שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
לוי דוד שואל/ת: ניתן לרשום שם של אדם שלומו או שזה טעות?
רוביק עונה:
'שלמה' הוא כתיב מקראי שאין לשנותו. הכינויים או שמות קרובים מכילים כבר חולם מלא: שלומי, אך הם יכולים להיות מיוחסים גם לשם שלום.
182
מאיר מינדל שואל/ת: : שאלתי עוסקת בניקוד של המלה "עינינו". אני מבקש לשאול כיצד אתה מנקד "עין" שלנו וכיצד "עיניים " שלנו? עיננו ועינינו?
רוביק עונה:
בשני המקרים נ' תקבל צירה: עינֵנו, עינֵינו, כמו ביתֵנו לעומת בָתֵינו. הצירה הראשון חסר, והשני מלא.
183
אורי קליין שואל/ת: תושב ישראל או אזרח ישראל קרוי "ישראלי". איך מנקדים ואיך הוגים "ישראלי"?
רוביק עונה:
מנקדים והוגים ישרְאֵלִי, שווא נע בר', ולא ישרָאֵלִי – קמץ בר'. במקרה זה חל חוק החיטוף: תנועת a באות ר' מתרחקת מן הטעם ונחטפת.
184
חמדה שריג שואל/ת: להיכשל בכף דגושה או רפויה?
רוביק עונה:
הפועל להיכשל הוא בבניין נפעל. בבניין זה בעתיד, ציווי ושם הפועל נ' הבניין נבלעת בפ' הפועל, במקרה זה כ', ולכן זו כ' דגושה: להיכָּשל, ייכָּשל ועוד.
185
יעקב מאיר שואל/ת: איך מנקדים את האות ר' במילה "קונטרס", האם בקמץ/פתח או בצירה/סגול? ראיתי ניקוד שונה במקומות שונים.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והמקובלת במסורת מאז השימוש בה בלשון חז"ל היא בצירה – קונטרֵס.
186
דב שגב שואל/ת: על שלטי ההכוונה הירוקים המורים על כיווני נסיעה ראתה נכדתי שכתוב: בקה-אל-גרביה. לא ידעתי מה להשיב לשאלתה מדוע יש מקף בין המילים.
רוביק עונה:
את השאלה יש להפנות לכותבי השלטים במע"ץ. על פניו נראה שיש כאן מקף מיותר. אל-גרביה פירושו 'המערבית' והקישור בין אל הידיעה לע'רביה (או גרביה) באמצעות מקף רצוי. אין סיבה למקף אחרי בקה. צידה השני של בקה הוא כידוע בקה אל-שרקיה, בקה המזרחית.
187
מאיר שואל/ת: האם ניתן לכתוב את הכובע שחובש החייל גם כומתה וגם כומתא?
רוביק עונה:
'כומתא' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה כובע. 'כומתה' היא גירסה עברית חדשה של המילה הארמית והיא מציגה סוג מסוים של כובע, ברט, המשמש בעיקר בצבא. הנטייה בעברית החדשה היא להפוך במידת האפשר מילים ארמיות המסתיימות בא' למילים המסתיימות בה' (משכנתה, פלוגתה), וכך גם במילה זו, כומתה.
188
משה מגן שואל/ת: ניסיתי בכוחותי למצוא תשובה לשאלתי אך לצערי לא הצלחתי: רבות שומעים את הפרסומת של חברת מוצרי האלקטרוניקה א.ל.מ. אבקשך לידעני מה פשר ראשי התיבות של א.ל.מ.
רוביק עונה:
גם הזירה הלשונית נכשלה בחיפושים. כל היודע דבר על מקור ראשי התיבות א.ל.מ. מוזמן לספר לגולשי האתר הסקרנים.
189
עידית רוזן שואל/ת: האם נכון הקיצור ג.א.נ? או שמא יש לכתוב ג.נ/ א.נ?
רוביק עונה:
אין בעניינים אלה תקנה או קביעה מחייבת, ומדובר בנוהג. כאשר פנייה במכתב רשמי מופנית לנמענים משני המינים עדיפה לדעתי האפשרות ג.א.נ., השימוש בלוכסן מסורבל. כללית זוהי דרך פנייה פורמלית ומנוכרת, ועדיף היה להשתמש במילים מלאות: גברת ואדון נכבדים.
190
ערן שואל/ת: כשאני כותב משפט ובסופו מוסיף סימן שאלה, סימן השאלה יבוא אחרי רווח או בצמוד למילה האחרונה?
רוביק עונה:
סימני פיסוק צמודים תמיד למילה שלפניהם, להוציא קו מפריד.
191
אבי ברלב שואל/ת: האם אתה מכיר את הצירוף הבעיה/התקלה נפטרה? נדמה לי ששמעתי זאת מפיך באחת תחנות הרדיו. בתחומי, אני נתקל בלא מעט מצבים שתקלות נפטרות ולא נפתרות.
רוביק עונה:
המילים נפתר/נפטר הן הומופוניות, נכתבות באופן שונה ונשמעות זהות. תקלות נפתרות, נשים לא עלינו נפטרות מן העולם, או נפטרות מבעליהן.
192
טל שואל/ת: באתר האקדמיה מוסבר שבתוך המילה כופלים את היו"ד אם אין לפניה או אחריה אם קריאה. אולם במילה 'הייתה' יש שני יוד למרות שיש לפניה אם קריאה.
רוביק עונה:
במילה הייתה, ה' הראשונה איננה אם קריאה אלא עיצור. האות ה' (וכמוה א, ו, י) משמשות או כאם קריאה או כעיצור, על פי תפקיד האות במילה במסוימת.
193
אהוד שואל/ת: לא הצלחתי למצוא תשובה בגוגל לשאלה פשוטה, בעניין ר"ת תע"ש לשמה של התעשיה הצבאית. מאיפה השין, ואם כך מדוע לא תע"צ?
רוביק עונה:
תע"ש הוא צורה מקוצרת של תעשייה, ומכאן של שם הארגון כולו. הגרשיים אינם מעידים על ראשי תיבות אלא על עצם הקיצור. זו אינה דרך שימוש מקובלת בגרשיים, אך כך היא נקלטה ונשארה עד היום.
194
דליה הוכברג שואל/ת: ארוע או אירוע? האם נכון שהצורה הראשונה היא לטקסט מנוקד, והשניה לטקסט שאינו מנוקד? האם יש כללים בנושא?
רוביק עונה:
אכן בניקוד יש לכתוב אֵרוּע, וללא ניקוד – אירוע. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד אחרי צירה בתנועה פתוחה תופיע בדרך כלל י', להוציא מקרים ספציפיים כמו מילים במשקל הסגוליים ועוד.
195
סיון חלימי שואל/ת: איך אומרים לכתוב? עם כ דגושה או רפויה?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא בב' רפה, כמו לפעול, לבכות וכדומה. הצורה בכ' דגושה (לִכְּתוב) נשמעת לפעמים בשפת הדיבור, בהשפעת הפעלים בעבר ובהווה: כתבתי, כותב וכדומה.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >