף קיבלה את חותם האקדמיה, וזאת בעקבות דמיונה למילה האנגלית penis הנהגית פינֶס, ופירושה המקורי בלטינית זנב.
88
עפרה בצון שואל/ת: מהו הפועל המדויק להחדרת אטמים לאוזניים? מרכיבה אטמים? משתמשת באטמים? מכניסה?
רוביק עונה:
אין פועל מקובל לפעולה הזו, ולכן רבים משתמשים בפועל הגנרי 'שָׂם'. 'הרכיב' אינו מתאים, כי האטמים הם פריט פשוט, אך הוא יתאים למשל למכשיר שמיעה.
89
יהודית אורבך שואל/ת: מהי המלה העברית המדויקת והנכונה ביותר להיפוך של "עודפות" – למשל, כאשר ארצה לציין שתי סטיות אפשריות מ"מידתיות" בענישה, האחת לכיוון ענישה עודפת והשנייה לכיוון ההפוך?
רוביק עונה:
אינני בטוח ש'עודפות' היא המילה המתאימה במקרה זה. אנחנו משתמשים ב'עודפות' כאשר יש שימוש מיותר ברכיב מסוים, למשל בשפה, או להבדיל בביטוחים. במקרה של חריגה ממידתיות נכון יותר להשתמש ב'ענישת יֶתֶר', ובתמונת הראי – 'ענישת חֶסֶר'.
90
אבי פרציגר שואל/ת: האם יש בעברית שם לענף הנושא את הענבים באשכול?
רוביק עונה:
ענף צעיר של גפן הוא 'שריג' וברבים שריגים. כאשר הענף מתעצה ומבשיל ונושא ענבים הוא נקרא 'זמורה'. נשיאת הענבים היא אחד מתפקידי הזמורות. ענף מנוון שאינו נושא ענבים הוא 'קנוקנת'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >