שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
אלי שואל/ת: איך נכון לכתוב: הלואות או הלוואות?
רוביק עונה:
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב הלוואות, בשני ווים.
257
ורד שואל/ת: כאשר מרכאות באות לבטא ציטוט, ולאחריהן יש פסיק או נקודה, האם יש לשים את סימן הפיסוק לאחר המרכאות או לפניהן?
רוביק עונה:
האקדמיה מציגה בנושא זה שיטות שונות ואינה מכריעה ביניהן. בשיטה האחת יבואו הנקודה והפסיק לפני המרכאות, ובשנייה אחריהן. אין נימוק מכריע בעד אחת מהן, שכן כשסימן הפיסוק סוגר גם את המשפט וגם את הציטוט יש לנקודה או לפסיק שני תפקידים, לפעמים משלימים ולפעמים סותרים. חשוב עם זאת שכל מוסד אקדמי או בית הוצאה או עורך לשוני יקפידו על אחידות. במקרה של סימן שאלה וסימן קריאה הנימוקים ברורים יותר. כאשר השאלה או התמיהה הם של הדובר, הסימן יבוא לפני המרכאות. כאשר הם של כותב הטקסט המצטט את הדובר, הם יבואו אחרי המרכאות. האקדמיה מוסיפה שבמקרה של משפט הכולל ציטוט מפוצל הכותב "חופשי לסדר את סימני הפיסוק על פי הגיונו".
258
יונה קרוננברג שואל/ת: השווא מתחת לאות מ' במילה 'מְכירה' הוא שווא נע, ולכן אין דגש באות כ'. במילה לִמכירה השווא מתחת למם הופכת לנח, ומקובל להדגיש את כ'. האם זו טעות? ואם זה נכון, מדוע אנחנו לא עושים זאת גם בצמד המילים 'שבירה' ו'לשבירה.'
רוביק עונה:
הנוהג להגות 'לִמכּירה' הוא דיבורי, ושגוי מבחינה דקדוקית. אפשר לראות בו תיקון יתר, שכן המ' נתפסת על ידי הדוברים כשווא נח, למרות שאינה הופכת לשווא נח. בשפת הדיבור נהוג לעיתים גם להדגיש את ב' במילה שבור, והיא נשמעת 'שַבּוּר'.
259
אבי שואל/ת: כיצד יש לנקד את המילה 'בעקבות'? האם על הק' להיות דגושה, כפי שנמצא במילון אבן שושן, או שמא ללא דגש, כפי שגורס רב מילים האינטרנטי?
רוביק עונה:
אבן שושן הלך ככל הנראה בעקבות המקרא, שם זוכה המלה עקְּבֵי, צורת הסמיכות של עָקֵב, וכמוה עִקְּבוֹת, לדגש בק'. האקדמיה הסירה את הדגש וקבעה שצורת הרבים של עָקֵב היא עֲקֵבִים (גם עֲקֵבוֹת), בסמיכות עִקְבֵי־ וגם עִקְבוֹת־. צורת הרבים של עִקְבָה היא עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת־. בהערה לעניין נכתב כי "האקדמיה סומכת את ידה על ההבחנה בעברית החדשה בין השם 'עָקֵב' לציון החלק האחורי של כף הרגל או הנעל, ובין השם 'עִקְבָה' לציון סימן שמטביעה כף הרגל, ולהוראות קרובות בהשאלה".
260
אלי שואל/ת: איך נכון לכתוב טורקיה, ט' או ת'? ק' או כ'?
רוביק עונה:
על פי התעתיק של turkey יש לכתוב טורקיה. צורה זו משמשת בעיתונות העברית מאז אמצע המאה ה-19 ועד היום. הצורה תורכיה נועדה להעניק למילה הכתובה תדמית של מילה עברית ואין לראות בו טעות. היא מקובלת בעיתונות העברית מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, אך השימוש בה ירד אחרי שנות השבעים. הצורות המעורבות, תורקיה או טורכיה, אינן תקינות.
261
עינת שואל/ת: אודה לך אם תוכל לעזור לי בנוגע לניקוד של הקיצור בסלנג ת' (את ה-). למשל: ת'חוק במקום 'את החוק'. האם ת' מנוקדת בקמץ או בפתח? והאם יש לנקד אותה בדגש?
רוביק עונה:
ניקוד בדגש נדרש רק בניקוד מלא לכל פרטיו ודקדוקיו, כגון בשיר ילדים מנוקד. בניקוד חלקי עדיף לנקד בפתח, שהוא הניקוד הנפוץ יותר של ה' הידיעה.
262
אלכס שפי שואל/ת: מדוע אין אחידות בתעתיק לעברית של המונח האנגלי cyber על צירופיו? פעם התעתיק הוא ק': קיברנטי, ופעם הוא ס': סייבר. קראתי בגוגל: "המטה הקיברנטי הלאומי דן בדרכי ההתמודדות מול איומי הסייבר".
רוביק עונה:
חוסר האחידות לכאורה אינו בכתיב אלא בהגייה. המונח 'קיברנטיקה' כמדע וכטכנולוגיה קדם למונח 'סייבר', וההגייה שלו הושפעה מן המקור היווני ומשפות רבות שהלכו בעקבותיו, ביניהן גרמנית. גם המילה העברית 'קברניט' הגיעה מאותו מקור יווני. 'סייבר' היא קיצור המילה האנגלית המקבילה cybernetics, הנהגית סייברנטיקס. הקיצור פשט בשפה האמריקנית בשנות השמונים של המאה הקודמת, ושטף את העולם. 'סייבר' נהגית ונכתבת בהתאמה מלאה למקור האנגלי.
263
אורי הייטנר שואל/ת: האם נכון לכתוב 'קונצנזוס' או 'קונסנזוס'?
רוביק עונה:
למעשה, אף אחת מהאפשרויות אינה נכונה. המילה הלועזית consensus המופיעה כך באנגלית ובגרמנית ומקורה לטיני נהגית קונסנסוס, בשלושה עיצורי s. עם זאת בפועל היא נהגית בדרך כלל בשתי הצורות שבשאלה, כך שקשה לראות כאן שיבוש מובהק אלא נוהג שהשתרש. אחד ההסברים לשיבוש הוא שחלקה השני של המילה, sensus, מזכיר מילה נפוצה אחרת, צנזורה, שבה הופעת הצ' והז' מבוססת על המקור הגרמני.
264
רחלי שואל/ת: האם ניתן לכתוב את המילה 'תשריט' שפירושה תוכנית בניין גם באות ס', 'תסריט'?
רוביק עונה:
אפשר עקרונית, שכן שׂ שמאלית וס' מתחלפות ביניהן במקרים רבים, בעיקר בעברית הקלאסית, ולכן ניתן למשל לכתוב 'שרטוט' לצד 'סרטוט'. ואולם, במקרה הזה חשוב להבחין כדי למנוע בלבול, כיוון שהמילה 'תסריט' מתייחסת לתחום הקולנוע, והצורה הבלעדית בתחום הבניין היא 'תשריט'.
265
דיתה שואל/ת: מתי משתמשים במילה כל (חולם) מתי כָל, ומתי כול?
רוביק עונה:
כאשר כל משמשת בסמיכות, כמו "כל החברים", "כל הזמן" היא תיכתב בניקוד בקמץ קטן: כָּל, ובלי ניקוד כל. כאשר המילה עצמאית: "גמרתי הכול, ראשית כול" היא תיכתב בניקוד בחולם חסר כֹּל, ובלי ניקוד כול.
266
שני שואל/ת: האם אפשר לכתוב את המילה חתונה (כשהיא מנוקדת) בכתיב חסר, כלומר ללא האות ו'?
רוביק עונה:
כאשר המילה מנוקדת, המילה אינה מכילה ו': חֲתֻנָּה. היום מקובל מאוד כתיב בניקוד חלקי, שבו אפשר לערב ניקוד במילים הכתובות בכתיב מלא. בכל מקרה, כתיב מנוקד חֲתוּנָה אינו תקין.
267
רונן שואל/ת: שמתי לב שפ' דגושה (לא סופית) מופיעה בסופן של מילים לועזיות (פיליפּ, טלסקופּ וכו'). אני מכיר רק יוצא דופן אחד שבו מופיעה פ' סופית דגושה - בספר משלי ל 6. השאלה שלי, מדוע לא משתמשים בפ' סופית דגושה עבור מילים לועזיות?
רוביק עונה:
הצורה בספר משלי היא "אַל־תּוֹסְףְּ עַל־דְּבָרָיו", והיא מוגדרת על ידי חוקר הדקדוק המקראי גזניוס 'אנומליה'. יש כאן שני שוואים נחים רצופים, בניגוד לדפוס העברי, ולטענתו נדרשה הדגשת הפ' כמעין פיצוי. פרט לכך אותיות סופיות אינן מקבלות דגש, ולכן בתעתיק לועזי האות תופיע תמיד רגילה. כך גם באות כּ', בעיקר במילים מערבית: רַבַּכְּ (אלוהיך), סַחְבַּכְּ ועוד. במקרים אלה אנו נוטים להמיר את הכּ' בק'.
268
אריה ורד שואל/ת: קנינו רוטב שעל אריזתו רשום על שהוא מכיל "רכז רימונים". השאלה היא כיצד יש לנקד את המילה "רכז"?
רוביק עונה:
המילה נכתבת בשני סגולים, וכמובן, בכ' רפה. במקורות יש חלוקה בין ניקוד בצירה-סגול (סֵפֶר) לשני סגולים (יֶלֶד), אך בעברית החדשה יש נטייה להאחדה.
269
יעל ענבר-איתן שואל/ת: איך לכתוב במסגרת עבודה אקדמית "סמס"? עם גרשיים? נקודות מפרידות? מירכאות?
רוביק עונה:
הדרך הנכונה היא לכתוב את המילה באותיות שלמות: אֶס-אֶם-אֶס (אפשר גם בלא קו מפריד או בנקודות: אס.אם.אס), כפי שאיננו כותבים נב"א אלא אֶן-בי-אֵיי. אם רוצים לקצר עדיפות נקודות, ס.מ.ס, אך אין כללים גורפים. לחלק מהמוסדות האקדמיים כללים מפורטים בעניינים אלה.
270
רמה מסינגר שואל/ת: אני מוצאת את עצמי לאחרונה נטרפת מכך שכל ׳שרטוט׳ של ילדותי הפך ל׳סרטוט׳, וכל ׳פרישׂה׳ ארצית או אחרת ל׳פריסה׳. הכוחות נפרסו לאורך הגבול, למשל, אפילו בחדשות בטלוויזיה. אולי נשים על הכוחות גבינה צהובה? מה זה- מתי הושטחו הדקויות ולא הבחנו בכך? אולי זו בטעות עברית נכונה?
רוביק עונה:
רמה יקרה, העברית זקוקה לאנרגיות שלך, אבל לא במקרה הזה. חילופי ס' וש שמאלית בעברית הם עניין עתיק ותקין בהחלט. הטקסט התנ"כי אוהב שׂין, הטקסט התלמודי סמך, ויש לכך סיבות הנעוצות בהתפתחות השפה. אין כל הבדל במשמעות בין פרישׂה לפריסה, שׂרטוט וסרטוט, תפישׂה ותפיסה ועוד כהנה. את יכולה בהחלט לפרושׂ לחם ולהניח עליו גבינה צהובה, ואחר כך לפרוס סדין ולשקוע בתנומה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >