שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אודי קרמר שואל/ת: מחפש שם עצם למילה נבון שמוגדרת כשם תואר. חכם לדוגמה יכול להיות גם שם תואר וגם שם עצם.
רוביק עונה:
כמעט כל שם תואר יכול להפוך לשם עצם בהקשרים המתאימים. 'יפה' הוא שם תואר, בסרט "היפה והחיה" הוא מקבל מעמד של שם עצם. המעבר מתרחש כאשר התואר אינו מתאר את שם העצם אלא מתלכד עם עצם קיומו או מהותו. לכן גם 'נבון' יכול להיות בהקשר כלשהו שם עצם, וזה קורה כבר בספר קהלת: "וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר".
92
יואל האיוש שואל/ת: איך אומרים בעברית צחה: שְׁמוֹנְצֶס.
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, ואכן אין מילה עברית בודדת למילת היידיש הקולעת הזו, שיש לה גם נרדפת ביידיש: פיצ'יפקעס, אם כי השימוש בה מתייחס לא רק לחפצים אלא גם לעניינים שונים. ההגדרה הנכונה, 'פריטים חסרי חשיבות' אינה תחליף הולם. רעיונות יתקבלו בשמחה. אגב, צורת רבים מקובלת למילה ההופכת אותה לסוג של עברית היא שמונצים.
93
רפי נוימן שואל/ת: הצלה > מציל, הצתה > מצית, הפלה > מפיל, הדתה - מדית?? האם כבר יש פעלים לפעולת ההדתה?
רוביק עונה:
הדתה, שחודשה על ידי האקדמיה בשנים האחרונות, היא מן השורש דו"ת, שנגזר מן המילה 'דת'. מכאן שהפועל הרלוונטי הוא להדית, אבל לא נתקלתי בשימוש בו. בדרך כלל התחליף הוא צירוף פועלי: גרם להדתה, הוביל הדתה וכדומה.
94
יהודית אורבך שואל/ת: האם ניתן להשתמש בשורש הלם בבנין פיעל. אני בניו יורק עכשיו ומוצאת שהדרך המתאימה ביותר לתיאור העיר היא: מהלמת, דהיינו גורמת הלם. אמנם יש הולמת אבל זה נראה לי פחות הולם לתחושת היחס לעיר. מה דעתך?
רוביק עונה:
עקרונית ניתן לגזור צורת פיעל מהשורש הל"ם, מה גם שבלשון ימי הביניים מופיעה צורת פוּעל –הוּלם במשמעות הוכה או הומם. עם זאת לא הייתי מתעקש על הכנסת שימוש חדש לעברית כשיש חלופות רבות אחרות.
95
מיכאל קרמר שואל/ת: האם יש מילה בעברית ל-Emoji?
רוביק עונה:
נקבעו מילים לסימנים המציינים רגשות, שנוצרו באמצעות שימושי מקלדת שונים: רגשונים או פרצופונים, ויש אפילו שהציעו חיוכונים כי ראשית האימוג'ים הייתה בפרצופים מחייכים, סמייליס. אלא שהאימוג'ים התפתחו אל מעבר לדמויות אנוש, הפכו למעין שפה, ובשלב זה לא נקבעה מילה עברית הולמת.
96
צביה טיר שואל/ת: היש הצעות או יש כבר ביטוי ל-mainstream media?
רוביק עונה:
mainstream פירושו, גם מילולית וגם בשימוש המטפורי בעברית, 'הזרם המרכזי', אבל 'תקשורת הזרם המרכזי' אינו מונח ראוי. הצעות יתקבלו בברכה.
97
אייל הולנדר שואל/ת: אודה לתשובתך למינוח גנאלוגי לקרבה משפחתית. המונח שאני מתכוון אליו הוא הגדרת הקירבה בין שני בני דודים שלא מאותה שכבה דורית. המינוח המסורתי הוא מסירת מספר הדורות להורה המשותף, לדוגמה – "שני בשלישי" כלומר מצד אחד נכד ומצד שני נין של אותו ההורה. באנגלית ההגדרה לדוגמה זו היא first cousin once removed. לפני מספר שנים הופיעה בעברית ההגדרה "מוזח", ולכן במקרה זה, "בן דוד ראשון מוזח פעם אחת". לא מצאתי באתר האקדמיה כל איזכור לנ"ל. למה לא "מוזז", שהיא מילה מוכרת יותר? או להישאר עם ההגדרה המסורתית?
רוביק עונה:
לביטוי first cousin once removed שני פירושים באנגלית. האחד: בנו של בן דוד מדרגה ראשונה; השני: בן דוד של אחד ההורים. בפירוש הראשון, אם יעקב הוא אביהם של ראובן ושמעון, בניהם של ראובן ושמעון הם בני דודים. ילדיהם של בני הדודים הם בני דודים מהדרגה השנייה ומכאן שהם מאותה שכבה דורית, ונוהגים לקרוא להם 'בן דוד שני'. במקרה השני בן הדוד של ראובן הוא בן הדוד 'המוזח' של בני ראובן, והפעם הוא מוזח כלפי מעלה. לא מוכר שם מיוחד ליחס הזה וספק אם הוא דרוש. בכל מקרה השימוש ב'מוזח' או 'מוזז' אינו מוכר ונראה בלתי מתאים, ומעביר מעין מסר של הדרה.
98
נ.א. שואל/ת: אנחנו, אנשי האסכלה, לא אוכלים פרה או פר. אוכלים בקר. לא אוכלים תרנגול-ת. אוכלים עוף. נכון שאוכלים עגל, כבש, טלה, אווז. פעם היה הס מלהזכיר את הוד חזירותו. מקסימום - לבן. והנה בימינו נקרא הלבן הוורוד בשמו המפורש. האם תוכל האקדמיה או יוכל הציבור להמציא מילה עוקפת, כמו בקר ועוף, לחזיר שבמתכונים?
רוביק עונה:
שאלה מאתגרת, אך יש לזכור שצריכת חזיר בישראל קטנה מאוד וספק אם לצרכנים נדרשת מילה לנושא. בכל מקרה, 'לבן' היא מילת מעקף מצוינת, וכן ביטוי שיצא מהמחזור: "בקר נמוך".
99
יוסי שיפמן שואל/ת: ניסיתי ללא הצלחה למצוא את המילה העברית למתקן העשוי עץ וקפיץ פלדה שדוחפים לנעליים על מנת שתשמרנה את צורתן. בגרמנית למיטב זכרוני Schuspanner, ובאנגלית shoe strecher.
רוביק עונה:
שמו של המתקן הוא "אימוּם לנעל". יש גם אימום לכובעים למטרות דומות, וכן אימום לתפירת בגדים.
100
טומי שואל/ת: חסרה לי מילה בעברית המקבילה ל"windy" באנגלית. רוחי? - לא מצלצל נכון (יש "מצב רוחי... " ללא משמעות פיזית), רוחני? - זה spiritual. אפשר כמובן לומר משב רוח, אבל זה מסורבל. יש לך הצעה/פתרון?
רוביק עונה:
אכן חסר שם תואר מתאים. בדרך כלל המקבילה העברית תהיה צירוף חופשי: יהיו רוחות חזקות, הרוחות נשבו בעוז, ואולי אפשר לחזור לביטוי התנכי "רוח זלעפות".
101
שואל/ת: האם יש מילה עברית ל”אינטגרל"?
רוביק עונה:
המילה היא "אסכמת" (על משקל אספסת). המונח הופיע לראשונה במילון המתמטיקה של האקדמיה ללשון שיצא ב-1985. לחשב אינטגרל הוא "לאסכם".
102
שואל/ת: האם יש מילה בעלת משמעות דומה למילה batch באנגלית? מה עלי לאמר אם אפיתי "נגלה" של עוגיות?
רוביק עונה:
המילה התלמודית המקובלת לעניין זה היא "אצווה", אך זו מקובלת היום בעיקר בתחום המחשבים. במילון למונחי אפייה של האקדמיה משנת 1957 מובאת המילה רְדִי, אך היא לא נקלטה.
103
שואל/ת: בעת שיטוטי ברשת נתקלתי במחלה הנקראת halitophobia, המתארת סוג של אובססיה הקשורה להיגיינת הפה. האם יש מילה מיוחדת בעברית המתארת מחלות פוביה למיניהן? האם יש מקבילה עברית לשם המחלה הנ"ל?
רוביק עונה:
פוביה קרויה בעברית "בַּעַת", מלשון בעתה, ובין היתר נקבעו הביטויים "בעת חוצות" (אגורפוביה), "בעת סגר" (קלאוסטרופוביה), "בעת גבהים" (אקרופוביה) ו"בעת אור" (פוטופוביה). הליטופוביה היא פחד לא רציונלי של אדם מכך שמפיו נודף ריח רע. תופעת הריח הרע הכרוני (הליטוזיס) קרויה "בָּאֶשת הפה", על המשקל הנפוץ למחלות כמו "אדמת" ו"שעלת", ולכן יש לקרוא להליטופוביה "בעת באשת הפה" או "באשת פה מדומה".
104
שואל/ת: בעבודתי יש מכשיר ניווט צבאי, שבספר ההפעלה שלו כתוב שהוא מבצע "הצפנה", כשהכוונה היא לכיול המכשיר לצפון. אני בדעה שהצפנה היא מילה השמורה ל"צופן", ולדעתי יש לומר "ציפנון"?
רוביק עונה:
לפועל הצפין, ומכאן שם הפעולה הצפנה, שתי משמעויות: קידוד, הסתרה (מלשון צופן), והליכה לכיוון צפון. הוראת "הצפנה" על פי כל המילונים היא קביעת צופן. "הצפנה" במשמעות כיול לצפון היא יוזמה לשונית מקומית, שבהיעדר מילה אחרת אין לפסול אותה. "ציפנון" הוא רעיון מעניין אך ככל הידוע למדור אינו חידוש רשמי. יש להוסיף לכך כי ככל הנראה "צפון" ו"צופן" באים מאותו שורש (צפ"ן): צפון נקרא כך מאחר שהוא האזור בו השמש צפונה, דהיינו, נסתרת.
105
שואל/ת: האם יש מילה בעברית מתוקנת לביטוי "זינזאנה" לרכב עצירים? ככל הידוע לי הביטוי נולד מן הזמנים שהיו מעמיסים את הזונות על אותם כלי הרכב. למה לא לקרוא לרכב "מעצרית"?
רוביק עונה:
אין קשר בין זינזאנה לזונה, מקור המילה בערבית המצרית – מכונית אסירים. "מעצרית" הוא רעיון חביב, ספק אם מילון השוטרים והגנבים יאמץ אותו.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >