שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אפרת שמחון שואל/ת: מה הקשר בין המילה "זכות" –right - למילה "ימין"? המילה היא זהה לשתי המשמעויות גם בצרפתית - droit.
רוביק עונה:
הזהות הזו קיימת גם בגרמנית, ולמעשה מקורה בשתי המשמעויות בגרמנית. המילה התגלגלה מהמילה הלטינית רקטוס שפירושה נשלט. בסיס המשמעות בכל השפות האלה הוא 'נכון, צודק, על פי הכללים', ומכאן נוצרה המשמעות של 'זכות' – מה שנכון וצודק ביחס לאדם או קבוצה. משמעות צד ימין התגלגלה מכאן: the right side – הצד הנכון, שכן צד ימין, הצד החזק בגוף האדם, נחשב גם למה שנכון וצודק. בעברית יש לכך אזכור בביטוי 'יד ימינו', היד הנאמנה והמסייעת. ואגב, 'ימין' בפוליטיקה נולד בלי קשר למשמעות הכוח והצדק.
2
אודי שואל/ת: מה הכוונה כשאומרים בערבית "חליל", כמו הביטוי בערבית "עמי חליל".
רוביק עונה:
'ח'ליל' בערבית פירושו ידיד. זהו גם כינוי ערבי לאברהם אבינו: ח'ליל אללה, ידיד האל, ובעקבות זאת ח'ליל הוא שמה הערבי של העיר חברון. עַמִּי פירושו דודי, קרוב משפחתי.
3
ישי רוזנבלום שואל/ת: מתי ואיך חדרה המילה "קדנציה" לעברית במשמעות המקובלת של "תקופת כהונה"? המטאפורה מהמונח הלטיני די מובנת (נראה לי), אבל האם המונח הזה, בהקשר הזה, קיים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'קדנציה' במשמעות כהונה קיימת בשפות הסלביות, פולנית ורוסית, ומכאן הגיעה ללקסיקון הפוליטי הישראלי.
4
אלי דגן שואל/ת: מה הפירוש מלטינית של אנימה – אנימל?
רוביק עונה:
'אנימה' משמשת בז'רגון הפסיכולוגי במשמעות היסוד הפנימי של האדם, בהנגדה ל'פרסונה', האדם כפי שהוא נתפס בעיני החברה והציבור. קרל יונג קרא אנימה ליסוד הנשי שבנפש האדם. פירוש המילה הלטינית הוא נפש או נשימה. מכאן גם 'אנימציה', ובעברית: הנפשה. מכאן גם animal, בעל חיים, היצור הנושם.
5
עודד שואל/ת: האם הסיומת -ציה במילים השאולות מלועזית מקורה ברוסית? למשל: קואליציה, אינפלציה, אמנציפציה, אופרציה...
רוביק עונה:
זו אכן הסיומת הסלאבית המקובלת במילים אלה, בהגיית –ציה.
6
חניתה משכית שואל/ת: כאשר בחיפה רצו להזהיר בפני נפילת סלעים הפועלים הערבים צעקו 'ורדה', במקום 'בארוד' המקובל בירושלים. קראתי ש'ורדה' היא שיבוש של המילה האיטלקית גווארדה. מדוע משמשת מילה איטלקית את הערבים?
רוביק עונה:
הקריאה הערבית 'יה וואראדי' היא אכן קריאת אזהרה ערבית שמקורה איטלקי, guardia פירושה שמירה. האיטלקית השפיעה על הערבית במקרים לא מעטים, ועל כן עגבנייה נקראת בנדורה, בעקבית איטלקית: pomodoro. הדמיון לבארוד אכן מעניין. בארוד פירושה בערבית אבק שריפה. יתכן שהדמיון בין המילים השפיע על הפועלים בחיפה.
7
שוש סלע שואל/ת: במהלך צפייה בפרק בסדרה תורכית, שמתי לב למילה ״צדקה״ שנהגית כמעט כמו בשפה העברית ובעלת משמעות זהה (= תרומה), ואני תוהה האם זהו מקור המילה? כמו כן, לפחות אחד מהחודשים העבריים בלוח השנה שלנו ( ניסן) הוא כשם אחד החודשים התורכיים. לעניות דעתי, שמות רוב החודשים העבריים שלנו הם שמות בבליים. לא כן? אשמח להרחיב את הידע.
רוביק עונה:
השפה התורכית אינה שפת שמית או הודו-אירופית. עם זאת היא קלטה לא מעט מילים ושמות ממשפחות אלה, ובעיקר מן הערבית. על כן אין להתפלא על מילה כמו צדקה שמקורה שמי, בערבית ובעברית. ניסן הוא שמו של חודש אפריל בערבית, שכמו העברית הוא התגלגל מן האכדית, ומשם הגיע גם לתורכית. מכאן גם השמות העבריים-ערביים-תורכיים אלול ותמוז. יתר השמות שאובים משמות לטיניים, או מתורכית מקורית.
8
עופר שואל/ת: המילה 'שואה' בשפות זרות היא ייחודית. בני אמר לי שהוא שמע שהיא קשורה למילה העברית "עולה", אך זה לא נשמע לי. מה האטימולוגיה של holocaust?
רוביק עונה:
למילה האנגלית אין קשר למילה עברית כלשהי. גלגולה הוא מן המילה היוונית holokauston, שפירושה 'שריפה שלמה', בעירה מוחלטת. holos – שלם. kaustos – שרוף.
9
עליזה פרי שואל/ת: נדמה לי שיש בעברית מילים, בעיקר בשפת הרחוב, שמקורן בשפות אחרות אבל, במעבר, שובשו. קורקינט (לוח על שני גלגלים) אולי בא מ-trottinette, כידון (באפניים) בא מ-guidon ופנדל (מכת עונש בכדור רגל) כנראה מ-penalty. מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן בשלושת המקרים בשאלה מדובר בשיבושים ישראליים של מילים לועזיות, ויש לכך דוגמאות רבות נוספות. למשל, רָמָה באופניים היא שיבוש של המילה הגרמנית Rahmen. ליימן בכדורגל (קוון) הוא שיבוש עתיק של line-man, שלא לדבר על ג'ינג'י, אמברקס ועוד ועוד.
10
יעל שואל/ת: מה מקור הביטוי "גרוסו מודו", ומה פירושו המקורי?
רוביק עונה:
"גרוסו מודו" פירושו בערך, באומדן גס, בהערכה כללית, ובתרגום לסלג עברי: "בגדול". הביטוי מופיע בשפות רבות והוא לטיני במקורו. Grossus – בערך, modo – באופן.
11
מאיר מינדל שואל/ת: נתקלתי בבעייה בתרגום ההיסטוריה של נגבה לתיירים מארה"ב. - המלה היא "שליחות". ותיקי נגבה עברו את שנות ההכשרה בראשל"צ כי בלבם פעמה הרוח של שליחות. השדה המגנטי של המושג "שליחות" ברור לי לחלוטין. כיצד לומר זאת בתרגום לאנגלית?
רוביק עונה:
המילה האנגלית המקבילה היא mission. היא זהה ל'שליחות' במשמעות ובקונוטציה של חזון ואידיאולוגיה. מכאן גם שמם של המיסיונרים הנוצריים.
12
מנחם בן יצחק שואל/ת: לרעשן קוראים ביידיש "גרעגער". האם יש קשר כלשהו למלה העברית גרוגרת? האם המקור גרמני? ( כפי שאני סבור)?
רוביק עונה:
הרעשן נקרא גראגער, והפועל הוא גראגען, להרעיש. אין קשר משמעות או אטימולוגיה סבירה ל'גרוגרת'. השם מצלצל גרמני, אך עד כה לא מצאתי מילה גרמנית מקבילה התומכת בכך.
13
עופר שואל/ת: אני מבקר כרגע בריביירה הצרפתית/איטלקית, ובני העלה קושיה. האם יש קשר למילה ריבר?
רוביק עונה:
ריביירה היא מילה איטלקית שפירושה חוף ים. river מקורה במילה הלטינית riparius שפירושה גדת נהר. יתכן שיש לשתיים מקור משותף עתיק, אך בגלגולן לימינו הן באות ממקורות שונים.
14
אלדד בן חורין שואל/ת: אֵנוֹלוֹגְיָה או אָנָלוֹגְיָה. אשמח מאוד לדעת את התשובה, עקב השימוש השפתי הרגיל אָנָלוֹגְיָה, לעומת אזכורים מקצועיים במאמרים, אֵנוֹלוֹגְיָה.
רוביק עונה:
אָנָלוגיה ואֵנולוגיה הם מונחים שונים. אָנָלוגיה היא השוואה בין שני מרכיבים שיש להם יסודות דומים, והיא משמשת בספרות, בלשון ובמחקר. אֵנולוגיה היא תורת היין, ייננות, בעקבות המילה היוונית אוֹינוס שפירושה יין.
15
ישעיהו פטוקה שואל/ת: מה המילה באידיש לקמצן. הוריי ז"ל היו משתמשים במילה קרגר.
רוביק עונה:
אכן המילה לקמצן ביידיש היא קארגער, וכן גייציקער. כמו כן משמשת ביידיש המילה העברית קמצן, בהגייה אשכנזית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >