שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
ארנון שמשוני שואל/ת: מדוע שמך נכתב בעברית רוזנטל בט', ולא רוזנתל, על פי תעתיק הכתיב הלועזי rosenthal.
רוביק עונה:
השם אמנם זכה לתעתיק אנגלי בזכות השלטון המנדטורי והנוהג בארצות האנגלו-סקסיות, אך המקור הוא גרמני, ופירוש השם הוא עמק השושנים. Tal בגרמנית פירושה עמק, ועל כן השם נכתב בעברית על פי הגרמנית: רוזנטל.
17
רפאל פרידמן שואל/ת: מה תפקיד ה-י' במילים הבאות: תיאות, איעלב, מגיפה, (רפואה) שלימה, ליהנות וכו'?
רוביק עונה:
י' בעקבות עיצור בצירה בכתיב חסר הניקוד משמשת בכמה מקרים. היא מייצגת הגייה עתיקה של העיצור י', כמו במילים כיצד, בינתיים וכו'. היא יכולה לייצג י' שורשית כמו ב'מיזם' או 'מיצג'. במקרים מסוימים נקבע שהיא תשמש בכתיב חסר הניקוד כדי למנוע קריאה שגויה, בעיקר בפעלים בבניין נפעל כאשר פ' הפועל היא גרונית, כמו בדוגמאות שבשאלה. י' זו תואמת לי' שבכל יתר הופעות בניין נפעל בעתיד ובציווי, שם היא בדרך כלל בחיריק. לעומת זאת מגפה, ערמה, שלמה וכו' ייכתבו ללא י'.
18
יריב שיזף שואל/ת: הבוקר דנו בעבודה בשאלת ההיגוי הנכון בעברית של מלים הכוללות צירה ואחריו יו"ד: זיתים, ביצים, אילת (שם העיר) וגם שיזף. לטענת האשכנזים שבינינו יש לומר eylat, zeytim, beytzim, sheyzaf בעוד שבני עדות המזרח גורסים elat, zetim, betzim, shezaf. מה הנכון, והאם ההגיה המזרחית מושפעת מן הערבית (שבה יש רק סגול ואין צירה)?
רוביק עונה:
היסטורית מקובלת הדעה שהצירה המלא, שמקורו במעתקים פוטנטיים קדומים, התלכד בשלב מוקדם יחסית של השפה עם הצירה החסר והסגול ובכולם מדובר בתנועת e. זו גם המסורת הספרדית מימים ימימה, והיא אינה קשורה לערבית. ההגייה ey היא אכן המקובלת בין האשכנזים, ככל הנראה בהשפעת הגרמנית והיידיש. ההגייה היום מעורבת, ושתי ההגיות נחשבות תקינות. גם האקדמיה ללשון, שתמכה בעבר בהגייה הספרדית בעניין זה, קבעה שאין להתערב בין שתי החלופות.
19
מירב נמרודי שואל/ת: אשמח לדעת מתי כותבים כול/כל/הכול/ בכל?/בכול?
רוביק עונה:
כאשר 'כל' היא נסמך בצירוף סמיכות היא נכתבת כל ומנוקדת בקמץ קטן: כָּל: כל דבר, כל יום וכדומה. כאשר היא סומך או עומדת לבדה היא נכתבת בכתיב חסר הניקוד כול, ובניקוד כֹּל: סך הכול, הסכמנו בכול, צדק לכול וכדומה.
20
עירית בקר שואל/ת: איך אומרים עגלה (של הפרה) שלי, ואיך אומרים עגלה (של כרכרה) שלי? אני מבקשת את השייכות במילה אחת, וגם אם תוכל לנקד בבקשה.
רוביק עונה:
גם עֶגְלָה וגם עֲגָלָה נהגות בנטייה בצורה זהה: עֶגְלָתִי. הצורות זהות גם ברבים (עֲגָלוֹת) בסמיכות (עֶגְלַת-, עֶגְלוֹת-) ועוד.
21
יואל שואל/ת: מה הקטע של האות א' במילה 'חטא' (ש"ע)?
רוביק עונה:
בשפות שמיות מקבילות 'חטא' הוא שורש דו עיצורי המלווה בתנועה. במקרא של הארמית התנועה מיוצגת בא', וכן העברית, אך הא' אילמת כמו במילה שָוְא. בנטיות א' הופכת עיצורית: חטאים.
22
נתן שואל/ת: בספר דניאל פרק יא פסוק י"ד כתוב: ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון. המילה "ינשאו" כתובה עם דגשים בנון ובאות שי"ן. מה הסיבה לכך?
רוביק עונה:
יִנַּשְּׂאוּ היא צורה חריגה, אך צורות חריגות שאינן עונות על דפוס שבעת הבניינים המוכרים לנו רבות מאוד במקרא. במקרא עשרות צורות נדירות של בניינים שאינם קיימים היום, וכן מסורות ניקוד ייחודיות.
23
אפרת שואל/ת: האם אומרים "שתי גבעות" בצורה סמיכות, ולכן יגידו עם חיריק ושווא?
רוביק עונה:
שתי גבעות אינן סמיכות אלא שם מספר+שם עצם. בכל מקרה גם במקרה של סמיכות, למשל 'נערי הגבעות', גבעות יהיה כסומך, בצורתו הבסיסית: גְבָעוֹת. בביטוי כמו 'גבעות עולם' גבעות יופיע כנסמך, בצורת הסמיכות: גִבְעות.
24
יריב שואל/ת: המילה "מנאייק" נכתבה "מאז ומעולם" (הרבה לפני "דיסקו מנאייק" של טיפקס) בקו"ף. ברור גם שאין בעברית כ"ף דגושה סופית. איך ומדוע נולדה "האות החדשה" הזו?
רוביק עונה:
מנאיֶיכּ הוא כתיב מדויק יותר, השורש הוא נאכּ, לשגול. כך גם דחילכּ, רַבַּכּ (אלוהיך), סַחְבַּכּ (חברך) ועוד. מאחר שבמילים עבריות אין כ' דגושה בסוף מילה, הכתיב שהתקבל הוא ק', אך אין כל בעיה בתעתיק המדויק יותר. יש להוסיף על כך שבמילות נוטריקון, ראשי תיבות שהפכו למילה, מקובלת כ' דגושה בסוף מילה: חַ"כּ, שבַּ"כּ ועוד.
25
רות שואל/ת: האם את המילה "פסיקתא" (תמצית פס"ד) צריך לכתוב עם א' בסוף או ה' בסוף? מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
פסיקתא פירושה בארמית הפיסקה או הפרשה, והיא חטיבה מרכזית בספרות חז"ל. על פי הנחיות האקדמיה ללשון קיבלו מילים ארמיות רבות צורה עברית על ידי המרת א' בה', והגיית המילה במלרע במקום במלעיל: שאילתה, פלוגתה, משכנתה – וכן פסיקתה.
26
נאוה בלוך שואל/ת: מתפדלעת, פדלאות, איך מאייתים את ההטיות של המילה האידית.
רוביק עונה:
צורת היחיד היא פדלֶה או פדלָאָה. ברבים: פדלאות, והפועל – להתפדלֵאָ. פּאַדלע פירושה ביידיש פגר או נבלה.
27
איתמר שואל/ת: האם נכון שהמילה שמוצבת אחרי המילה "מה" מקבלת דגש באות הראשונה שלה (אף אם מדובר בעיצור שאינו בג"ד כפ"ת, לדוגמה: "מַה שֶּׁקָּרָה")? ואם זה כך - מהיכן נובע הדגש? זכור לי שראיתי כך במקומות מסוימים, אולי בטקסטים עתיקים יותר, אך למיטב ידיעתי לא מנקדים כך כיום.
רוביק עונה:
בניקוד הטברני 'מה' מנוקדת כמו ה' הידיעה: מַה קָּרָה, מֶה עָשית וכדומה. הסיבה לכך נעוצה במסורות מוקדמות שבהן 'מה' נתפסה מילה בעלת מעמד מיוחד. האקדמיה קבעה שבניקוד מודרני מָה תנוקד תמיד בקמץ.
28
יוסי מאירי שואל/ת: איך מבטאים ומנקדים את המקום שזורעים בו (בהקבלה למשתלה, מכבסה) ואיך מבטאים ומנקדים את המכונה שזורעת (מזרעה)?
רוביק עונה:
שם המכונה הוא מַזְרֵעָה, כמו מחרֵשה ומשדֵדה. אם הייתה מילה מקבילה למִשְתָלָה היא הייתה נהגית מִזְרָעָה, אבל המילה אינה מוכרת בעברית.
29
רפאל פרידמן שואל/ת: האם יש החלטה באקדמיה לבטל את השוואים נעים בעברית המודרנית, כולל שוואים בראש מילה? אני שומע בחדשות, כי נעשו 23,000 בדיקות (bdicot ולא bedikot). דרושה למשק תנופה (tnufa ולא tenufa) תטפל בפניות קצינה (ktsina ולא ketsina) וכיו"ב.
רוביק עונה:
האקדמיה אינה עוסקת בתיקונים של לשון הדיבור. התופעה המוצגת בשאלה היא מהלך מרכזי בשפת הדיבור הישראלית: היעלמות השווא הנע ברוב העיצורים והוא נהגה כשווא נח, ובעיצורים אחרים הרחבת השווא הנע לתנועה מלאה.
30
שמואל כהן שואל/ת: אני מכיר את המילה "קיטנה".summer camp. שכן אמר לי שהמילה היא קייטנה. האם הוא צודק והאם יש הבדל בין השתים?
רוביק עונה:
אם הכוונה היא לכתיב, הרי הכתיב התקני הוא קייטנה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >