שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
אהרן גל שואל/ת: יש המשיבים לברכה ״וכן לאמור״. להבנתי יש להגיד ״וכן למָר״. אם כך, מאין נובעת השגיאה? אני חושב שזה בגלל מבטאים של התימנים וגם של האשכנזים המבטאים קמץ כתנועת o (כמעט חולם). האם כך?
רוביק עונה:
השערה הגיונית בהחלט. הקמץ העברי מקביל בהגייה האשכנזית והתימנית לתנועת o, ומכאן השתרשה ככל הנראה ההגייה 'וכן למוֹר', הנשמעת 'וכן לאמור'.
107
ורד שביט שואל/ת: למה מקלדת בחיריק ומדפסת בפתח?
רוביק עונה:
מדובר בשני משקלים לשמות מכשירים ושניהם לגיטימיים: מִקְטֶלֶת ומַקְטֶלֶת. במשקל מִקְטלת: מִברשת ומִקלדת ואחרות, ובמשקל מַקְטֶלֶת – מַלְקֶטֶת, מַפְסֶלֶת, מַלְחֶצֶת ומַדְפֶסֶת. המילה נקלטה כך מלכתחילה, אולי בהשפעת הפועל 'מדפיס'.
108
משה שואל/ת: לאחרונה ניסחתי עבור ספר ביוגרפי משפט - "אודות חייו ופועליו של x". לאחר ההדפסה חזר אליי הלקוח וקבל כי העירו לו שצריך לכתוב "פעליו", שכן "פועליו" משמע הפועלים [העובדים] שלו. הסברתי לו כי כיום נהוג בעברית להוסיף פעמים רבות ו' כאשר אין ניקוד, וכך גם במקרה זה. הצעתי שאם אכן המופע הזה צורם לאנשים, בהדפסה הבאה נתקן זאת. מה דעתך?
רוביק עונה:
מילים זהות בכתיבן נפוצות מאוד בעברית, למעשה שליש מהמילים המופיעות בטקסט עברי כלשהו ניתנות לכמה קריאות. הנטייה היא לא להתחשב בכך, מה גם ש"חייו ופעליו" יכול להיקרא כשיעור בדקדוק. במקרה זה כדאי להשתמש בצורת היחיד: חייו ופועלו של x, וכאן לא יהיה מקום לאי הבנה.
109
יהודה שואל/ת: המילה "צוהרים" כותבים עם האות וו. מה ההבנה של הדבר? הרי יש שם תנועה קמץ גדולה?
רוביק עונה:
תנועת העיצור צ' ב'צהריים' אינה a אלא o, הסימן הוא קמץ קטן ולא גדול, ועל כן נקבע שהיא תסומן בו': צוהריים. ה' היא בחטף קמץ קטן, ואינה זוכה בתנועה אחריה.
110
משה אליאב שואל/ת: איך מנקדים את המילה ולמחרתו?
רוביק עונה:
וּלְמָחֳרָתוֹ.
111
תם שואל/ת: רציתי לדעת כיצד נכון להגות את המילה: שעועית או שועית?
רוביק עונה:
ההגייה הנכונה היא כמובן שעועית, שווא נע בש' ואחרי ע' בשורוק. כיוון שהעיצור ע' איבד את ההגייה הגרונית-לועית שלו אירע לו בלשון הדיבור מה שאירע מזמן לאות א', הוא נבלע בתנועה, ולכן בהגייה אנו שומעים לעיתים קרובות את 'שועית'. בכתב יש לשמור על האיות המלא.
112
נתי שואל/ת: כאיש צבא אני נתקל בשימוש רב במילה ״שותפות״ בצבא, בין בסמיכות ובין לאו, והיא כמעט תמיד נהגית (להבנתי בטעות) עם שווא בת׳. אשמח להבין אם יש לך הסבר לתופעה הזו.
רוביק עונה:
ההסבר הפשוט הוא עצלות הגייה, שהיא תופעה מרכזית בלשון הדיבור, לא רק הישראלית. המילה שותָפות בת שלוש ההברות מתקצרת לשתיים: שותְפות, ומעבר התנועות u-a-u הדורש מאמץ מסוים מתקצר ל-u-u. צורת ההגייה הזו של שותפות מוכרת לא רק בצבא. משפיעה כאן גם צורת הסמיכות. במסגרות רשמיות יותר נשמרת ההגייה המלאה.
113
יעקב בורנשטין שואל/ת: איך ניתן לכתוב "תכן" (של ספר למשל) ברבים ובסמיכות: תוכני המקרא (מתנגש עם איצטגניני, אסטרונומי) או תכני המקרא?
רוביק עונה:
לאחרונה קבעה האקדמיה כי ברוב המכריע של המקרים בהם מופיעה תנועת o יש לכתוב ו' (חוכמה, תוכנית), וזאת בניגוד לתקנה קודמת שבה תנועת o בהברה סגורה לא מוטעמת נכתבה ללא ו' (חכמה, תכנית וכדומה). לכן לפי תקנה זו יש לכתוב תוכני. העובדה שיש מילים נוספות בכתיב דומה אינה שיקול, השפה העברית מלאה במקרים כאלה, הקרויים הומוגרפים.
114
ארז חורי שואל/ת: בגמרא במסכת פסחים ראיתי שכתוב - אמר ר' כך וכך, אמר ר' ...., אמר ר' .... וכו' בסוף הפיסקה כתוב - אמרו כולן ...... ותהיתי, כל הרבנים לעיל היו גברים, אז מדוע הגמרא משתמשת במילה כולן ולא כולם? משם זה הביא אותי לשאלה אחרת, מדוע אנו אומרים 'כולנו' בלשון נקבה ולא 'כולמו'?
רוביק עונה:
בעברית הסיומת נ' מייצגת בנטיות נקבה: שלהן, אתן, בואנה ועוד. לעומת זאת בארמית היא מייצגת נטייה זכרית: גוברין (גברים), כולן, וכך בכל מערכת הנטיות. השפה התלמודית היברידית ויש בה עירוב של עברית וארמית לכל אורך הטקסט. לן פירושו לנו, והוא משותף לגברים ולנשים, ממש כמו כולנו בעברית.
115
אלעד בן יהודה שואל/ת: מדוע על מטבעות של עשרה שקלים הכיתוב בעברית עתיקה מופיע משמאל לימין? האם כיוון הכתיבה של העברית העתיקה לא היה מימין לשמאל?
רוביק עונה:
הכיוון של הכתב הכנעני-פיניקי, הוא הכתב העברי הקדום, היה אכן מימין לשמאל. הכתובת העתיקה, שהיא כתובת שנמצאה על מטבע מקורית, כתובה בכיוון השעון, ואחריה בכיוון השעון הכתובת העברית. כיוון השעון מאפשר לכתוב כל טקסט לכל אחד מהכיוונים, ואנו קוראים אותו על פי נקודת המוצא שלו, ועל כן סוגיית 'ימין שמאל' אינה רלוונטית כאן.
116
יוסי פרץ שואל/ת: איך מבטאים את המילה רקויאם? האם בסוף בפתח או צירה?
רוביק עונה:
המילה מבוטאת בסגול: רקויאֶם. זו המילה האנגלית, וזה גם המקור הלטיני, וההגייה הגרמנית.
117
משה אליאב שואל/ת: איך מנקדים את המילים "שבעה דנחמתא"?
רוביק עונה:
הניקוד וההגייה הם שִׁבְעָה דְנֶחֱמָתָא.
118
יצחק שואל/ת: האם כותבים: "משיחת מכחול" או "משיכת מכחול"?
רוביק עונה:
שתי צורות הכתיב נהוגות, שתיהן תקינות ושתיהן מביעות משמעות זהה. משיחת מכחול מתייחסת לכך שהצבע נמשח או נמרח על הנייר. משיכת מכחול מתייחסת לתנועת הצייר, ומכאן גם 'משיכת קולמוס'. זוהי דוגמה למה שאני מכנה 'הומופונים נודדים', מילים הנשמעות זהות וקרובות במשמעות הופכות למעין יחידת משמעות אחת. 'משיכת מכחול' נפוצה יותר ביחס של 1:3, ככל הנראה מאחר שהפועל 'משח' גבוה ונדיר יותר מ'משך'.
119
אלברט חברוני שואל/ת: אבקשך להבהיר: מה ההטיה הנכונה למילה סבים שלי (בבקשה עם ניקוד).
רוביק עונה:
צורת הרבים היא סָבים, ב' רפה, וכן סָבִי (הסב שלי), וכדומה. הנטייה להגות סַבִּים נגזרת מהמילה הארמית סבא, בהגייה ישראלית: סַבָּא.
120
לילך שואל/ת: רציתי לדעת האם זו חובה לשים פסיק לפני הבאת ציטוט ישיר. כמו למשל: הוא אמר "זה יום יפה". האם חייבים לשים פסיק אחרי 'הוא אמר' או שזה לא חובה. הסתכלתי בספרים שונים וחלקם שמים פסיק וחלקם לא. הייתי רוצה לדעת מה הכלל בנוגע לכך.
רוביק עונה:
כללי הפיסוק אינם כללים דקדוקיים אלא סגנוניים ונשענים על קצב הטקסט ומשמעותו. אחרי 'הוא אמר' במקרה זה ניתן להציב נקודתיים, פסיק או ללא כל סימן פיסוק.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >