שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
ציפי שואל/ת: האח שלי הוא הדוד של הבת שלי. האם יש מינוח לקירבה שבין האח שלי והנכדה שלי? מה הוא בשבילה או היא בשבילו?
רוביק עונה:
לצעיר מבין השניים נקבע באקדמיה שם: נֶכְדָן, ולצעירה - נֶכדנית. גם המילה 'נֶכְדוד' משמשת. המבוגר הוא 'דוד רבא' או 'דוד גדול', וכן 'דודה רבתא' ו'דודה גדולה'. יש שמשתמשים ב'סַבְדוד' ו'סבדודה'.
167
דליה רגב שואל/ת: האם יש מילה המתארת מצב של חוסר שינה, אבל לא עירני, רק כזה מצב ביניים בין שינה לעירנות?
רוביק עונה:
מצב ביניים בין שינה לערנות מתואר בדרכים שונות: נמנום, נים לא נים, שינה טרופה, אפיפות ועוד.
168
נעמי זעירא שואל/ת: בעת שיחה עם נכדתי נשאלתי איך קוראים לתינוקות של הזיקית ושל שאר הזוחלים. הרי הם אינם אפרוחים ולא גורים, גם לא גוזלים אז מה הם?
רוביק עונה:
הזואולוג ד"ר אבי ארבל נתקל בשאלה הזו לאורך שנים רבות של מחקר וכתיבה, ומסתבר שאין לה פתרון לשוני. לפעמים השתמש בשם התואר צעיר (זיקית צעירה, וכדומה) ולעיתים הוסיף סיומת מקטינה – צַבּוֹנים. הוא אפילו חידש את זיקוניות, עד שהתברר שיש סוג זיקית הקרוי זיקונית כך שהאפשרות הזו ירדה מהפרק.
169
רותי שואל/ת: איך קוראים למוכר דגים?
רוביק עונה:
מוכר דגים הוא מוכר דגים, אין עבורו שם מיוחד. במקורות המקצוע הזה כמעט ולא התקיים, וגם בישראל החדשה הוא נחשב מקצוע למעטים שאינו דורש שם מיוחד.
170
נילי לב-רן שואל/ת: בקשר לשאלה שנשאלה על מילה עברית לקליפס. מה בדבר מכבנה?
רוביק עונה:
השאלה נשאלה על סוג מיוחד של קליפס – hair-claw, הדומה לציפורני אדם או בעל חי. מכבנה היא שם כללי לסיכות שיער.
171
ידידיה קריק שואל/ת: כיצד אומרים text בעברית?
רוביק עונה:
למילה טקסט לא נמצאה חלופה עברית. גם במילוני האקדמיה היא מופיעה בדרך הלועזית.
172
אליעזר רמון שואל/ת: אני אוהב ילדים ['גורי-אדם'] וגורים בכלל, מעוררים בי געגועים לצאצאינו ומעוררים בי 'שיטפון' של אוקסיטוצין, אבל אסור לי להשתמש במונח 'פדופיל' אשר במקורו היווני היה חיובי אבל לאחרונה משמעותו שלילית-פלילית. אינני מוצא חלופה מתאימה אשר תביע רגש חיובי - אנא עזרתך.
רוביק עונה:
בעידן הנוכחי אכן כל צירוף המזכיר אהבה לילדים מעורר חשש: "אוהב ילדים", "חובב ילדים", כולם נשמעים רע. גולשי הזירה הלשונית מוזמנים להציע הצעות.
173
זיוה רויטל פלטנר שואל/ת: אשמח לעצתך ועזרתך האם קיימת מילה בעברית ל- Hair Claw, קליפ לשיער מחזיקי שיער/ סיכות ראש? אך לא מדובר בסיכה. הפעולה של ״הכלי״ היא לתפוס שיער אז חשבתי על ״תפסן שיער״? קיימת מילה בעברית והיא טופר.. אך טופר הוא ציפורן.
רוביק עונה:
בדרך כלל משתמשים אכן במילה הלועזית קליפ או קליפס, שהמקבילה שלה בעברית היא תֶפֶס. המילה טופֶר משמשת מפני שלתפס הזה צורה של מעין כף יד השולחת ציפורניים, והיא גם תרגום מדויק למילה claw. היא לגיטימית בהחלט ואין סיבה לא להשתמש בה. עם זאת גם "תפסן שיער" אפשרי, נראה שהוא יהיה השקוף והמובן ביותר.
174
גיל שואל/ת: במשפחה (האשכנזית/פולנית) שלי נהוג להשתמש במילה מענטליק (Mentlick) שמשמעה אצלנו "יצירת ייסורי מצפון". למשל - "אין שום בעיה, אתם יכולים לעשות את החג אצל ההורים שלה, אני בכלל התכוונתי לא לחגוג". מאחר וכבר התברר בעבר שיש מילים שהן ייחודיות למשפחה (למשל בובאק הוא הגרסה שלנו ל-booger- סוג של נזלת) או בהקשר ייחודי (משתמשים בצצקה לא לנשים אלא דווקא לבעל שהוא "תכשיט" רציני, ההפך ממענטש) - רציתי לדעת האם מענטליק היא אכן מילה, ואם כן- מה מקורה?
רוביק עונה:
ככל שעלה בידינו לברר אין מילה 'מענטליק' ביידיש. מענטליק הוא שם משפחה, בין היתר של רב מפורסם מחב"ד ורבנים אחרים, ואולי אחד הרבנים האלה שימש השראה לשימוש המשפחתי במשמעות לעיל: יצירת ייסורי מצפון.
175
אורלי אביבי שואל/ת: האם קיים או נולד הפועל לבנס מתוך המילה בונוס?
רוביק עונה:
ככל הידוע לא נוצר פועל כזה, ולמען האמת הוא לא נשמע ראוי. אין כל רע ב"לתת בונוס" או "לקבל בונוס".
176
מאיר מינדל שואל/ת: אני תוהה אם קיים בעברית המושג "נון שלילית"? כשמוסיפים "נון", אדם לאומי קיצוני הופך ללאומני, אדם שמאלי הופך לשמאלני.
רוביק עונה:
המונח 'נון שלילית' אינו קיים, אבל הסיומת –ני לשם תואר ו-נות משמשת בעברית החדשה במקרים רבים להצגת עמדה קיצונית ולעיתים גם פוגענית. מכאן גם מילים חדשות יותר כמו מינָנות (סקסיזם), גילָנות (אייג'יזם) ועוד.
177
נעה מרקביץ שואל/ת: בנעלי הילדים לאחרונה עושים שימוש בסקוצ'ים, כך שאין אפשרות שריכה או נעילה כבעבר. ונשאלת השאלה האם יש חלופה ל"נעול נעליים" ול"שרוך שרוכים"?
רוביק עונה:
הפועל הקרוב ביותר לשימוש בסקוצ'ים הוא הרכיסה: "לרכוס את הנעליים".
178
אמנון ברזילי שואל/ת: הנני עוסק בייעוץ ולפיכך "תוארי" הינו: יועץ. מנגד, איך מוגדרים אלו המשתמשים בשרותיי: נועצים, מיועצים?
רוביק עונה:
בעוד לך יש מקצוע, אלא המבקשים את שירותיך אינם מוגדרים בכך כבעלי מקצוע אלא כמבקשי שירות, וכינויים פשוט 'לקוחות'.
179
נדב שרון שואל/ת: אמרתי לחבריי להביא משהו אכיל, ולא ידעתי אם אני יכול לבקש שיביאו משהו שָתִי. או שָתִיא. אוכל אכיל - שתייה שתי. האם ניתן להשתמש בשתיה במשקל הזה?
רוביק עונה:
באופן תאורטי אין רע ב'שָתִי' במשמעות 'ניתן לשתייה'. משקל קטיל משמש למשמעות פוטנציאל. אָכיל: אפשר לאכול אותו. פָתיר: אפשר לפתור אותו. עם זאת שָתִי לא נכנסה לשפה מאחר שהיא בגזרה שונה, נחי ל"ה, והיא נשמעת מוזרה לאוזן הישראלית. לכן אין לנו גם בָני (ניתן לבנייה), קָני (ניתן לקנייה), וחייבים להשתמש בשתי מילים: ניתן לשתייה, או "שאפשר לשתות אותו".
180
מאיר מינדל שואל/ת: אני מחפש מלה שמתארת את רגע היצירה. "אני מרגיש כי בתוכי מתווצר רעיון נהדר". אינני בטוח שהמלה "נוצר" עוסקת ברגע הבריאה עצמו. "השיר הולך ו...מתגלף, מתוולד, מתווצר... מה דעתך?
רוביק עונה:
לא הייתי משתמש בבניין התפעל, שאינו מתאים במקרים אלה, ובוודאי לא ממציא צורת פועל שאינה מקובלת. בניין נפעל מתאים לכך מאוד. הפעלים 'נולד' וכן 'נברא' (הנקשר למה שכתבת על רגע הבריאה) מתאימים למה שאתה מבקש. השיר הולך ונולד... הולך ונברא...
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >