שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יעוד גונן שואל/ת: שמתי לבי שישראלים נוטים להחליף חולָם בשורוק במקרים רבים, כגון קוקוּס במקום קוקוֹס, רודוּס במקום רודוֹס, ודומני שגם שמו של פרופ' גרוטו צריך להיות גרוֹטוֹ ולא גרוּטוֹ, בהנחה שהוא קשור למילה האיטלקית למערה. האם יש לכך הסבר?
רוביק עונה:
ההסבר הוא בתופעה רחבה המשפיעה על ההגייה וגם על יצירת מילים, והיא הבידול או ההיבדלות, בלועזית: דיסימילציה. הדוברים יוצרים באופן טבעי בידול בין שתי התנועות הקרובות: חולם ושורוק, והופכים אחת מהן לשורוק. הבידול מקל על ההגייה, והוא חל גם על עיצורים. עם זאת יש גם תופעה הפוכה, הידמות או אסימילציה, החלה בעיקר על עיצורים, כגון בצורות 'הזדרז', 'הצטלם' וכדומה.
2
נחום שואל/ת: בתקופת המשנה כמדומני הייתה תופעה בעברית של הוספת -ן למילים שמסתיימות בהברה פתוחה כמו בקדיש, וכמו עם שמות כמו שלמה שנהיה סלומון או ארמגדון הר מגידו. לעומת זאת מצאתי כי המילה שומרון עברה תהליך הפוך, וברוב שפות העולם נקראת דווקא סמרה או סמריה. האם יש הסבר לכך?
רוביק עונה:
נ' סופית מקובלת מאוד בלשון חכמים בהשפעת הארמית: קורין, נישואין וכדומה. סולומון כשם יווני נוצר בעקבות הצורה הסורית הקלאסית של השם שלמה – סְלַיימוּן. הנטייה למילים המסתיימות ב-ון אופיינית ליוונית. לא מצאתי הסבר לסמרייה.
3
ניבה זהר שואל/ת: האם ניתן לכתוב את המילה אדום (וכוונתי לצבע) גם בכתיב חסר? שאלתי נובעת מכך שראיתי תמונה כיתתית של בן זוגי בהיותו בכיתה ב' שצולמה על רקע הלוח בכיתה על רקע הלוח, והבחנתי שבאותו היום הם למדו על הצבע האדום, והמורה כתבה כובע אדם עם חולם חסר.
רוביק עונה:
הצורה בחולם חסר נכונה כאשר המילה מנוקדת, וכך כל יתר הצבעים. כמובן שבכתיב חסר הניקוד חובה לכתוב אדום, ולשם הבהירות לא פסול לכתוב זאת גם בניקוד: אָדוֹם.
4
עמיחי שואל/ת: בקריאה בתנ"ך, ראיתי שיש מילים שלעולם לא מקבלות צורת הפסק, גם כשבאות בסוף פסוק או באתנחתא. למשל: תבן, מלך, צדק, נגב. האם יש כלל מתי התנועה תתארך בהפסק ומתי לא, או שאין כלל לצורת ההפסק, מי שכן - כן ומי שלא - לא...?
רוביק עונה:
קביעת הניקוד המקראי נעשתה על פי מסורות בעל פה שלעיתים קרובות אינן סדירות. בדרך כלל צורת ההפסק עונה על צרכים ספרותיים או פואטיים, וקשה להצביע על קטגוריה תכנית. גם המילים שבשאלה מעידות על כך, שכן למילים כמו צדק או מלך יש מעמד סמנטי גבוה ובכל זאת לא זכו לצורות הפסק.
5
גיל שואל/ת: למה תקתוק הוא בת' ולא בט'?
רוביק עונה:
לתקתק הוא פועל אונומטופאי המזכיר את קולות הנקישה. במקרה זה ת' טבעית יותר לעברית מאשר ט'.
6
יונה שואל/ת: ויכוחים רבים נוצרו ביני לבין חברי ובני משפחתי בגלל ההקפדה שלי לקרא למשקה העלים תה ולא תי (תף צרויה). הרי כך גם כתוב על השקיות. האם אני צודק?
רוביק עונה:
הקריאה על פי הכתיב היא אכן הצורה הקצרה, תה. עם זאת הצורה המוארכת מושפעת משפות רבות, ובעיקר מיידיש, שבה שם המשקה הוא טֵיי. בגרמנית המילה מתארכת Tee, כך באנגלית tea, וברוסית צ'אי. נראה שהצורה הקצרה אינה מביעה את אופיו של התה, המבקש לשתות אותו לאט ובלגימות קצובות.
7
תמר שואל/ת: את השם יחיאל הוגים במלעיל או במלרע?
רוביק עונה:
באופן תקני, במלרע כמו כל השמות המסתיימים ב'אל'. בלשון הדיבור – במלעיל.
8
גורי פלטר שואל/ת: שאלה בניקוד - המילים תפוח, מלוח, מתוח וכו' מנוקדות בפתח מתחת לחית. לכאורה היה צריך לבטאן חָא בסיומת ולא אח, אז מה הסיבה?
רוביק עונה:
תנועת a לפני עיצור גרוני בסוף מילה נועדה להקל על ההגייה, כיוון שיש קושי בהגיית הגרוניות בשווא נח. לכן נוצר הפורמט של 'פתח גנובה', פתח הכתובה מתחת לאות אבל מייצגת תנועה הבאה לפניה ותומכת בהגייתה: תפוחַ, מנועַ, תמוהַּ ועוד.
9
נורית שואל/ת: בחדשות ערוץ 11 הביאו פס קול של קללות מפי איש משפחת פשע ערבית אחת שמאחל איחולים ״לבביים״ לאיש משפחת פשע אחרת. את פס הקול הביאו בשלמותו, בלי ״ביפים״ ובתרגום הכתוב לעברית שמו *** על הקללות בכל פעם שהוא השתמש במילה שבעברית היא מהשורש ז.י.נ. כשהוא השתמש במילה אח של שרמוטה כתבו את המילה במלואה. מה הסיבה? אותו דבר קרה גם בכתבה על הפגנות נגד המשטר בלבנון. נשמעו קללות עסיסיות בלי ביפ, בעיקר מהסוג של כוס אמק וכוס אוחתק, למרות שכל אוכלוסיית ישראל יודעת מה משמעותן.
רוביק עונה:
את השאלה יש להפנות לערוצים, אך הכתוביות המצונזרות מעידות על המעמד הבכיר שיש למילים כתובות על מילים בדיבור פה. מילה כתובה היא לכאורה משמעותית יותר ולכן יש להקפיד בה על לשון נקייה. אגב, בערוצים בעולם נוהגים לעיתים להשתיק גם את המילים הגסות המושמעות.
10
איתי ויצמן שואל/ת: אני שומע באופן תכוף שאומרים "לְדַעְתִּי" גם עבור דעה, וגם עבור דעת. לא שמעתי שימוש בצורה "לְדֵּעָתִּי". האם הביטוי יכול להיות במובן דעה? אם לא, מה הצורה הנכונה? מהם ביטויים נפוצים אחרים שמשמעם "לפי הדעה שלי"?
רוביק עונה:
'דַעֲתִי' היא צורת הנטייה של 'הדֵעָה שלי', וכן של 'הדעת שלי'. 'לשעתי': לפי הדעה שלי. ע' נחטפת עקב התרחקות הטעם. 'לדֵעָתי' אינה צורה דקדוקית.
11
אבנר בהט שואל/ת: אני מוצא בשירי אבן גבירול את הניקוד הבא: וְלָנֶצַח. הניקוד הנכון הוא וְלַנֶּצַח. הלא כן? מה הסיבה לניקוד הזה?
רוביק עונה:
לָ' בקמץ במקרה זה ורבים אחרים במקרא אינה לְ'+ה' הידיעה, אלא הארכה של ל' שוואית לפני הברה מוטעמת מלעילית או במילה חד הברתית, וזאת בשורת מקרים. בשמות הפועל לָצאת ולָקחת ועוד, בכינוים: לָזה, בָזה, בשמות עצם במסגרת צירופי לשון כמו פה לָפה, מים לָמים, או לפני מילים שבהם השילוב יוצר מעין תואר פועל: לָנצח, לָעד, לָרוב ועוד.
12
אופיר שואל/ת: לאחרונה החל שימוש נרחב בסימן נקודה. במקום /. במקום אתם/ן אמור מעתה אתם.ן. במקום רופאים/ות אמור רופאים.ות. רציתי לשאול האם כלל זו עברית תקינה? ומהו משמעות ותוקף השינוי?
רוביק עונה:
השימוש הזה נולד מתוך הכוונה ליצור פנייה לשני המינים בריבוי, מאחר שברירת המחדל היא פנייה בזכר. כך 'מרצימות' ו'רופאימות', וכן הנקודה, המחליפה את הלוכסן הנחשב פורמלי מדי. הצורה לא זכתה לתו תקן. החולשה העיקרית של הפתרונות האלה היא שהם מתאימים לכתיבה בלבד, בשעה שרוב הפניות הן בדיבור.
13
אודי שואל/ת: אני מורגל להגות את המילה "נופך", בחינת תכונה או היבט, כאשר ב-פ' יש תנועת פתח, וכך גם אנשים נוספים שאני מכיר. לאחרונה בדקתי במילון וראיתי כי יש להגותה עם סגול ב-פ'. האם שיבוש זה שכיח? והאם יש לך הסבר לשוני לקיומו או למקור שלו?
רוביק עונה:
המילה המקראית היא נֹפֶךְ, בסגול. השיבוש שכיח. נראה שיש כאן השפעה של הדמיון הצלילי בין כ' רפה לח'. ח' הגרונית בסוף המילה זוכה במשקל הסגוליים לתנועת a בעיצור שלפניה - שֶבַח, רֶוַח, מצַח וכדומה.
14
אפי שואל/ת: לאחרונה אנו רואים הרבה פרסומים על המונוליט שהתגלה בארה"ב, אבל זה נכתב מונולית. האין זו שגיאה?
רוביק עונה:
בהחלט לא. המילה היא monolith. על פי החוקים th מתועתקת מאנגלית לת', t לט'. מכאן ליתוגרפיה, אנתרופולוגיה ועוד.
15
דב שואל/ת: כיצד יש לנקד את המילה הישראלים?
רוביק עונה:
הַיִּשְׂרְאֵלִים. ר' נחטפת עקב התרחקות הטעם. בלשון הדיבור ר' נשמעת קרובה יותר לקמץ של ישרָאל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >