שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
אבישי צפרי שואל/ת: קראתי שהפופקורן היה קרוי בשם "מן אמריקאי". מה פשר השם הזה.
רוביק עונה:
"מן אמריקאי" הוא ניסיון לשם עברי לפופ קורן שנטבע בשנות החמישים ונעלם מחיינו. "מן" הוא כידוע מאכל שירד מן השמיים ונחטף, ממש כמו הפופקורן המקפץ מהמכונה, שהגיע אלינו מארצות הברית ומקורו במקסיקו. השם זכור היטב לילדי שנות החמישים, ומתועד בספרם של דוד טרטקובר ואמנון דנקנר "איפה היינו ומה עשינו", וכך הם כותבים: לא תאמינו, אבל ככה קראו פעם לפופ קורן. היו מוכרים אותו בפינות הרחוב מתוך מכונת קלייה רעשנית מוגנת במחיצת זכוכית. אנחנו לא יודעים מדוע, אבל מן אמריקאי היה הרבה יותר טעים מפופ קורן. היה משהו בשם". השם שקבעה האקדמיה ללשון לפופקורן הוא 'פצפוצי תירס'.
137
זאב מירושלים שואל/ת: "תהיתי באשר למקור ולמשמעות של מילת הסלנג "פָזָוֶונְג", שפירושה רשע או מנוול, אך יש המשתמשים בה בלשון חיבה, או במשמעות של "איזה ממזר!". שמעתי שמקור המלה בפורטוגלית ומשמעותה: סרסור, אך ביררתי עם דוברת פורטוגזית, והיא איננה מכירה את המלה. מה מקורה?
רוביק עונה:
המילה אכן אינה פורטוגזית אלא טורקית. pazavenk בשפה זו פירושה סרסור. השימושים בסלנג הישראלי המוכרים למדור במילה זו הם שליליים בלבד.
138
שואל/ת: "פלינדרום" פירושה מילה או משפט שניתן לקרוא בשני הכיוונים. בזמן האחרון נתקלתי במורות לחשבון המשתמשות במושג "מספר פלינדרומי" למספרים הנקראים משמאל לימין ולהפך, כגון: 22, 343, 5665 ועוד. האם מושג זה הוא נכון, והאם השימוש בו הוא תיקני?
רוביק עונה:
על פי מילון ובסטר, "פלינדרום" הוא כל רצף שניתן לקראו בשני הכיוונים, כולל רצף מספרי.
139
עידית שואל/ת: מהם חיילי משחק המופלים באמצעות הכדור במשחק הכדורת?
רוביק עונה:
החיילים במשחק הכדורת נקראים פינים. זהו השם האנגלי (pin) , שהועבר ישירות לעברית.
140
עליזה זאנה שואל/ת: המילה "חאפר" היא מילה מקסימה ומדויקת בשפה העברית לתיאור אדם המבצע עבודה בלתי מקצועית. לאחרונה הבנתי שביידיש הייתה לה משמעות חיובית וגם שלילית. האם תוכל להרחיב?
רוביק עונה:
"חאפר" הוא שם התואר של הפועל חאפ, שפירושו לחטוף, ומכאן גם "חאפ-לאפ". המשמעות המקורית של חאפר היא מי שחוטף את העבודה לאנשי המקצוע, כולל נהגי מוניות לא מאורגנים. חיובי? לא ממש. ביידיש, שם המילה נכתבת כאפּ, כאפטע היא כנופייה, כאפעריי היא האהבה לחטוף וכאפעלע היא תופסת. דווקא חיובי.
141
עמית באר שבע שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה סֶניור: צרפתית? לטינית?
רוביק עונה:
סֶניור היא מילה שמקורה לטינית, ולא רק בצרפתית, גם באיטלקית ובספרדית, וכמובן באנגלית. פירושה היום גם אדון וגם בכיר. בלטינית sen פירושה זקן, ומכאן התגלגלה גם המילה המכובדת פחות, סנילי.
142
צליל מקרית טבעון שואל/ת: מהו מקורה של המלה "שְׁמֶגֶג", ומהי משמעותה המדויקת?
רוביק עונה:
שמגג או שְׁמֶגֶגֶה הוא כינוי למנוול. המילה התגלגלה מהמילה היידישאית מעגעגע שפירושה דווקא תמים וטיפש, ואליה הוצמדה הפתיחה היידישאית המלעיגה שמֶ-. היפוך משמעויות כזה בסלנג היידישאי מוכר גם במילה צילייגר, שפירושה בחור חזק, אבל היא נאמרת על גבר חלוש דווקא.
143
רבקה רנרט שואל/ת: כשהייתי קטנה אבי היה נוהג לומר לנו "היידה גזמבו!" כשרצה לומר לנו "קדימה", "בואו נלך". השבוע התווכחתי עם בעלי, שטוען שהמילה גזמבו חסרת משמעות והיא סתם קשקוש, ואילו לדעתי תרגומה הוא "ילדים", או "קדימה". מה אתה אומר?
רוביק עונה:
המדור נוטה להסכים עם בעלך, אך נשמח אם מי מהגולשים יביא מקור מפתיע של המילה "גזמבו".
144
רונן קלפר שואל/ת: חיפשתי תקופה ארוכה את מקורה של המילה "שטרונגול" שפירושה בסלנג הישראלי איבר המין של הגבר. והנה התברר לי שיש למילה פירוש ברומנית. מסתבר שבשפה זו strungul פירושה מחרטה. האם ייתכן שזה הפתרון?
רוביק עונה:
ראשית, תודה לרונן, במילון הסלנג המקיף ציינתי שלא נמצא מקור למילה, ונראה שהפעם אכן נמצא. שטרונגול היא אכן מחרטה ברומנית, וכפי שביררנו, בעיקר ברומנית של אזור מולדביה. צורת המחרטה (ראו צילום) מסבירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים מה הקשר בין כלי החריטה לבין אותו איבר רב פעלים. השאלה היא אם הפירוש החדש ניתן כבר בין דוברי הרומנית, או הוא פיתוח ישראלי. הציבור הרלוונטי מתבקש ליצור קשר.
145
ריקה קידן שואל/ת: מה מקור המילה "פיצה"? לפני שנים, מורתי לאיטלקית אמרה לי ש"פיצה" מקורה במילה הערבית "פיתה". מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי חיובית אך יש להעמיד דברים על דיוקם: פיתה אינה מילה ערבית, ועל כך נכתב לא מזמן במדור (30.10). מקורה מיוונית, ומשמעותה סובין או לחם סובין. מסתבר שזהו גם מקורה של "פיצה", כלומר, לפיצה ולפיתה אב לשוני משותף. מילון ובסטר אפילו מציג את pitta כוואריאציה (הֶגְוֵן על פי אחד מחידושי האקדמיה) של pizza. אפשר לאחד את הפיצריות והחומוסיות, ולמכור בכולן גם סלט יווני.
146
שי גואטע שואל/ת: מה מקור הביטויים דוגרי וראסמי? אני טוען בצחוק שמקור הביטויים הוא בכלל באנגלית. לדוגמא, אם מישהו יטען "מכבי חיפה היא קבוצה טובה" ואחר יענה לו "דוגרי", זה יהיה שיבוש של המשפט "I do agree" באנגלית. חברו יענה לו במילה "ראסמי", שהוא בעצם עיוות של המשפט באנגלית trust me . מה באמת מקור הביטויים הללו?
רוביק עונה:
אכן, קישורים יצירתיים, אבל שתי המילים באות מערבית. דוגרי (ובתעתיק: דֻעְ'רִי) פירושה בערבית באופן ישיר, ללא מתווכים, מקור המילה בטורקית. רסמי פירושו בערבית רשמי (כלומר, הדבר הרשום), ומכאן נולדה המילה בעברית. בן יהודה כותב בעיתונו "האור", באביב 1891, בדיון נרחב על המילה הלועזית 'אופיסייל': "ואנו משתמשים במלה הערבית רשמי", ובהמשך "בוודאי עלינו לקחת את המילה הערבית, ולתת לה אולי צורה יותר עברית".
147
שלמה בר שביט שואל/ת: מהיכן הגיעה השם גוגל-מוגל למשקה הביצים המתוק המוכר בעולם היהודי?
רוביק עונה:
שמו של המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד ידוע גם ביידיש וגם בגרמנית, אבל יתכן שהגיע לגרמנית מיידיש, כיוון שהיה מוכר בין יהודי רוסיה כבר במאה ה-17. השם ככל הנראה אונומטופאי, בנוי על דמיון לצליל הגרגור, או צליל ערבות המשקה. הדבר המפתיע בסיפור הוא, ש-goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שכאמור קדם לתרגום הנ"ל. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
148
שואל/ת: אני ועוד חבר מתרגמים משחק פוקימון לעברית. בפוקימון המון יצורים עם שמות מוזרים. אני יודע איך להגות את כולם בשפה האנגלית, אך הבעיה הגדולה ביותר שלי היא איך לכתוב אותם בשפה העברית. איך לכתוב treecko: טריקו, תריקו, טריכו, תריכו? איך לכתוב alakazam: אלאקאזם, אלאקזם, אלאקאזאם?
רוביק עונה:
treecko ייכתב טריקו. t בראש מילה יועתק על פי הכללים לט', בעוד th יועתק לת'. ck יהיה תמיד ק'. לגבי alakazam המצב פחות ברור. יש אסכולות שונות האם לשבץ א' כתנועת A במלים לועזיות. אלגנטי יותר לא להשתמש בכלל בא' (אפשר אפילו "אלקזם"), אך נהוג להוסיף א' (כמו בקלאסי, אינתיפאדה) כדי ליצור קריאה נוחה יותר. הא' בשאלה חיונית בעיקר בהברה האחרונה, המוטעמת ומוארכת: קזאם.
149
שואל/ת: אני מרבה לשמוע בקרב אחיי החרדים שתי מילים שקשורות בתפילה: דאבנן (להתפלל) ובנצ'ן (לברך). מאיפה הגיעו מילים אלו? למיטב ידיעתי הן לא באות מהעברית או הגרמנית?
רוביק עונה:
הפועל בענטשן, לברך, בא מן מהשפות הרומניות (שמקורן בלטינית), כנראה מצרפתית עתיקה, בהשפעת יהודים שהגיעו מצפון צרפת. בצרפתית של ימינו מוכרות המילים benediction (ברכה) והפועל benir (לברך). מוצאו של הפועל דאווענען נותר חידה עד היום.
150
שואל/ת: אני משתדלת ללמד את בני איתמר בן השבע לדבר נכון, ובמסגרת זו מסבירה לו כמה כללים. כשדיברתי על בג"ד כפ"ת בראש מילה נתתי דוגמאות להבהרה. איתמר חשב על זה רגע ואז אמר: אה, כן?? ומה זה פֵיה??? האמת, נשארתי ספיצ'לס?
רוביק עונה:
פיה היא מילה שנולדה מדמיון הצליל ל-fee הגרמנית ו-fay האנגלית באותה משמעות. צלילה עברי ומזכיר צורות נקבה כמו "שֵׂיָה". במילונים היא מוגדרת "לועזית". את איתמר בן השבע זה לא משכנע, ובצדק. "פיה" היא מילה עברית, רק מה? עם פ' רפה בראש מילה. ומה עם "פלצן", מי שמשמיע דברים נפוחים ללא כיסוי? המילה התפתחה מ"פלוץ", נפיחה יידישאית, כהגדרת אדם הנוהג לתקוע פלוצים, על משקל "פעלן", כמו שחצן, חמדן ועוד. באופן רשמי היא מוגדרת סלנג, אך היא דוגמה נוספת להתבססותה של הפ' הרפה כעיצור לגיטימי בראש מילה או הברה. כמוהן: פרחה, פשלה, פדיחה ופיסטוק שמקורן ערבית, פרגן, פוי מיידיש, פלירט מאנגלית ועוד רבות רבות. מחלק מהן נגזרו פעלים כמו פישל, פיברק, פירגן, פספס וכדומה. סלנג? שיהיה סלנג. העברית לא יכולה בלעדיהם.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >