שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
רוני שואל/ת: באיזו מילה להשתמש כשאני רוצה לתאר משהו שהוכיח את עצמו לאורך ההיסטוריה? (סוג של: יש לו קבלות) אבל אני כותבת עבודה סמינריונית ומחפשת מילה יותר מוצלחת...
רוביק עונה:
הפתרון הפשוט הוא 'עמד במבחן הזמן', 'עמד במבחן ההיסטוריה' וכדומה.
107
גיל מוזס שואל/ת: לאחר בירור מול האקדמיה ללשון העברית, התחוור לאקדמיה ולי שאין מילה לציון תופעת הטבע הגורמת להבזק (ברק) ולרעש (רעם). כיום הציבור משתמש באחת מן המילים לתיאור אחד מביטוייה של תופעת הטבע הזו (״היה רעם ממש חזק״). לדוגמה בה יש מושג מתאים אביא את המילה ״פיצוץ״. התופעה מתבטאת הן בהבזק והן ברעש, ובכל זאת נאמר כי ״היה פיצוץ״ ולא כי ״היה הבזק״ במקום זאת. האם אף אתה סבור שחסרה כאן מילה?
רוביק עונה:
הציבור אינו זקוק למילה מיוחדת, הרעם והברק מוכרים לאדם הסביר והוא אינו מוטרד בדרך כלל מן המנגנון הטבעי שהוביל אליהם, או ממציאת יסוד המשותף לברק ולרעם. אם אין לכך מילה מוסכמת נראה שאנשי המטאורולוגיה לא נזקקים לה.
108
דליה גנור שואל/ת: whatsapp בעברית?
רוביק עונה:
אין היגיון או צורך לתרגם שמות מותגים. כמו שלא תרצי לקנות מכונית של 'אריה' (פיז'ו), ולא תיכנסי לפורומים ב'סֵפֶר-פנים' (פייסבוק, הצעת דורבנות: סְפַרְצוף), או ל'צייצת' (מילה עברית חביבה לטוויטר אך אינה מחליפה אותה). מכל מקום, למען הכיף אפשר לקרוא לווטס-אפ 'מהנצ'מע', או ביידיש: 'ווס הרצאך'.
109
שלמה קניאל שואל/ת: אני מחפש מילה בעברית שתכיל בתוכה (מעין מילת גג) את המילים הבאות: משכל (אינטליגנציה), חכמה, תבונה, חשיבה, רציונליות, היגיון. נדמה לי שהמילה אינטלקט יכולה להיות טובה. אם כן האם יש מילה בעברית?
רוביק עונה:
תחום המחשבה מורכב מאוד בכל שפה, וקשה מאוד לתרגום. גם המילה 'אינטלקט' בעייתית, אדם יכול להיות בעל אינטלקט מזהיר אך חסר חוכמת חיים או תבונת לב. מילה עברית המקיפה לא מעט מהניואנסים של התחום היא 'שֵכֶל', אך המתאימה ביותר בעיני היא 'בינה'.
110
bnoa שואל/ת: אשמח לדעת אם יש מילה עברית ל-Flipchart - אותו לוח כתיבה עם דפים מתגלגלים שנעשה בו שימוש בישיבות, כנסים וכו'.
רוביק עונה:
המונח שבו משתמשים בתי המסחר לתיאור המתקן הוא 'לוח הרצאות'.
111
מיכאל קרמר שואל/ת: אני מחפש מילה בעברית לאסרטיביות. מה שמצאתי זה 'דעתני' ו'החלטתי', לא תואם לטעמי. האם יש מילה יותר קולעת?
רוביק עונה:
אין מילה מקובלת קולעת יותר מהמילים שבשאלה, אך גם אני חש אי נוחות מ'דעתן', 'החלטי' ודומיהן. אסרטיבי אינו רק אדם העומד על דעתו, אלא גם מי שעושה זאת באופן המשכנע את הזולת ומכיל אותו. מי שאינו פועל כך הוא סתם עקשן חסר קשב. כמו במקרים לא מעטים, נראה לי שלא תימצא מילה המכילה את מלוא המשמעות של 'אסרטיבי' או 'אסרטיביות'.
112
מאיר מינדל שואל/ת: הפעם המלה היא - הבלות. האם אוכל לומר הבלות אשקלונית - מזג אויר הביל באשקלון?
רוביק עונה:
אין לומר הבלות אלא הבילות. שמות תואר במשקל קטיל שומרות על תנועת i: אכילות, גמישות, הבילות.
113
אודי קרמר שואל/ת: מחפש שם עצם למילה נבון שמוגדרת כשם תואר. חכם לדוגמה יכול להיות גם שם תואר וגם שם עצם.
רוביק עונה:
כמעט כל שם תואר יכול להפוך לשם עצם בהקשרים המתאימים. 'יפה' הוא שם תואר, בסרט "היפה והחיה" הוא מקבל מעמד של שם עצם. המעבר מתרחש כאשר התואר אינו מתאר את שם העצם אלא מתלכד עם עצם קיומו או מהותו. לכן גם 'נבון' יכול להיות בהקשר כלשהו שם עצם, וזה קורה כבר בספר קהלת: "וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר".
114
יואל האיוש שואל/ת: איך אומרים בעברית צחה: שְׁמוֹנְצֶס.
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, ואכן אין מילה עברית בודדת למילת היידיש הקולעת הזו, שיש לה גם נרדפת ביידיש: פיצ'יפקעס, אם כי השימוש בה מתייחס לא רק לחפצים אלא גם לעניינים שונים. ההגדרה הנכונה, 'פריטים חסרי חשיבות' אינה תחליף הולם. רעיונות יתקבלו בשמחה. אגב, צורת רבים מקובלת למילה ההופכת אותה לסוג של עברית היא שמונצים.
115
רפי נוימן שואל/ת: הצלה > מציל, הצתה > מצית, הפלה > מפיל, הדתה - מדית?? האם כבר יש פעלים לפעולת ההדתה?
רוביק עונה:
הדתה, שחודשה על ידי האקדמיה בשנים האחרונות, היא מן השורש דו"ת, שנגזר מן המילה 'דת'. מכאן שהפועל הרלוונטי הוא להדית, אבל לא נתקלתי בשימוש בו. בדרך כלל התחליף הוא צירוף פועלי: גרם להדתה, הוביל הדתה וכדומה.
116
יהודית אורבך שואל/ת: האם ניתן להשתמש בשורש הלם בבנין פיעל. אני בניו יורק עכשיו ומוצאת שהדרך המתאימה ביותר לתיאור העיר היא: מהלמת, דהיינו גורמת הלם. אמנם יש הולמת אבל זה נראה לי פחות הולם לתחושת היחס לעיר. מה דעתך?
רוביק עונה:
עקרונית ניתן לגזור צורת פיעל מהשורש הל"ם, מה גם שבלשון ימי הביניים מופיעה צורת פוּעל –הוּלם במשמעות הוכה או הומם. עם זאת לא הייתי מתעקש על הכנסת שימוש חדש לעברית כשיש חלופות רבות אחרות.
117
מיכאל קרמר שואל/ת: האם יש מילה בעברית ל-Emoji?
רוביק עונה:
נקבעו מילים לסימנים המציינים רגשות, שנוצרו באמצעות שימושי מקלדת שונים: רגשונים או פרצופונים, ויש אפילו שהציעו חיוכונים כי ראשית האימוג'ים הייתה בפרצופים מחייכים, סמייליס. אלא שהאימוג'ים התפתחו אל מעבר לדמויות אנוש, הפכו למעין שפה, ובשלב זה לא נקבעה מילה עברית הולמת.
118
צביה טיר שואל/ת: היש הצעות או יש כבר ביטוי ל-mainstream media?
רוביק עונה:
mainstream פירושו, גם מילולית וגם בשימוש המטפורי בעברית, 'הזרם המרכזי', אבל 'תקשורת הזרם המרכזי' אינו מונח ראוי. הצעות יתקבלו בברכה.
119
אייל הולנדר שואל/ת: אודה לתשובתך למינוח גנאלוגי לקרבה משפחתית. המונח שאני מתכוון אליו הוא הגדרת הקירבה בין שני בני דודים שלא מאותה שכבה דורית. המינוח המסורתי הוא מסירת מספר הדורות להורה המשותף, לדוגמה – "שני בשלישי" כלומר מצד אחד נכד ומצד שני נין של אותו ההורה. באנגלית ההגדרה לדוגמה זו היא first cousin once removed. לפני מספר שנים הופיעה בעברית ההגדרה "מוזח", ולכן במקרה זה, "בן דוד ראשון מוזח פעם אחת". לא מצאתי באתר האקדמיה כל איזכור לנ"ל. למה לא "מוזז", שהיא מילה מוכרת יותר? או להישאר עם ההגדרה המסורתית?
רוביק עונה:
לביטוי first cousin once removed שני פירושים באנגלית. האחד: בנו של בן דוד מדרגה ראשונה; השני: בן דוד של אחד ההורים. בפירוש הראשון, אם יעקב הוא אביהם של ראובן ושמעון, בניהם של ראובן ושמעון הם בני דודים. ילדיהם של בני הדודים הם בני דודים מהדרגה השנייה ומכאן שהם מאותה שכבה דורית, ונוהגים לקרוא להם 'בן דוד שני'. במקרה השני בן הדוד של ראובן הוא בן הדוד 'המוזח' של בני ראובן, והפעם הוא מוזח כלפי מעלה. לא מוכר שם מיוחד ליחס הזה וספק אם הוא דרוש. בכל מקרה השימוש ב'מוזח' או 'מוזז' אינו מוכר ונראה בלתי מתאים, ומעביר מעין מסר של הדרה.
120
נ.א. שואל/ת: אנחנו, אנשי האסכלה, לא אוכלים פרה או פר. אוכלים בקר. לא אוכלים תרנגול-ת. אוכלים עוף. נכון שאוכלים עגל, כבש, טלה, אווז. פעם היה הס מלהזכיר את הוד חזירותו. מקסימום - לבן. והנה בימינו נקרא הלבן הוורוד בשמו המפורש. האם תוכל האקדמיה או יוכל הציבור להמציא מילה עוקפת, כמו בקר ועוף, לחזיר שבמתכונים?
רוביק עונה:
שאלה מאתגרת, אך יש לזכור שצריכת חזיר בישראל קטנה מאוד וספק אם לצרכנים נדרשת מילה לנושא. בכל מקרה, 'לבן' היא מילת מעקף מצוינת, וכן ביטוי שיצא מהמחזור: "בקר נמוך".
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >