שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
בלהה שואל/ת: איך אומרים בלדינו "לב טוב", והאם המילים "בונה קורו" בטקסט שנתקלתי בו - פירושן לב טוב?
רוביק עונה:
פרופ' אורה שורצולד כותבת: "בלדינו אומרים: קוראסון בואינו או בואין קוראסון: corason bueno, buen corason. בספרדית: corazón. הביטוי 'בונה קורו' נשמע לי איטלקי, אולי פורטוגלי או קטלאני, אך קורו בהן אינו לב".
2
דב ששון שואל/ת: יש לך השגה על העובדה שהמושגים "בוקר" ו"מחר" מופיעים במילה זהה בשפות שונות: גרמנית וספרדית, ובערבית מילה שייתכן ובעלת שורש משותף ל"בקר" העברית?
רוביק עונה:
אכן, הזהות בין 'בוקר' לבין 'מחר' חוצה שפות, ומעידה על תפיסת הבוקר כמסמל את היום הבא, המתחיל בבוקר. בערבית המילה 'בוקרא' הקרובה לבוקר העברית פירושה מחר. העובדה שבעברית לא נוצרה זהות כזו היא בתפיסת היום העברי, המתחיל כבר בספר בראשית בערב ולא בבוקר, ולכן יום המחרת יתחיל בערב הבא, ולא בבוקר.
3
קובי שואל/ת: מה הפירוש בעברית של המלה ביידיש דיקר (או דיקער)?
רוביק עונה:
דיקער פירושו ביידיש שמן. זהו גלגול של המילה הגרמנית dick באותה משמעות.
4
אורנה שואל/ת: מהי וורדה בערבית?
רוביק עונה:
וַרְדָה פירושה פרח. כמו כן מוכר הביטוי יא ווראדי, קריאת אזהרה שמקורה במילה האיטלקית guardia, שמירה או קבוצת שומרים.
5
מיכאל וולף שואל/ת: למה נקרא תחום המושב (של רוסיה הצארית) בשם the Pale באנגלית?
רוביק עונה:
pale היא מילה באנגלית עתיקה שפירושה מוט או כלונס, בעקבות המילה הלטינית פאלוס במשמעות זו, הממשת גם בהתייחסות לכלונס גברי ידוע. בהרחבה היא זכתה למשמעות גדר או תחום מגודר וסגור. באי הבריטי היא שימשה בעבר לסימון תחומים מוגדרים לקבוצות אתניות, ולכן ניתנה גם כשם לתחום המושב ברוסי הצארית.
6
אפרת שמחון שואל/ת: מה הקשר בין המילה "זכות" –right - למילה "ימין"? המילה היא זהה לשתי המשמעויות גם בצרפתית - droit.
רוביק עונה:
הזהות הזו קיימת גם בגרמנית, ולמעשה מקורה בשתי המשמעויות בגרמנית. המילה התגלגלה מהמילה הלטינית רקטוס שפירושה נשלט. בסיס המשמעות בכל השפות האלה הוא 'נכון, צודק, על פי הכללים', ומכאן נוצרה המשמעות של 'זכות' – מה שנכון וצודק ביחס לאדם או קבוצה. משמעות צד ימין התגלגלה מכאן: the right side – הצד הנכון, שכן צד ימין, הצד החזק בגוף האדם, נחשב גם למה שנכון וצודק. בעברית יש לכך אזכור בביטוי 'יד ימינו', היד הנאמנה והמסייעת. ואגב, 'ימין' בפוליטיקה נולד בלי קשר למשמעות הכוח והצדק.
7
אודי שואל/ת: מה הכוונה כשאומרים בערבית "חליל", כמו הביטוי בערבית "עמי חליל".
רוביק עונה:
'ח'ליל' בערבית פירושו ידיד. זהו גם כינוי ערבי לאברהם אבינו: ח'ליל אללה, ידיד האל, ובעקבות זאת ח'ליל הוא שמה הערבי של העיר חברון. עַמִּי פירושו דודי, קרוב משפחתי.
8
ישי רוזנבלום שואל/ת: מתי ואיך חדרה המילה "קדנציה" לעברית במשמעות המקובלת של "תקופת כהונה"? המטאפורה מהמונח הלטיני די מובנת (נראה לי), אבל האם המונח הזה, בהקשר הזה, קיים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'קדנציה' במשמעות כהונה קיימת בשפות הסלביות, פולנית ורוסית, ומכאן הגיעה ללקסיקון הפוליטי הישראלי.
9
אלי דגן שואל/ת: מה הפירוש מלטינית של אנימה – אנימל?
רוביק עונה:
'אנימה' משמשת בז'רגון הפסיכולוגי במשמעות היסוד הפנימי של האדם, בהנגדה ל'פרסונה', האדם כפי שהוא נתפס בעיני החברה והציבור. קרל יונג קרא אנימה ליסוד הנשי שבנפש האדם. פירוש המילה הלטינית הוא נפש או נשימה. מכאן גם 'אנימציה', ובעברית: הנפשה. מכאן גם animal, בעל חיים, היצור הנושם.
10
עודד שואל/ת: האם הסיומת -ציה במילים השאולות מלועזית מקורה ברוסית? למשל: קואליציה, אינפלציה, אמנציפציה, אופרציה...
רוביק עונה:
זו אכן הסיומת הסלאבית המקובלת במילים אלה, בהגיית –ציה.
11
חניתה משכית שואל/ת: כאשר בחיפה רצו להזהיר בפני נפילת סלעים הפועלים הערבים צעקו 'ורדה', במקום 'בארוד' המקובל בירושלים. קראתי ש'ורדה' היא שיבוש של המילה האיטלקית גווארדה. מדוע משמשת מילה איטלקית את הערבים?
רוביק עונה:
הקריאה הערבית 'יה וואראדי' היא אכן קריאת אזהרה ערבית שמקורה איטלקי, guardia פירושה שמירה. האיטלקית השפיעה על הערבית במקרים לא מעטים, ועל כן עגבנייה נקראת בנדורה, בעקבית איטלקית: pomodoro. הדמיון לבארוד אכן מעניין. בארוד פירושה בערבית אבק שריפה. יתכן שהדמיון בין המילים השפיע על הפועלים בחיפה.
12
שוש סלע שואל/ת: במהלך צפייה בפרק בסדרה תורכית, שמתי לב למילה ״צדקה״ שנהגית כמעט כמו בשפה העברית ובעלת משמעות זהה (= תרומה), ואני תוהה האם זהו מקור המילה? כמו כן, לפחות אחד מהחודשים העבריים בלוח השנה שלנו ( ניסן) הוא כשם אחד החודשים התורכיים. לעניות דעתי, שמות רוב החודשים העבריים שלנו הם שמות בבליים. לא כן? אשמח להרחיב את הידע.
רוביק עונה:
השפה התורכית אינה שפת שמית או הודו-אירופית. עם זאת היא קלטה לא מעט מילים ושמות ממשפחות אלה, ובעיקר מן הערבית. על כן אין להתפלא על מילה כמו צדקה שמקורה שמי, בערבית ובעברית. ניסן הוא שמו של חודש אפריל בערבית, שכמו העברית הוא התגלגל מן האכדית, ומשם הגיע גם לתורכית. מכאן גם השמות העבריים-ערביים-תורכיים אלול ותמוז. יתר השמות שאובים משמות לטיניים, או מתורכית מקורית.
13
עופר שואל/ת: המילה 'שואה' בשפות זרות היא ייחודית. בני אמר לי שהוא שמע שהיא קשורה למילה העברית "עולה", אך זה לא נשמע לי. מה האטימולוגיה של holocaust?
רוביק עונה:
למילה האנגלית אין קשר למילה עברית כלשהי. גלגולה הוא מן המילה היוונית holokauston, שפירושה 'שריפה שלמה', בעירה מוחלטת. holos – שלם. kaustos – שרוף.
14
עליזה פרי שואל/ת: נדמה לי שיש בעברית מילים, בעיקר בשפת הרחוב, שמקורן בשפות אחרות אבל, במעבר, שובשו. קורקינט (לוח על שני גלגלים) אולי בא מ-trottinette, כידון (באפניים) בא מ-guidon ופנדל (מכת עונש בכדור רגל) כנראה מ-penalty. מה דעתך?
רוביק עונה:
אכן בשלושת המקרים בשאלה מדובר בשיבושים ישראליים של מילים לועזיות, ויש לכך דוגמאות רבות נוספות. למשל, רָמָה באופניים היא שיבוש של המילה הגרמנית Rahmen. ליימן בכדורגל (קוון) הוא שיבוש עתיק של line-man, שלא לדבר על ג'ינג'י, אמברקס ועוד ועוד.
15
יעל שואל/ת: מה מקור הביטוי "גרוסו מודו", ומה פירושו המקורי?
רוביק עונה:
"גרוסו מודו" פירושו בערך, באומדן גס, בהערכה כללית, ובתרגום לסלג עברי: "בגדול". הביטוי מופיע בשפות רבות והוא לטיני במקורו. Grossus – בערך, modo – באופן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >