שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
שמואל אהרנסון שואל/ת: איך מנקדים ספח?
רוביק עונה:
אם הכוונה למה שמצורף לתלוש הניקוד הוא סֶפַח. אם הכוונה לפועל הניקוד הוא סָפַח, או בכתיב חסר סִפֵּחַ.
137
שגיא שואל/ת: למה שפות אירופיות נכתבות אחרת מאיך שהן נקראות? (לדוגמא bird נקרא כ"ברד" ולא "בירד")?
רוביק עונה:
בשפות רבות יש מתח בין כתיב של מילה לדרך בה היא נהגית. הסיבה לכך היא שההגייה משתנה ללא יד מכוונת, ואנחנו מכירים את התופעה גם בעברית, בעוד הכתיב שמרני, כמעט שאין נוטים לשנות אותו, והוא עשוי לייצג הגייה שכבר נעלמה מהשימוש. באנגלית יש לכך דוגמאות אין ספור, וכך גם בצרפתית. בגרמנית ובאיטלקית, למשל, הפער בין הכתיב וההגייה נמוך יחסית. באנגלית האמריקנית יש במקרים לא מעטים נטייה להתאים את הכתב להגייה המשתנה. למשל: thru במשמעות דרך, ולא through. וגם הכתיב הזה לא זכה לתו תקן.
138
דורון שואל/ת: איך מבטאים את האות י' במילים כמו זיתים, ביצים - zeytim או zetim? אם מבטאים zeytim הרי שאת המילה פירות יש לבטא peyrot וזה נשמע קצת מוזר.
רוביק עונה:
במילים 'ביצים' (וכן ביצה ביחיד) ו'זיתים' מדובר בצירה מלא שבו יש מימוש קל לי' כעיצור. בשתי מילים אלה י' היא חלק מבסיס המילה. ביצה קשורה מילה הערבית אַבְּיַד שפירושו לבן, וכמו כן נגזר ממנה השורש בי"ץ, כמו במילה ביוץ. צורת היחיד של זיתים היא זית, שבה י' משמשת כעיצור. לעומת זאת במילה פרי אין י' בבסיס המילה בין פ' לר', ולכן היא נכתבת פרות ונהגית perot. רבים נוהגים בכל זאת לכתוב פירות כדי להבדיל את המילה מ'פָרות'.
139
אריה שואל/ת: איך נכון לומר את המילה "מככב" - עם דגש בכי"ף הראשונה, בשנייה או בלי דגש באף אחת מהן?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא מְכַכֵּב, וניתן לשמוע אותה מפי קריינים קפדנים. הצורה הדיבורית המקובלת היא מְכַּכֵב, גם כי היא נוחה יותר, וגם כי היא מזכירה את המקור ממנו נגזרה הפועל: כּוכָב. זה בוודאי נכון לגבי העבר: כּיכֵב, אפילו אחרוני הטהרנים לא יאמרו כִּכֵּב.
140
עמנואל שואל/ת: איך רושמים משפחה בקיצור: מש' או משפ'?
רוביק עונה:
אין בקיצורים חוקים קבועים אלא מדובר בנוהג. הנוהג המקובל הוא מש', שהרי הקיצור נועד להגיע למספר הקטן ביותר של אותיות. עם זאת משפ' אינו טעות.
141
משה שואל/ת: תמיד ידעתי שהוי"ו במלים אוׁטומטי או אוׁטונומי לא נהגית, אבל קראתי לאחרונה ספר מחקר ישן, ואני מגלה את המלים אבטומטי ואבטונומי ועוד כמה דומות. אפשר כמה מלים על זה?
רוביק עונה:
אבטומטי היא צורת ההגייה והכתיב המקובלת ברוסית, וכמוה אבטונומי וכל המילים בקידומת אוטו-/אבטו. בראשית תחית הלשון הייתה השפעה סלבית מובהקת על לשון הדיבור. דוגמה לכך היא ממערכון של שייקה אופיר שבו אומרת סוניה גרביץ בעלת המבטא הסלבי: "כמו שיָרים אני נשכבת באופן אבטומטי". השפה המשפיעה יותר בהמשך הדרך הייתה הגרמנית, שבה הקידומת היא אַוּטוֹ-, וכן האנגלית שבה היא נהגית כמו בעברית: אוֹטוֹ.
142
אורי טל שואל/ת: בהקשר למילה סימטה הנכתבת בה' בסופה, האם דין המילה סיסמה כמוה (ולא סיסמא)?
רוביק עונה:
סימטה היא מילה ארמית במקורה (סימטא), אף כי יש סבורים שמקורה יווני. מקורה של סיסמה הוא יווני, בעקבות sysemon, סימן, ואין סיבה לכתוב אותה בא'. עם זאת נמצא במדרש הופעה נדירה של 'סיסמא', בהשפעה ארמית.
143
יהודה שואל/ת: האם נכון להגיד איכזב? או הכזיב? איך אומרים, החשיב, החליט, עם חיריק תחת ההא או סגול?
רוביק עונה:
בבניין הפעיל הצורה הבסיסית היא בחיריק: הִכזיב, הִמשיך. כאשר פ' הפועל גרונית (א-ה-ח-ע) התנועה משתנה לסגול: הֶחריש, הֶחליט, הֶעמיד. הצורות הגרוניות משפיעות על שפת הדיבור ולכן רבים הוגים את הבניין בסגול גם כשעיצור אינו גרוני: הֶכזיב, הֶרגיש וכדומה, זו כמובן טעות בהגייה. לגבי אִכזב/הִכזיב, אלה פעלים נרדפים והבחירה באיזו חלופה להשתמש היא סגנונית. 'הכזיב' נחשב פועל מעט גבוה יותר ופחות יומיומי מ'איכזב'.
144
מאיר מינדל שואל/ת: במלה "פרידה"- (פרידה מאדם) האם האות ריש היא חרוקה או צרויה? מהו הניקוד כשמדובר בבעל חיים - פרידה?
רוביק עונה:
פרידה מאדם (או מחפץ וכדומה) ר' היא בצירה, פרֵדה, ובכתיב חסר היא נכתבת בדרך כלל פרידה. יש גם צורה חלופית נדירה של הגייה - פרִידה, שבה הי' הכרחית גם בניקוד. הנקבה של הפרד היא פִרְדָה, וכך היא נכתבת בכל מצב.
145
שי כהן שואל/ת: הנשמה לך והגוף פעלך. איך קוראים המילה פעלך? פועלך או פעולך?
רוביק עונה:
ההגייה היא פוֹעוֹלךָ, הניקוד הוא פָּעָלְךָ – המילה נפתחת בשני קמצים קטנים. בכתיב חסר ניקוד יש לכתוב פועלך.
146
איריס רביב שואל/ת: האם ניתן לרשום את המילה איפה גם עם חולם מלא כלומר איפוה?
רוביק עונה:
יש שתי מילים הנהגות זהות (efo) אך נכתבות באופן שונה ומשמעותן שונה: איפה ואפוא. במשמעות הראשונה המילה נכתבת איפה (בניקוד: אֵיפֹה) ופירושה היכן. בתלמוד מופיע גם כתיב נדיר שלה– איפו. אפוא (אֵפוֹא) היא מילת הדגשה, בדרך כלל פירושה 'אם כך', והיא נכתבת לעיתים בכתיב נדיר: איפוא. הכתיב 'איפוה' נדיר מאוד ומופיע בעיקר בספרות השו"ת.
147
בצלאל לנדאו שואל/ת: מדוע הוגים את ה"ח" של חיפה בשתי צורות, בצירה \ קמץ . ובאותו ענין. איך הוגים את ה"נ" של נתניה. מה השם הרשמי של שתי הערים? וגם, במקום לומר "אני גר בקרית מוצקין" אנשים אומרים שאני גר ב "מוצקין" ואותו הדבר לגבי מבשרת ציון. אני גר ב"מבשרת". שכחו את השם המלא של הערים?
רוביק עונה:
השם המקובל היום הוא בצירה ובמלרע – חֵיפָה. השם חַיפה, בפתח ובמלעיל, היה מקובל לאורך שנים רבות, עלפי ההגייה הערבית והגיות נוספות. נתניה נקראת על שם נתן שטראוס, ההגייה הנכונה היא נְתניה במלרע. לגבי קרית מוצקין, הנוהג לקצר שמות ערים שיש להן שם כפול למילה יחידה מקובל מאוד כנוהג דיבורי ואין בו פסול. כך גם ראשון (לציון), מצפה (רמון) ועוד.
148
מיכאל שואל/ת: ראיה (=הוכחה), בעיה, כנופיה, עיריה אבל... יהודייה, שנייה, קנייה, כוויה, עיריית (ת"א). מדוע?
רוביק עונה:
הכללים בכתיב ברורים. כאשר הסיומת היא iya- המילה תיכתב בשני יודים: עירייה, קנייה, ובניקוד בדגש בי' – עירִיָּה. כאשר הסיומת היא aya- היא תיכתב בי' אחת: בעיה, ראיה (במשמעות הוכחה). כאשר הסיומת היא ya- כשלפניה אפס תנועה היא תיכתב בי' אחת: כנופְיה, מאפַּלְיָה. בסמיכות המילים ייכתבו תמיד בי' כפולה: עיריית, בעיית, כנופיית.
149
ציון שואל/ת: האם ניתן להשתמש במשפט השגת גבול בנוסף להסגת גבול?
רוביק עונה:
האותיות ש שמאלית וס' מייצגות במקורות אותו עיצור, ש' במקרא וס' בלשון חז"ל. במקרה שלנו מדובר בשורש נס"ג/נש"ג שיש לו שני פירושים. האחד קשור להגעה למקום מסוים, להצלחה להגיע לפני מישהו או לממש משימה, ומכאן הפועל השיג המופיע במקרא ומשמש עד היום באותה משמעות. הפירוש השני קשור בפריצה, במעבר לתחום אסור, והוא מקובל בתלמוד בס' – הסיג, ומכאן הסגת גבול. פעם אחת במקרא, בספר איוב, נמצא את הביטוי "גבולות יַשׂיגו עדר" וכאן הכוונה כנראה למשמעות התלמודית, בכתיב שׂ'.
150
אייל אופק שואל/ת: עלתה השאלה לגבי פריסת חוב או פרישׂת חוב. אחד הטוענים שמצדד באפשרות השנייה טוען שפרישׂת חוב באה מהמילה מפרשׂ.
רוביק עונה:
השורשים פרשׂ ופרס הם שורשים זהים, ההבדל הוא בכתיב. פרשׂ אופייני לשפת המקרא, פרס לשפת המשנה. עם זאת יש בידול מסוים בשימוש. פרוסת לחם תיכתב בס' (למרות שאפשר לכתוב פרשׂ לחם), מפרשׂ ייכתב בשׂ. הנוהג המקובל בהקשר לחובות הוא פרס ופריסה, אך הכתיב בשׂ' אינו שגיאה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >