שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
הדס אלדר שואל/ת: האם כותבים בת/בר מצוה, או בת/בר מצווה?
רוביק עונה:
הנחיות הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון הן לכתוב את המילה מצווה בשני ווים. יש לזכור שאלה אינם כללים דקדוקיים מחייבים, אך בדרך כלל הם הגיוניים ומקובלים על הכל. במקרה של מצווה, הכתיב ללא ו', מצוה, אפשרי גם הוא, בדומה ל'תקוה' וכדומה, ויש בו בשימושים שונים מידה של אלגנטיות, ומצד שני אין כאן סכנה של קריאה שגויה.
287
משה שמואלי שואל/ת: השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הזמין את הציבור לבוא לראות ביום העצמאות את פעילויות המשטרה השונות. בין השאר הזמין ליחידות הכלבנים, ב' רפה. זאת כמובן שגיאה. מכאן באה שאלתי. למה כלבּן, חלבּן ועוד עם ב דגושה, אבל קלפן, חלפן, שדכן עם אותיות רפות אחרי השווא.
רוביק עונה:
משקל קַטְלָן מציע כמה אפשרויות כשמדובר באותיות בג"ד כפ"ת. דגש בע' הפועל (חלבּן, כלבּן), כאשר השווא של פ' הפועל נח; בג"ד כפ"ת רפות בע' הפועל: קלפן, שדכן, חסכן, רקדן, אפשר לראות בפ' הפועל שווא מרחף; דגש בפ' פועל: קפּדן, קבּצן, קבּלן, פ' הפועל בשווא נע. אין נוסחה שתסביר מדוע נבחרה לכל מילה במשקל זה חלופה זו ולא אחרת. ניתן להצביע על השפעת מילים ופעלים אחרים באותו שורש: הקפּיד וקיבּץ נדבות משפיעים על הדגש בקפדן וקבצן, קלף, שידך, חסך על היעדר דגש בשכן וחסכן, אבל גם זה אינו מסביר את הדגש ב'כלבּן' ו'חלבּן'.
288
יעקב מאיר שואל/ת: בכתבי הרב קוק מצאתי כמה פעמים את הצורה "מתטשטשת" (בחיריק תחת המ'). האם זו צורה נכונה דקדוקית, או שצריך לכתוב "מיטשטשת" או שמא "מתשטשת"? האם יש דוגמאות נוספות למילים דומות?
רוביק עונה:
כאשר פ' הפועל היא ט' היא מתמזגת עם ת' של בניין התפעל ויש לכתוב מִטַּשטשת (בכתיב מלא: מיטשטשת), וכן מיטהרת, מיטפשת ועוד. כאשר פ' הפועל היא ד' שתי האפשרויות מתקיימות: מידבקת, מידפקת, וגם מתדבקת, מתדפקת.
289
מור שואל/ת: האם יש לכתוב דוח/דוחות ביקורת או לחילופין דו"ח/דו"חות ביקורת. ראיתי שבחלק מהמסמכים ו/או אתרים כותבים דוח/דוחות בעוד באחרים כותבים דו"ח/דו"חות.
רוביק עונה:
הצירוף 'דין וחשבון' קיבל את ראשי התיבות הוותיקים דו"ח, ובשלב מסוים, גם הוא כבר ותיק, הותר להסיר את הגרשיים וקיבלנו מילה עברית תקנית – דוּחַ, ברבים דוחות ,וכן שורש חדש ופועל – לדווח. השארת הגרשיים אינה שגיאה, אבל היא מיותרת.
290
סוזן בל שואל/ת: האם כותבים פרות ים או פירות?
רוביק עונה:
התקן אומר שיש לכתוב פרות, ללא י', בצירה חסר. זאת על פי מילים קרובות כמו כלי=כֵלים, ובהתייחסות לשורש פר"ה. הכתיב הזה אינו נוח כי הוא זהה לכתיב המילה פָרות, פרה ברבים, פרות ים יכול להיקרא פָרות ים, לאו דווקא מאכל מבוקש. לכן נוהגים גם לכתוב את צורת הרבים עם י' – פירות, ואם לא – רצוי לנקד: פֵרות.
291
מאיר מינדל שואל/ת: : שאלתי עוסקת בניקוד של המלה "עינינו". אני מבקש לשאול כיצד אתה מנקד "עין" שלנו וכיצד "עיניים " שלנו? עיננו ועינינו?
רוביק עונה:
בשני המקרים נ' תקבל צירה: עינֵנו, עינֵינו, כמו ביתֵנו לעומת בָתֵינו. הצירה הראשון חסר, והשני מלא.
292
לוי דוד שואל/ת: ניתן לרשום שם של אדם שלומו או שזה טעות?
רוביק עונה:
'שלמה' הוא כתיב מקראי שאין לשנותו. הכינויים או שמות קרובים מכילים כבר חולם מלא: שלומי, אך הם יכולים להיות מיוחסים גם לשם שלום.
293
אורי קליין שואל/ת: תושב ישראל או אזרח ישראל קרוי "ישראלי". איך מנקדים ואיך הוגים "ישראלי"?
רוביק עונה:
מנקדים והוגים ישרְאֵלִי, שווא נע בר', ולא ישרָאֵלִי – קמץ בר'. במקרה זה חל חוק החיטוף: תנועת a באות ר' מתרחקת מן הטעם ונחטפת.
294
חמדה שריג שואל/ת: להיכשל בכף דגושה או רפויה?
רוביק עונה:
הפועל להיכשל הוא בבניין נפעל. בבניין זה בעתיד, ציווי ושם הפועל נ' הבניין נבלעת בפ' הפועל, במקרה זה כ', ולכן זו כ' דגושה: להיכָּשל, ייכָּשל ועוד.
295
יעקב מאיר שואל/ת: איך מנקדים את האות ר' במילה "קונטרס", האם בקמץ/פתח או בצירה/סגול? ראיתי ניקוד שונה במקומות שונים.
רוביק עונה:
הצורה הנכונה והמקובלת במסורת מאז השימוש בה בלשון חז"ל היא בצירה – קונטרֵס.
296
עידית רוזן שואל/ת: האם נכון הקיצור ג.א.נ? או שמא יש לכתוב ג.נ/ א.נ?
רוביק עונה:
אין בעניינים אלה תקנה או קביעה מחייבת, ומדובר בנוהג. כאשר פנייה במכתב רשמי מופנית לנמענים משני המינים עדיפה לדעתי האפשרות ג.א.נ., השימוש בלוכסן מסורבל. כללית זוהי דרך פנייה פורמלית ומנוכרת, ועדיף היה להשתמש במילים מלאות: גברת ואדון נכבדים.
297
דב שגב שואל/ת: על שלטי ההכוונה הירוקים המורים על כיווני נסיעה ראתה נכדתי שכתוב: בקה-אל-גרביה. לא ידעתי מה להשיב לשאלתה מדוע יש מקף בין המילים.
רוביק עונה:
את השאלה יש להפנות לכותבי השלטים במע"ץ. על פניו נראה שיש כאן מקף מיותר. אל-גרביה פירושו 'המערבית' והקישור בין אל הידיעה לע'רביה (או גרביה) באמצעות מקף רצוי. אין סיבה למקף אחרי בקה. צידה השני של בקה הוא כידוע בקה אל-שרקיה, בקה המזרחית.
298
משה מגן שואל/ת: ניסיתי בכוחותי למצוא תשובה לשאלתי אך לצערי לא הצלחתי: רבות שומעים את הפרסומת של חברת מוצרי האלקטרוניקה א.ל.מ. אבקשך לידעני מה פשר ראשי התיבות של א.ל.מ.
רוביק עונה:
גם הזירה הלשונית נכשלה בחיפושים. כל היודע דבר על מקור ראשי התיבות א.ל.מ. מוזמן לספר לגולשי האתר הסקרנים.
299
מאיר שואל/ת: האם ניתן לכתוב את הכובע שחובש החייל גם כומתה וגם כומתא?
רוביק עונה:
'כומתא' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה כובע. 'כומתה' היא גירסה עברית חדשה של המילה הארמית והיא מציגה סוג מסוים של כובע, ברט, המשמש בעיקר בצבא. הנטייה בעברית החדשה היא להפוך במידת האפשר מילים ארמיות המסתיימות בא' למילים המסתיימות בה' (משכנתה, פלוגתה), וכך גם במילה זו, כומתה.
300
ערן שואל/ת: כשאני כותב משפט ובסופו מוסיף סימן שאלה, סימן השאלה יבוא אחרי רווח או בצמוד למילה האחרונה?
רוביק עונה:
סימני פיסוק צמודים תמיד למילה שלפניהם, להוציא קו מפריד.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >