שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
שמואל פרקש שואל/ת: מהי ההגייה הנכונה של המילה שזיף. והרבים שזיפים?
רוביק עונה:
בשני המקרים ש' בשווא נע: שְזִיף, שְזִיפים.
167
אירית ברמן שואל/ת: בשידורי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) יש המבטאים את ה'ר' במילה מילה "רחבה" (האיזור התחום שלפני השער) בשווא ויש המבטאים בקמץ. מה הניקוד וההגיה הנכונים?
רוביק עונה:
המילה היא רְחָבָה, בדומה למילות מקום כמו תְעָלָה וכן מְעָרָה, למרות שכאן המ' כנראה אינה אות שורש. רַחֲבָה הוא שיבוש נפוץ, הנובע מנוחות הדיבור.
168
חלי שואל/ת: כיצד רושמים בכתיב חסר: מצוין או מצויין (כמילת הערכה)?
רוביק עונה:
כאשר י' בתנועת a מופיעה אחרי ו' בתנועת u היא תיכתב תמיד בי' אחת: מסוים, מחויב, מצוין, גויס (לצבא). כך גם בתנועות נוספות: מחויבת, מצוינת.
169
לאה מור שואל/ת: כאשר עורכים סדר יום לישיבה ובו רשימת נושאים, ולאחר הנושא שעל סדר היום, רושמים בסוגריים את שם האדם שמציג את הנושא. למשל, עדכונים שוטפים (ישראל ישראלי). האם הנקודה (של סוף המשפט) אמורה להיות בסוף הנושא שעל סדר היום, או לאחר שם הדובר אשר רשום בסוגריים. היכן למעשה מסתיים המשפט?
רוביק עונה:
הנקודה תופיע תמיד אחרי הסוגריים, הנחשבים חלק מן המשפט. סוגיה סבוכה יותר היא האם לשים נקודה או סימן פיסוק אחר בסוף משפט המסתיים במרכאות לפני המרכאות הסוגרות או אחריהן. התקנה המקובלת היא שסימן הפיסוק יופיע לפני המרכאות. למשל: הרצל אמר: "אם תרצו אין זו אגדה." לא תמיד הולכים לפי התקנה, אך היא בוודאי תקפה במקרה של סימן שאלה או סימן קריאה: החיילים צעקו: "עד מתי?!" ולא "עד מתי"?!
170
נעם שואל/ת: מדוע בתרגום לעברית של מונחים מסוימים בביולוגיה - עמילן (סוכר), עמילאז (אנזים), עמילואיד (משקע חלבוני), הוחלט להשתמש באות עי"ן בתחילת המילה?
רוביק עונה:
המילה 'עמילן' מופיעה בתלמוד הירושלמי, במסכת פסחים, בצירוף 'עמילן של טבחים'. מקור המילה יווני, והמקבילה האנגלית היא amylum. ביוונית amylos הוא שם תואר המתייחס לחיטה שלא נטחנה בטחנת הקמח: a+myle. הבחירה של לשון חכמים לכתוב את המילה בע' ולא בא' מעידה כנראה על התרופפות האופי הגרוני של העיצור ע'.
171
אבישי לבנה שואל/ת: בתלמוד ובספרות ההלכה מופיע הבטוי "זקן ממרא" שפרושו אחד מהחכמים שאינו מקבל את דעת רוב חבריו וממרה את פיהם. לכאורה היה צריך לכנותו "זקן ממרה"... אך הוא מופיע בכל מקום כ"זקן ממרא". למה?
רוביק עונה:
הכתיב 'זקן ממרא' מושפע מהשורש הארמי מר"א המקביל לשורש העברי מר"ה, באותה משמעות.
172
איל שואל/ת: בהמשך לשאלה מהטור הקודם על מקור השם "ששבש": ראשית, האם יש לכתוב ששבש, שש בש או שש-בש? ושאלה בענין המונחים בעברית: מהו התרגום הנכון ל-checker? אבן, אבן-משחק או אולי חייל? ואיך יש לתרגם את הפועל (to hit (a checker?
רוביק עונה:
מאחר ש'ששבש' הפך למותג משחקי נפוץ אין סיבה לפצל בין המילים, רצוי לכתוב ששבש, אם כי הצורות האחרות אינן שגויות. Checker, או בכתיב בריטי chequer היא אבן משחק, אך במשחקים מסוימים ניתן לתת לה שמות מתאימות כמו 'כלי' במשחק השחמט. בסלנג להוריד כלי של היריב הוא 'לאכול', אך אפשר להשתמש בפעלים אחרים, להכות, להוריד ועוד.
173
אמיר כץ שואל/ת: מה נכון יותר: לומר או לאמר, דהיינו: אני רוצה לומר לך, או אני רוצה לאמר לך, או שניהם נכונים?
רוביק עונה:
השאלה מתייחסת לכתיב שם הפועל של אמר בבניין קל. הצורה הנכונה היא 'לומר'. הנטייה לכתוב לאמר היא אנלוגיה לצורות העתיד: תאמר, יאמר וכדומה.
174
אריאלה שואל/ת: הערות מחנך מתחילים בהנך לנקבה. האם לזכר כותבים הנך או הינך?
רוביק עונה:
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש להוסיף י' הן בצורה הזכרית: הינך (נהגית הִנְּךָ), והן בצורה הנקבית: הינך (נהגית הִנֵּךְ).
175
עדינה רוזנפלד שואל/ת: כתיב: ביחיד - דו"ח. ברבים - דוחות או דו"חות??
רוביק עונה:
גם הצורה ביחיד נכתבת כבר מזמן על פי התקן ללא גרשיים, דוּחַ, וברבים דוחות. עם זאת השאלה במקומה, איך לכתוב מילים בראשי תיבות הדורשות גרשיים בנטייה. אין לכך כללים קבועים, עמדתי היא שראוי לוותר על הגרשיים בנטיות למיניהן. למשל: תנ"ך=תנכי, צה"ל=צהלי, נגמ"ש=נגמשים. הצורה הנטויה משלימה למעשה את המעבר של המילה מראשי תיבות למילה עצמאית.
176
הדס אלדר שואל/ת: האם כותבים בת/בר מצוה, או בת/בר מצווה?
רוביק עונה:
הנחיות הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון הן לכתוב את המילה מצווה בשני ווים. יש לזכור שאלה אינם כללים דקדוקיים מחייבים, אך בדרך כלל הם הגיוניים ומקובלים על הכל. במקרה של מצווה, הכתיב ללא ו', מצוה, אפשרי גם הוא, בדומה ל'תקוה' וכדומה, ויש בו בשימושים שונים מידה של אלגנטיות, ומצד שני אין כאן סכנה של קריאה שגויה.
177
משה שמואלי שואל/ת: השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הזמין את הציבור לבוא לראות ביום העצמאות את פעילויות המשטרה השונות. בין השאר הזמין ליחידות הכלבנים, ב' רפה. זאת כמובן שגיאה. מכאן באה שאלתי. למה כלבּן, חלבּן ועוד עם ב דגושה, אבל קלפן, חלפן, שדכן עם אותיות רפות אחרי השווא.
רוביק עונה:
משקל קַטְלָן מציע כמה אפשרויות כשמדובר באותיות בג"ד כפ"ת. דגש בע' הפועל (חלבּן, כלבּן), כאשר השווא של פ' הפועל נח; בג"ד כפ"ת רפות בע' הפועל: קלפן, שדכן, חסכן, רקדן, אפשר לראות בפ' הפועל שווא מרחף; דגש בפ' פועל: קפּדן, קבּצן, קבּלן, פ' הפועל בשווא נע. אין נוסחה שתסביר מדוע נבחרה לכל מילה במשקל זה חלופה זו ולא אחרת. ניתן להצביע על השפעת מילים ופעלים אחרים באותו שורש: הקפּיד וקיבּץ נדבות משפיעים על הדגש בקפדן וקבצן, קלף, שידך, חסך על היעדר דגש בשכן וחסכן, אבל גם זה אינו מסביר את הדגש ב'כלבּן' ו'חלבּן'.
178
יעקב מאיר שואל/ת: בכתבי הרב קוק מצאתי כמה פעמים את הצורה "מתטשטשת" (בחיריק תחת המ'). האם זו צורה נכונה דקדוקית, או שצריך לכתוב "מיטשטשת" או שמא "מתשטשת"? האם יש דוגמאות נוספות למילים דומות?
רוביק עונה:
כאשר פ' הפועל היא ט' היא מתמזגת עם ת' של בניין התפעל ויש לכתוב מִטַּשטשת (בכתיב מלא: מיטשטשת), וכן מיטהרת, מיטפשת ועוד. כאשר פ' הפועל היא ד' שתי האפשרויות מתקיימות: מידבקת, מידפקת, וגם מתדבקת, מתדפקת.
179
מור שואל/ת: האם יש לכתוב דוח/דוחות ביקורת או לחילופין דו"ח/דו"חות ביקורת. ראיתי שבחלק מהמסמכים ו/או אתרים כותבים דוח/דוחות בעוד באחרים כותבים דו"ח/דו"חות.
רוביק עונה:
הצירוף 'דין וחשבון' קיבל את ראשי התיבות הוותיקים דו"ח, ובשלב מסוים, גם הוא כבר ותיק, הותר להסיר את הגרשיים וקיבלנו מילה עברית תקנית – דוּחַ, ברבים דוחות ,וכן שורש חדש ופועל – לדווח. השארת הגרשיים אינה שגיאה, אבל היא מיותרת.
180
סוזן בל שואל/ת: האם כותבים פרות ים או פירות?
רוביק עונה:
התקן אומר שיש לכתוב פרות, ללא י', בצירה חסר. זאת על פי מילים קרובות כמו כלי=כֵלים, ובהתייחסות לשורש פר"ה. הכתיב הזה אינו נוח כי הוא זהה לכתיב המילה פָרות, פרה ברבים, פרות ים יכול להיקרא פָרות ים, לאו דווקא מאכל מבוקש. לכן נוהגים גם לכתוב את צורת הרבים עם י' – פירות, ואם לא – רצוי לנקד: פֵרות.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >