שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יגאל שחר שואל/ת: איך נכון לכתוב: נפלה ממני או נפלא ממני.
רוביק עונה:
המילה היא נִפְלָא. נפלא ממני: הדבר נראה לי פלא.
17
יעקב שואל/ת: לציון התנועה "e" מנקדים את האות המתאימה: בצירה או סגול. האם בטקסט לא מנוקד יהיה זה תקני להוסיף "י" אחרי האות הרלוונטית, בדומה ל-"ע" ביידיש?
רוביק עונה:
שילוב י' בכל מקרה של e אינו תקני וגם מבלבל, שכן י' מתייחדת לתנועת i. י' תקנית נדרשת רק במקרה של צירה מלא, הנשמר גם בניקוד: מיטב (אך לא מירב), שנֵי (בסמיכות), תבנֵינה, איך וכדומה.
18
אילנית בוטנרו שואל/ת: מדוע פה"פ בשורש ד-מ-מ, בניין נפעל, עתיד נסתרים מנוקדת בפתח ולא בקמץ?
רוביק עונה:
הצורה המבוקשת היא יִדַּמּוּ. הדגש בד' מייצג את נ' הנפעל, הדגש במ' את המ' הכפולה של השורש. לפני אות דגושה בדגש חזק תופיע תנועה קטנה, במקרה זה פתח, שכן ההברה נחשבת סגורה, באמצעות ע' הפועל מ'.
19
רווית שואל/ת: מצאתי במילון באינטרנט שאפשר לרשום את הפועל יִבש בצורת הציווי עם שני יוד, כלומר "ייבש" כמו במשפט "ייבש את השטיח פני שאתה מחזיר אותו למקום". האם זה תקין?
רוביק עונה:
זה אינו תקין בעליל, וגם מטעה. אין כל בסיס או סיבה לכתוב ייבש בציווי, כפי שאין סיבה להכפיל את הי' במילה כלשהי אם אין אחריה חיריק.
20
אורנה שואל/ת: בצעירותי למדתי כי צורת הרבים של "עורק" היא "עורְקים", כשהאות "ר" מנוקדת בשווא. היום אני שומעת כי המילה נהגית כשהאות "ר" מנוקדת בקמץ. מאיפה זה נולד?
רוביק עונה:
הצורה בקמץ – עורָקים – שגויה. יתכן שיש כאן כוונה להרחיק את המילה מ'עורְקים' במשמעות נוטשים, אך זו אינה צורה תקינה. אגב, ההגייה הנהוגה היא לבטא את המילה ביחיד, 'עורק' במלעיל, אך ההגייה התקינה היא במלרע. גם כאן יתכן שיש רצון להתרחק מ'עורֵק' במשמעות נוטש.
21
אייל שואל/ת: שאלתי עוסקת במילה "לא". אני עורך דין מזה שנים רבות ומאז ומתמיד משתמש, בעיקר בכתיבה, במילה "לווא". כך למשל: פלוני לא ידע אם אלמוני נמצא במקום סמוך, אם לווא. במילונים, כמעט בכולם, המילה "לווא" אינה מופיעה. ונראה, כי המילה "לאו", היא הנכונה. יחד עם זאת, ישנם לא מעט שופטים ש"שוגים" כמוני. ובכן, האם "לווא" זו טעות? האם יש לכתוב "לאו"?
רוביק עונה:
לווא היא טעות לכל דבר. בחיפוש ברשת יש אכן הופעות של "לווא דווקא", אך אין לכך בסיס והכתיב הזה לא תקין בעליל. הכתיב הנכון היחיד הוא לאו.
22
יהודית שואל/ת: מדוע אומרים וכותבים 'נגיף' בשווא נע, להבדיל למשל מ'נגיד', שבו שווא נע על האות התחילית 'נ' משמשת לסמיכות?
רוביק עונה:
שני המשקלים: קָטִיל וקְטִיל, משמשים זה לצד זה, ולא תמיד יש לבחירה ביניהם הסבר מנומק. הנטייה של דוברי העברית היא לומר נָגיף, בקמץ, וכך זה מופיע במילונים מתקופות קודמות. האקדמיה החליטה שהדרך הנכונה היא נְגיף, אך בפרסום ההחלטה לא הובאו נימוקים.
23
משה אליאב שואל/ת: כיצד מנקדים את: בני היקר שלומי, ולבני היקר אבי.
רוביק עונה:
בְּנִי הַיָּקָר שְׁלוֹמִי, וְלִבְנִי הַיָּקָר אָבִי.
24
דוד ששון שואל/ת: המילה "אנא" היא מילת בקשה שבסוף המשפט יש נקודה. המילה "נא" (ממה שאני יודע) היא מילת ציווי. האם בסוף המשפט עם המילה "נא" יש לסיימו עם נקודה או עם סימן קריאה (!)?
רוביק עונה:
'נא' אינה מילת ציווי אלא מילת פנייה המעניקה למשפט אופי מעודן, אין הבדל של ממש בינה לבין 'אנא'. הבדל מסוים הוא תחבירי. אחרי 'אנא' יבוא תמיד פועל בציווי: "אנא סגור את הדלת", אחרי 'נא' יכול לבוא גם שם פועל: "נא לסגור את הדלת". האופי המעודן של שתי מילות הפנייה מביא לכך שסימן הקריאה אינו רצוי.
25
דני ב. שואל/ת: בביצוע השיר של אלתרמן - לחן נורית הירש - "אתך בלעדייך" - מבטאים חלק מן הזמרים את המילה "בלעדַיִיך" בניקוד צרה מתחת לאות ד' וחלק מן הזמרים הוגים בלעדייך. מה נכון?
רוביק עונה:
'בלעדֶך' היא צורה דיבורית שגויה. הצורה היא בלעדייך, המשמרת את צורת המקור 'בלעדֵי', המכילה צירה מלא.
26
יהודה שואל/ת: המילה "שפם" מנוקדת קמץ קמץ והיא בהברה מלרעית, ולמרות זאת, הנטייה ברבים היא "שפמים" בניקוד של מלעילית. איך זה אפשרי?
רוביק עונה:
שפמים אינה חריגה. מילים במשקל קָטָל ניטות ברבים קְטָלִים: דָבָר=דְבָרִים, יָשָר=יְשָרִים ועוד.
27
סער ב.א. שואל/ת: אברא כדברא - אשמח לדעת איך הוגים, ואת הניקוד הנכון לצירוף המילים, ומה היא הדרך הנכונה לכתוב את זה.
רוביק עונה:
הכתיב וההגייה הם אַבְּרָקָדַבְּרָה. אברא כדברא הוא ניסיון לגייר את הביטוי, אבל אין לכך בסיס במקור המילה.
28
רונית שואל/ת: איך מנקדים ואיך אומרים את הצירוף אני גרה בברוקלין? האם זה בִבְרוּקְלִין? או בְּבְּרוּקְלִין? האם כשמדובר בשם אפשר לשנות את הניקוד וההגיה? מה החוקים לגבי שמות של אנשים ומקומות?
רוביק עונה:
ב' מאותיות בכל"ם תקבל חיריק לפני שווא נע. ואולם שמות לועזיים המתחילים באות דגושה לא ישתנו. לכן יש לכתוב ולהגות בִּבְּרוקלין, בעוד בשם עברי נהגה בִּבְאר שבע.
29
שירן רבזין שואל/ת: איך כותבים: להעיר או להאיר את תשומת הלב?
רוביק עונה:
יש אכן מקום לטשטוש תחומים בין השניים, כאשר מדובר בהפניית תשומת לב לטקסט כלשהו או לעניין כלשהו. כשאנו עושים זאת אנו גם מעירים את תשומת לבו של הדובר, וגם שופכים אור על דבריו. לכן נשמע גם משפטים כמו "יש לי הערה והארה".
30
תמיר שואל/ת: עזור נא לנו בבקשה ליישב דיון. כשכותבים בעברית מילים לועזיות שמתחילות באות שקטה (silent letter), האם צריך לכתוב את המילה בעברית עם האות השקטה או בלעדיה, כמו שמבטאים או כמו שכותבים?
רוביק עונה:
לא מצאתי כללים מחייבים בנושא, כללי התעתיק של האקדמיה לא התייחסו לסוגיה, האופיינית בעיקר לאנגלית. כאשר אנו כותבים מילים באנגלית באותיות עבריות הנטייה הטבעית היא לכתוב אותן לפי השמיעה. לכן נכתוב 'יו נואו' ולא 'יו קנואו'. במערכון של שייקה ואפיר על המורה הערבי לאנגלית הוא מדגיש את העיצורים השקטים, והדבר נשמע מוזר ויוצר אפקט סטירי, נוסח 'איי דונט אֶקנואו', 'דאובֶּטפול' וכדומה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >