שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יריב שואל/ת: המילה "מנאייק" נכתבה "מאז ומעולם" (הרבה לפני "דיסקו מנאייק" של טיפקס) בקו"ף. ברור גם שאין בעברית כ"ף דגושה סופית. איך ומדוע נולדה "האות החדשה" הזו?
רוביק עונה:
מנאיֶיכּ הוא כתיב מדויק יותר, השורש הוא נאכּ, לשגול. כך גם דחילכּ, רַבַּכּ (אלוהיך), סַחְבַּכּ (חברך) ועוד. מאחר שבמילים עבריות אין כ' דגושה בסוף מילה, הכתיב שהתקבל הוא ק', אך אין כל בעיה בתעתיק המדויק יותר. יש להוסיף על כך שבמילות נוטריקון, ראשי תיבות שהפכו למילה, מקובלת כ' דגושה בסוף מילה: חַ"כּ, שבַּ"כּ ועוד.
17
רות שואל/ת: האם את המילה "פסיקתא" (תמצית פס"ד) צריך לכתוב עם א' בסוף או ה' בסוף? מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
פסיקתא פירושה בארמית הפיסקה או הפרשה, והיא חטיבה מרכזית בספרות חז"ל. על פי הנחיות האקדמיה ללשון קיבלו מילים ארמיות רבות צורה עברית על ידי המרת א' בה', והגיית המילה במלרע במקום במלעיל: שאילתה, פלוגתה, משכנתה – וכן פסיקתה.
18
נאוה בלוך שואל/ת: מתפדלעת, פדלאות, איך מאייתים את ההטיות של המילה האידית.
רוביק עונה:
צורת היחיד היא פדלֶה או פדלָאָה. ברבים: פדלאות, והפועל – להתפדלֵאָ. פּאַדלע פירושה ביידיש פגר או נבלה.
19
איתמר שואל/ת: האם נכון שהמילה שמוצבת אחרי המילה "מה" מקבלת דגש באות הראשונה שלה (אף אם מדובר בעיצור שאינו בג"ד כפ"ת, לדוגמה: "מַה שֶּׁקָּרָה")? ואם זה כך - מהיכן נובע הדגש? זכור לי שראיתי כך במקומות מסוימים, אולי בטקסטים עתיקים יותר, אך למיטב ידיעתי לא מנקדים כך כיום.
רוביק עונה:
בניקוד הטברני 'מה' מנוקדת כמו ה' הידיעה: מַה קָּרָה, מֶה עָשית וכדומה. הסיבה לכך נעוצה במסורות מוקדמות שבהן 'מה' נתפסה מילה בעלת מעמד מיוחד. האקדמיה קבעה שבניקוד מודרני מָה תנוקד תמיד בקמץ.
20
יוסי מאירי שואל/ת: איך מבטאים ומנקדים את המקום שזורעים בו (בהקבלה למשתלה, מכבסה) ואיך מבטאים ומנקדים את המכונה שזורעת (מזרעה)?
רוביק עונה:
שם המכונה הוא מַזְרֵעָה, כמו מחרֵשה ומשדֵדה. אם הייתה מילה מקבילה למִשְתָלָה היא הייתה נהגית מִזְרָעָה, אבל המילה אינה מוכרת בעברית.
21
רפאל פרידמן שואל/ת: האם יש החלטה באקדמיה לבטל את השוואים נעים בעברית המודרנית, כולל שוואים בראש מילה? אני שומע בחדשות, כי נעשו 23,000 בדיקות (bdicot ולא bedikot). דרושה למשק תנופה (tnufa ולא tenufa) תטפל בפניות קצינה (ktsina ולא ketsina) וכיו"ב.
רוביק עונה:
האקדמיה אינה עוסקת בתיקונים של לשון הדיבור. התופעה המוצגת בשאלה היא מהלך מרכזי בשפת הדיבור הישראלית: היעלמות השווא הנע ברוב העיצורים והוא נהגה כשווא נח, ובעיצורים אחרים הרחבת השווא הנע לתנועה מלאה.
22
שמואל כהן שואל/ת: אני מכיר את המילה "קיטנה".summer camp. שכן אמר לי שהמילה היא קייטנה. האם הוא צודק והאם יש הבדל בין השתים?
רוביק עונה:
אם הכוונה היא לכתיב, הרי הכתיב התקני הוא קייטנה.
23
שרית שואל/ת: בספר משלי ההגייה של "יקראו אליי" היא "יִקְרָאֻנְנִי", "יִמְצָאֻנְנִי". הנון אמורה להיות נבלעת. האם הנוסח הזה מראה תהליך שונה על נושא הבלעת אותיות במקרא?
רוביק עונה:
זוהי צורה משנית המייצגת ככל הנראה צורה דקדוקית או דרך הגייה שנעלמה, ונדירה במקרא. צורות סיומת מושא בלשון מדובר (ידעו אותי, יהרגו אותי) היא בדרך המקובלת בעברת עד היום: ידעוני, יהרגוני, יראוני.
24
מיכל פלד שואל/ת: בשעה טובה נוספה למשפחתנו נכדה חדשה. שמה בישראל שי-יה =מתנת יה. נו... אז עכשיו ,איך כותבין שם זה??... שייה או שיה, בשני יוד''ים או ביוד אחת? ואיך בניקוד?
רוביק עונה:
אני לא רוצה לסכסך, אבל החבר'ה שלך סיבכו את חיי הילדה, שמעתה תיקרא לחילופין שֵׂיָה, שַעיה או בשם הסיני שִי-יָה. בכל מקרה יש לכתוב את השם תמיד בשתי מילים ומקף ביניהן: שי-יה. כמו בת-אל, למשל, ובניקוד שַי-יָה.
25
רותי שואל/ת: האם זו טעות לכתוב את המילה היה (אתה בציווי) בהייה עם שני יודים, כדי להבדיל בין זה לבין 'היה' הוא בזמן עבר?
רוביק עונה:
בהחלט לא טעות, ואפילו רצוי לכתוב כך. 'היה לי חבר, היה לי אח' נקרא כמו שיר לזכר מישהו. 'הייה לי חבר, הייה לי אח' הוא פנייה לקשר.
26
שרית שואל/ת: הפועל הוחלט מנוקד כך: הָחְלַטְתּ ה' בקמץ קטן. למה כאן לא מנקדים בקיבוץ?
רוביק עונה:
בניין הופעל נכתב בשתי הגיות וניקודים של אות השימוש הפותחת, ושתיהן תקינות: בקמץ קטן ובקובוץ. הָחלט-הֻחלט, מָחלט-מֻחלט, יָחלט-יֻחלט.
27
איתי שואל/ת: האם הוגים את הה' במילה "להיות"? האם ההגייה הנכונה היא liyot, lihiyot או משהו אחר?
רוביק עונה:
יש אכן במקרה זה פער בין ההגייה הנכונה להגייה המקובלת. הדרך הנכונה היא לִהְיוֹת: lih-yot, אך הגיית ה' בשווא נח קשה, ולכן לעיתים הה' מידמה לתנועת I לפניה – לִהִיוֹת, או נעלמת: לִיוְת.
28
רות שואל/ת: מדוע נאמר מדרדר (מדרדר במידרון) ולא מתדרדר? לאן נעלמה ה-ת׳?
רוביק עונה:
ת' נטמעה בד', וזאת בעקבות הקירבה הפונטית בין שני העיצורים. עם זאת הצורה התדרדר תקנית גם היא.
29
שיוי שואל/ת: כיצד מבטאים את המלה כאוס?
רוביק עונה:
בגרמנית מבטאים כָּאוס, וזאת בדמיון למקור הלטיני-יווני של המילה. ובאנגלית – כֶּאוֹס. הצורה התקנית אינה הצורה האנגלית, אבל בימי שלוט האנגלית יש מעדיפים את הצורה הזו.
30
צביה תיבון שואל/ת: אני מורה ללשון בחטיבת הביניים. מעוניינת לדעת כיצד כותבים הינך או הנך בכתיב חסר ניקוד. האם יש להוסיף יוד להינך (את) ולהינך (אתה)? שהרי בנון קיים דגש. היה לנו ויכוח בנושא.
רוביק עונה:
על פי הכללים וגם על פי ההיגיון יש להוסיף י' בכל המקרים: הינך, הינני, הינו, הינם וכדומה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >