שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
שי דרורי שואל/ת: הגיע לידי ספר ושמו הגבירה והחד-קרן. צורת ההגייה של המילה "החד-קרן" נראית לי מוזרה. שאלתי את ההוצאה (כנרת) והם טוענים שצורת הכתיבה הזו מקובלת ע"פ האקדמיה, אך לא מצאתי לכך סימוכין. מה דעתך? צורת ההגייה והכתיבה הזו היא הנכונה.
רוביק עונה:
'חד-קרן' הוא שמה של החיה הבדיונית ופירושו 'בעל הקרן האחת', תרגום של יוניקורן. 'חד' במקרה זה אינו שם תואר או שם עצם בצירוף סמיכות, אלא כַּמָּת, בדומה לרב (לאומי) דו (צדדי), ובמקרים אלה ה' הידיעה תבוא לפני הצירוף כולו. 'חד קרן' גם נתפס כמילה אחת ממש כמו באנגלית, ופיצולו על ידי ה' הידיעה (חד הקרן) אינו סביר.
47
אלי ברדוגו שואל/ת: רציתי לדעת מתי רושמים ניכוי ב"כ" ומתי ניקוי ב"ק", והאם ניתן לרשום ניכוי מס במקור ב"ק"? שאלה שניה בער האם ניתן לרשום עיכוב ב"ק", עיקוב.
רוביק עונה:
ניקוי וניכוי, עיכוב ועיקוב הם הומופונים, כלומר, נכתבים באופן שונה אך נשמעים זהים. במקרים לא מעטים יש קרבת משמעות בין הומופונים, היוצרת טשטוש גבולות ביניהם, כמו הערה והארה, התרעה והתראה, טפל ותפל, פיקח ופיכח וכדומה. זה גם המקרה של ניקוי וניכוי. ניקוי הוא שם כולל להסרת לכלוך, מן השורש נק"ה. ניכוי הוא הסרה בתחום המיסוי והכספים, מן השורש נכ"ה הקשורה בפגיעה, ומכאן להכות, נכה ואחרים. במקרה של עיכוב ועיקוב אין קרבת משמעות, ואין כל סיבה לבלבל בין המילים.
48
גלי כהן שואל/ת: מהו לדעתך הכתיב הנכון יותר: תפיסה או תפישה? אני יודעת שהאקדמיה העדיפה את הראשונה (בסמ״ך), אך מתקשה לקבל את המלצתה, ואשמח לקבל דעה מקצועית נוספת.
רוביק עונה:
אכן מדובר בהמלצה ולא בתקנה מחייבת. אין הבדל משמעות בין לתפוס ולתפוש, תפיסה ותפישה. במילים רבות נמצא מעבר מש' שמאלית במקרא לס' בלשון חכמים, וכך גם בצמדים פרשׂ ופרס, חסך וחשׂך ועוד. יש גישה הסבורה שתפישה קוגניטיבית בש' שמאלית תבדיל אותו מתפיסה פיזית בס', והיא לגיטימית אם שומרים על אחידות בשימוש. הפתרון הפשוט יותר, והראוי אף הוא, הוא האחדה לצורה המקובלת היום יותר – תפיסה בס'.
49
נדב שרי שואל/ת: למיטב ידיעתי, התעתיק של מילים אנגליות כגון times המסתיימות באות s אך מבוטאות z צריך להיות טיימז. בעיתונות אני מוצא כל הזמן טיימס לצד פריימריז, למשל, ולמיטב הבנתי יש כאן סתירה. באקדמיה נעניתי שהנכון הוא טיימז. מה דעתך?
רוביק עונה:
על פי התעתיק המדויק ההגייה הנכונה היא אכן טיימז. ההגייה טיימס משקפת את ההגייה הישראלית הטבעית, העצור ז' מתחזק בהשפעת מ' שוואית לפניו ומבנה המילה, מה שלא קורה למשל לשם הנהר – טיימז. התחזקות זו אינה קיימת ב'פריימריז', שם ז' מופיעה אחרי תנועה. האם ללכת בעקבות התעתיק או ההגייה הטבעית? אני בעד ההגייה הטבעית. זה הכלל בשמות לועזיים במקרים רבים אחרים.
50
ענת שואל/ת: אשמח לדעת אם ילדי כיתה ט' - טטניקים (כתיבה רווחת)/ טיתניקים (כשם האות)?
רוביק עונה:
'טטניקים' מחקה את השמיעה, חיקוי מקובל ביחס למילים בשפת הדיבור העוברות לכתב. 'טיתניקים' נכון יותר, אבל יש לזכור ש'טיתניק' הוא מלכתחילה מילה במשלב הדיבורי ולכן אין לפסול כתיב חיקוי.
51
פיני ילין וניצן שואל/ת: כיצד יש לומר בעברית תקינה: תיטור או תנטור? האם ליטול או לנטול ידיים?
רוביק עונה:
לנ' בגזרת חסרי פ"נ נטייה להיעלם ולזכות בדגש במקומה, אבל במקרים לא מעטים היא נשארת על כנה. לעיתים כדי ליצור ביטול: להביט מול להנביט. לעיתים ללא חלופה: להנציח. במקרה של נט"ר שתי הצורות תקינות ומקובלות: אֶטּור וגם אֶנטור. במקרה של נט"ל הצורה המקובלת והנחשבת תקינה היא בנשילת נ', אֶטּול, תיטּול, אבל אפשר לשמוע גם את 'לִנטול', בדומה ל'לנפול' המקראי לצד הצורה המקובלת – ליפול.
52
יוסף שואל/ת: רציתי לדעת למה יוצר הכדים הוא "כדר" ברי"ש? היש קשר לקדירה?
רוביק עונה:
יוצר הכדים אינו כדר, מילה זו אינה קיימת בעברית. יוצר כדי החרס הוא קדר, וכאן יש כמובן קשר לקדירה.
53
יעל פקטר שואל/ת: האם נכון לכתוב התעשתי או התעשתתי (בכתיבה ללא ניקוד)?
רוביק עונה:
הצורה הנכונה היא התעשתי, אבל היא יוצרת אי בהירות ובלבול עם צורת הציווי התעשְתִי. לכן תוספת ת' לא תיחשב שגיאה, ואפשר גם לנקד את ש' בפתח: התעשַתי.
54
נעמה שואל/ת: מה, לדעתך, נכון יותר לכתוב: תזה/תיזה תמה/תימה תאולוגי/תיאולוגי וכדו'.. (המילים נעשות אף פחות ברורות ברבים - תזות, תמות...).
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והאלגנטית יותר היא ללא י', אין לה סיבה פונטית כיוון שמדובר בצירה חסר. החשש שהמילה לא תובן נכון גם לגבי מילים עבריות, ואפשר להוסיף ניקוד תומך: תֵזה.
55
רעות בן יהודה שואל/ת: זוהי שאלה כללית לגבי חוקי התרגום. כשיש בתרגום מאנגלית לעברית מילים טכניות לא מוכרות בשפה העברית. מהם החוקים? לכתוב אותם בתעתיק? לכתוב את המילה באנגלית? אם אכן ישנם חוקים כאלה, היכן אני יכולה למצוא אותם? ואם זה עניין של סגנון, מה מקובל יותר?
רוביק עונה:
בתחום התרגום אין חוקים קבועים אבל יש נוהגים מקובלים. המקובל הוא שמילים לועזיות נכתבות בעברית. העם זאת התעתיק לעברית נראה לעיתים מוזר ומסורבל. במקרים אלה נוהגים גם להכניס את המילה בתעתיק, ובסוגריים את המילה האנגלית. שילוב מילה בכתיב לועזי ברצף עברי נדיר, ומתאים לסוג מסוים של כתיבה אקדמית. בעיות אלה ייחודיות לעברית, והשיקולים לגביהן בשפות הנכתבות באותיות לטיניות שונים בתכלית.
56
ראובן פרומר שואל/ת: איך עלי לכתוב: סנאט האוניברסיטה או סנט האוניברסיטה? ראיתי בעיתונות ששתי הצורות משמשות. ובאותה הזדמנות חגיגית, האם יש שם בעברית למוסד הזה, כלומר לסנאט האוניברסיטה?
רוביק עונה:
אין כללים מחייבים לכתיב של מילים לועזיות. רוב המוסדות האוניברסיטאיים ובעלי התפקידים המרכזיים שומרים על השם הלועזי. סנט הוא 'מועצת פרופסורים' אבל לא נעשה בכך שימוש.
57
ראם בנטל שואל/ת: אשמח מאוד כיצד מפסקים את המילה ״אפוא״ במשפט. לעיתים אני רואה משפט המניח את הפסיק הן לפני המילה והן אחריה, לעיתים רק לפני המילה ולעיתים רק לאחריה.
רוביק עונה:
אין כללים מחייבים לפיסוק. בזמנו ניסו האקדמיה או מערכת החינוך לקבוע כללים נוקשים אך הם פגמו בזרימת הטקסט. לגבי אפוא, האפשרויות הסבירות הן שני פסיקים – לפני ואחרי, או היעדר פסיקים. אני ממליץ על האפשרות השנייה כדי לא ליצור לטקסט אופי מקוטע.
58
שלי סבג שואל/ת: מהו הכתיב הנכון: כחלון או קחלון?
רוביק עונה:
שמו של משה כחלון נכתב כך, בכ', ופירושו שחרחר. יש גם גרסאות בשמן של משפחות אחרות, בק': קחלון.
59
אילנה רונן שואל/ת: במלים ידה (יד שלה) בגדה (הבגד שלה) וכו' יש מפיק בה'. האם נכון שבמלים ידיה, בגדיה אין מפיק?
רוביק עונה:
המַפִּיק מעיד שה' שוואית בסוף מילה היא עיצורית. המפיק ב'יָדָהּ' וכדומה מבחין בין 'היד שלה' לבין יָדָה אבן וכדומה. בצורות 'ידיה' ו'בגדיה' הה' עיצורית אך אינה שוואית, ולכן לא תקבל מפיק.
60
אריה שואל/ת: מתי משתמשים בשורוק ומתי בקובוץ? והאם יש הבדל כלשהו ביניהם?
רוביק עונה:
שורוק וקובוץ הם סימני הניקוד של תנועת u. שורוק היא התנועה הארוכה, והיא תיכתב תמיד בתוספת ו' שרוקה: צילוּם. קובוץ או קיבוץ היא התנועה הקצרה, ובניקוד תיכתב ללא ו': חֻלְצָה, אך בכתיב חסר הניקוד תתווסף גם לה ו': חולצה. היום אין הבחנת אורך בהגיית השורוק והקובוץ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >