שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
איל שואל/ת: בהמשך לשאלה מהטור הקודם על מקור השם "ששבש": ראשית, האם יש לכתוב ששבש, שש בש או שש-בש? ושאלה בענין המונחים בעברית: מהו התרגום הנכון ל-checker? אבן, אבן-משחק או אולי חייל? ואיך יש לתרגם את הפועל (to hit (a checker?
רוביק עונה:
מאחר ש'ששבש' הפך למותג משחקי נפוץ אין סיבה לפצל בין המילים, רצוי לכתוב ששבש, אם כי הצורות האחרות אינן שגויות. Checker, או בכתיב בריטי chequer היא אבן משחק, אך במשחקים מסוימים ניתן לתת לה שמות מתאימות כמו 'כלי' במשחק השחמט. בסלנג להוריד כלי של היריב הוא 'לאכול', אך אפשר להשתמש בפעלים אחרים, להכות, להוריד ועוד.
152
אמיר כץ שואל/ת: מה נכון יותר: לומר או לאמר, דהיינו: אני רוצה לומר לך, או אני רוצה לאמר לך, או שניהם נכונים?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לכתיב שם הפועל של אמר בבניין קל. הצורה הנכונה היא 'לומר'. הנטייה לכתוב לאמר היא אנלוגיה לצורות העתיד: תאמר, יאמר וכדומה.
153
אריאלה שואל/ת: הערות מחנך מתחילים בהנך לנקבה. האם לזכר כותבים הנך או הינך?
רוביק עונה:
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש להוסיף י' הן בצורה הזכרית: הינך (נהגית הִנְּךָ), והן בצורה הנקבית: הינך (נהגית הִנֵּךְ).
154
עדינה רוזנפלד שואל/ת: כתיב: ביחיד - דו"ח. ברבים - דוחות או דו"חות??
רוביק עונה:
גם הצורה ביחיד נכתבת כבר מזמן על פי התקן ללא גרשיים, דוּחַ, וברבים דוחות. עם זאת השאלה במקומה, איך לכתוב מילים בראשי תיבות הדורשות גרשיים בנטייה. אין לכך כללים קבועים, עמדתי היא שראוי לוותר על הגרשיים בנטיות למיניהן. למשל: תנ"ך=תנכי, צה"ל=צהלי, נגמ"ש=נגמשים. הצורה הנטויה משלימה למעשה את המעבר של המילה מראשי תיבות למילה עצמאית.
155
הדס אלדר שואל/ת: האם כותבים בת/בר מצוה, או בת/בר מצווה?
רוביק עונה:
הנחיות הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון הן לכתוב את המילה מצווה בשני ווים. יש לזכור שאלה אינם כללים דקדוקיים מחייבים, אך בדרך כלל הם הגיוניים ומקובלים על הכל. במקרה של מצווה, הכתיב ללא ו', מצוה, אפשרי גם הוא, בדומה ל'תקוה' וכדומה, ויש בו בשימושים שונים מידה של אלגנטיות, ומצד שני אין כאן סכנה של קריאה שגויה.
156
משה שמואלי שואל/ת: השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הזמין את הציבור לבוא לראות ביום העצמאות את פעילויות המשטרה השונות. בין השאר הזמין ליחידות הכלבנים, ב' רפה. זאת כמובן שגיאה. מכאן באה שאלתי. למה כלבּן, חלבּן ועוד עם ב דגושה, אבל קלפן, חלפן, שדכן עם אותיות רפות אחרי השווא.
רוביק עונה:
משקל קַטְלָן מציע כמה אפשרויות כשמדובר באותיות בג"ד כפ"ת. דגש בע' הפועל (חלבּן, כלבּן), כאשר השווא של פ' הפועל נח; בג"ד כפ"ת רפות בע' הפועל: קלפן, שדכן, חסכן, רקדן, אפשר לראות בפ' הפועל שווא מרחף; דגש בפ' פועל: קפּדן, קבּצן, קבּלן, פ' הפועל בשווא נע. אין נוסחה שתסביר מדוע נבחרה לכל מילה במשקל זה חלופה זו ולא אחרת. ניתן להצביע על השפעת מילים ופעלים אחרים באותו שורש: הקפּיד וקיבּץ נדבות משפיעים על הדגש בקפדן וקבצן, קלף, שידך, חסך על היעדר דגש בשכן וחסכן, אבל גם זה אינו מסביר את הדגש ב'כלבּן' ו'חלבּן'.
157
יעקב מאיר שואל/ת: בכתבי הרב קוק מצאתי כמה פעמים את הצורה "מתטשטשת" (בחיריק תחת המ'). האם זו צורה נכונה דקדוקית, או שצריך לכתוב "מיטשטשת" או שמא "מתשטשת"? האם יש דוגמאות נוספות למילים דומות?
רוביק עונה:
כאשר פ' הפועל היא ט' היא מתמזגת עם ת' של בניין התפעל ויש לכתוב מִטַּשטשת (בכתיב מלא: מיטשטשת), וכן מיטהרת, מיטפשת ועוד. כאשר פ' הפועל היא ד' שתי האפשרויות מתקיימות: מידבקת, מידפקת, וגם מתדבקת, מתדפקת.
158
מור שואל/ת: האם יש לכתוב דוח/דוחות ביקורת או לחילופין דו"ח/דו"חות ביקורת. ראיתי שבחלק מהמסמכים ו/או אתרים כותבים דוח/דוחות בעוד באחרים כותבים דו"ח/דו"חות.
רוביק עונה:
הצירוף 'דין וחשבון' קיבל את ראשי התיבות הוותיקים דו"ח, ובשלב מסוים, גם הוא כבר ותיק, הותר להסיר את הגרשיים וקיבלנו מילה עברית תקנית – דוּחַ, ברבים דוחות ,וכן שורש חדש ופועל – לדווח. השארת הגרשיים אינה שגיאה, אבל היא מיותרת.
159
סוזן בל שואל/ת: האם כותבים פרות ים או פירות?
רוביק עונה:
התקן אומר שיש לכתוב פרות, ללא י', בצירה חסר. זאת על פי מילים קרובות כמו כלי=כֵלים, ובהתייחסות לשורש פר"ה. הכתיב הזה אינו נוח כי הוא זהה לכתיב המילה פָרות, פרה ברבים, פרות ים יכול להיקרא פָרות ים, לאו דווקא מאכל מבוקש. לכן נוהגים גם לכתוב את צורת הרבים עם י' – פירות, ואם לא – רצוי לנקד: פֵרות.
160
לוי דוד שואל/ת: ניתן לרשום שם של אדם שלומו או שזה טעות?
רוביק עונה:
'שלמה' הוא כתיב מקראי שאין לשנותו. הכינויים או שמות קרובים מכילים כבר חולם מלא: שלומי, אך הם יכולים להיות מיוחסים גם לשם שלום.
161
מאיר מינדל שואל/ת: : שאלתי עוסקת בניקוד של המלה "עינינו". אני מבקש לשאול כיצד אתה מנקד "עין" שלנו וכיצד "עיניים " שלנו? עיננו ועינינו?
רוביק עונה:
בשני המקרים נ' תקבל צירה: עינֵנו, עינֵינו, כמו ביתֵנו לעומת בָתֵינו. הצירה הראשון חסר, והשני מלא.
162
אורי קליין שואל/ת: תושב ישראל או אזרח ישראל קרוי "ישראלי". איך מנקדים ואיך הוגים "ישראלי"?
רוביק עונה:
מנקדים והוגים ישרְאֵלִי, שווא נע בר', ולא ישרָאֵלִי – קמץ בר'. במקרה זה חל חוק החיטוף: תנועת a באות ר' מתרחקת מן הטעם ונחטפת.
163
חמדה שריג שואל/ת: להיכשל בכף דגושה או רפויה?
רוביק עונה:
הפועל להיכשל הוא בבניין נפעל. בבניין זה בעתיד, ציווי ושם הפועל נ' הבניין נבלעת בפ' הפועל, במקרה זה כ', ולכן זו כ' דגושה: להיכָּשל, ייכָּשל ועוד.
164
יעקב מאיר שואל/ת: איך מנקדים את האות ר' במילה "קונטרס", האם בקמץ/פתח או בצירה/סגול? ראיתי ניקוד שונה במקומות שונים.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והמקובלת במסורת מאז השימוש בה בלשון חז"ל היא בצירה – קונטרֵס.
165
דב שגב שואל/ת: על שלטי ההכוונה הירוקים המורים על כיווני נסיעה ראתה נכדתי שכתוב: בקה-אל-גרביה. לא ידעתי מה להשיב לשאלתה מדוע יש מקף בין המילים.
רוביק עונה:
את השאלה יש להפנות לכותבי השלטים במע"ץ. על פניו נראה שיש כאן מקף מיותר. אל-גרביה פירושו 'המערבית' והקישור בין אל הידיעה לע'רביה (או גרביה) באמצעות מקף רצוי. אין סיבה למקף אחרי בקה. צידה השני של בקה הוא כידוע בקה אל-שרקיה, בקה המזרחית.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >