שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
גבי שואל/ת: נשאלה שאלה למה bird נהגה כבֶרד ולא כבירד. תהא הסיבה אשר תהיה - זו עובדה. שאלתי היא למה עיתונאים כותבים בירד, גירל, שירט? כדי ללמד את ילדי ישראל אנגלית קלוקלת? האם ישנה סיבה יותר טובה מ"כך אמר הרבי (חוקי התעתיק)"?
רוביק עונה:
התנועה הממומשת ב-i במילים bird ,girl ואחרות אינה זהה לתנועת e העברית, אלא מתחוללת בין תנועת i לתנועת e. כתיבתה באמצעות י' מבדילה בינה לבין מילים שבהן מתקיימת תנועת e לכל דבר, למשל טֶל (tell), דֶליט (delete), פֶרל (pearl) וכדומה.
137
אברהם יוגב שואל/ת: האם הניקוד של המילה סִימְטָאוֹת משתנה כאשר מצמידים לה כינוי? למשל "סימטאות הזעם". האם האות ט' נשארת עם הקמץ או משתנה הניקוד לצליל (e) , והופך ל-simteot. ובאותו עניין - טַעֲמָהּ - טַעַם שלה. האם הניקוד משתנה כאשר כותבים: מה טעמהּ (עם מפיק). ma ta'ama או ma te'ama?
רוביק עונה:
בעברית חל חוק החיטוף, כלומר, תנועה ארוכה הופכת לתנועה חטופה כשהיא מתרחקת מהטעם. לכן יש לומר באופן תקני רְאיתם ולא רָאיתם. לכן מילה כמו דָבָר הופכת בצורת הרבים ל-דְבָרים. כאשר מדובר בסמיכות, הצירוף של שתי המילים נתפס כמילה אחת, ולכן יש התרחקות של הטעם. לכן נאמר "דְבַר המלך", וכן סִמְטְאות העיר. ט' הארוכה של סמטָאות נחטפת. אין סיבה לחיטוף הט' גם בצירוף "מה טעמה", המרחק מהטעם המלרעי נשמר.
138
מירב ברכה שואל/ת: האם כותבים הראית או הראת? היוד נחוצה?
רוביק עונה:
נחוצה וגם הכרחית, אם כי למרבה הצער היא נשמטת במקרים רבים של כתיבה רשלנית. הראית היא מן השורש ראה. זהו שורש בגזרת נחי ל"ו, שבה העיצור השלישי של השורש מתחלף בתנועה. בחלק מהצורות ל' הפועל נבלעת באות המייצגת כינוי גוף (ראוּ), ברוב המקרים אֵם התנועה מייצגת את התנועה שבשורש: תראֶה, ראִיתי, וכן בצירה מלא: הראֵית, הראֵיתי, בבניין הפעיל, וגם צוֵויתי, בפיעל.
139
שוקי ראק שואל/ת: האם האות מ' המופיעה כתחילית הבאה להחליף את המילה 'מאת', מנוקדת על פי כללי מ' השימוש - בחיריק, ובגרוניות בצירה...וכו'. הבנתי שמ' השימוש מחליפה את המילה מן. כונתי לשימוש במכתב, לדוגמא, כאשר רושמים "עבור רוביק, משוקי".
רוביק עונה:
מ' במילה 'מאת' וכן בדוגמה שבשאלה 'משוקי' משמשת בדיוק באותו תפקיד שיש למ' שהיא צורת מקוצרת של מן. מ' היא מילית כיוון המצביעה על נקודת היציאה, בעוד ל' מצביעה על נקודה ההגעה" "הולכים מ... ל...". 'מאת' מתייחס למשמעות 'את' כ'עִם'. מאת: מעִם אדם מסוים. אדם מסוים הוא נקודת המוצא של הטקסט. חוקי הניקוד וההגייה של מ- חלים גם על השימושים האלה.
140
שמואל אהרנסון שואל/ת: איך מנקדים ספח?
רוביק עונה:
אם הכוונה למה שמצורף לתלוש הניקוד הוא סֶפַח. אם הכוונה לפועל הניקוד הוא סָפַח, או בכתיב חסר סִפֵּחַ.
141
שגיא שואל/ת: למה שפות אירופיות נכתבות אחרת מאיך שהן נקראות? (לדוגמא bird נקרא כ"ברד" ולא "בירד")?
רוביק עונה:
בשפות רבות יש מתח בין כתיב של מילה לדרך בה היא נהגית. הסיבה לכך היא שההגייה משתנה ללא יד מכוונת, ואנחנו מכירים את התופעה גם בעברית, בעוד הכתיב שמרני, כמעט שאין נוטים לשנות אותו, והוא עשוי לייצג הגייה שכבר נעלמה מהשימוש. באנגלית יש לכך דוגמאות אין ספור, וכך גם בצרפתית. בגרמנית ובאיטלקית, למשל, הפער בין הכתיב וההגייה נמוך יחסית. באנגלית האמריקנית יש במקרים לא מעטים נטייה להתאים את הכתב להגייה המשתנה. למשל: thru במשמעות דרך, ולא through. וגם הכתיב הזה לא זכה לתו תקן.
142
דורון שואל/ת: איך מבטאים את האות י' במילים כמו זיתים, ביצים - zeytim או zetim? אם מבטאים zeytim הרי שאת המילה פירות יש לבטא peyrot וזה נשמע קצת מוזר.
רוביק עונה:
במילים 'ביצים' (וכן ביצה ביחיד) ו'זיתים' מדובר בצירה מלא שבו יש מימוש קל לי' כעיצור. בשתי מילים אלה י' היא חלק מבסיס המילה. ביצה קשורה מילה הערבית אַבְּיַד שפירושו לבן, וכמו כן נגזר ממנה השורש בי"ץ, כמו במילה ביוץ. צורת היחיד של זיתים היא זית, שבה י' משמשת כעיצור. לעומת זאת במילה פרי אין י' בבסיס המילה בין פ' לר', ולכן היא נכתבת פרות ונהגית perot. רבים נוהגים בכל זאת לכתוב פירות כדי להבדיל את המילה מ'פָרות'.
143
אריה שואל/ת: איך נכון לומר את המילה "מככב" - עם דגש בכי"ף הראשונה, בשנייה או בלי דגש באף אחת מהן?
רוביק עונה:
הצורה התקנית היא מְכַכֵּב, וניתן לשמוע אותה מפי קריינים קפדנים. הצורה הדיבורית המקובלת היא מְכַּכֵב, גם כי היא נוחה יותר, וגם כי היא מזכירה את המקור ממנו נגזרה הפועל: כּוכָב. זה בוודאי נכון לגבי העבר: כּיכֵב, אפילו אחרוני הטהרנים לא יאמרו כִּכֵּב.
144
עמנואל שואל/ת: איך רושמים משפחה בקיצור: מש' או משפ'?
רוביק עונה:
אין בקיצורים חוקים קבועים אלא מדובר בנוהג. הנוהג המקובל הוא מש', שהרי הקיצור נועד להגיע למספר הקטן ביותר של אותיות. עם זאת משפ' אינו טעות.
145
משה שואל/ת: תמיד ידעתי שהוי"ו במלים אוׁטומטי או אוׁטונומי לא נהגית, אבל קראתי לאחרונה ספר מחקר ישן, ואני מגלה את המלים אבטומטי ואבטונומי ועוד כמה דומות. אפשר כמה מלים על זה?
רוביק עונה:
אבטומטי היא צורת ההגייה והכתיב המקובלת ברוסית, וכמוה אבטונומי וכל המילים בקידומת אוטו-/אבטו. בראשית תחית הלשון הייתה השפעה סלבית מובהקת על לשון הדיבור. דוגמה לכך היא ממערכון של שייקה אופיר שבו אומרת סוניה גרביץ בעלת המבטא הסלבי: "כמו שיָרים אני נשכבת באופן אבטומטי". השפה המשפיעה יותר בהמשך הדרך הייתה הגרמנית, שבה הקידומת היא אַוּטוֹ-, וכן האנגלית שבה היא נהגית כמו בעברית: אוֹטוֹ.
146
אורי טל שואל/ת: בהקשר למילה סימטה הנכתבת בה' בסופה, האם דין המילה סיסמה כמוה (ולא סיסמא)?
רוביק עונה:
סימטה היא מילה ארמית במקורה (סימטא), אף כי יש סבורים שמקורה יווני. מקורה של סיסמה הוא יווני, בעקבות sysemon, סימן, ואין סיבה לכתוב אותה בא'. עם זאת נמצא במדרש הופעה נדירה של 'סיסמא', בהשפעה ארמית.
147
יהודה שואל/ת: האם נכון להגיד איכזב? או הכזיב? איך אומרים, החשיב, החליט, עם חיריק תחת ההא או סגול?
רוביק עונה:
בבניין הפעיל הצורה הבסיסית היא בחיריק: הִכזיב, הִמשיך. כאשר פ' הפועל גרונית (א-ה-ח-ע) התנועה משתנה לסגול: הֶחריש, הֶחליט, הֶעמיד. הצורות הגרוניות משפיעות על שפת הדיבור ולכן רבים הוגים את הבניין בסגול גם כשעיצור אינו גרוני: הֶכזיב, הֶרגיש וכדומה, זו כמובן טעות בהגייה. לגבי אִכזב/הִכזיב, אלה פעלים נרדפים והבחירה באיזו חלופה להשתמש היא סגנונית. 'הכזיב' נחשב פועל מעט גבוה יותר ופחות יומיומי מ'איכזב'.
148
מאיר מינדל שואל/ת: במלה "פרידה"- (פרידה מאדם) האם האות ריש היא חרוקה או צרויה? מהו הניקוד כשמדובר בבעל חיים - פרידה?
רוביק עונה:
פרידה מאדם (או מחפץ וכדומה) ר' היא בצירה, פרֵדה, ובכתיב חסר היא נכתבת בדרך כלל פרידה. יש גם צורה חלופית נדירה של הגייה - פרִידה, שבה הי' הכרחית גם בניקוד. הנקבה של הפרד היא פִרְדָה, וכך היא נכתבת בכל מצב.
149
שי כהן שואל/ת: הנשמה לך והגוף פעלך. איך קוראים המילה פעלך? פועלך או פעולך?
רוביק עונה:
ההגייה היא פוֹעוֹלךָ, הניקוד הוא פָּעָלְךָ – המילה נפתחת בשני קמצים קטנים. בכתיב חסר ניקוד יש לכתוב פועלך.
150
איריס רביב שואל/ת: האם ניתן לרשום את המילה איפה גם עם חולם מלא כלומר איפוה?
רוביק עונה:
יש שתי מילים הנהגות זהות (efo) אך נכתבות באופן שונה ומשמעותן שונה: איפה ואפוא. במשמעות הראשונה המילה נכתבת איפה (בניקוד: אֵיפֹה) ופירושה היכן. בתלמוד מופיע גם כתיב נדיר שלה– איפו. אפוא (אֵפוֹא) היא מילת הדגשה, בדרך כלל פירושה 'אם כך', והיא נכתבת לעיתים בכתיב נדיר: איפוא. הכתיב 'איפוה' נדיר מאוד ומופיע בעיקר בספרות השו"ת.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >