שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
נעה מרקביץ שואל/ת: בנעלי הילדים לאחרונה עושים שימוש בסקוצ'ים, כך שאין אפשרות שריכה או נעילה כבעבר. ונשאלת השאלה האם יש חלופה ל"נעול נעליים" ול"שרוך שרוכים"?
רוביק עונה:
הפועל הקרוב ביותר לשימוש בסקוצ'ים הוא הרכיסה: "לרכוס את הנעליים".
137
אמנון ברזילי שואל/ת: הנני עוסק בייעוץ ולפיכך "תוארי" הינו: יועץ. מנגד, איך מוגדרים אלו המשתמשים בשרותיי: נועצים, מיועצים?
רוביק עונה:
בעוד לך יש מקצוע, אלא המבקשים את שירותיך אינם מוגדרים בכך כבעלי מקצוע אלא כמבקשי שירות, וכינויים פשוט 'לקוחות'.
138
נדב שרון שואל/ת: אמרתי לחבריי להביא משהו אכיל, ולא ידעתי אם אני יכול לבקש שיביאו משהו שָתִי. או שָתִיא. אוכל אכיל - שתייה שתי. האם ניתן להשתמש בשתיה במשקל הזה?
רוביק עונה:
באופן תאורטי אין רע ב'שָתִי' במשמעות 'ניתן לשתייה'. משקל קטיל משמש למשמעות פוטנציאל. אָכיל: אפשר לאכול אותו. פָתיר: אפשר לפתור אותו. עם זאת שָתִי לא נכנסה לשפה מאחר שהיא בגזרה שונה, נחי ל"ה, והיא נשמעת מוזרה לאוזן הישראלית. לכן אין לנו גם בָני (ניתן לבנייה), קָני (ניתן לקנייה), וחייבים להשתמש בשתי מילים: ניתן לשתייה, או "שאפשר לשתות אותו".
139
מאיר מינדל שואל/ת: אני מחפש מלה שמתארת את רגע היצירה. "אני מרגיש כי בתוכי מתווצר רעיון נהדר". אינני בטוח שהמלה "נוצר" עוסקת ברגע הבריאה עצמו. "השיר הולך ו...מתגלף, מתוולד, מתווצר... מה דעתך?
רוביק עונה:
לא הייתי משתמש בבניין התפעל, שאינו מתאים במקרים אלה, ובוודאי לא ממציא צורת פועל שאינה מקובלת. בניין נפעל מתאים לכך מאוד. הפעלים 'נולד' וכן 'נברא' (הנקשר למה שכתבת על רגע הבריאה) מתאימים למה שאתה מבקש. השיר הולך ונולד... הולך ונברא...
140
לאה שביט שואל/ת: חנכתי אתמול את תכנית ה"ווייז" בנייד שלי. הגעתי בשלום. בדרך שאלתי את עצמי האם יש מילה עברית לווייז. בראשי עלתה המילה "מִדרכת", שלוב של מידרכה והדרכה. אשמח לשמוע אם כבר נתנו שם עברי לתוכנה הזאת.
רוביק עונה:
ווייז – waze - הוא מותג בינלאומי, למרות שהוא מתכתב עם המילה האנגלית ways. מותגים בהגדרתם אינם מתורגמים משפה לשפה, ושמם הקבוע הוא חלק מרכזי במיתוג שלהם.
141
שלמה בן שלום שואל/ת: מה התרגום לעברית של "קוישיקלך"?
רוביק עונה:
קוישיקלך הוא מוצר העשוי מעלי לולב ארוגים לצורך אגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות. המקור ביידיש: קויש פירושו סל, קוישל – סלסלה. המילה משמשת בשפה החרדית, אבל אפשר לקרוא לה בעברית 'סלסלונת'.
142
נוני שואל/ת: אם הדתה היא חזרה בתשובה, איך יקרא החוזר בתשובה?
רוביק עונה:
הדתה אינה החזרה בתשובה. השימוש המקובל בה היום הוא החדרת תכנים או יסודות דתיים לסביבה אזרחית כללית, כמו הצבא או מערכת הלימודים הממלכתית.
143
צבי גלבוע שואל/ת: מהי המילה בעיברית ל-ססיה או ססיות?
רוביק עונה:
'ססיה' משמשת בתחום שירותי הרפואה ובסוגיות של ביטוח רפואי. על פי הגדרה אחת היא ניתוח מחוץ לשעות העבודה הרגילות, אך היא לא בהכרח חלק משירותי הרפואה הפרטית. הגדרה אחרת מתייחסת לשכירת מרפאה לצורכי טיפול מחוץ לשעות העבודה, כאשר ססיה היא השכרה לחצי יום. בכל מקרה מדובר במונח איזוטרי למדי מבחינת השימוש ולא נראה שייעשה מאמץ למצוא לו מילה עברית. גם מקורו לא ברור. ייתכן שזהו עברות של המילה האנגלית session, אך זו השערה, ומי שיש לו מידע נוסף בעניין מוזמן לתרום.
144
חמי שטוירמן שואל/ת: האם יש מילה עברית למונח "רלוונטי"? כב' מ"מ נשיא בית המשפט העליון ד"ר משה זילברג ז"ל הציע לפני שנים רבות באחד מפסקי הדין את המילה "איריאני" עפ"י המילה "איריא", שפירושה טעם בארמית, אך בשום מקום אחר לא ראיתי שחידוש זה התקבל.
רוביק עונה:
המילה 'איריאני' אינה מוכרת ובוודאי אינה בשימוש. 'רלוונטי' שייך לקטגוריה רחבה של מילים לועזיות שיש קושי לתרגם אותן לעברית. אפשר להשתמש במילים קרובות כמו שייך, קשור, נוגע לעניין, אבל לא תמיד השימוש הזה מתאים.
145
איתמר שואל/ת: האם לשיבוץ מקראי "פנימי" - מקור מקראי המרמז, מפנה או מצטט ממקור מקראי אחר, קודם לו - יש מונח בעברית? לדוגמא - "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים" מתוך תפילת חנה (שמואל א', ב) המופיע גם בתהילים, קיג - בנוסח כמעט זהה.
רוביק עונה:
בתנ"ך לא מעט פסוקים המופיעים כלשונם בכמה מקומות, או בגירסה קרובה. הנוהג המוכר הוא פשוט לכתוב בסוגריים או בהערת ושוליים 'וגם...' או: 'בנוסח קרוב...' ולציין את הפסוק המוכר.
146
אילה רות שואל/ת: מהי המילה העברית ל-flyer?
רוביק עונה:
המונח הרשמי שנקבע לכך במילון הספרנות של האקדמיה הוא 'עלון פרסום'.
147
יובל שואל/ת: באחד ממאמריך כתבת על משחק לשוני בשמות משפחה שיש להם משמעות ("איזה דב נבון אתה", "זרקו על אבא אבן"). רציתי לשאול האם למשחק הזה, בו עושים כפל משמעות בשם המשפחה יש מונח מקצועי (אפילו באנגלית), מכיוון שאני מאמין כי הדבר הזה גם מצוי בשפות אחרות.
רוביק עונה:
ככל הידוע לי אין למשחק הלשוני הזה מונח עברי או כללי מקובל. ציבור הגולשים מוזמן להציע. נשמח גם לקבל דוגמאות משפות אחרות, אם יש כאלה.
148
שרון איציק שואל/ת: אני מחפש מילה שתגדיר את האדם שאיננו דתי כשלעצמו, לא ביחס למשהו אחר. ״חילוני״ הוא מושג דתי. ״חופשי״ כוונתו ההפך מ״מקבל עליו עול מצוות״, ״אתיאיסט״ כמוהו כ״חופשי״. כל אלה אינם מתאימים לכוונתי. חשבתי על ״אוטונומי״ או ״עצמוני״, אבל שניהם בעלי מובנים חזקים משלהם.
רוביק עונה:
יש קושי מהותי בבחירת מילה בעניין זה, כיוון שאדם שאינו דתי שייך לקבוצה רחבה שכמעט אין לה מכנה משותף ואינה מאוגדת תחת אמונה משותפת. עם זאת 'חופשי', שהוא אכן מושג שטבעו החרדים (ביידיש: פרייער) אינו צריך להיתפס על דרך השלילה, ובכל מקרה גם לו יש שימושים נוספים. אישית אני משתמש בהגדרת זהותי ב'חילוני', שספג עם הזמן משמעות עצמאית ולא רק של שלילת הדת.
149
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: האם יש שם לאביזרי הכושר הקטנים הביתיים שתפקידם לחזק את שרירי כפות הידיים? כוונתי לאביזר הבנוי ממעין שתי ידיות בזוויות ביניהן, שביניהן מחבר קפיץ שטוח. יש לאחוז בידיות ביד אחת, באמצעות אגודל על ידית אחת ושאר האצבעות על השנייה, ולקרב את הידיות זו לזו ע"י לחיצה.
רוביק עונה:
האביזר נקרא "קפיץ יד". בחנויות לאביזרי כושר מציעים למכירה "קפיץ יד מקצועי".
150
מייס שואל/ת: איך לגיד בשפת הנדב"ר שאני רוצה מים? אני אגיד 'רוצה נוזלים שקופים'? רק כך או יש משהו אחר?
רוביק עונה:
שפת הנדב"ר המשמשת בקשר בפעילות הצבאית היא שילוב של דרכי תקשורת חיוניים באימונים ובקרב עם פולקלור. דומה שהצירופים המסורבלים 'נוזלים שקופים' (מים), 'נוזלים שחורים' (קפה) ו'נוזלים אדומים' (דלק) שייכים לתחום הפולקלור, אבל אולי אנשי חיל הקשר והתקשוב יתקנו אותי.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >