שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
רותי שואל/ת: השאלה שלי מופנית לשעון. מדוע האות וו לפני רבע או חצי מנוקדת בקמץ (שלוש וחצי)? מדוע חמש דקות ועשר דקות נאמרות בזכר? ( עשרה לשלוש, שלוש וחמישה)?
רוביק עונה:
ו' החיבור מופיעה בלא מעט צירופי לשון בקמץ. זוהי צורה הנפוצה בתנ"ך ומעניקה למילים המחוברות אופי של מעין מטבע לשון קבועה: כפתור וָפרח, שוד וָשבר וכדומה. "שלוש וָחצי" הוא צירוף מובן, בעוד הצירוף "שלוש וְחצי" היה לוקה בחסר. מכאן גם "שלוש ורבע". להמשך השאלה, "שלוש וחמישה" או "עשרה לשלוש" הוא שריד לתקופת תחיית הלשון, שבה נהגו לחלק את השעה לרגעים ולא לדקות: "עשרה רגעים לשלוש" וכדומה, והנוהג הזה נשאר למרות שהיום החלוקה נעשית רק באמצעות 'דקות'.
182
יוסי רוטביין שואל/ת: אני מורה ותיק לביולוגיה, וברצוני לקבל את חוות דעתך במחלוקת עם מורים בכירים במקצוע הקשורה לשימוש באותיות העבריות לגבי מונח בסיסי במדע, ברפואה ובחיי היום יום: הדנ"א, כלומר, המונח המציין את המולקולות של החומר התורשתי של רוב היצורים החיים. בדיון על הוראת הביולוגיה שהתקיים לאחרונה, הצעתי לשנות את הכיתוב הנהוג בתכנית הלימודים בביולוגיה מ-DNA לדנ"א. לדעתי הכיתוב העברי גם נוח יותר לקריאה לתלמידים, וגם לשימוש, אך הצעתי נשללה מכל וכל בטענה שכך לא יבוא לידי ביטוי נכון היותו של המונח ראשי תיבות (Deoxyribonucleic Acid). אשמח לתגובתך.
רוביק עונה:
תגובתי חיובית מאוד. ראשי תיבות לועזיים מועתקים לאותיות עבריות ללא קושי ובמגוון עניינים. אין כל סיבה להעמיס על טקסט עברי אותיות לטיניות. את המורים לביולוגיה אפשר להפנות לקרוב ל-200,000 הופעות של דנ"א בגוגל, מהם של מוסדות מדעיים נכבדים כמו מכון ויצמן: "כל מה שרצית לדעת על דנ"א ולא העזת לשאול". גם הצורה המפרקת את האותיות לגיטימית אם כי מסורבלת: די אן איי. ובאשר לנימוק, הוא מוזר במיוחד. הרי אם כותבים את השם המדעי באותיות עבריות: דאוקסיריבו-נוקלאיק אסיד, מקבלים אותם ראשי תיבות: דנ"א. חשוב להזכיר בהקשר זה שדנ"א משמש גם כמטפורה ההולכת ומתפשטת לטבעו היסודי של אדם, מוסד או עניין כמו "הדנ"א של הארגון", וכאן למקור הביולוגי אין כל משמעות.
183
אלדד אורן שואל/ת: בכתיב מלא ללא ניקוד, האם יש הבדל בין שם המקום בו חונים, לבין תיאור הפעולה בה עוצרים את הרכב? כיצד רושמים את שם המקום בו חונים - חניה או חנייה? או שתי האפשרויות תקינות?
רוביק עונה:
המקום נכתב בניקוד חֲנָיָה ובלי ניקוד חניה, כמו בעיה, חוויה וכדומה. הפעולה נכתבת בניקוד חֲנִיָּה ובלעדיו חנייה, כמו בנייה, צפייה וכדומה. הי' הכפולה מייצגת את הדגש בי'.
184
לאה כץ שואל/ת: איך כותבים ומנקדים מילים לועזיות שיש בהן w כמו וויליאם, האם כותבים בשני ווים ומנקדים או ב- ו' אחת ומנקדים?
רוביק עונה:
w מתועתקת תמיד בשני ווים, כדי להבדיל אותה מ-v. ותיקן – בו' אחת. וויליאם, ווסטמינסטר וכדומה – בשני ווים. לגבי הניקוד, אם חייבים, סימן הניקוד יבוא מתחת לו' הראשונה.
185
אורי טל שואל/ת: הייתי רוצה לדעת האם קיימים נוהל, תקנה או מנהג רווח לגבי איך שכותבים את הקיצור למילה סימטא: סמ. סמ', ס., ס', או שניתן לכתוב זאת על שלטי הרחובות על פי כל אשר ידבנו לבו?
רוביק עונה:
בעניינים אלה אין נהלים מחייבים אלה נוהגים בכל עיר או יישוב. התקנה המתבקשת היא, אם מתעקשים לקצר, סמ', בהקבלה לרח' (רחוב) שד' (שדרות) וכו', ובוודאי שאין להסתפק באות אחת. ההמלצה שלי היא לכתוב את המילה המלאה, סמטה או סמטת ... קח למשל את 'סמטת בית השואבה' או 'סמטת שבע השקמים' – 'סמטה' היא חלק מן השם והקיצור סמ' מוציא מן השם את חינו.
186
מירי אורן שואל/ת: בהמשך לכתבה שלך על הכתיב המלא: הבת שלי - ביתי ? עד כה הקפדתי ותיקנתי לאנשים - בתי!!!! הרי את הבית שלי כותבים: ביתי. אז מה נכון לכתוב?
רוביק עונה:
לפי תקנות האקדמיה החדשות הכתיב של בתי, בתו וכדומה נותר ללא שינוי:ללא י'.
187
אדם ברוך שואל/ת: איך נכון לכתוב: "סרטוט" או "שרטוט"? מדוע? אם ישנה הכללה שממנה ניתן ללמוד על כתיבה נכונה, אשמח לדעת זאת.
רוביק עונה:
האותיות ש' שמאלית וס' נוטות להתחלף ביניהן, בעיקר במילים המופיעות בתנ"ך בשׂ, ובמשנה בס. זה כמובן אינו כולל את כל המילים. אין לכתוב סמחה (במקום שמחה) או שׂפינה (במקום ספינה), ולכן יש להכיר את קבוצת המילים שבהן החילוף מתאפשר, כמו תפשׂ/תפס, שׂב/סב, חשׂך/חסך, שׂרק/סרק, וגם סרטוט/שׂרטוט.
188
ליאור דגן שואל/ת: מה הקטע עם x ו-q? לגבי x - איך זה שיש אות שמייצגת שני עיצורים? מה כל כך מיוחד ב"קְס"? הרי אין אות שמייצגת "pr", למשל. ולגבי q - זה צליל של k שאחריו u הופכת ל-w... מאין הרעיון הזה? האם יש דבר דומה לכך בשפות אחרות?
רוביק עונה:
היחס בין האותיות הכתובות והעיצורים שהן מייצגות משתנה לאורך ההיסטוריה, והוא אופייני לשפות הודו אירופיות. במקרה של X, היא משמשת כעיצור בודד ביוונית עתיקה, בעוד ביוונית מערבית עתיקה היא ניתנה כסימון מקצר לצמד העיצורים הנפוץ KS, וכך היא מקובלת היום ברוב שפות אירופה, בעוד רוסית עוקבת אחרי ההגייה היוונית. באשר ל-Q התמונה מורכבת ומעט מבלבלת. Q מתעתקת ברוב השפות ההודו אירופיות את העיצור ק', אך באנגלית נוצר הנוהג להציג אותה אך ורק לפני התנועה u. הגולשת קאט מוסיפה כי מקור הצליל ה labiovelar KW הוא כנראה בפרוטו-הודו-אירופית, והתעתיק qu מקורו בכתיב הלטיני של הצליל, בעוד שהצליל k תועתק לא עם q ברוב המקרים. התעתיק qu נפוץ בשפות הלטיניות של ימינו. מילים עם Q בלי U באיטלקית, ספרדית וצרפתית הן מילים שאולות (חוץ ממילים על בסיס cinq ו coq שהגיעו בלי U כבר מלטינית). באנגלית ידוע שהתעתיק QU מקורו בהשפעה לטינו-נורמנית שהחליפה את התעתיק CW.
189
משה שואל/ת: האם צריך לכתוב ג'ואוזף וג'ואו כמו שכותבים "שואו"?
רוביק עונה:
אין סיבה שלא לכתוב ג'וזף וג'ו, בעקבות הצורות באגלית: Joseph, Jo. שואו נכתב באנגלית show, והכתיב העברי מייצג את תנועת o שאליה נלווה העיצור השפתי W.
190
ג'ניפר שואל/ת: האם כותבים אורטופד או אורתופד ? צנטור או צנתור? האם יש איזה כלל אצבע בכל הקשור לשימוש בט' או ת' במונחים רפואיים?
רוביק עונה:
יש בעניין זה כלל לכל התעתיקים של מילים לועזיות, לא רק בתחום הרפואה. ט' היא תעתיק של t, ת' היא תעתיק של th. לכן יש לכתוב 'אורתופד' וכן 'מתמטיקה', 'סינתטי' וכדומה. 'צנתור' אינו קשור למילה לועזית אלא למילה התלמודית 'צנתר', וכמובן שהיא נכתבת בת'.
191
חוסאם שואל/ת: שאלה שנתקלתי בה בבחינת הבגרות. הדהדו עם ה' מנוקדת בחטף פתח או עם ה' מנוקדת בצירה? מה היא הצורה הנכונה, ולמה??
רוביק עונה:
הכתיב הנכון הוא הדהֲדו, בחטף פתח. בשורשים מרובעים העיצור השלישי נחטף בנטייה: פטפְּטו, זמזְמו, הרהֲרו, כפי של' הפועל נחטפת בנטייה בשורשים רגילים: נשמְרו, נזעֲקו.
192
יהודה נויפלד שואל/ת: בברכות השחר כתוב "מלביש עֲרֻמים". האם זהו ניקוד מוטעה, ואמנם מתכוונים לאנשים ללא בגד? מצד שני כותבים "אנשים ערוּמים כמו שועלים", תחמנים בשפתנו.
רוביק עונה:
הניקוד אינו מוטעה, בהנחה שבאות מ' יש דגש: עֲרֻמִּים. הצורה ביחיד היא עָרֹם ולכן הריבוי הוא עֲרֻמּים, כמו צָהֹב=צְהֻבִּים. עָרוּם כשועל (או כנחש) משקלו אחר, וצורת הרבים אחרת –ערוּמים. יש גם צורה שלישית, במשמעות היעדר בגדים: עירום, עירוֹמים. לשורש ער"ם שלוש משמעויות שאין ביניהן קשר: עורמה או תחמנות; היעדר בגדים; יצירת ערימות.
193
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: איך מבטאים/כותבים: תשבְִּחות או תשבוחות?
רוביק עונה:
הכתיב הנכון הוא תשבָחות, והיא מופיעה במשנה ובמקורות קדומים נוספים. מכאן שצורת היחיד היא תִשְבָחָה או תִשְבַחַת. הצורה המשובשת תשבוֹחות היא אנלוגיה לשמות עצם רבים במשקל תקטולֶת, שיש בו תנועת o – תלבושֶת<תלבושות, תרגולֶת<תרגולות וכדומה.
194
ויטלי שואל/ת: כיצד מנקדים את המילה ״גמר״ בצירוף מילים ״עבודת גמר״ ובמשחק ״גמר גביע״? להבנתי זה gemer. האם ישנה גם צורת gmar במקרים מסוימים ומה ההבדל?
רוביק עונה:
גְמָר וגֶמֶר הן שתי חלופות תלמודיות לאותה מילה. גְמָר משמשת תמיד כנסמך, ולכן יש לומר ולכתוב גְמַר גביע ולא גֶמֶר גביע. בהופעה בודדת או בסומך בסמיכות אין העדפה, ואפשר לבחור בין שתי האפשרויות: 'הביא לידי גְמָר' ו'הביא לידי גֶמֶר'; 'עבודת גְמָר' וגם 'עבודת גֶמֶר'. 'משחק הגְמָר' לא ייאמר משחק הגֶמֶר, ככל הנראה בזכות הצירוף גְמַר גביע ודומיו.
195
אפרת נחום שואל/ת: מדוע לצירוף "ראש ממשלה" יש כמה ראשי תיבות? האם ראשי התיבות - רוה"מ - תקינים? אם כן, לאן "נעלמה" א' של המילה "ראש", הראשונה בצירוף?
רוביק עונה:
ראשי התיבות של המילים ראש הממשלה נכתבים בשלוש צורות שאין ביניהן הכרעה: רה"מ, רוה"מ וראה"מ. במקרים נדירים מ' מוחלפת במ' סופית. ראה"מ היא הצורה המקובלת פחות. מאחר שראשי התיבות נהגים במילה אחת בתנועת o – roham, מועדף הכתיב רוה"מ או אפילו בלי מרכאות – רוֹהָם, על פני ראה"מ, העלול להיקרא raham.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >