שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
עמית מרמת גן שואל/ת: אני תסריטאי מתוסכל שנמאס לו לכתוב 'מניד ראש לשלילה', האם יש מילה הופכית ל'להנהן'?
רוביק עונה:
מסתבר שיש מילה כזו במילון: לִאֲלא. אהרן מגד הציע את הפועל הזה, "ללאלא" בספרו "החי על המת". לא ממש נקלט.
242
אורן מירושלים שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "למזוג" גם לתיאור העברת אוכל לצלחת, או שהפועל משמש רק למזיגה של נוזלים?
רוביק עונה:
השאלה חוזרת על שולחנם של בתים רבים. "למזוג" מתייחס לנוזלים, ו"מזג" הוא יין מהול (או מזוג) במים. עבור מוצקים משתמשים ב"להעביר", "להניח" או סתם "לשים". משפחות שונות משתמשות ב"למזוג" גם למוצקים, וזה ממש בסדר כמילון משפחתי.
243
נועה כץ שואל/ת: בעיית מלצריות ידועה היא הצורך לתת למישהו כסף על מנת שיחזיר לך אותו במטבעות קטנים יותר. אבל, אם יש ברשותי הרבה מטבעות שאני רוצה להפוך למטבעות/שטרות "גדולים" יותר, מה אומרים? אני מציעה את המילה "לשטור" (להפוך לשטרות)?
רוביק עונה:
הצעה מעניינת. המילה המתאימה, אך לא מאוד מקובלת, מקורה בתלמוד: לצרף. צרף לי את המטבעות האלה.
244
עמרי מאזור שרון שואל/ת: אם יש מילה המתארת את הפעולה ההפוכה מלרכוס רוכסן?
רוביק עונה:
בדרך כלל משתמשים בפועל הרב-תכליתי "לפתוח". שימוש שגוי אך מקובל הוא "לפרוף את הרוכסן", למרות שבמקור התלמודי "לפרוף" פירושו לסגור ולחבר.
245
שואל/ת: חיפשנו מילה מתאימה להיפך של "לשדרג". חשבנו על "לשחסר" או "לשנמך" ובחרנו בסוף "לשפחת". האם כבר חשבו על זה קודם?
רוביק עונה:
חשבו ולא מצאו מילה אחת. הצעת האקדמיה ל-downgrading: "שדרוג יורד".
246
שואל/ת: האם למי שעושה משלוחים אפשר לקרוא משלוחן?
רוביק עונה:
למה לא? דווקא כן! "שליח" לא מתאים כי הוא רחב שימושים בכלל, ובעיקר, "שליח" מעביר בדרך כלל מעטפות ומכתבים. לתת-ג'וב של מי שמביא קנייה גדולה מהסופר או הירקן אין שם טוב. "משלוחן" היא מילה טובה גם מפני שיש לה אחיות באותו משקל בעניינים קרובים. מרים משקולות הוא משקולן, ומי שמצטיין במקצועו הוא מקצוען. בתחום בעלי המקצועות, שבעבר הרחוק שלטו בו משקל בעלי המלאכה המפורסם נוסח נגר, קצב וטבח, והסיומת "אי" לצרכים מיוחדים נוסח עיתונאי, חקלאי וחשמלאי, צמחו משקלים חדשים ובראשם משקל פעלן: רקדן, פרשן ושדרן (לצד "שדר"). אז כמה טיפ לתת למשלוחן?
247
תמיר בצר שואל/ת: האם יש מילה למקצועו של איש המתקן תיקים?
רוביק עונה:
קבוצת בעלי המקצוע בעיבוד מוצרי עור ובתיקונם הם הרצען, הבורסקי (גם בורסי) והאושכף, וכמובן הסנדלר המתמקד בנעליים. המקצועות האלה עברו כמעט לגמרי מן העולם.
248
שואל/ת: מה שמו של האיבר החיוני המפריד בין נחיר לנחיר?
רוביק עונה:
האיבר החיוני הנ"ל הוא "חיץ האף", ושמו המדעי, בלטינית: Septum Nasi.
249
שואל/ת: איך אומרים במילה אחת קולעת בעברית, newsletter?
רוביק עונה:
הצירוף שנקבע על ידי האקדמיה עבור ניוזלטר הוא 'איגרת מידע'. כמו כן משמש המונח 'מידעון'.
250
שואל/ת: זמן רב תרות חברתי ואנוכי אחר מילה מתאימה למשטח אותו שמים מתחת לסיר חם על-מנת לחצוץ בין השולחן או השיש לבין הכלי. בעוד יש המציעים את הכינוי העממי "תחתית לסיר", חברתי נעמה דבקה במילה "סבכה", שהרי פעמים רבות זהו משטח מרושת, ובביתי משתמשים משום מה במונח hot plate. האם קיימת מילה עברית תקנית למשטח זה?
רוביק עונה:
"סבכה" או "סבכת שפיתה" (אפשר גם שבכה, בש' שמאלית) היא משטח מרושת שמניחים על הכירה בזמן הבישול כדי לחצוץ בין האש לבין הסיר. למשטח החציצה המונח על השיש או השולחן גירסאות שונות, ואין לו שם תקני. hot plate איננו מתאים, שכן משטח החציצה אינו אמור להיום חם.
251
שואל/ת: מה זה ספין, איך ומתי משתמשים בביטוי, והאם יש לו חלופה עברית?
רוביק עונה:
"ספין" הוא הצגה של מידע על ידי גורם שלטוני באופן או בזווית שייצרו כלפיו עמדה רצויה בתקשורת ובציבור. מקורו בהרחבת משמעות של המילה האנגלית spin, שפירושה סחרור. האקדמיה קבעה בעקבות זאת את המונח 'סחריר' אך הקליטה שלו מוגבלת. המדור מציע: "סבסוב מידע".
252
יפה מירושלים שואל/ת: איך מכנים את התחושה בלשון לאחר אכילת חציל, אותו צורך לגרד את הלשון; ואיך מכנים את התחושה בלשון לאחר אכילת אגוז או פרי בוסר, תחושה של יובש בלשון?
רוביק עונה:
תחום הטעם אינו מפותח בשפה, וכל מה שיש לומר כאן הוא שתחושת היובש בלשון מזכירה במשהו את העפיצות, אחד ממבחני טעימת היין.
253
שואל/ת: כיצד נאמר בעברית "פאנל"?
רוביק עונה:
המילה העברית ל"פאנל" במשמעות אריח המחבר בין הרצפה והקיר היא "סָפין", בעקבות "ספון" שפירושו מצופה (במקור בהתייחסות לסיפון, תקרה). מקור המילה האנגלית panel מן הצרפתית, שקיבלה אותה מן הלטינית: "pannus" – רצועת בד. "פאנל" במשמעות צוות מגיבים או מומחים התפתחה מאותה משמעות עתיקה ליריעת קלף, מכאן לרשימה של יועצים או מומחים, ומכאן הדרך קצרה ל"פאנל" של ימינו, הנקרא על פי קביעת האקדמיה "חבר דיון".
254
ניר מאזור המרכז שואל/ת: האם יש בעברית תרגום למילה שמקורה בגרמנית פרגון? עד כמה שידוע לי אנחנו הישראלים לא מפרגנים אפילו לעצמנו, ולכן לא המצאנו מילה משלנו עד היום?
רוביק עונה:
המקור אכן גרמני, אבל המילה הגיעה לעברית מיידיש: פארגינען, וגם 'פארגינען זיך', שתורגם ל"פירגן לעצמו". בספרות התחייה נהגו להשתמש בפועל ריתה, שמקורו בלשון חכמים, במשמעות הזו. אליעזר בן יהודה כותב במאמרו "החלום ושברו": "העניינים שנשאו ונתנו בהם ה'סופרים' ב'ספרות' זו היו כל-כך קטנים ודלים, והצורה היתה כל-כך רחוקה מהיופי, שאפילו עתה, שאני נוטה להתייחס לספרות זו ביותר ריתוי ... אינני יכול ל'התפעל' מספרות העברית ההיא". אפרים קישון, מכל מקום, קבע כי הדיבר ה-11 הוא "לא תפרגן".
255
שואל/ת: כיצד מכנים בעברית את הצ'ופצ'יק של העט, המאפשר לחבר את העט לדש הכיס או החולצה?
רוביק עונה:
שמו הרשמי של הצ'ופצ'יק של העט הוא "תֶפֶס", מילה המיועדת לאביזרי תפיסה, בדרך כלל קפיציים, בחפצים שונים כמו בכלי נשק. אבל מי משתמש היום בעטים?