שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
משה אליאב שואל/ת: איך מנקדים את המילה ולמחרתו?
רוביק עונה:
וּלְמָחֳרָתוֹ.
17
נתי שואל/ת: כאיש צבא אני נתקל בשימוש רב במילה ״שותפות״ בצבא, בין בסמיכות ובין לאו, והיא כמעט תמיד נהגית (להבנתי בטעות) עם שווא בת׳. אשמח להבין אם יש לך הסבר לתופעה הזו.
רוביק עונה:
ההסבר הפשוט הוא עצלות הגייה, שהיא תופעה מרכזית בלשון הדיבור, לא רק הישראלית. המילה שותָפות בת שלוש ההברות מתקצרת לשתיים: שותְפות, ומעבר התנועות u-a-u הדורש מאמץ מסוים מתקצר ל-u-u. צורת ההגייה הזו של שותפות מוכרת לא רק בצבא. משפיעה כאן גם צורת הסמיכות. במסגרות רשמיות יותר נשמרת ההגייה המלאה.
18
תם שואל/ת: רציתי לדעת כיצד נכון להגות את המילה: שעועית או שועית?
רוביק עונה:
ההגייה הנכונה היא כמובן שעועית, שווא נע בש' ואחרי ע' בשורוק. כיוון שהעיצור ע' איבד את ההגייה הגרונית-לועית שלו אירע לו בלשון הדיבור מה שאירע מזמן לאות א', הוא נבלע בתנועה, ולכן בהגייה אנו שומעים לעיתים קרובות את 'שועית'. בכתב יש לשמור על האיות המלא.
19
ארז חורי שואל/ת: בגמרא במסכת פסחים ראיתי שכתוב - אמר ר' כך וכך, אמר ר' ...., אמר ר' .... וכו' בסוף הפיסקה כתוב - אמרו כולן ...... ותהיתי, כל הרבנים לעיל היו גברים, אז מדוע הגמרא משתמשת במילה כולן ולא כולם? משם זה הביא אותי לשאלה אחרת, מדוע אנו אומרים 'כולנו' בלשון נקבה ולא 'כולמו'?
רוביק עונה:
בעברית הסיומת נ' מייצגת בנטיות נקבה: שלהן, אתן, בואנה ועוד. לעומת זאת בארמית היא מייצגת נטייה זכרית: גוברין (גברים), כולן, וכך בכל מערכת הנטיות. השפה התלמודית היברידית ויש בה עירוב של עברית וארמית לכל אורך הטקסט. לן פירושו לנו, והוא משותף לגברים ולנשים, ממש כמו כולנו בעברית.
20
אלעד בן יהודה שואל/ת: מדוע על מטבעות של עשרה שקלים הכיתוב בעברית עתיקה מופיע משמאל לימין? האם כיוון הכתיבה של העברית העתיקה לא היה מימין לשמאל?
רוביק עונה:
הכיוון של הכתב הכנעני-פיניקי, הוא הכתב העברי הקדום, היה אכן מימין לשמאל. הכתובת העתיקה, שהיא כתובת שנמצאה על מטבע מקורית, כתובה בכיוון השעון, ואחריה בכיוון השעון הכתובת העברית. כיוון השעון מאפשר לכתוב כל טקסט לכל אחד מהכיוונים, ואנו קוראים אותו על פי נקודת המוצא שלו, ועל כן סוגיית 'ימין שמאל' אינה רלוונטית כאן.
21
יוסי פרץ שואל/ת: איך מבטאים את המילה רקויאם? האם בסוף בפתח או צירה?
רוביק עונה:
המילה מבוטאת בסגול: רקויאֶם. זו המילה האנגלית, וזה גם המקור הלטיני, וההגייה הגרמנית.
22
משה אליאב שואל/ת: איך מנקדים את המילים "שבעה דנחמתא"?
רוביק עונה:
הניקוד וההגייה הם שִׁבְעָה דְנֶחֱמָתָא.
23
יצחק שואל/ת: האם כותבים: "משיחת מכחול" או "משיכת מכחול"?
רוביק עונה:
שתי צורות הכתיב נהוגות, שתיהן תקינות ושתיהן מביעות משמעות זהה. משיחת מכחול מתייחסת לכך שהצבע נמשח או נמרח על הנייר. משיכת מכחול מתייחסת לתנועת הצייר, ומכאן גם 'משיכת קולמוס'. זוהי דוגמה למה שאני מכנה 'הומופונים נודדים', מילים הנשמעות זהות וקרובות במשמעות הופכות למעין יחידת משמעות אחת. 'משיכת מכחול' נפוצה יותר ביחס של 1:3, ככל הנראה מאחר שהפועל 'משח' גבוה ונדיר יותר מ'משך'.
24
אלברט חברוני שואל/ת: אבקשך להבהיר: מה ההטיה הנכונה למילה סבים שלי (בבקשה עם ניקוד).
רוביק עונה:
צורת הרבים היא סָבים, ב' רפה, וכן סָבִי (הסב שלי), וכדומה. הנטייה להגות סַבִּים נגזרת מהמילה הארמית סבא, בהגייה ישראלית: סַבָּא.
25
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: תשרי (בצירה) או תשרי (בחיריק)?
רוביק עונה:
הצורה המקובלת והנפוצה היא תשרֵי. עם זאת, בעקבות ניקוד המילה במקורות שונים נחשבת גם ההגייה תשרִי, והיא מקובלת יותר במסורת הספרדית.
26
לילך שואל/ת: רציתי לדעת האם זו חובה לשים פסיק לפני הבאת ציטוט ישיר. כמו למשל: הוא אמר "זה יום יפה". האם חייבים לשים פסיק אחרי 'הוא אמר' או שזה לא חובה. הסתכלתי בספרים שונים וחלקם שמים פסיק וחלקם לא. הייתי רוצה לדעת מה הכלל בנוגע לכך.
רוביק עונה:
כללי הפיסוק אינם כללים דקדוקיים אלא סגנוניים ונשענים על קצב הטקסט ומשמעותו. אחרי 'הוא אמר' במקרה זה ניתן להציב נקודתיים, פסיק או ללא כל סימן פיסוק.
27
עידית לוי שואל/ת: איך נכון לנקד את המילה מירבית? (כמו עוצמה מירבית) האם מֵירָבִית או מְרַבִּית?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא מְרַבִּית. השורש הוא רב"ב ולכן נדרש דגש, וצורת הנקבה על פי חוק החיטוף היא בשווא באות הפותחת, וכך גם מְרַבִּי, לעומת צורת השם ביחיד זכר: מֵרַב. צורה זו השפיעה של הצורה השגויה מֵירָבִי.
28
אריאל שואל/ת: מדוע במילה פספוס הפ' הראשונה אינה דגושה, למרות כלל בגד כפת בראש מילה?
רוביק עונה:
פִספוס היא מילת סלנג, שלא חלים עליה כללי בגד כפת, וכמוה פַספוס במשמעות ילד קטן, שמקורה ערבי.
29
דב שפירא שואל/ת: מה הסיבה לכך שהאות ת' במילה מתי (when) מנוקדת בפתח? במילה 'מחר' האות ח' קמוצה וזה עפ"י הכלל הידוע של הברה סגורה מוטעמת. האם הכלל הזה אינו חל על 'מתי'? מדוע?
רוביק עונה:
'מתי' שייכת לקבוצה גדולה של מילים בסיומת –ַי (ay) מוטעמת, או המכילות בתוכן הברה מוטעמת בסיומת זו. בכל המקרים האלה הניקוד הוא בפתח, וזאת על פי עקרונות הניקוד הטברני: עלַי, ילדַי, עיתונַאי, שַי, לַילה, הבַיתה. אין הסבר ברור מדוע נקבע החריג הזה, אך הוא קשור למעמדה המיוחד של האות י', המייצגת גם עיצור וגם תנועה.
30
יהודה שואל/ת: למה את המילה "קיץ" כותבים עם יוד אחת ולא שתיים?
רוביק עונה:
'קיץ', וכן מים, בית וכדומה שייכות למשקל הסגוליים-מלעיליים. י' משמשת כאן במעמד של עיצור מובלע, או תנועה מורחבת, ואין סיבה לכתוב את המילה בי' כפולה: קייץ. לעומת זאת במילים זוגיות כמו בינתיים ומשקפיים הי' מודגשת יותר, וכמו כן החשש מקריאה לא נכונה של המילה גבוה, ולכן נדרשת י' כפולה. זו גם הסיבה שהאקדמיה ממליצה לכתוב שמיים בי' כפולה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >