שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
צפרירה שואל/ת: האם למקצוע ממנו התפרנסו נשים שעבדו בהדפסה-הקלדה על מכונת כתיבה בשנת 1947 היה שם? או שנקראו פקידות? או מזכירות?
רוביק עונה:
בעלות המקצוע הזה נקראו אז כתבניות, ולעתים כתבניות-קצרניות. בעקבות המעבר למחשבים הוחלף השם ב'קלדניות'.
227
מלכה שואל/ת: מה שם המכשיר ליצירת כדורי פלאפל?
רוביק עונה:
למכשיר החשוב הזה לא נקבע שם, למרות שהוא מצוי כבר בבתים רבים. כל רעיון יתקבל בברכה.
228
סיגלית שואל/ת: איך נקרא מי שמחבר תקנונים? חברי כתב 'מתקין תקנון', ולדעתי אומרים 'מתקן תקנון'. מה הנכון?
רוביק עונה:
שתי האפשרויות בעייתיות. 'מתקן תקנון' יכול להיתפס כמי שלוקח תקנון מקולקל ומתקן אותו. 'מתקין תקנון' עשוי להזכיר התקנה טכנולוגית. אלה אינם שימושים שגויים, אבל הצורות הפשוטות עדיפות: 'מחבר תקנון', או 'כותב תקנון'.
229
משה פוקס שואל/ת: אני זקוק לתרגום מתאים למילה advocacy. המילה מתארת פעילות רחבת היקף הכוללת בדרך כלל lobbying (שתדלנות? שידול?) וגם מסעות ליצירת לחץ ציבורי (campaign) הכוללים חשיפה לכלי התקשורת (כתבות, מאמרי דעה) ולמדיה החברתית, ארועים פומביים (כנסים,עצרות, שלטי חוצות). כל הפעילות הזו מתכנסת כדי לקדם ולסייע מדיניות ציבורית מוגדרת.
רוביק עונה:
בשלב זה אין בעברית מילה המקיפה את מכלול הפעילות שבשאלה. הצעות ראויות יתקבלו ויפורסמו.
230
יהודית נעים שואל/ת: אומרים לההרג או להינצל. האם יש מילה מתאימה לגבי המילה להיות ניצוד? אני רוצה להגיד שסוף כל יצור להיות ניצוד, אבל בהטיה של הדוגמאות שנתתי, בלי המילה להיות.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה, אף כי אינה מקובלת, היא לְהִצּוֹד.
231
ליאם שואל/ת: איך קוראים לעיסוק של גַבָּן (זה שעובד עם גבינות)?
רוביק עונה:
כפי שעיסוקו של הנגר הוא נַגָּרוּת, ועיסוקו של השען הוא שֶעָנוּת, עיסוקו של הגַבָּן (מילה שמקורה בספרות ימי הביניים) הוא גַבָּנוּת.
232
משה מגן שואל/ת: מה שניתן לעבור אותו נחשב עביר. ומה שניתן לגשת אליו נחשב נגיש. אז מה שניתן להחזירו נחשב חזיר?
רוביק עונה:
עקרונית ניתן ליצור במשקל קָטִיל מילים רבות שהוראתן 'בעל פוטנציאל כלשהו'. ואולם לא כל האפשרויות האלה משמשות. אנחנו אומרים 'אכיל' אבל לא 'שתי', 'קביל' (שניתן לקבלו) אבל לא 'סִליח' (שניתן לסלוח עליו). במקרה של חזיר נראה שדמיון הצליל לבעל החיים המשוקץ מקשה על הכנסת המילה. המילה המתאימה היא 'הָדִיר', הנגזרת מן השורש הארמי הד"ר במשמעות חזר, ומופיעה במילים מהדורה, הדרן ועוד. הדיר היא שם התואר הקשור למונח הֲדִירות, שחודש על ידי האקדמיה ללשון במשמעות היכולת לקבל שוב ושוב את אותן התוצאות של ניסוי מדעי או תצפית מדעית.
233
שירי שואל/ת: נתקלתי במילה clutter, אשר לא מצאתי לה מקבילה בעברית. אני מחפשת מילה אשר תתאר ערימת חפצים שאין לה מקום מוגדר, או לחילופין דברים אשר אינם נחוצים יותר.
רוביק עונה:
משמעות המילה האנגלית היא ערימת חפצים המונחים באי סדר, וכן כינוי לאי סדר עצמו, וכאן המילה המקבילה בעברית היא ערבוביה, או בסלנג - בלגן. לא מוכרת מילה מקבילה התואמת את משמעות הערימה המבולגנת.
234
מוטי שטיינפלד שואל/ת: האם יש פרוש עברי למונח Just Culture?
רוביק עונה:
Just culture הוא מונח חדש יחסית, המשמש בעיקר בתחום ניהול התעופה אך רלוונטי לארגונים בכלל. התפיסה העומדת מאחוריו היא שגם כאשר אדם ביצע מעשה לא ראוי או כזה שגרם נזק, הוא לא יואשם אם עשה זאת בתום לב, תוך הפעלת שיקול דעת וכישורים נרכשים. זאת בניגוד לתרבות הרווחת של blame culture, שבה הדגש הוא על חיפוש אשמים. בדוחק אפשר להציג כאן את הצירופים 'תרבות האשמה' מול 'תרבות הצדקה', ואולי אפילו 'תרבות מתקנת'.
235
עירית הדרי שואל/ת: האם יש חלופה עברית ל"באלה", כזו של חציר למשל?
רוביק עונה:
'באלה' היא פשוט חבילת קש הנאספת אחרי הקציר. המילה שייכת לסלנג החקלאי הישראלי כמילה ערבית, אך הדמיון למילה האנגלית straw bale אינו מקרי, וככל הנראה המילה הערבית מקורה בשפות לטיניות. bale האנגלית פירושה חבילה, ומכאן a bale of hay (חבילת קשׂ), וגם a bale of cotton. מילים קרובות אפשר למצוא בספרדית ובצרפתית. באנגלית עתיקה המילה היא bala או balla והיא קרובת משפחה לשונית של ball, כדור. ואכן, במקומות רבים הבאלות הן דווקא חבילות קש עגולות, וכמוהן אפשר לראות עד היום בשדות קצורים ברחבי אירופה.
236
נעמי שואל/ת: מה ההפך מניוון?
רוביק עונה:
ההיפך מ'ניוון' יכול לבוא לביטוי באמצעות מילים רבות מאוד. למשל: גידול, צמיחה, התפתחות.
237
אבשלום שואל/ת: אני וחבריי, סגל קורס בצבא, התווכחו לגבי מילים שקיימות בשפה ולא הצלחנו להכריע את הוויכוח באמצעות מילון (מ-1997). חברי טוען שהמילה למשהו (למה-שהו) קיימת בשפה, כמו מישהו (שמצאנו במילון), מתישהו (שלא מצאנו), איכשהו (שלא חיפשנו) וכו'. תוכל לעזור לנו?
רוביק עונה:
'משהו' ו'מישהו' הם הרכבה של הצירופים מה+שהוא, מי+שהוא, הורדת הא' נעשתה כבר בלשון חז"ל. 'איכשהו' ו'מתישהו' בנויים באותו דגם, אך הם נחשבים שפת דיבור ישראלית וכך הם מופיעים, למשל, במילון רב מילים. 'למה שהוא' הוא צירוף עילג ולא נפוץ במיוחד ולא נוצר ממנו קיצור הראוי למילוני שפת דיבור.
238
נתנאל שואל/ת: האם יש מילה עברית שמשמעותה תואמת את משמעות המילה הלועזית קונסטרוקציה? ל"מבנה" יש הרי משמעות רחבה יותר, היא מתייחסת לכל הבניין ולא רק למערכת שמחזיקה אותו עומד.
רוביק עונה:
אכן מילוני האקדמיה קובעים את 'מבנה' כתרגום למילה האנגלית construction. המילה המתאימה יותר למערכת המחזיקה את הבניין, ומקובלת בשפה המקצועית, היא 'שלד', או שלד הבניין.
239
שאקו שואל/ת: שאלתי נוגעת לבשר, גבינה ודגים. בבשר זה פשוט - כשאני מעוניין לרכוש בשר אני הולך לקצב שעובד בקצבייה. אני מניח שאפשר לומר גם אטליז. אבל מה בנוגע לגבינות ודגים? גבן הוא עד כמה שאני יודע מייצר גבינות ולא מוכר גבינות. דייג דג דגים, אבל לא מוכר אותם. ולכן, שאלתי היא: כיצד אומרים בעברית "מוכר גבינות" ו"מוכר דגים"?
רוביק עונה:
למוכר הדגים אין שם מיוחד, כפי שאין שם מיוחד לחנות דגים. מומחה לדגים נקרא דגאי, כמה מסעדות דגים קוראות לעצמן דגייה. גבינות מוכרים בחנות למעדנים, הלא היה המעדנייה, ולמוכר שם שכמעט ואינו בשימוש, וחבל – מעדנַאי.
240
איה ושוש שואל/ת: תמר בת שנתיים, אחיה מעין בן ה-5 שואל, אם היא פעוטה, מה הוא. התשובה 'ילד' לא סיפקה אותו. אנחנו צריכות מילה לילד בגיל גן חובה. מה דעתך?
רוביק עונה:
המילה החביבה עלי היא 'דרדק'. היא נשמעת קצת לגלגנית אבל במקורה היא מילה לגיטימית נוסח "דרדקים של בית רבן". תשובה שיש לה סיכוי הצלחה רב יותר מצויה אצל יהודה עמיחי: "אלוהים מרחם על ילד הגן". מעין הוא "ילד גן".
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >